עבדו חכם יותר 
וחסכוני יותר

איך לגרום למערכת שלך להרגיש כמו חבר, לא כמו בוט.

אוטומציה היא מתנה. היא חוסכת זמן, שומרת סדר, עוקבת אחרי לקוחות, ומאפשרת לך לישון בלילה בידיעה שדברים, פשוט, קורים.
הבעיה? רוב האוטומציות מרגישות כמו שיחת שירות לקוחות עם תאגיד טלפוני בשנות ה־90 –  קרות, חסרות רגש, ומתוכנתות בדיוק של רובוט שאף אחד לא טרח ללמד עברית בסיסית. וזה חבל, כי המטרה של אוטומציה שיווקית היא לחבר, לא לנתק – ואם לדייק: לייצר מערכת יחסים.

איפה רובוטים מפספסים?

1. שפה גנרית מדי

   "שלום רב, לקוח יקר, פנייתך התקבלה"

   זה מייל, לא דו"ח משטרתי. גם אם זו מערכת אוטומטית, היא יכולה להישמע אנושית.

2. תזמון לא חכם

   מייל עם התוכן "היי, חסרים לך מוצרים בעגלה!" שנשלח 3 דקות אחרי נטישה.

   הלו, תנו לאדם לנשום.

3. חוסר בהקשר

   מערכת ששולחת מייל "איך נהנית מהקורס?" למי שבכלל לא סיים אותו.

   זה צורם, וזה מוריד אמון.

מה כן עושה אוטומציה אנושית?

1. מדברת בגובה העיניים

   אל תכתבו כמו מערכת – תכתבו כמו שכותבים לחבר בוואטסאפ (רק עם פחות אימוג'ים ובלי שגיאות כתיב מביכות, כן?).

   דוגמה:

   במקום "שלום, הרכישה שלך התקבלה במערכת"

   תכתבו "הי [[שם פרטי]], קיבלנו את ההזמנה שלך – אנחנו כבר על זה!"

   או

   "הי [[שם פרטי]], ההזמנה שלך הגיעה אלינו והחבר'ה כאן כבר אורזים אותה ומכינים אותה למשלוח אליך.

   אפשר גם לפצל את המסרים עם בלוק פיצול ולנסות כמה כותרות.

2. שואלת במקום מצהירה

   אוטומציה יכולה להיות דו-כיוונית, שאלו שאלה שמזמינה תגובה. אפילו אם רוב הלקוחות לא עונים, עצם השאלה יוצרת תחושת שיחה.

3.   מתאימה את עצמה למצב הלקוח

   אם המערכת מזהה שהלקוח פתח 10 מיילים אבל לא קנה, שלחו לו הצעה מותאמת להתלבטות.

   אם הוא קנה מוצר מסוים – שלחו תוכן שמלמד איך להשתמש בו טוב יותר.

   איך עושים את זה?

   רשימה דינאמית, למשל, בשילוב תהליך אוטומציה הבודק אם בוצעה רכישה לכל מצטרף חדש לרשימה.

4. נותנת תחושה של “מאחורי הקלעים”

   אנשים אוהבים להרגיש שהם חלק ממשהו.

   שלחו מיילים שמספרים מה קורה מאחורי המוצר, פיתוח, אריזה, טעויות משעשעות בדרך.

5. משחקת עם תזמון

   אל תהיו צפויים. אם כל המיילים שלכם נשלחים ב־08:00 בבוקר, נסו פעם אחת ב־20:30 בערב, או בשבת בבוקר (אם זה מתאים לקהל). האוטומציה תעבוד, אבל הלקוח ירגיש שמישהו באמת חשב על זה.

6. שומרת על מינון

   אוטומציה טובה לא חונקת. היא לא שולחת 4 מיילים ביום, אבל גם לא נעלמת לחודשיים.

   האיזון הזה הוא מה שמייצר תחושת נוכחות, בלי להפוך למטרד.

אז איך עושים את זה בפועל?

1. הגדרת טריגרים חכמים – במקום "כל מי שנרשם מקבל "X", נסו "כל מי שקרא לפחות 2 מיילים מהסדרה – יקבל  "Y"
2. הוסיפו מגע אנושי – אפילו שורת פתיחה משעשעת שמרגישה אישית יכולה לשנות את התחושה.
3. בדיקת תגובות – אם אחוזי הפתיחה יורדים, או שההקלקות נעלמות, חשוב לבדוק אם השפה שלכם התייבשה בדרך.
4. הפרדה בין סוגי לקוחות – לקוחות חדשים, לקוחות חוזרים, מתעניינים שלא קנו – כל אחד מקבל מסלול משלו.

לסיכום

אוטומציה שלא מרגישה רובוטית היא לא קסם – היא תכנון. זה לדעת מתי לדבר, איך לדבר, ולמי לדבר – בצורה שמרגישה כמו אדם אמיתי בצד השני. האוטומציה הכי טובה היא זו שהלקוח לא מזהה כאוטומציה, הוא פשוט חושב שיש שם מישהו ששם לב אליו.

עשה לכם קצת סדר ושכל? נתן לכם רעיונות חדשים? גרם לכם לרוץ ולכתוב כמה נקודות למשימות? אם אחת התשובות היא "כן" – אז עשיתי את שלי. שיהיה בהצלחה!

לא מעט עסקים רוצים לייצר או לקבל תובנות עסקיות בעקבות הדיוורים שלהם, דפי הנחיתה, או תהליכי האוטומציה שמתבצעים אצלם בארגון, ואם נדבר בשפה מקצועית: BI – business intelligence. בשפה פשוטה – מה אנחנו כעסק יכולים ללמוד או לנתח ממה שקרה עד כה. האם יש לנו יכולת לנבא את מה שיקרה? האם אנחנו יכולים להבין באיזה כיוון או שיטה כדאי לנו לעבוד או להשקיע על-מנת להשיג את מטרות הארגון בצורה יעילה יותר?

 שיווק באמצעות מערכות יחסים

מערכת smoove  היא מערכת דיוור ואוטומציה, את זה אנחנו יודעים, אך היא יודעת לקחת את המושג הזה צעד אחד (או יותר) קדימה ולהפוך להיות Relationship Marketing. מה זה אומר? במילים פשוטות – להכיר את הלקוחות, להבין מה מעניין אותם, מה הם קונים, מתי, האם הם פותחים את הדיוור ששלחנו להם, באיזה שעות, האם הקליקו על קישורים, וכו'. המידע הזה שווה לנו לא מעט. ואם נדע לשאול את השאלות הנכונות ולנתח את המידע בהתאם – נוכל להבין טוב יותר מה קורה מצד הלקוחות שלנו.

מהן השאלות הנכונות?

שאלות כמו –

מהו המוצר המוביל שלנו?

למה יצרנו אותו?

האם הרכישות תלויות תקופה?

או אולי זה בכלל הקמפיין הפרסומי שהוביל אליו?

איזה כותרת הובילה לכמות הפתיחות הטובות ביותר?

האם ניתן לשכפל הצלחה שכזו בעתיד?

איזה עיצוב (סידור התוכן, צבעוניות, קריאייטיב) עשה עבודה טובה ביותר בהקלקה על תוכן או בהנעה לפעולה?

וברמת הלקוח –

מי רכשו?

היכן הם גרים?

מה המגדר שלהם?

מה מצבם המשפחתי?

כמה פעמים רכשו במסגרת תקופה מסוימת?

האם רכשו בעבר?

האם ניתן לקבוע כי הם לקוחות נאמנים?

האם היו מרוצים מהשירות?

ואם כן – האם היו ממליצים לחבר?

בקיצור, לכל עסק יש את התובנות המתאימות לו, וככל שיהיו לנו יותר תשובות מדויקות, נוכל להגיע אליהן.

איסוף תשובות ותובנות מהמערכת

אז ישבנו וחשבנו על שאלות מתאימות, יופי. אבל איפה יושבות התשובות לשאלות האלה?, ובעיקר – איך מקבצים אותן לכדי מידע פשוט וקריא?
את התשובות ניתן לאסוף במספר דרכים:

איסוף תובנות ידני

כן, כן, עבודת רגליים (או במקרה הזה – ידיים). נכנסים לכל אחד מהמיילים ששלחנו ומבצעים יצוא של הנתונים החשובים לנו. ולא, לא מדובר רק בכמה פתחו או הקליקו, אלא, מי פתח והקליק. ואם לדייק יותר – כמה פעמים הקליקו על המוצר/תוכן ששלחנו.
לכל דיוור שאנו שולחים יש נתונים סטטיסטיים, הנמצאים באייקון הנראה כמו גרף ונקרא "נתונים":

הקלקה עליו תציג לנו נתונים מספריים נטו על מה עשה הדיוור שלנו. אז מעבר לכך שנראה כמה פתחו וכמה הקליקו, נוכל גם להבין על איזה קישור הקליקו (במידה ויש יותר מאחד) וכמה פעמים הוקלק אותו קישור, ואת זה נמצא בחלק התחתון של מסך הנתונים:

כאן נוכל להבין כי המוצר/הקישור/התוכן המוביל שלנו קיבל 544 הקלקות שנעשו ע"י 329 אנשי קשר, כלומר, ברור לנו שיש כאלה שהקליקו יותר מפעם אחת (אולי אפילו יותר) וכאלה שהקליקו רק פעם אחת. המשמעות היא, שהמוצר או התוכן בהחלט מעניינים מספיק. אם נקליק על המספר (הכחול) נוכל אפילו לייצר לעצמנו רשימה של מתעניינים.
אם נצליב את המתעניינים האלה אל מול נתון אחר, כמו כמות רכישות בפועל, הרשמה וכו', נוכל להבין את רוח הדברים והמגמות של קהל היעד שלנו.

באותו מסך, אגב, נוכל להבין גם באיזה שעות או ימים הקהל שלנו פעיל יותר:

משם נוכל להחליט על מועד שליחת הדיוורים שלנו לפי ימים ושעות.

זוהי כמובן רק דוגמה אחת לניתוח המידע שקיבלנו,  יש עוד הרבה מידע שאפשר לשלוף מהמסך הזה.

איסוף תובנות אוטומטי

במערכת אפשר בצורה פשוטה לצבור כל מידע הקיים הן בדפי הנחיתה שלנו או בדיוורים שלנו לכדי מאגר נתונים פשוט, וזאת ע"י שימוש בכפתור חכם.
לכל טקסט, תמונה, מאמר,מוצר הקיים באחד מדפי הנחיתה שלנו, וכמובן כפתור – ניתן להציב קישור חכם, שיודע ויכול לבצע פעולות מאחורי הקלעים, בהתאם להתנהגות אנשי הקשר, ויכול לסדר את המידע ברמת הרשימות (כל מי שהקליק – יכנס לרשימה X) או ברמת נתוני הלקוח (כל מי שהקליק – תעודכן כרטיסיית הלקוח שלו ב-Y). מעבר לרמה הפשוטה של יצירת רשימת לקוחות המתעניינים במוצר/תוכן מסוים – ניתן גם לייצר תהליך אוטומטי ש"סוכם" את כמות הפעמים, בין אם מדובר בהקלקות או רכישות.

דוגמה לשימוש:
נניח שאנחנו מייצרים מפגשי תוכן (וובינר או סדנה למשל). נוכל לדעת בכמה כאלה השתתף איש הקשר שלנו, ואם רכש מוצר או מוצרים שונים, נוכל לדעת כמה פעמים עשה את זה.
פעולות במערכת:
1. יצירת שדה מותאם אישית מסוג "מספר", שיקבל אליו את ערך כמות הפעמים.
2. הגדרת תהליך אוטומציה פשוט: בכל פעם שאיש קשר ייכנס לרשימת משתתפי סדנה או ירכוש מוצר – נבצע העלאת מונה בשדה הזה ב-1. ובכל פעם שזה יקרה, נוכל לתת לו ציון כלשהו.

התהליך יכול להיראות כך:

כל עדכון של איש קשר יעלה את ערך שדה הסכימה שלנו ב-1.

ומה עושים עם זה בפועל?
ברמת הלקוח הפרטני – נוכל לתת ללקוח שלנו ציון איכות, מעורבות וכיוב'.
ברמת המוצר או השירות  – נוכל לדעת שזה המוצר או השירות הנמכרים ביותר שלנו.
איך?
נציג את המידע הזה בטבלת הרשימות. בכל רשימה במערכת, ניתן להגדיר את תצוגת העמודות. רואים את האייקון הקטן בצד שמאל, בצורת טבלה עם גלגל שיניים?

בלחיצה על האייקון הזה, ניתן להוסיף או לגרוע את עמודות הנתונים שיוצגו באותה טבלה:

את הטבלה והנתונים ניתן בהמשך לייצא לאקסל, ומשם לעשות כל חיתוך או ניתוח. בצורה זו, אפשר לנתח את המידע המתקבל לכדי תובנות עסקיות, בהתאמה לכל עסק והמטרות שלו.

לסיכום

תובנות עסקיות מגיעות קודם כל משאילת השאלות הנכונות, בהתאם ליעדי העסק. מרגע שיצרנו את סט השאלות עליהן נרצה לקבל תשובה – עלינו לאסוף את המידע הרלוונטי מהמערכת, ולנתח אותו. זה לא מסובך, כפי שראינו כאן למעלה, וזה בעיקר מאפשר לכם לנצל עוד מכלי המערכת בצורה אפקטיבית, שתעזור לקדם את העסק. שיהיה בהצלחה!

קבלת החלטות מבוססות נתונים היא איננה עניין של מה בכך בעולם העסקים, והיא הפכה להכרח אסטרטגי שחשוב לאמץ אותו בכל תחום. ארגונים מצליחים אינם מנווטים את דרכם על בסיס תחושות בטן או הערכות סובייקטיביות, אלא באמצעות מדידה מדויקת של ביצועיהם. כאן בדיוק נכנסים לתמונה מדדי ה-KPI, שמהווים אמצעי לקבלת החלטות עסקיות מבוססות. מה זה בדיוק אומר ואיך זה קורה? תוהים לגבי סוגיות אלו ונוספות? הינה כל המידע.

מה זה KPI ומה המטרה שלו?

מקור המונח KPI והמשמעות המילולית

KPI הם ראשי תיבות של Key Performance Indicators  (או בעברית: מדדי ביצוע מרכזיים), כאשר המונח התפתח בעולם הניהול המודרני כחלק מהגישה המדגישה מדידה ובקרה על תהליכים עסקיים. באופן היסטורי, מדדי ביצוע החלו להתפתח במהפכה התעשייתית, אך הפכו למערכתיים ומקיפים יותר עם התפתחות תורת הניהול המודרנית במאה ה-20.

ההגדרה המקובלת בעולם העסקי

בעולם העסקי KPI מוגדרים כמדדים כמותיים, המשקפים את רמת הביצוע של פעילויות קריטיות להשגת יעדי הארגון. אלה הם למעשה "סימני דרך" המאפשרים לבחון האם הארגון מתקדם בכיוון הנכון ובקצב הרצוי, כאשר בניגוד למדדים רגילים, KPI תמיד קשורים באופן ישיר למטרות האסטרטגיות של הארגון.

כיצד KPI משמשים למדידת ביצועים?

KPI מהווים מערכת מדידה שיטתית, המאפשרת לארגונים לעקוב אחר התקדמותם לאורך זמן. הם משמשים להערכת ביצועים ברמות שונות בארגון – החל מהרמה האסטרטגית הגבוהה ועד לרמה התפעולית היומיומית. מדדים אלה מספקים תמונת מצב אובייקטיבית על ביצועי הארגון, מזהים מגמות ומצביעים על תחומים הדורשים שיפור או התערבות.

ההבדל בין KPI למדדים רגילים

לא כל מדד הוא KPI, וההבדל המהותי טמון בחשיבות האסטרטגית: KPI מתמקדים במדידת פעילויות בעלות השפעה מכרעת על השגת יעדי הארגון. בעוד שמדדים רגילים עשויים לספק מידע מעניין, KPI מספקים מידע חיוני להצלחה. למשל, מספר המבקרים באתר עשוי להיות מדד מעניין, אך אחוז המבקרים שהפכו ללקוחות משלמים הוא KPI, שכן הוא קשור ישירות להכנסות ולרווחיות.

למה KPI חשובים כל כך?

קבלת החלטות מבוססת נתונים

KPI מספקים בסיס עובדתי לקבלת החלטות. במקום להסתמך על תחושות או ניחושים, יכולים המנהלים להתבסס על נתונים מדידים המשקפים את המציאות העסקית. גישה זו מפחיתה סיכונים, מגבירה את הדיוק בהחלטות ומאפשרת לזהות הזדמנויות שעשויות היו להיעלם מהעין.

מדידת התקדמות לעבר מטרות

KPI מאפשרים לארגונים לעקוב אחר התקדמותם לעבר יעדים אסטרטגיים, כאשר באמצעותם ניתן לזהות האם הארגון נמצא במסלול הנכון, האם קצב ההתקדמות מספק, והאם נדרשים התאמות או שינויים בדרך. זוהי מערכת ניווט עסקית המראה לא רק היכן נמצא הארגון, אלא גם עד כמה הוא קרוב ליעדיו.

בקרה על יישום אסטרטגיה

מערכת KPI אפקטיבית מאפשרת לבחון את מידת היישום של האסטרטגיה הארגונית. לא מספיק להגדיר אסטרטגיה מבריקה, יש לוודא שהיא אכן מיושמת בשטח. KPI משמשים כמנגנון בקרה המספק משוב שוטף על אפקטיביות היישום, ומאפשר התאמות ותיקונים בזמן אמת.

יצירת מיקוד ויישור ארגוני

בחינה מעמיקה של אסטרטגיה ארגונית, לרוב כוללת גם ניתוח SWOT, שמסייע לזהות את התחומים המרכזיים למדידה. KPI משמשים כמנגנון ליישור הארגון כולו סביב המטרות האסטרטגיות, כאשר כל יחידה ועובד מודדים את הצלחתם באמצעות מדדים המחוברים למטרות הארגון, עד לכדי יצירת מיקוד ארגוני והבנה משותפת של סדרי העדיפויות.

סוגים מרכזיים של מדדי KPI

מדדים פיננסיים

מדדי KPI פיננסיים הם מהוותיקים והבסיסיים ביותר. הם כוללים מדדים כמו הכנסות (כוללות, לפי מוצר, לפי ערוץ), רווחיות (רווח גולמי, תפעולי, נקי), תזרים מזומנים, ROI (החזר על השקעה), ערך לקוח לאורך זמן (LTV – Lifetime Value)ועלות רכישת לקוח (CAC – Customer Acquisition Cost). מדדים אלה מספקים תמונה ברורה על ביצועי העסק במונחים כספיים ומהווים את הבסיס להערכת הצלחה עסקית.

מדדי שיווק ומכירות

KPI מאפשרים למדוד את אפקטיביות הפעילות השיווקית והמכירתית, בעולם של שיווק דיגיטלי ומכירות. הדבר נעשה באמצעות מדידת שיעור המרה (מלידים למכירות), עלות רכישת לקוח לפי ערוץ, אחוז נטישה של לקוחות, שיעור חזרה של לקוחות, אפקטיביות של קמפיינים, הקלקות והמרות, תנועה באתר ובמדיה החברתית, וכן מדידת הזמן שנדרש לסגירת עסקה

מדדי תפעול וייצור

מדדי תפעול וייצור מתמקדים ביעילות הפעילות היומיומית, וזה אומר בחינת פרמטרים כמו: זמני ייצור, איכות התוצרים (שיעור פגמים), יעילות תפעולית, עמידה בלוחות זמנים, אחוז ניצול קיבולת, שיעור תקלות וזמני תיקון, ואפקטיביות כוללת של ציוד.

מדדי משאבי אנוש

KPI בתחום משאבי האנוש מתמקדים בהון האנושי של הארגון ובוחנים פרמטרים רלוונטיים, כמו שיעור תחלופת עובדים, רמת שביעות רצון של עובדים, פריון עבודה, עלות גיוס עובד, זמן ממוצע למילוי משרה, אפקטיביות של תוכניות הכשרה ושיעור היעדרויות.

איך קובעים KPI אפקטיביים?

לקביעת KPI אפקטיביים יש להקפיד על KPI ספציפיים ומדידים, KPI שרלוונטיים למטרות שרוצים להשיג, KPI שמקושרים ישירות למטרות הארגון, וללוחות הזמנים. הם צריכים להיות כאלה שמאפשרים לפעול ולתקן אם מזוהה סטייה מהיעד, להיות מאוזנים, לכסות את כל תחומי פעילות הארגון, וגם ברורים ופשוטים להבנה.

תהליך בניית מערכת KPI בארגון

ניתוח מצב קיים והגדרת מטרות

תהליך בניית מערכת KPI מתחיל בהבנה מעמיקה של האסטרטגיה הארגונית והמטרות העסקיות.

התאמת KPI לרמות שונות בארגון

לאחר הגדרת המטרות האסטרטגיות, יש לפרוט אותן למדדי KPI ברמות השונות של הארגון: ברמה האסטרטגית, ברמה הטקטית וברמה התפעולית.

בחירת כלים למדידה ולניטור

בחירת הכלים והטכנולוגיות המתאימים למדידה וניטור של KPI היא שלב קריטי. קיימים כיום מגוון פתרונות טכנולוגיים המאפשרים איסוף, עיבוד והצגה של נתוני KPI, החל מכלי אקסל בסיסיים ועד למערכות BI מתקדמות.

הטמעה ותקשור של המדדים

שלב ההטמעה כולל יידוע והדרכה של כל הגורמים הרלוונטיים בארגון לגבי המדדים שנבחרו, חשיבותם, ואופן השפעתם על ההחלטות. יש ליצור הנחיות ברורות ומובנות שיכוונו את העובדים לפעולות קונקרטיות על בסיס הנתונים והמדדים. תקשור אפקטיבי של המדדים חיוני ליצירת מחויבות ומוטיבציה בקרב העובדים, ולהבטחת יישום מוצלח של האסטרטגיה הארגונית.

בקרה, מדידה ועדכון מתמשך

KPI אינם סטטיים ודורשים בחינה ועדכון. יש לקיים תהליך סדור של בקרה ומדידה, לנתח את התוצאות, ולבצע התאמות בהתאם לשינויים בסביבה העסקית ובאסטרטגיה הארגונית.

כלים טכנולוגיים למדידת KPI

קיימים מגוון רחב של כלים טכנולוגיים המסייעים בניהול מערכת KPI. למשל, לוחות מחוונים, מערכות BI, פלטפורמות CRM, מערכות ERP וגם כלי ניהול פרויקטים. בחירת הכלים הנכונים צריכה להתבסס על צרכי הארגון, היקף הפעילות, והמשאבים הזמינים. בארגונים המיישמים אסטרטגיית שיווק רב ערוצי, חיוני במיוחד לבחור כלים המאפשרים אינטגרציה של נתונים מכל הערוצים.

אתגרים נפוצים ביישום KPI וכיצד מתמודדים?

מדידה של יותר מדי מדדים

אחד האתגרים הנפוצים הוא הנטייה למדוד יותר מדי מדדים, מה שעלול ליצור "רעש" ולהקשות על זיהוי הסוגיות המרכזיות. כדי להתמודד עם אתגר זה, מומלץ להתמקד ב-5-7 KPI מרכזיים לכל יחידה עסקית, לבצע היררכיה של מדדים (מדדי-על ומדדי משנה), ולבחון באופן תקופתי את הרלוונטיות של כל מדד.

מדדים שאינם מיושרים עם האסטרטגיה

KPI שאינם מקושרים באופן ישיר לאסטרטגיה הארגונית עלולים להוביל להשקעת משאבים בפעילויות שאינן תורמות להשגת המטרות. ולכן, חשוב לבחון תקופתית את מידת התאמתם לאסטרטגיה וליצור מפת קשרים ברורה.

היעדר תהליך עדכון שוטף

מערכת KPI סטטית שאינה מתעדכנת מאבדת מהרלוונטיות שלה לאורך זמן. יש לפתח מנגנון מובנה לעדכון שוטף.

חוסר שיתוף פעולה מצד עובדים

התנגדות עובדים למדידה היא אתגר נפוץ, במיוחד כאשר היא נתפסת כאיום או כמנגנון בקרה בלבד. ולכן, יש לדאוג לשתפם בתהליך, להדגיש את התועלת בכך ולתת משוב חיובי ותגמול על שיפור במדדים.

סיכום – כך תהפכו את ה-KPI לחלק מההצלחה הארגונית

מדדי KPI אפקטיביים הם כלי חשוב להצלחתו של הארגון בסביבה העסקית התחרותית של ימינו. הם מאפשרים לתרגם אסטרטגיה למדדים מוחשיים, לקבל החלטות מבוססות נתונים, ולנווט את הארגון בדרך להשגת יעדיו. ליישום מוצלח של מערכת KPI יש לפעול בצורה מתודית ושיטתית, וזה אומר להגדיר את המטרות האסטרטגיות בצורה ברורה, לבחור מדדים שמשקפים אותן, להקפיד על מדדים ספציפיים, מדידים ומוגבלים בזמן וגם לבנות מערכת מאוזנת המכסה את כל תחומי הפעילות המרכזיים של הארגון עצמו. בהצלחה!

 

אם אתם שולחים ניוזלטרים, מבצעים, או כל תוכן אחר בעל ערך ללקוחות דרך המייל – סביר להניח ש־Gmail היא היעד העיקרי שלכם. עם מעל 1.8 מיליארד משתמשים בעולם, Gmail היא גם ההזדמנות הגדולה ביותר, וגם האתגר הכי משמעותי, בשיווק באימייל.

Gmail מפעילה אלגוריתמים מתוחכמים ומוגברים לסינון דואר זבל, ומיישמת בדיקות מחמירות שמטרתן להגן על המשתמשים. בפועל, האכיפה הזו מובילה לירידה באחוזי הפתיחה של מדוורים רבים.

במדריך זה נסביר כיצד להגדיל משמעותית את הסיכוי שהמיילים שלכם יגיעו לאינבוקס ולא לתיקיית הספאם, בהתבסס על מחקר מעמיק שעשינו בנושא, והמסקנות שהגענו אליהן.

אימות וחימום הדומיין – הבסיס לאמינות

נתחיל מהנחיית היסוד – כל עסק שיש לו דומיין, צריך לוודא שהמיילים שהוא שולח, יוצאים מהדומיין שבבעלותו.

את הדומיין יש להגדיר במערכת שליחת הדיוור, ואז לבצע חימום דומיין. רק לאחר מכן, אפשר להתחיל לדוור בצורה סדירה.

שלב ראשון – אימות דומיין

יתרונות השליחה מדומיין פרטי מאומת:

•         אמינות גבוהה יותר בעיני Gmail
•         שיעור הגעה לאינבוקס משופר משמעותית
•         בניית מוניטין חיובי לדומיין
•         הגנה מפני זיוף המותג שלכם

הגדרות בנושא דומיינים שחשוב להכיר:

DKIM – Domain Keys Identified Mail

מוסיף חתימה דיגיטלית לכל מייל, המאמתת שהמייל לא שונה במעבר ואכן נשלח מהדומיין שלכם.

DMARC – Domain-based Message Authentication

זהו הפרוטוקול המקשר בין SPF ו-DKIM ומספק הנחיות ברורות לספקי הדואר כיצד לטפל במיילים שלא עוברים אימות.

מדריך לביצוע אימות דומיין – מרכז הידע של smoove

שלב שני – חימום דומיין

לאחר שהגדרנו ואימתנו את הדומיין, חשוב מאוד ואף קריטי, לבצע חימום דומיין. כלומר, להתחיל לשלוח מיילים מהדומיין הזה, בצורה הדרגתית ומבוקרת.

המטרה היא לבנות את מוניטין השליחה בעיניי Gmail – אם רק הגדרנו דומיין חדש במערכת הדיוור (וזה לא משנה אם הוא היה מוגדר במערכת אחרת לפני כן), וכבר בשליחה הראשונה ייצא מייל לרשימה גדולה, האלגוריתמים של Gmail יסווגו אותו כספאם, כי הם עדיין לא מכירים את השולח. ברגע שתתבצע שליחה מבוקרת, המוניטין ייבנה בצורה טובה ואף ידורג גבוה.

מדריך לביצוע חימום דומיין 

פרסונליזציה וסגמנטציה – חושבים על קהל היעד

פרסונליזציה וסגמנטציה הן שתי שיטות שעוזרות להתאים תוכן לקהל היעד, בצורה אישית וממוקדת, והן קשורות יחד, כך שכל פעולה פרסונלית במייל, בעצם תגיע לאחר ביצוע סגמנטציה (פילוח) של הקהל לקבוצות בעלת מאפיינים דומים. 

סגמנטציה – פילוח קהלים והתאמת תוכן

חשיבות ביצוע פילוח קהל

Gmail מתחשבת בהתנהגות המשתמשים כאשר היא מחליטה איפה למקם את המיילים. שליחת תוכן רלוונטי לאוכלוסיות מפולחות, משפרת את המעורבות, ובכך את מוניטין השליחה. הרעיון הוא בעצם למקד את התוכן ולשלוח לכל אחד את מה שרלוונטי אליו, ולא לשלוח מייל גנרי לכל אנשי הקשר. בצורה זו האלגוריתמים יזהו את המייל כמשהו יותר אישי.

אסטרטגיות פילוח יעילות

הרעיון הוא לחלק את הקהל לקבוצות לפי מאפיינים, סטטוס, תחומי עניין, או כל קריטריון רלוונטי לשליחת תוכן מעט שונה לכל קבוצה. זה יכול להיות על בסיס מיקום גיאוגרפי, סטטוס משפחתי, פעולות והתנהגות (רכישות, היסטוריית פתיחת מיילים וכיוב'), תחומי עניין ועוד.

לאחר ביצוע הפילוח, אפשר להתאים בקלות את התוכן לכל קבוצה, ע"י שימוש הניסוחים מתאימים לאופי הקהל, התייחסות לתחומי העניין הספציפיים, הצעת מוצרים או שירותים רלוונטיים ועוד.

לכתבה בנושא פילוח קהל בצורה חכמה שמביאה לתוצאות

פרסונליזציה – המפתח ללב הלקוח

פרסונליזציה היא האפשרות לייצר מיילים אישיים לכל איש קשר, בדרך כלל ע"י שימוש בשדות מערכת (המכילים פרטים אישיים כמו שם, כתובת, מייל וכו'), או בשדות אישיים (המכילים נתונים ומאפיינים שונים שבחרנו לאסוף מאנשי הקשר, כמו תחומי עניין, העדפות, סטטוס וכו'). 

מייל פרסונלי (לקבוצה מפולחת), יכול לכלול, למשל:

• פנייה אישית בכותרת ובגוף המייל

  שימוש בשם הפרטי של הנמען בנושא המייל ובתוכן, יוצר חיבור אישי ומגביר סיכויי פתיחה ומעורבות.

  לדוגמה: "היי יוני, רוצה להגדיל את אחוזי הפתיחה של המיילים שלך? " / "שרון, החופש הגדול מאתגר גם אותך? צירפתי כאן בהמשך, מסמך עם רעיונות סופר מגניבים לבילויים חינמיים עם הילדים בחופש"

• פסקת פתיחה מבוססת סגמנט

  הוספת משפט המתייחס לפעילות של הנמען, למאפיינים, או לתחומי העניין שלו, מגבירה את העניין במייל וכך גם את הסיכוי למעורבות.

  לדוגמה: "בהמשך לרכישה שביצעת השבוע.." / "כהורים ל[מתבגרים], אני בטוחה שתרצו לשמוע את ההרצאה החדשה שלי" / "רצינו לספר לך על מבצע שווה לתושבי [הרצליה] בסניף החדש שלנו"

אופטימיזציה טכנית ותוכנית

ריכזנו לכם כאן כמה הנחיות חשובות שמומלץ ליישם גם בהקשר הטכני של התוכן:

כותרות נושא 

• אורך מומלץ: 6-10 מילים או 25-50 תווים
• הימנעות מ-spam triggers: מילים כמו "חינם", "דחוף", "הצעה מוגבלת"
• שימוש באימוג'י: בזהירות ובהתאם לטון המותג
• A/B testing: בדיקת גרסאות שונות של הנושא, ושליחה בהתאמה (מזכירים שיש לכם כלי מובנה במערכת לביצוע A/B test).

תוכן המייל

• יחס טקסט לתמונות: שמירה על יחס 60:40 טקסט לתמונות (לא לשלוח רק טקסט או רק תמונות)
• גודל המייל: עד 102KB כדי למנוע חיתוך ב-Gmail CTA
• ברור: הוספת קריאה לפעולה אחת ברורה לכל מייל
• מבנה נקי: שימוש בכותרות, פסקאות קצרות, ורשימות מסודרות
• קישורים: לשים לב שהקישורים תקינים ולא שבורים או מסוכנים

תדירות שליחה מותאמת

• לקוחות חדשים: התחלה בתדירות נמוכה
• לקוחות פעילים: שליחה לפי העדפותיהם (לא בטוחים? קפצו לבדוק בסטטיסטיקות המיילים האחרונים)
• לקוחות לא פעילים: ביצוע קמפיין re-engagement לבדוק האם מעוניינים להמשיך לקבל מיילים, לפני הסרה

ניהול רשימות מתקדם – List Hygiene

בהמשך לסעיף האחרון, אחד המרכיבים הקריטיים ביותר לשמירה על מוניטין חיובי ב-Gmail הוא ניהול רשימות מתקדם. לפעמים, אנשי קשר שהיו פעילים יכולים "להתקרר" ולהפסיק לפתוח מיילים. המשך שליחה אליהם משפיע ישירות ובצורה שלילית על מוניטין השולח ב-Gmail.

מומלץ לבצע בדיקת אנשי קשר לא פעילים אחת לחודש-חודשיים, ולהסיר אותם בהתאמה במרוכז פעם ברבעון.

סיכום והמלצות לעתיד – הכנה לשינויים הצפויים ב-2025

הגעה לאינבוקס ב-Gmail ב-2025 דורשת גישה הוליסטית המשלבת אבטחה טכנית, תוכן איכותי ומותאם אישית, וניהול מקצועי של רשימות הדוא"ל. יישום ההמלצות במדריך זה יביא לשיפור משמעותי בשיעורי ההגעה לאינבוקס.

המלצות ליישום מיידי

• בדקו את הגדרות האימות – SPF, DKIM, DMARC ובצעו חימום לדומיין
• בצעו סגמנטציה ופלחו את אנשי הקשר – התחילו עם פילוח בסיסי
• בצעו A/B testing על נושאי המייל ועל התוכן 
• נטרו מטריקות – הגדירו מעקב שבועי אחר סטטיסטיקות ונתונים

** רצוי ליישם בנוסף: הטמעת BIMI – אפשרות הוספת הלוגו שלכם לכותרת המייל

זכרו – בניית מוניטין חיובי לוקחת זמן, אך השקעה בפרקטיקות הנכונות תבטיח הצלחה ארוכת טווח בשיווק המייל שלכם. 

 

לא פשוט להגיע ללקוח הנכון עם המסר הנכון, ולמעשה, מדובר באתגר של ממש, שהעמידה בו יכולה לעשות את כל ההבדל בין עסק מצליח, לכזה שפחות. כאן בדיוק נכנסת לתמונה סגמנטציה שיווקית, המאפשרת להתמקד בקהלים רלוונטיים ולשפר ביצועים עסקיים. תוהים איך זה בדיוק עובד? כל התשובות כאן בכתבה.

סגמנטציה שיווקית – מה זה ולמה זה חשוב?

סגמנטציה שיווקית היא תהליך חלוקת קהל היעד למקטעים (סגמנטים) הומוגניים, בעלי מאפיינים, צרכים, ורצונות דומים. במקום לשדר מסר אחיד לכולם, המותג יכול לפנות לכל קבוצה בצורה ממוקדת ורלוונטית, ולתת ערך לכל אחד באופן אישי.

מהי סגמנטציה שיווקית בעולמות הדאטה והדיגיטל?

בעידן הדיגיטלי, סגמנטציה הפכה למדויקת ודינמית יותר. בעוד שבעבר פילחנו קהלים על בסיס נתונים דמוגרפיים בסיסיים, היום ניתן לשלב מידע ממגוון מקורות: היסטוריית גלישה, התנהגות באתר, היסטוריית רכישות, אינטראקציות עם תוכן, תחומי עניין, סטטוס משפחתי, מיקום גיאוגרפי ואפילו תחזיות התנהגות עתידית באמצעות אלגוריתמים מתקדמים.

ההבדל בין סגמנטציה לפרסונליזציה – ולמה זה משנה?

בעוד שסגמנטציה מחלקת את הקהל לקבוצות, פרסונליזציה מתייחסת להתאמה אישית ברמת המשתמש הבודד. סגמנטציה טובה היא הבסיס לפרסונליזציה אפקטיבית: תחילה מזהים קבוצות בעלות מאפיינים משותפים, ובתוך כל קבוצה מיישמים התאמות אישיות. הבנת ההבדל בין שני המונחים, חשובה לניצול יעיל של משאבי השיווק ולבניית אסטרטגיה מדורגת יעילה.

למה סגמנטציה היא בסיס לשיווק מדויק?

התאמת הצעת הערך (Value Proposition) לכל קהל יעד

כאשר אנו מכירים את הצרכים והמוטיבציות הייחודיים של כל סגמנט, אנו יכולים להתאים את הצעת הערך באופן שידבר ישירות ללב הלקוח. למשל, אותו מוצר יכול להיות מוצג כחוסך זמן עבור אנשים עסוקים, כמשפר איכות חיים עבור מחפשי חוויות, או כפתרון חסכוני עבור צרכנים שהמחיר הוא פרמטר שחשוב להם.

שיפור אחוזי פתיחה, הקלקה והמרות בכל ערוץ

מסרים ממוקדים מובילים להתעניינות גבוהה יותר. כך למשל, קמפיין דיוור המבוסס על התנהגות הלקוח, סטטוס אישי, או תחומי עניין, יכול להגדיל את אחוזי הפתיחה באופן משמעותי, ולייצר מעורבות גבוהה שתוביל להמרות. סגמנטציה נכונה גם מאפשרת לייצר התאמות לתוכן בכל שלבי המשפך השיווקי של העסק, מההיכרות הראשונית ועד להמרה וטיפוח נאמנות לקוחות.

חיסכון בתקציב פרסום והגדלת החזר ההשקעה (ROI)

במקום לפזר משאבים בניסיון להגיע לכולם, סגמנטציה מאפשרת להשקיע במדויק בקהלים בעלי פוטנציאל המרה גבוה, ולשפר משמעותית את החזר ההשקעה (ROI).  

זיהוי תובנות קהל לצורך אופטימיזציה שיווקית מתמשכת ומדויקת

סגמנטציה מספקת יותר מאשר דרך לשווק – היא מהווה מקור לתובנות עמוקות על קהל היעד. ניתוח התנהגות לפי סגמנטים, מאפשר לזהות מגמות, צרכים חדשים, והזדמנויות שוק שאחרת היו נשארות בלתי מזוהות.

איך מיישמים סגמנטציה אפקטיבית בעסק?

שלב 1 – איסוף וארגון נתונים מהמערכות הקיימות

התחילו עם הנתונים שכבר קיימים במערכות ה-CRM או התקשורת השיווקית שלכם: נתוני אנליטיקס, רשימות תפוצה ופעילות ברשתות חברתיות, ואחדו את המידע למקום אחד כדי לקבל תמונה מלאה. זכרו לשמור על פרטיות המידע ולעמוד בדרישות רגולטוריות כמו GDPR.

שלב 2 – הגדרת משתני פילוח: דמוגרפיים, התנהגותיים ותחומי עניין

בחרו את המשתנים המנבאים בצורה הטובה ביותר את התנהגות הלקוחות. למשל משתנים דמוגרפיים (גיל, מגדר, הכנסה, השכלה ומצב משפחתי), משתנים גיאוגרפיים (מיקום, אזור), משתנים פסיכוגרפיים (ערכים, תחביבים, סגנון חיים, תחומי עניין), משתנים התנהגותיים (נאמנות למותג, תדירות רכישה, שלב בתהליך הרכישה, רגישות למחיר) וסוג לקוח (משתמש חדש, קבוע, לשעבר, פוטנציאלי). 

שלב 3 – בניית סגמנטים ראשוניים ובחינת ביצועים

התחילו עם מספר קטן של סגמנטים ברורים, ובצעו קמפיינים ניסיוניים כדי לבחון את ההשפעה. מדדו יחס המרה וביצועים אחרים בכל סגמנט, והשתמשו בתובנות לשיפור הפילוח. זכרו שסגמנטציה טובה מייצרת קבוצות שהן:

• גדולות מספיק כדי להיות כדאיות מבחינה כלכלית
• מובחנות זו מזו במאפיינים ובתגובות לשיווק
• נגישות באמצעות ערוצי התקשורת הקיימים
• יציבות מספיק לאורך זמן כדי להצדיק השקעה

שלב 4 – אוטומציה, עדכון ותחזוקה שוטפת של הקבוצות

סגמנטציה איננה פרויקט חד-פעמי אלא תהליך מתמשך. השתמשו באוטומציה כדי לעדכן את הסגמנטים בזמן אמת, על בסיס התנהגות עדכנית או שינוי סטטוס, בחנו את הרלוונטיות של הסגמנטים באופן קבוע, והתאימו אותם למציאות המשתנה.

סוגי פילוח קהל הקיימים בשיווק הדיגיטלי

קיימים מספר מודלים מובילים לסגמנטציה, בעולם השיווק הדיגיטלי. למשל: RFM, שהוא פילוח לפי זמן מהרכישה האחרונה, תדירות רכישות וערך כספי, וגם מודל שלבי מוכנות לרכישה, כמו התעניינות, החלטה, פעולה. יש גם פילוח לפי ערוץ רכישה, כמו אונליין או אופליין, וגם פילוח לפי ערך חיים, כמו זיהוי לקוחות בעלי פוטנציאל ערך גבוה והשקעה גבוהה בהם, כפועל יוצא מכך.

דוגמאות ליישום סגמנטציה במערכות שיווק

פילוח אוטומטי במערכת דיוור חכמה

מערכות דיוור מתקדמות מאפשרות יצירת סגמנטים דינמיים על בסיס התנהגות המשתמש: מי פתח מיילים קודמים, מי לחץ על קישורים מסוימים, ומי ביצע פעולות באתר. באמצעות דפי נחיתה וטפסים, אפשר גם לאסוף מידע ונתונים רלוונטיים, שיהוו בסיס לפילוח. כך ניתן לשלוח תוכן ממוקד יותר שמגדיל משמעותית את שיעורי ההמרה.

יצירת קהלים מותאמים בפייסבוק / גוגל

פלטפורמות פרסום דיגיטליות מאפשרות יצירת 'קהלים דומים' (Lookalike Audiences) – קהלים חדשים הדומים במאפייניהם ללקוחות הקיימים שלכם. ניתן גם ליצור פילוחים מבוססי-ערך, כמו "רוכשים בערך גבוה" או "מבקרים חוזרים", ולכוון את הפרסום בהתאם.

דיווח ובקרה לפי פלחים – איך לנתח תוצאות?

חשוב לנתח ביצועים לא רק ברמת הקמפיין הכללית, אלא לפי סגמנטים. כך תוכלו לזהות איזה קהלים מגיבים הכי טוב, ולהשקיע בהם יותר. מעקב אחר מדדים כמו עלות רכישת לקוח (CAC) ולפי סגמנט מאפשר אופטימיזציה יעילה של תקציב השיווק.

כלים לביצוע סגמנטציה במערכת smoove

המערכת מספקת לכם כלים שבאמצעותם ניתן בין היתר גם לאסוף מידע שישמש לביצוע הפילוח לקבוצות:

• דפי נחיתה

  בדף נחיתה, הנרשמים מוזמנים להשאיר פרטים כדי לסיים את ההנעה לפעולה. זאת הזדמנות מצוינת להוסיף שאלה אחת או יותר, מעבר לפרטים הבסיסיים, שתהווה נתון רלוונטי לפילוח. לדוגמה – מדריכי הורים יכולים להוסיף שאלה על גילאי הילדים ולשלוח בהמשך טיפים בהתאמה לשלב ההתפתחותי, יועצי תיירות יכולים להוסיף שאלה על סגנון טיול מועדף (זוגי, משפחתי, בטן גב, אתגרים..) ואז לשלוח מבצעים רלוונטיים, וכו'.

• סקרים

  בנוסף לדף נחיתה המשמש לטובת הרשמה או רכישה, אפשר לייצר סקר שמטרתו היא איסוף נתונים וקבלת מידע רלוונטי בנושא ספציפי. זה יכול להיות תחת הכותרת של מיטוב השירות והרצון לתת ללקוחות מידע וערך פרסונלי, ולכלול שאלות שיעזרו לפלח את הקהל לפי מאפיינים, אבל זה גם יכול להיות סקר שביעות רצון שיאפשר איסוף מידע על חווית הלקוח מהמוצר / שירות, מה שיאפשר לעסק לפלח את הלקוחות למרוצים וכאלה שפחות מרוצים וזקוקים לשימור.

• מיילים

  אפשר לצרף למייל סקר חוות דעת על מוצר / שירות, ואז בעצם גם לתת ערך ומידע חשוב, וגם לאסוף מידע מהצד השני, על חוויית הלקוח ומה כדאי לשמר או לשפר.

• יצירת טופס הצטרפות לדיוור / פופ אפ

  גם כאן, מעבר לפרטים הבסיסיים שהנרשמים ימלאו, אפשר להוסיף שדה אישי שיענה על צורך רלוונטי של העסק, ויאפשר לצרף כל נרשם כזה לאחת מקבוצות הפילוח. את הטפסים והפופ אפים אפשר להטמיע גם באתרים וגם בדפי נחיתה, וכך לפגוש את הלקוחות הפוטנציאלים בכל מקום שבו הם גולשים.

• דוחות סטטיסטיים

  שימוש בדוחות הסטטיסטיקה יכול לעזור לכם לבצע פילוח בהתאם לרמת המעורבות של אנשי הקשר בדיוור שהם מקבלים. באמצעות הדוחות אפשר להבין מי פתח את הדיוור, מי הקליק, על מה הקליקו יותר או פחות וכו'. כל נתון כזה יכול להוות בסיס להצטרפות לרשימת פילוח ולהוביל להמשך דיוור ופעולות בהתאמה.

הנתונים שנאספים בכל הכלים הנ"ל נשמרים במערכת, תחת שדות אישיים או שדות טופס, ומאפשרים לכם לפלח את הקהל ולהוציא תובנות חשובות להמשך הפעילות השיווקית מול כל קבוצת פילוח. 

סיכום – למה כדאי להתחיל עם סגמנטציה שיווקית עכשיו?

סגמנטציה שיווקית היא צורך חיוני בעולם תחרותי. היא מאפשרת תקשורת מדויקת יותר, משפרת את ה-ROI, חושפת הזדמנויות חדשות ומייעלת את השימוש במשאבים. במקום לנחש – תוכלו לדעת מה הלקוחות צריכים ולפעול בהתאם. התחילו בקטן, מדדו והתאימו, ושלבו בין כל הנתונים, שיחד עם טכנולוגיה ויצירתיות יעשו את ההבדל.

 

ממש לפני כמה ימים ניהלתי שיחה עם בעל עסק ותיק שאמר לי, ואני מצטט: "הבנתי שדיוור הוא כלי שיווקי שלא כדאי לזלזל בו, מרבית ההכנסות שלי הגיעו דווקא משם". שמחתי שזו המסקנה שלו, והבנתי כי לא מעט ארגונים ובעלי עסקים עדיין לא הגיעו לאותה מסקנה. הרבה עסקים (כן, גם שלך) שולחים מיילים. מעט מאוד מהמיילים האלה נפתחים, ועל פחות מהם מקליקים. בגדול, אין הרבה מיילים שגורמים ללקוח להגיד "וואלה, אהבתי את זה, בא לי עוד".

ולמה זה קורה?

אם נתעלם לרגע מהבעיות והאתגרים הטכניים, עליהם דיברנו לא מעט כאן בבלוג, דיוור הפך במחשבה של רוב בעלי העסקים, למשהו שקצת מזכיר ארוחת ילדים במסעדת שף – משהו שצריך שיהיה, אבל לא באמת משקיעים בו.

"יאללה, שלח משהו, איזה תזכורת, מבצע לחגים, תמונה, וכפתור עם לינק". וזוהי בדיוק הבעיה.

אם הייתי אומר לך, כי הדיוור שלך יכול להניב לך 60%-80% הכנסה פסיבית מלקוחות שכבר הביעו עניין במוצר או בשירות שלך, לא שווה היה לך להשקיע בו? אני חושב שכן.

קודם כל, כדאי שנבין: המייל שלך לא לבד בעולם. הלקוח שלך מקבל בין 10 ל־50 מיילים ביום. חלקם מהעבודה, חלקם מהמשפחה, חלקם שיווקיים, חלקם חשובים באמת. אם לא נדע לתפוס לו את העין, להדליק אצלו סקרנות, ולהתחיל מערכת יחסים – הוא ימחק את המייל בלי למצמץ. לא כי אנחנו לא חשובים, כי אנחנו לא מעניינים וחשובים מספיק.

ספאם זה לא רק איפה שזה נוחת – זה איך שזה מרגיש

אם המייל שלך:

* נפתח בנוסח גנרי כמו הרבה מיילים אחרים ("שלום רב, לקוח יקר")

* מלא בטקסט מכירתי בלי טיפת ערך

* או פשוט נראה כמו משהו שלא השקיעו בו יותר מ-3 דקות עבודה (מישהו אמר AI?)

כנראה שאנשי הקשר שמקבלים אותו זה לא רק *נראה* כמו ספאמר, זה גם מתנהג כמו אחד. 

איך לכתוב מייל שלא יתייחסו אליו כאל ספאם

כותרת

קודם כל, כותרת. אם היא לא מסקרנת, לא נוגעת, לא מבטיחה משהו רלוונטי – נוכל להשקיע את הנשמה בגוף המייל, ואף אחד לא יראה את זה. למשל:

כותרת פחות אפקטיבית – "עדכון מחברתנו לרגל חג השבועות"

או:

כותרת אפקטיבית – "[[שם פרטי]], אם יש לך 3 דקות – יש לי משהו טעים בשבילך לחג"

ההבדל הוא בפניה האישית, אבל גם בדרך הפנייה – יצירת סקרנות – או בשפה מקצועית "יצירת צורך".

מוזמנים גם לקרוא את הכתבה בנושא טיפים לכתיבת כותרת אפקטיבית למייל שלכם.

פתיח

אם זה מרגיש רובוטי, העניין גמור. צריך לכתוב כאילו אנחנו מדברים עם בנאדם, לא עם מערכת. וכן, יש משמעות למגדר, יש משמעות לפנייה עצמה. שווה להשקיע כמה דקות ולחשוב למי באמת אנחנו פונים – גברים? נשים? כולם?

עברית, שפה קשה, אבל עדיין מאפשרת פתרונות לכולם/ן (ראיתם/ן מה עשיתי כאן?). הפתיח צריך לגרום לנמען *להישאר*. לסקרן. להרגיש שאנחנו לא מדברים ל־10,000 נמענים.

תוכן

אם כל מה שנשלח זה “קנה! קנה! קנה!” – זה יישמע ללקוחות כמו ילד עם קרטון לימונדה באמצע כביש מהיר.

אולי כדאי שננסה לאזן:

* נשלח תוכן שנות ערך ועוזר לקוראים

* ניתן טיפים שימושיים

* נספר סיפור לקוח קצר

* אולי נשלב בדיחה טובה (אם זה מתאים לעסק שלכם)

* נכתוב משהו שבאמת שווה לקרוא

כלומר, לא ננסה למכור כל הזמן – אלא כדאי שננסה להתחבר.

תזמון זה לא הכל – אבל זה המון

רוב המיילים העסקיים נקברים באינבוקס של הבוקר.

נסו לשחק עם התזמון:  

* שעות לא שגרתיות (אחר הצהריים, ערב, שישי בבוקר)

* נסו להבין מתי הלקוחות מגיבים בשעה שנוח להם (מערכת הדיוור תספק לכם את הפרטים)

* שלחו תזכורת למי שלא פתח את המייל, אבל שימו לב לא להיות נודניקים

עיצוב

לא מעט ארגונים וגופים, גדולים כקטנים, שמים דגש על העיצוב. אני אישית שואל – למה? אם מה שאנחנו רוצים לספר חשוב יותר מאיך שזה ארוז, למה לתת לעטיפה יותר חשיבות? שלא נתבלבל, גם טבעת יהלום שמגיעה עטופה בנייר עיתון תתקבל במעט פחות רצינות, למרות שמדובר ביהלום, אבל בתכלס, גם ההפך.

אז מה אני אומר כאן בעצם? פשוט. לא מפונפן מדי. לא "פלייר" מצועצע. זאת לא מצגת של PowerPoint משנת 2003.

וחשוב שיעמוד במסגרת הכללים:

ללא הרבה טקסט ע"ג תמונה

כמה שיותר טקסט חי

כמה שפחות גדלי גופנים

והכי חשוב – קריא ונוח

אז מה למדנו? 

1. הכותרת קובעת אם בכלל יקראו את המייל
2. הפתיח קובע אם יישארו להמשיך לקרוא
3. התוכן קובע אם יקליקו
4. והכל יחד יקבע אם ירצו להמשיך לקבל מכם מיילים בעתיד

לסיכום 

דיוור הוא לא מייל. הוא מערכת יחסים.

לא סתם שולחים דיוור "ערים?" ל-1000 אנשי קשר ומקווים לטוב, שולחים דיוור לזאת או זה שאנחנו רוצים איתה או איתו מערכת יחסים ארוכת טווח (ואת זה אומר לכם מי שנשוי ואב ל-4 ילדים).  אם תתנהגו כמו מי שרוצה באמת לדבר עם הלקוח שלכם, ולא סתם לזרוק עליו לינק, אתם תראו תוצאות אחרות לגמרי.

נסו לשנות את היחס אל אנשי הקשר שלכם, כאילו הם היו חברים קרובים ולא סתם לקוח פוטנציאלי, ותראו מה זה יעשה.

ועד אז – שיהיה בהצלחה!

בין אם אתם משתמשים חדשים במערכת smoove ובין אם אתם ותיקים, בטח שמתם לב כי מפעם לפעם אתם מקבלים עדכון על מצטרף חדש שנרשם, אחד כזה שהסיר את עצמו וכו'. זה נהדר לדעת מה קורה במערכת מבלי להיכנס אליה ולהיות פעיל 24/7. אז איזה התראות אפשר לקבל מהמערכת והיכן ניתן לקבוע מה לקבל ומה לא? על כך בכתבה קצרה זו.

התראות מערכת  

נתחיל קודם כל במי מקבל התראות מערכת – יש יוזר אחד כזה, והוא זה שנרשם למערכת.

אל רשימת התראות המערכת מגיעים מהתפריט השמאלי העליון, מתחת לשם החשבון:
לוחצים על הגדרות >

נכנסים ללשונית ההתראות >

כאן אנחנו יכולים לראות את סוגי ההתראות שנוכל לקבל מהמערכת, וכמובן לסמן את אלה שאכן נרצה לקבל בפועל:

אז נכון, לא נרצה שיעירו אותנו באמצע הלילה על כל התראה, ולכן אנחנו בהחלט יכולים לסמן את הדברים החשובים לנו יותר ואת אלה שפחות.

התראות על הרשמה מדף נחיתה

אז יש איזה 'פטנט' כזה, שאם מישהו נרשם בדפי הנחיתה שלנו, נוכל לייצר התראה קצת אחרת.

נגיד, תיאורטית כמובן, שיש לנו צוות עובדים שצריך לקבל את פרטי הנרשמים ולחזור אליהם. אותן התראות שציינתי למעלה יודעות לשלוח הודעה רק למנהל המערכת. כלומר היוזר הראשי.

 

אבל מה עם השאר?

 

 

כאן, אנחנו יכולים להגדיר את ההתראה בטופס עצמו, בתוך דף הנחיתה שלנו. ואת זה עושים כך:

זה הטופס שלנו:

נקליק על אייקון ההגדרות שלו (זה שנראה כמו מברג ומפתח שוודי… כן?):

בחלונית שתיפתח, נקליק על לשונית ההתראות:

וכאן נוכל להגדיר כתובות מייל או מספרי טלפון של אנשי הצוות הרלוונטיים, שאנחנו רוצים שיקבלו התראה על ההרשמות בטופס הספציפי הזה:

כך שברגע שיצטרף איש קשר חדש, כל מי שנגדיר במערכת יקבל עליו עדכון ויוכל לפנות אליו ולהמשיך את התהליך מולו.
לא מסובך, נכון?

לסיכום – לפעמים, התראות, הן לא דבר כזה גרוע, תלוי איך מסתכלים עליהן ;)

רושם ראשוני הוא קריטי בלא מעט סיטואציות וזה נכון, לרוב, לכל תחום כמעט. כשמדובר במקומות העבודה, הרושם הראשוני חשוב כפליים ובייחוד כאשר עובד חדש מצטרף לקבוצה. גם בעולם העסקים זה קריטי, כאשר הלקוח מתנסה במוצר או בשירות מסוים בפעם הראשונה. בשני המצבים האלה נכנס לתמונה תהליך מיוחד בשם אונבורדינג. מה זה אומר בדיוק ומה חשוב לדעת על התהליך הזה? על כך ועוד, בכתבה הבאה.

מהו אונבורדינג ואיך הוא משפיע על הצלחת העסק?

הגדרת המושג ומטרתו

אונבורדינג הוא תהליך מובנה לקליטה מיטבית של עובדים או לקוחות חדשים לתוך המעטפת של המוצר או השירות. מטרתו לקצר את עקומת הלמידה ולזרז את ההתאקלמות בסביבה החדשה. התהליך משלב העברת מידע חשוב ובעל ערך, הכשרה בסיסית והיכרות עם ערכי הארגון או אופן השימוש במוצר. כבר בשלבי האונבורדינג הראשונים, מתחיל במקביל גם מהלך של שימור לקוחות, כאשר החוויה החיובית מניחה תשתית לקשר ארוך טווח ורווחי.

משך התהליך

אונבורדינג אפקטיבי אינו אירוע חד פעמי אלא דרך ארוכה. בשונה מהגישה המסורתית של ימים בודדים, ארגונים מובילים מיישמים כיום תהליך הנמשך 90-180 ימים לעובדים, ושבועות עד חודשים ללקוחות. פיצול התהליך לשלבים מונע הצפת מידע, ומאפשר הטמעה יסודית של הידע והמיומנויות. מחקרים מוכיחים שהקצאת זמן מספק לאונבורדינג משפרת דרמטית את סיכויי ההצלחה ומצמצמת נטישה.

חשיבות האונבורדינג לעסקים בעידן המודרני

בעידן הדיגיטלי של היום, כשהמעבר בין המוצרים הוא כל כך קל, אונבורדינג איכותי מהווה יתרון תחרותי מובהק. הנתונים מוכיחים: ארגונים עם תהליכים מובנים משיגים שיפור משמעותי בשימור עובדים ובפרודוקטיביות. מעבר לכך, אונבורדינג מוצלח חוסך בעלויות גיוס חוזר ומקצר את הזמן להגעה לתפוקה מלאה. במקביל, לקוחות שחוו אונבורדינג יעיל מגדילים הוצאותיהם ונוטים להפוך לשגרירי מותג פעילים.

אונבורדינג לעובדים – הצעד הראשון לשימור והצלחה

שלבי האונבורדינג לעובדים חדשים

תהליך אונבורדינג אפקטיבי לעובדים מתחיל עוד לפני יום העבודה הראשון, עם שליחת מידע מקדים והכנה לקראת הקליטה בארגון. השלב השני כולל קבלת פנים ביום הראשון, היכרות עם הצוות, סיור במשרדים והסבר על תרבות הארגון ונהליו הבסיסיים. בשבועות הבאים, העובד עובר הכשרה מקצועית ממוקדת לתפקידו, מקבל משימות הדרגתיות ומשוב על התקדמותו. בשלבים שונים של התהליך מומלץ לשלב סקר שביעות רצון, שכן הוא מאפשר לארגון לזהות נקודות לשיפור ולהתאים את תוכנית האונבורדינג לצרכי העובד.

כלים וטכנולוגיות לשיפור התהליך

הטכנולוגיה המודרנית מציעה מגוון פתרונות המשפרים משמעותית את יעילות תהליך האונבורדינג לעובדים חדשים. למשל, מערכות ניהול למידה (LMS), המאפשרות יצירת מסלולי הכשרה מותאמים אישית, מעקב אחר התקדמות ומתן משוב בזמן אמת. פלטפורמות תקשורת פנים-ארגוניות מסייעות גם הן, והן עושות זאת ביצירת קהילה תומכת ומאפשרות לעובד החדש להתחבר בקלות לעמיתיו ולמנהליו. כלי ניהול משימות אוטומטיים משפרים גם הם את התהליך, והם מבטיחים שכל שלב בתהליך מתבצע בזמן ושאף פרט חשוב אינו נשכח. וכמובן, מסע לקוח מתוכנן היטב מיושם גם בהקשר של עובדים, כאשר ארגונים מובילים מתכננים את "מסע העובד" מהשלב הטרום גיוסי ועד להשתלבות מלאה בארגון.

אונבורדינג ללקוחות – כך יוצרים נאמנות מהרגע הראשון

שלבים מרכזיים בתהליך

תהליך אונבורדינג לקוחות נפתח עם הרשמה או רכישה באמצעות שליחת הודעת ברכה אישית ומידע ראשוני, ונמשך בהדרכה מפורטת על התכונות המרכזיות של השירות או המוצר, באמצעות וובינרים, סרטוני הדרכה או ליווי אישי. בשלב השלישי, הלקוח מקבל תמיכה ועצות מתקדמות או טיפים רלוונטיים להעמקת השימוש באותו מוצר או שירות, כאשר כל התהליך מתבצע בצורה אוטומטית, והתוכן נשלח בהתאמה אישית ובנקודות אסטרטגיות לאורך מסע הלקוח.

טכניקות לשיפור החוויה ללקוחות

שיפור חוויית האונבורדינג מתחיל בהבנת צרכי הלקוחות ונקודות החיכוך בשימוש הראשוני, תוך פישוט תהליכים שיאפשרו להם להגיע מהר יותר לרגע שבו הם מבינים את ערך המוצר. בנוסף לכך, יצירת תוכן מותאם אישית, שימוש בגיימיפיקציה וטיפוח קהילת משתמשים, הופכים את הלמידה לחווייתית ומגבירים את המוטיבציה להמשיך ולהשתמש במוצר לאורך זמן.

מזכירים לכם שבמסך יצירת אוטומציה במערכת, מחכה לכם תבנית אוטומציה מוכנה ליצירת תהליך אונבורדינג, ומה שנשאר לכם זה לערוך את המסרים בהתאמה. זה יחסוך לכם זמן ויאפשר לכם להתחיל לטפח את הלידים שלכם מהרגע הראשון. 

מדידת הצלחה בתהליכי אונבורדינג

מדידה שיטתית של מדדי הצלחה מהווה מרכיב קריטי בשיפור תהליכי האונבורדינג. עבור עובדים, כדאי למדוד מדדים כמו זמן הגעה לפרודוקטיביות מלאה, שיעורי שימור לאחר 90 ימים ורמת המעורבות ושביעות הרצון כפי שבאה לידי ביטוי בסקרים תקופתיים. בהקשר של לקוחות, המדדים המרכזיים כוללים שיעורי אקטיבציה (הפעלה ראשונית של תכונות מרכזיות), תדירות שימוש, שיעורי נטישה ומדד ה -NPS , או בהרחבה Net Promoter Score, המשקף את הנכונות להמליץ על המוצר לאחרים.

שיטות עבודה מומלצות לאונבורדינג מוצלח

תכנון מוקדם ומובנה

תכנון מדוקדק של תהליך האונבורדינג מבטיח שכל מרכיב חיוני נכלל ומתוזמן בצורה אופטימלית. את זה ניתן לעשות באמצעות יצירת מפת דרכים ברורה עם אבני דרך מוגדרות שמסייעת לכל הגורמים המעורבים להבין את תפקידם ואת לוח הזמנים הנדרש.

יצירת חוויה אישית ומותאמת

התאמה אישית של תהליך האונבורדינג לצרכים ולהעדפות הספציפיים של העובד או הלקוח מגבירה משמעותית את האפקטיביות שלו. בפועל זה אומר איסוף מידע מקדים על סגנון הלמידה המועדף, הניסיון הקודם והמטרות האישיות, מה שמאפשר להתאים את התוכן, הקצב ושיטת ההדרכה.

שימוש נכון בטכנולוגיה ואוטומציה

הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתהליך האונבורדינג מאפשרת לייעל את התהליך ולהציע חוויה עקבית וגמישה. את כל אלה אפשר לעשות באמצעות מערכות אוטומטיות לשליחת תוכן בנקודות זמן אסטרטגיות שמבטיחות שכל עובד או לקוח מקבל את המידע הנכון בזמן הנכון.

מעקב, משוב ושיפור מתמיד

תהליך אונבורדינג מוצלח כולל מנגנונים לאיסוף משוב שוטף ושיפור בהתאם לממצאים שהתקבלו. המשמעות לכך בפועל היא קיום שיחות מעקב קבועות, הפצת סקרי שביעות רצון והצבת מדדי ביצוע ברורים המאפשרים לזהות נקודות חוזק וחולשה בתהליך.

סיכום

תהליך אונבורדינג מוצלח הוא השקעה אסטרטגית שמניבה תשואה משמעותית לאורך זמן. בין אם מדובר בעובדים או בלקוחות, אונבורדינג מובנה ומותאם אישית מניח את היסודות למערכת יחסים פרודוקטיבית ורווחית, מה שנכון בייחוד בתקופה של תחרות רבה כל כך. 

שאלות נפוצות על אונבורדינג FAQ

1. איך תהליך אונבורדינג נכון משפיע בפועל על נאמנות ושימור לקוחות או עובדים? הוא מקצר את זמן ההסתגלות, מפחית חרדות, מגביר את תחושת השייכות ומבהיר ציפיות, מה שמוביל לקשר חזק יותר ולשיעורי נטישה נמוכים יותר.
2. מהם השלבים הקריטיים בתהליך שאסור לדלג עליהם? הכנה מקדימה, יום קבלה/הפעלה ראשונית מתוכנן היטב, הדרכה ממוקדת על פונקציות מרכזיות, ומעקב שיטתי בנקודות זמן אסטרטגיות.
3. אילו כלים טכנולוגיות יכולים לשפר את התהליך? מערכות ניהול למידה, פלטפורמות אוטומציה לתקשורת, כלי ניתוח נתונים, אפליקציות גיימיפיקציה ומערכות ניהול קשרי לקוחות מתקדמות (CRM).
4. מה ההבדל בין אונבורדינג לעובדים וללקוחות? אונבורדינג לעובדים מתמקד בהיכרות עם הארגון, רכישת מיומנויות והשתלבות בתרבות החברה, ואילו אונבורדינג ללקוחות מתמקד בהפעלת המוצר, הבנת הערך שהוא מספק ויצירת הרגלי שימוש קבועים.

חלק עיקרי בכל דיוור ובוודאי בדפי הנחיתה שלנו הן התמונות. הן הרי החלק העיצובי, הצבעוני, ה"חי" של התוכן שלנו. אומרים שתמונה אחת שווה 1000 מילים, אז בואו ונבין איך אפשר לנהל במערכת את התמונות ואת הגלריה שמכילה את אותן, ועל הדרך – עוד כמה מושגים שיכולים להפוך את התכנים שלנו לטובים ויעילים יותר.

גלריית התמונות במערכת

כל תמונה שנעלה למערכת, ללא שום קשר למיקום העתידי שלה – דיוור, דף נחיתה, דף פורטל וכו' – עולה קודם כל לתיקייה העיקרית הנקראת "גלריה". התמונה שהעלינו יכולה לשמש אותנו לכל אותם ערוצים שציינתי מעלה, כי למעשה הפכנו אותה לקובץ המאוחסן בשרת של smoove. לקובץ הזה יש שם וכתובת, וכך ניתן "למשוך" אותו לכל מקום שנרצה.

אבל, מדובר הרי בתיקייה אחת גדולה, כמו שק אחד גדול שמכיל את כל התוכן הוויזואלי שלנו, אפשר לסדר אותו? צריך לסדר אותו?  למה כדאי לנו בכלל לסדר אותו? בואו נבין, אבל הפעם במונחים שפחות נשמעים כמו סינית מדוברת.

כל תמונה שהעלינו קיבלה כתובת מאוד מסוימת, וכשאנחנו משלבים אותה בדיוור שלנו, אנחנו בעצם מפנים את הדיוור לכתובת הזו. אם נשנה את הכתובת או נמחק את התמונה מהגלריה – התמונה תעלם מהמייל. אז במקרה של מייל, מדובר בחיי מדף  קצרים יחסית של כמה ימים, ואם תמונה אחת או יותר לא תוצג, זה אולי לא יהיה נורא כל-כך, אבל דף נחיתה שאנו עובדים איתו בצורה שוטפת, עלול להיפגע מכך – תמונת הקאבר עלולה להיעלם, תמונות האייקונים, תמונת הפרופיל שלנו – בעצם כל תמונה שקיימת עלולה להיעלם אם נשנה לה את הכתובת או נסיר אותה מהגלרייה.

אז איפה זה פוגש אותנו?

סביר שאתם עובדים באחת משתי צורות העבודה הבאות:

1. הורדת התמונה מהמחשב בכל פעם מחדש – כלומר, בגלריה שלכם תופיע אותה תמונה כמה וכמה פעמים, והיא אמנם תהיה אותה תמונה, אך בכל מייל או דף היא תקבל כתובת משלה, והמשמעות תהיה העמסת תכנים ומשקל על התיקייה שלכם.
2. שימוש חוזר בתמונה שכבר הועלתה לגלרייה – בכל פריט תוכן שתייצרו תחפשו בגלריה עד שתמצאו את התמונה הרצויה ורק אז תמשכו אותה – חסכתם משקל וכפילות, אך החיפוש עצמו היה מתיש.

אז מה הפתרון? לסדר את התמונות בתיקיות משנה! תיקייה אחת לתמונות קאבר, אחת לאייקונים, עוד אחת לתמונות אווירה וכו'.

זה בהחלט אפשרי – אך הדגש כאן הוא שצריך לתכנן את הפעולה מראש. כלומר, קודם צריך להקים תיקייה ייעודית שנקרא לה לדוגמה "תמונות header", ורק לאחר שניצור אותה נמשוך אליה את התמונות הרלוונטיות.

להמחשה, כך נראית הגלריה שלנו כעת:

על מנת לסדר אותה מראש, יש להקים תיקיה מתאימה:

אחרי שיצרנו את התיקייה הרצויה נוכל להעלות אליה תמונות כך:

כך שאם אתם בראשית דרככם ורוצים לנהל את ארכיון התמונות שלכם בצורה מסודרת, וכן, גם אם כבר העליתם תמונות ובא לכם להתחיל לעשות סדר – זו הדרך.

שימו לב כי לא ניתן לגרור ו/או לשנות מיקום של תמונות קיימות, שהרי הכתובת שלהן תשתנה ותשפיע על דף הנחיתה או הדיוור בו הן מופיעות.

עריכת תמונות במערכת

אז נניח שעלתה תמונה וגיליתם שהיא גדולה מדי, רחבה מדי, או בקיצור לא מתאימה לדף או לדיוור. שוב לדבר עם המעצב? שוב לפתוח Canva או פוטושופ? לא חייבים!

אפשר לערוך אותה ישירות מתוך המערכת, ממש כך:

הקלקה על עריכת התמונה תפתח ממשק עריכה פשוט אך יעיל לתיקון תמונות

מכאן ניתן לחתוך, לעגל פינות (עד כדי עיגול מלא) ועוד פונקציות פשוטות שיתאימו יותר את התמונה לדף הנחיתה שלנו. שמירה של התוצאה תייצר לנו תמונה חדשה בגלריה, איתה נוכל להשתמש בעתיד שוב ושוב (ושוב…).

תמונות פתוחות

כחלק ממסלולי התמחור החדשים של smoove, מקבלים את הפיצ'ר "תמונות פתוחות" כברירת מחדל. מה זה בכלל? התמונות היו סגורות עד עכשיו? מה זה אומר "סגור"?

אז רגע, נעשה סדר בהגדרות:

תמונות פתוחות הוא יישום המבטיח שהתמונות שצירפתם לניוזלטר שלכם יפתחו מיד בגוף המייל, עם פתיחתו.

היישום למעשה מבטל את המקרים בהם דיוור מעוצב המכיל תמונה, לא נפתח על כל מרכיביו, והנמען מתבקש ללחוץ על כפתור "הצג תמונות" כדי לצפות בתמונה המצורפת, מקרים שלעיתים גורמים לאיבוד עניין וקשב.

המקרים האלה לא היו (כן, בלשון עבר) תלויים בכלל בכם! לרוב הם היו תלויים באיש הקשר שלכם, בהגדרות הפרטיות שלו ובמערכת הדיוור הפרטית שלו.

אם איש הקשר שלכם בחר שלא לקבל תמונות פתוחות מסיבות אבטחה כלשהן או אפילו סיבות של שמירת מקום (כל תמונה הרי שוקלת כך וכך קילובייט), הוא יקבלו את הדיוור שלכם עם הודעה שלדיוור מצורפת תמונה, ולצפייה בתמונה צריך להקליק. כן, עוד הקלקה, לא תמיד מיותרת אבל עוד אחת. וזה עלול לגרום לחלק מאנשי הקשר גם לפספס תכנים.

מסקנה אחת היא כמובן שלא להעלות תוכן חשוב ע"ג תמונה, מסקנה נוספת היא לתת לכל תמונה תיאור שנקרא "טקסט אלטרנטיבי" – שידע "להרגיע" הן את המערכת והן את איש הקשר.

אבל "תמונה פתוחה", תאלץ את מערכת הדואר (ג'ימייל, וואלה, אאוטלוק וכו') להציג את התמונה עצמה. עד כה, תוספת שכזו הייתה עולה בתשלום נוסף, כיום כבר לא. התמונות שהצבנו במייל – יגיעו כפי שרצינו! זה כל הסיפור.

וחדש חדש מהתנור – טקסט ע"ג תמונה, אפשר? למה לא!

רגע מה? העלנו תמונה ואפשר לכתוב עליה? כן!

איך?

ממש ככה:

רואים את הכיתוב "טקסט על תמונה"? אז זה זה! נגיד והעלינו תמונה של הברנש החתיך הזה, ונרצה לרשום משהו.

כך זה נראה במקור:

וכך זה ייראה לאחר הוספת הטקסט:

 לסיכום, כמו שאמרתי, תמונה שווה 1000 מילים. לפי ספירה שלי, למאמר הזה יש לפחות 832.. מקווה שזה עשה לכם סדר.

נתראה בגלריה!

הצלחה של עסק קשורה, בסופו של דבר, בקבלת החלטות שיווקיות נכונות, ובייחוד בשוק תחרותי כל כך, כמו זה של היום. אם עד לפני כמה שנים הסתמכו העסקים בעיקר על ניתוח הנתונים מוגבל ואיטי יותר וגם על ניסיון אישי כדי לכוון את מאמצי השיווק שלהם, היום הסיפור הוא אחר לגמרי והמציאות העסקית דורשת הרבה יותר! כאן בדיוק נכנס לתמונה שיווק מבוסס דאטה, המהווה כלי הכרחי לכל עסק. איך בדיוק זה עובד ומה זה אומר בפועל? המשיכו לקרוא וגלו.

מהו שיווק מבוסס דאטה ולמה כולם מדברים עליו?

שיווק מבוסס דאטה הוא גישה שיווקית, המתבססת על ניתוח מעמיק של נתונים וראיות במקום על השערות והנחות. ומה זה אומר בדיוק? במקום לנחש מה הלקוחות רוצים, אתם פשוט מקשיבים למה שהנתונים מספרים לכם. למשל, הרגלי גלישה, העדפות רכישה, תגובות לקמפיינים קודמים ועוד מגוון סממנים התנהגותיים שיכולים לרמוז על כך. חשוב לציין, שלא מדובר כאן בטרנד כלשהו או בשיטה שוודאי תחלוף במהרה מעולם השיווק, אלא בשינוי תפיסתי של ממש. מהפכת הדאטה מאפשרת לכם להבין את הלקוחות כפי שלא הבנתם אותם מעולם ולפנות אליהם ברגע הנכון ועם המסר המתאים ביותר, דרך הערוץ השיווקי היעיל ביותר. וכל זאת, בתוך חיסכון במשאבים ובכסף.

היתרונות המרכזיים של שיווק מבוסס דאטה

קמפיינים מדויקים והתאמה לקהלים

שיווק מבוסס דאטה מאפשר לבצע התאמות אישיות של מסרים שיווקיים לכל פלח שוק, ואפילו לכל לקוח בנפרד. אתם יכולים לזהות את ההעדפות שלו, את הזמנים שבהם הוא נוטה לבצע רכישות ואילו סוגי פניות מעוררים אצלו עניין.

חיסכון תקציבי ושיפור החזר ההשקעה (ROI)

אחד האתגרים היותר בולטים בשיווק המסורתי המוכר לנו או הניסיון להבין את מידת היעילות של כל השקעה והשקעה. גישה שיווקית מבוססת נתונים מסדירה בדיוק את העניין הזה ומאפשרת למנהלי השיווק להקצות משאבים בצורה מושכלת ובדיוק לאותם אפיקים שמוכיחים את עצמם כיעילים. המעקב המדויק והשוטף אחר ביצועי הקמפיינים מאפשר לבצע התאמות והכוונות תקציביות בכל רגע וללא המתנה מיותרת.

קבלת החלטות מבוססות נתונים בזמן אמת

המציאות העסקית של היום דורשת תגובה מהירה ויכולת הסתגלות גבוהה. שיווק מבוסס דאטה מספק לכם תמונת מצב עדכנית על אודות ביצועי הקמפיינים שלכם בזמן אמת, ומאפשר לכם להגיב במהירות לכל שינוי. אם זיהיתם, למשל, קמפיין שמצליח הרבה יותר מהמצופה, תוכלו להגדיל את התקציב שלו באופן מיידי. אם נתקלתם בקמפיין שפחות מצליח, זה הזמן לעצור אותו לפני שייגרם לכם נזק תקציבי משמעותי.

מאיפה מגיעים הנתונים?

אתרי אינטרנט, אנליטיקס, מדיה חברתית וCRM-

אתר האינטרנט שלכם הוא מקור מידע מצוין על התנהגות הגולשים – כמה זמן הם מבלים בכל עמוד, באיזה אזורים בו הם מתעניינים יותר ובאילו פחות, וגם מה גורם להם להשלים פעולה רצויה. נוסף לכך, יש גם המדיה החברתית שחושפת בפניכם את העדפות קהל היעד שלכם, את זמני הפעילות האופטימליים ואת סוגי התכנים שמעוררים עניין.

ניתוח תוצאות קמפיינים לצורך שיפור מתמיד

כל קמפיין הוא הזדמנות ללמוד ולהסיק מסקנות חשובות. בחנו איזה מודעות משכו את תשומת הלב, איזה עמוד נחיתה הוביל להמרות גבוהות יותר וגם מה היה הזמן האופטימלי לשליחת הודעות שיווקיות. ניתוח תשובות לשאלות אלו ונוספות יעזור לכם למקד את האסטרטגיה השיווקית שלכם ולשפר את ביצועי הקמפיין.

כלים וטכנולוגיות מרכזיים לעסקים קטנים וגדולים

השוק מציע שפע של פתרונות טכנולוגיים ידידותיים המנגישים את עולם הדאטה לעסקים בכל גודל, ממערכות Google Analytics לניתוח התנהגות גולשים ועד לפלטפורמות שיווק באימייל המספקות מידע חשוב על אודות מידת יעילות הקמפיינים. נוסף לאלה, יש גם כלי ניהול מדיה חברתית, מערכות CRM מתקדמות ופלטפורמות לניהול קמפיינים המאפשרים לעסקים לקבל תמונה מקיפה של פעילותם השיווקית, וכל זאת ללא צורך בצוות ייעודי או בתקציבי ענק.

איך מתחילים? שלבים ליישום חכם של שיווק מבוסס נתונים

פילוח קהל יעד מדויק לפי נתונים

השלב הראשון הוא להבין את קהל היעד שלכם. לשם כך עליכם להשתמש בנתונים הקיימים ליצירת הפרופיל המדויק של כל לקוח ולקוח. זה אומר להיעזר בנתונים דמוגרפיים למשל, נתוני רכישות, סטטוס ותחומי עניין, וגם נתונים התנהגותיים שיעזרו לכם לחלק את קהל היעד לקבוצות ממוקדות יותר.

פרסונליזציה במיילים שיווקיים ובתוכן

כאשר אתם מבינים את הקהל שלכם טוב יותר, אתם יכולים להפוך את השיווק שלכם לאישי יותר. לאחר שהבנתם מי הם הלקוחות שלכם, זה הזמן להתאים את המודעות ואת התוכן שלכם, לתחומי העניין של הלקוחות, וגם להציע הצעות שמבוססות על היסטוריית הגלישה או ההתנהגות של אותו קהל.

אופטימיזציה של תקציבי פרסום לפי ביצועים

בשלב הזה עליכם לעקוב אחר ביצועי הקמפיינים שלכם ולהקצות משאבים נוספים לכל אלה שהניבו את התוצאות הטובות ביותר.

ניסוי ובדיקה (A/B Testing) ככלי לשיפור מתמיד

אל תניחו הנחות, בדקו אותן. ערכו ניסויים מבוקרים עם גרסאות שונות של מודעות, עמודי נחיתה או מיילים ששלחתם, נסו שיטות שיווק דיגיטלי שונות, ובחנו את האלמנטים שבהם ואת מידת ההשפעה שלהם על קהל היעד. רק באופן הזה, כשאתם עובדים בצורה שיטתית, תוכלו לקבל את המידע שאתם צריכים ולערוך שיפורים בהתאם.

אתגרים שכדאי להכיר מראש בשיווק מבוסס דאטה

איכות הנתונים ופרטיות המשתמשים

ההבדל המשמעותי בין הנתונים הרבים שאפשר לאסוף, טמון באיכות שלהם. נתונים שגויים, חלקיים או לא רלוונטיים, למשל, עלולים להוביל אתכם להחלטות שיווקיות מוטעות ולכן חשוב להקפיד על איסוף נכון של נתונים, ולעשות זאת באופן אתי, שקוף וחוקי. חשוב לקבוע מראש כללים ברורים לגבי השימוש בנתוני הלקוחות, ולהיזהר משיתוף מידע שעשוי לפגוע באמון הלקוחות או בדרישות החוק.

איזון בין דאטה לאינטואיציה שיווקית

למרות חשיבותם הרבה של הנתונים, אסור להזניח את האינטואיציה האנושית ואת היצירתיות השיווקיות. אומנם, הנתונים יכולים לספר מה עובד יותר או פחות, אבל גם חשיבה מחוץ לקופסה יכולה לייצר רעיונות פורצי דרך שייתכן ועדיין לא נוסו. שימור לקוחות הוא דוגמה מצוינת לכך. הוא מצריך את השילוב המושלם שבין ניתוח נתונים לגישה אישית, שכן בעוד ניתוח הנתונים יכול לסייע בזיהוי לקוחות בסיכון נטישה, האינטואיציה האנושית היא זו שתעזור בגישה שאליה יש לפנות אל הלקוח כדי לשמר אותו.

סיכום – שיווק חכם מתחיל מנתונים חכמים

המעבר לשיווק מבוסס דאטה, ובייחוד לאור התחרות בין העסקים השונים, הוא אינו בגדר המלצה, אלא בגדר חובה. עסקים וארגונים שדואגים לשלב ניתוח נתונים בתהליכי קבלת ההחלטות השיווקיות שלהם, נהנים מהצלחה גבוהה יותר ותוצאות מדידות. זקוקים לסיוע בדיוק בתחום הזה? צרו איתנו קשר עוד היום כדי שנוכל לעזור לכם להפוך את הנתונים שלכם להחלטות אסטרטגיות מדויקות!

חווית משתמש (UX) היא המפגש הכולל שבין אדם למוצר או שירות דיגיטלי, והיא משקפת את ההרגשה, הנוחות והאפקטיביות שחווה המשתמש בעת השימוש. איך יוצרים אותה ומה חשוב להביא בחשבון בנושא הזה? תוהים לגבי סוגיות אלו ונוספות? תשובות לכך ועוד, בכתבה הבאה.

מהי חווית משתמש (UX) ולמה זה כל כך חשוב?

הגדרה קצרה ומדויקת של חוויית משתמש – חוויית משתמש (UX) מתארת את מכלול החוויות, התחושות והרשמים שאדם חווה בעת אינטראקציה עם מערכת דיגיטלית או מוצר. בעולם של שיווק דיגיטלי, UX איכותי מהווה גורם מכריע בהצלחת קמפיינים ובשיפור אחוזי המרה, כאשר הוא מעניק למשתמשים דרך פשוטה, אינטואיטיבית ונעימה להשיג את מטרותיהם באתר, אפליקציה או שירות מקוון. יסודות חווית משתמש ממוקדת ומותאמת מהווים את התשתית לכל אסטרטגיית שיווק דיגיטלי אפקטיבית, ומגשרים בין צרכי העסק לצרכי הלקוחות.

חשיבות חוויית המשתמש בעולם הדיגיטלי של היום

בשוק הדיגיטלי הצפוף והתחרותי, חווית משתמש מעולה מהווה את ההבדל בין מוצר מצליח לכזה שפחות, בין שירות שמרוויח לכזה שנזנח. במציאות שבה משתמשים חשופים לאינספור אלטרנטיבות במרחק קליק בודד, חוויה דיגיטלית מלוטשת היא הדרך היחידה לבלוט מעל המתחרים ולשמר את תשומת הלב היקרה של הגולשים לאורך זמן. נתונים מחקריים מדגישים כי משתמשים מקבלים החלטה לגבי אתר בתוך שניות ספורות, ויעזבו מיידית אם החוויה אינה עונה על ציפיותיהם – עובדה המדגישה את החשיבות הקריטית של תכנון UX מדויק, מעמיק ומבוסס מחקר משתמשים.

המרכיבים המרכזיים מהם עשויה חוויית משתמש מוצלחת

שמישות (Usability) – כמה קל להבין ולתפעל את הממשק

שמישות מורכבת מחמישה מרכיבים עיקריים: לימודיות (כמה קל למשתמשים לבצע מטלות פשוטות בפעם הראשונה), יעילות, זכירות, שגיאות וסיפוק. ממשק בעל שמישות גבוהה מאפשר למשתמשים להשיג את מטרותיהם בקלות, במהירות ובמינימום תסכול, בין אם הם משתמשים חדשים או ותיקים.

נגישות – חוויית משתמש שמתאימה לכולם

נגישות בחוויית משתמש משמעה יצירת ממשקים שכל אדם יכול להשתמש בהם, כולל אנשים עם מוגבלויות שונות או צרכים מיוחדים. ממשק נגיש לא רק מרחיב את קהל המשתמשים הפוטנציאלי, אלא גם מעיד על מחויבות לערכים של שוויון והכלה, ובמקרים רבים אף נדרש על פי חוק.

עיצוב ואסתטיקה – החיבור בין יופי לפונקציונאליות 

אסתטיות בחוויית משתמש מתייחסת למראה הכללי של ממשק המשתמש ומידת היותו נעים לעין, כולל שימוש באלמנטים גרפיים כמו צבעים, צורות ופונטים. עיצוב טוב הוא לא רק יפה לעין אלא גם תומך בפונקציונליות על ידי יצירת היררכיה ויזואלית, הדגשת פעולות חשובות, והנחיית המשתמש באופן אינטואיטיבי דרך המערכת.

אמינות ואבטחה – יסודות לבניית אמון משתמשים

אמינות בחוויית משתמש מתבטאת בהעברת מידע מהימן ומדויק למשתמש, והבטחה שהמערכת פועלת באופן עקבי ובטוח. יצירת תחושת אמון במשתמשים היא קריטית במיוחד באתרים הכוללים עסקאות כספיות, איסוף מידע אישי או קבלת החלטות משמעותיות, והיא מושגת דרך שקיפות, אבטחת מידע גלויה ותגובות מערכת ברורות.

עקרונות מפתח בתכנון חוויית משתמש איכותית

מחקר משתמשים – להבין לפני שמעצבים

מחקר משתמשים הוא הבסיס בתהליך יצירת חווית משתמש מוצלחת, שכן הוא חושף את ההתנהגויות, את המוטיבציה והצרכים האמיתיים של קהל היעד. כאשר מתכננים שדות מותנים בטפסים דיגיטליים, למשל, מחקר מעמיק מאפשר להבין בדיוק מתי משתמשים זקוקים למידע נוסף או הנחיות, ובאילו מקרים עודף בקשות מידע רק יוצר חיכוך מיותר. שיטות כמו בניית פרסונות – דמויות מפורטות המייצגות סגמנטים שונים בקהל היעד – מאפשרות למעצבים לצאת מנקודת המבט האישית שלהם ולהיכנס לנעלי המשתמשים, מה שמוביל לפתרונות ממוקדים ואפקטיביים יותר.

אפיון ועיצוב – להפוך תובנות לחוויית שימוש ברורה 

האפיון והעיצוב מתרגמים את תובנות המחקר לממשק מוחשי, כאשר הרושם הראשוני של העיצוב הגרפי משפיע ישירות על אמון המשתמש ונכונותו להמשיך. עיצוב המשדר מקצועיות ואמינות יוצר תשתית רגשית לאינטראקציה מוצלחת, בעוד שמיפוי שיטתי של נקודות המגע מאפשר יצירת פתרונות עקביים לאורך המסע הדיגיטלי.

בדיקות, שיפור והתאמה – אופטימיזציה מתמשכת לחוויה

מבחני שימושיות בוחנים את התאמת החוויה למשתמשים ומסייעים בשיפור ממשקים חדשים או קיימים, כאשר מומלץ להיעזר גם בכלים כמו סקר שביעות רצון, המספקים מידע חשוב על מה עובד טוב ומה דורש שיפור, בהתבסס על חוויות אמיתיות של משתמשים.

איך יוצרים חוויית משתמש אפקטיבית – שלב אחר שלב

תכנון נכון – אבני הדרך להצלחת המוצר

תסריטי שימוש הם מרכיב קריטי בתכנון UX, שכן הם ממפים את הדרכים השונות בהן ישתמשו במוצר. חשוב לזהות, לדרג ולתעדף את התסריטים השונים, כדי למנוע עומס ויזואלי, ולאפשר למשתמשים להתמצא בהתאם לצרכיהם, גם כשהם שייכים לאותו קהל יעד או כשאותו אדם משתמש במוצר בדרכים שונות בהתאם לנסיבות.

כלים ושיטות עבודה שמובילים לתוצאה טובה יותר

UX Design הוא תהליך ליצירת מוצרים בעלי משמעות ורלוונטיות למשתמשים. שילוב של כלי אימייל מרקטינג עם עקרונות UX, מייצר קמפיינים יעילים, המגיבים לצרכי המשתמשים ומעודדים מעורבות. כלים מתקדמים כמו מפות חום, רישום מסע המשתמש ומסגרות עבודה לעיצוב ממשק, מייעלים את תהליך העבודה ומקצרים את זמן הפיתוח, תוך שמירה על איכות.

מדידה והערכה – איך יודעים אם החוויה באמת עובדת?

מדידת איכות UX משלבת מדדים כמותיים (זמן ביצוע משימה, שיעורי נטישה, המרות) עם מדדים איכותניים (ראיונות וקבוצות מיקוד). כלים כמו Google Analytics, Hotjar ו-UserTesting מספקים נתונים על התנהגות המשתמשים, בעוד שמחקר איכותני מספק תובנות עמוקות. מזכירים לכם שגם ב-smoove יש לכם מגוון אפשרויות לניתוח נתוני הדיוור וההודעות שלכם, להבנת צרכי הקהל והמעורבות. שילוב כל המדדים מאפשר לקבל תמונה מלאה ולזהות הזדמנויות לשיפור מתמשך. 

טרנדים חדשניים שמעצבים את חוויית המשתמש היום

טכנולוגיות מתקדמות שמשנות את חוקי המשחק

ממשקי קול ובינה מלאכותית משנים את האופן שבו משתמשים מתקשרים עם טכנולוגיה, ומאפשרים אינטראקציות טבעיות יותר ומותאמות אישית. מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR) פותחות אפשרויות חדשות לחוויות משתמש סוחפות יותר, שחוצות את הגבול בין העולם הדיגיטלי לפיזי.

מגמות עיצוב בולטות המשפיעות על ממשקים מודרניים

מגמות העיצוב העכשוויות מובלות ע"י עיצוב מינימליסטי ופשטות עקבית, עם דגש על מרחב לבן, היררכיה טיפוגרפית ברורה, ואלמנטים גרפיים נקיים. מיקרו-אינטראקציות ואנימציות עדינות הופכות לכלי חשוב ליצירת משוב מיידי וחיבור רגשי עם המשתמשים, תוך שיפור הנאת השימוש והבהרת התהליכים במערכת.

סיכום ומסקנות – למה UX הוא חלק בלתי נפרד מהצלחה דיגיטלית?

חווית משתמש טובה היא אחד הדברים המבדילים בין מוצר או שירות טוב שמרוויח כסף, לבין כזה שאף אחד לא משתמש בו. ולכן, השקעה בתכנון UX מדויק ומחקר עומק של צרכי המשתמשים אינה מותרות אלא הכרח עסקי בעולם תחרותי שבו תשומת הלב היא המשאב היקר ביותר. תכנון UX אפקטיבי אינו מסתיים בהשקת המוצר אלא ממשיך בתהליך מתמיד של למידה, שיפור ותוכנית תאמה לצרכים המשתנים של המשתמשים ולטכנולוגיות חדשות.

אחת לכמה זמן, במהלך ייעוץ וליווי עסקים, אני נתקל בבקשה: "אנחנו רוצים גם תהליכי אוטומציה". התשובה שלי בדרך כלל קבועה: "כמה לארוז לך?".

"אוטומציה", בדומה ל- "AI", "מסע לקוח" ו-"דף נחיתה ממיר", הפכו להיות מילות מפתח שגורות שנמצאות כמעט בכל שיחה. אותם עסקים יודעים, או חושבים שהם זקוקים, לתהליך כלשהו, רק לא כל כך יודעים איזה, או כיצד לגשת ליצירת התהליך הזה.

ביצוע אפיון

את תכנון התהליך מתחילים בלענות על מספר שאלות:

מה המוצר/שירות המוצע?

שאלה זו מאפשרת לנו להבין מה הפעולות שאנו מצפים מהלקוח שלנו לבצע, ואיך אנחנו יכולים לסייע לו. דוגמאות:

תוכן

כשמדובר במוצר תוכן, נרצה להנגיש ללקוח את התוכן עד כמה שניתן, זה ברור, אך נרצה גם לבדוק האם הוא פתח, קרא, הקליק – ואם נלך רחוק יותר – במה התעניין (מישהו אמר כפתור חכם ושיוך לרשימה?).

קורס

כאשר לקוח נרשם לקורס, נרצה לתת לו גישה עם סיסמה ושם משתמש, לעדכן אותו על תכנים חדשים שעלו, ואולי גם לבחון אותו על מה שלמד.

מוצרי סחר

במקרה זה נרצה כמובן לדעת האם הלקוח ביצע רכישה, מה הוא רכש, האם נטש עגלה, ולמה, נרצה אולי גם

להציע לו מוצר משלים, או תהליך צבירה של רכישות או סכום (קנה ב-100 ₪ וקבל הנחה…).

אירועים

במידה ולקוח נרשם לאירוע, נרצה לתזכר אותו לפני המועד, לספק לו תוכן מתאים ומחמם עד האירוע, לבצע אישור הגעה, וכמובן לבדוק האם הוא אכן הגיע בפועל. לאחר האירוע, נרצה לשלוח לו שאלון או סקר שביעות רצון.

במידה ומדובר במוצר סחר – האם קיים אתר סחר מוביל?

במקרה של מוצרי איקומרס, נרצה לבדוק האם האתר מחובר למערכת אוטומציה או דיוור ( או במילים אחרות האם הוא מחובר ל-smoove), והאם אנחנו חשופים למידע על הרכישות והפעילות באתר. המידע הזה קריטי לנו על מנת להכיר את הלקוח שלנו ויכול לשרת אותנו ביצירת מסר מתאים לכל אחד ואחד.

הרעיון הוא לדמיין כי חנות האיקומרס  שלנו היא חנות פיזית, שעובד בה מוכר, שיודע לזהות את הצרכים של כל לקוח פוטנציאלי שנכנס אליה, בין אם סתם לשוטט בין המדפים, להתלבט בין מוצרים, או להגיע לקופה עם מוצר כלשהו (שם יציעו לו מבצע, הצטרפות, צבירה, מוצר משלים וכו').

חיבור הממשקים עושה את מעבר המידע הזה להרבה יותר פשוט, ומאפשר לנו לנתח אותו בצורה אפקטיבית.

מה המטרה העיקרית? 

מה המטרה שלנו – האם מכירות, הפצת תוכן, או אולי הרחבת התפוצה וכמות אנשי קשר?

במידה ונרצה להגדיל את כמות אנשי הקשר שלנו, מומלץ למשל לאתר את הלקוחות המרוצים (סקר שביעות רצון?) ולבקש מהם להמליץ לחברים.

כך גם, דרך אגב, לגבי תכנים מעניינים, תוכן הרי הוא מוצר לכל דבר, ואלה שצורכים אותו יכולים להמליץ לחבר טוב להצטרף לרשימת התפוצה שלנו, לא יזיק.

האם המוצר מתכלה / יש לו מוצרים משלימים? 

במקרה זה נרצה לבדוק האם יהיה צורך לרכוש את המוצר הזה שוב.

לדוגמה – במידה וצריך לחדש מלאי (קרמים, אוכל לבע"ח, חיתולים וכו') או שיש מוצרים משלימים שכדאי לרכוש, כדאי לשלוח תזכורות או הצעות מעניינות.

חשוב לי לציין שמוצר מתכלה זה לא רק מוצר פיזי! גם קורס יכול להיות מוצר שצריך לחדש או להתקדם לרמה הבאה, וגם שירותים כמו ניקוי, טיפול קוסמטי וכיוב'.

כל אלה הן שאלות בסיסיות ופשוטות, אך הן יכולות בהחלט להצביע על תהליכי אוטומציה אפשריים. תהליך המענה על התשובות נקרא, לצורך העניין, "אפיון". זו בעצם התוכנית שלנו, וכעת נצטרך ליישם אותה.

יישום תהליך אוטומציה

טריגרים

עכשיו, ניקח את אחד הכלים הטכנולוגיים היעילים ביותר הקיימים – נייר ועיפרון, ופשוט נצייר את התהליך שנרצה להקים:

לקוח נרשם/רכש – יקבל הודעת תודה?

רכש מוצר X – נציע לו מוצר משלים? עכשיו? מאוחר יותר?

נציין אצלנו במערכת את מועד הרכישה שלו?

נבדוק במה התעניין ונשייך אותו לרשימה הנכונה?

נציע לו לאחר פרק זמן רלוונטי לבצע רכישה חוזרת של המוצר?

האם התהליכים הנ"ל דורשים מערכת נוספת? חיבור למערכת ה-CRM שלנו, אתר סחר וכיוב'?

נוודא שאנחנו יודעים ומבינים את המשמעויות (זמן וכסף).

עכשיו נהפוך את הרישום שלנו לתהליך אוטומציה. כל פעולה שציינתי מעלה, יכולה ויודעת להיות מיוצגת בקלות ע"י אחד או יותר מהטריגרים הקיימים במערכת, כלומר, ברגע שנדע מה הפעולה שמתחילה את התהליך – נוכל להגדיר את הטריגר שלנו לתהליך, וממנו לבנות את המשך מסע הלקוח ע"י פעולות. 

תנאים ובקרה על פעולות

לכל תהליך יש מטרה, דאגנו לאפיין ולהגדיר אותה מראש, אבל, שלחנו מייל, לא נרצה לבדוק האם נפתח? האם הוקלק?

יצרנו שאלון או סקר שביעות רצון, לא נרצה לוודא שאכן הלקוח שלנו הגיע אליו? ענה?

ואם ענה, מה ענה? היה מרוצה? לא מרוצה?

כלומר – לכל פעולה (להבדיל מטריגר), צריך לייצר בקרה, ולבדוק האם הפעולה התקיימה.

אם לא – מה אנחנו רוצים שיקרה?

אם כן – מה עושים עם התוצאות?

בואו וניקח למשל סקר שביעות רצון, שהרי אני מדבר כל הזמן על "חווית לקוח", לאחר שליחת הסקר נשאל את עצמנו:

האם בכלל פתח את המייל? (ירים יד מי שקיבל משלוח פיצה וענה על הסקר), ואם פתח, שזה יופי, האם ענה? (ירים יד כל מי שקיבל הודעה מהפיצה ולא התייחס בכלל כי הוא כבר שבע), ואם ענה – מה ענה?

למה זה חשוב? הנה סיפור:

דודה שלי, שלחה פעם מייל לחברה גדולה אחת על מארז חטיפים שרכשה – מילאה אותו במחמאות ומילים טובות על האיכות והמגוון וכמה שהוא היה נהדר. לאחר כמה ימים היא קיבלה הודעה שהחברה מצטערת על מפח הנפש והיא תקבל פיצוי. נכון, אף אחד לא באמת קרא את מה שרשמה, לא חבל?

הלקוח היה מרוצה? מעולה! עכשיו הוא ירכוש שוב ויכול גם להמליץ לחברים!

לא מרוצה? בואו ונבין מה הייתה הבעיה וננסה להפוך אותו למרוצה!

ואם לסכם – כל פעולה צריכה לעבור גם דרך תהליך "תנאי" ולבדוק "מה",ו-"האם". הכל בהתאם לאפיון ולמסע / חווית הלקוח שנרצה שתתקיים.

נרצה לדעת כמה פעמים רכש אצלינו אותו לקוח? אולי מגיעה לו הטבה על נאמנות? (זוכרים כרטיסיית ניקובים לקפה?),

אולי אחרי מספר רכישות נוכל לתת לו הצעה מפתה לרכישה הבאה? ואולי בכלל נרצה לייצר הזדמנויות מכירה כמו ימי הולדת (שלו, בן או בת הזוג, ילדים), חגים וכו'?

לסיכום

תבינו מה אתם מציעים. מה אתם רוצים שיקרה ללקוח/מתעניין שלכם, איך אפשר לנסות ולהחזיר אותו לרכישה חוזרת או לוודא שהוא ימליץ לאחרים.

מזכיר – לקוח חוזר יעלה לנו הרבה פחות מלקוח חדש. לקוח חוזר יכול לשמש כשגריר של רצון טוב שייצור לנו לקוחות חדשים לגמרי בחינם!

מכאן, קחו את זה אליכם.

שיהיה בהצלחה!