כל המאמרים של יהב יאלר

יהב יאלר -

מומחה חווית לקוח (היה כזה כמה פעמים בחייו, כשאשתו שלחה אותו לקניות). אב לארבעה ילדים, וכאן זה בהחלט מסתיים (מילה של יהב זאת מילה). הצליח להרוג שתי אבנים עם ציפור אחת, וכשהוא מגיע למוזיאון מבקשים ממנו לגעת במוצגים (בפעם הבאה שאתם מבקרים במוזיאון – תהיו ערניים, אולי הוא בסביבה, אז יהיה מעניין). פרט טריוויה קטן וחשוב – מנגן בגיטרה בזמנו הפנוי, רק שאין לו כזה כמעט.
סנן בלוג

איך טכנולוגיה טובה אמורה להרגיש לבעל עסק

(ולמה ה-AI הכי טוב הוא זה שכמעט ולא מורגש)

יש שתי דרכים שבהן הטכנולוגיה יכולה להרגיש. הראשונה היא, שאנחנו מרגישים שאנחנו עובדים אצלה, והשנייה – שהיא עובדת אצלנו. אם אנחנו בעלי עסק קטן או בינוני, אנחנו מכירים טוב מדי את הסוג הראשון.

מערכות שאנחנו צריכים "לתפעל", להגדיר, לכוון.. לזכור איפה כל דבר נמצא או אפילו לקחת קורס רק כדי להבין איפה הכפתור. ובשלב מסוים אנחנו קולטים משהו אבסורדי: רצינו כלי שיעזור לנו לשווק, ובפועל קיבלנו עוד עבודה שמרגישה כמו משימה חדשה ברשימה. זה הרגע שבו שיווק מתחיל להרגיש כבד. לא בגלל התוכן או הלקוחות, אלא בגלל המערכות השונות.

הנה משפט שלא אומרים בקול רם

טכנולוגיה טובה לא אמורה להרגיש כמו טכנולוגיה, היא אמורה להרגיש כמו עוזר, כמו מישהו שיושב לידנו ואומר: 'עזבו, אנחנו נטפל בזה כבר'. זה לא עוד ממשק שאנחנו צריכים להיאבק בו. בפועל, הרבה מערכות שיווק נבנו הפוך, ומיועדות למהנדסים או משווקים מקצועיים, או לאנשים שקל להם עם הגדרות ולמידת טכנולוגיה. 

בואו נדבר רגע על היום שלנו

לא בתיאוריה, במציאות. אנחנו מגיעים בבוקר לעסק.

על השולחן יש: לקוחות, ספקים, עובדים, טלפונים, תשלומים, תקלות, החיים עצמם.. ואיפשהו באמצע אנחנו אומרים לעצמנו, שכדאי גם לשלוח איזה מייל ללקוחות. שימו לב למילה "גם".שיווק הוא לא המקצוע שלנו, הוא עוד חלק במהלך היום. וזה נכון במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, שאין להם מחלקת שיווק של חמישה אנשים, יש רק אתכם ועוד עשר משימות במקביל. לכן כל מערכת שיווק חייבת לעבוד בתיאום עם הקצב של היום שלכם, ולא נגדו, כדי שהשיווק באמת יקרה, ותוכלו למצוא לו את המקום בתוך היום העמוס.

וזו בדיוק הטעות שהרבה כלים עושים

הם מניחים שיש לנו זמן.. זמן ללמוד ולהגדיר ולהתעמק במערכת, אבל במציאות? אנחנו צריכים משהו שיהיה מהיר, פשוט ויקרה עכשיו. אם זה ייקח יותר מדי צעדים זה כנראה יידחה, ואם הוא יידחה מספיק פעמים הוא כנראה גם ייעלם בסופו של דבר.

וזה למה כל כך הרבה עסקים אומרים את המשפט "אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לשווק… אנחנו פשוט לא מגיעים לזה".

טכנולוגיה טובה נמדדת במשהו אחד בלבד

לא בכמות הפיצ’רים או בכמה היא מתקדמת, אלא בשאלה אחת: כמה אנרגיה היא דורשת מאיתנו? כי אנרגיה היא המשאב הכי נדיר של בעל עסק. לא כסף, לא רעיונות. אנרגיה. אם המערכת שואבת מאיתנו אנרגיה, היא אויב ואם היא חוסכת לנו אנרגיה, היא נכס.

תחשבו על זה רגע כמו על עובד נוסף

אם היינו מגייסים עובד שיווק או אדמיניסטרציה, מה היינו מצפים לקבל ממנו? כנראה הצעות ניסוחים, טיוטות, רעיונות יצירתיים, סידור רשימות, תזכורות לגבי משימות, התייעלות, קיצורי תהליכים.. ולא שאלות מיותרות או דרישות מסובכות שייקח לנו זמן להבין, אז.. למה אנחנו מוכנים לקבל את זה ממערכות?

כאן נכנס ה AI- אבל לא כמו שחשבתם

הרבה מדברים על AI כאילו הוא גיבור־על,. כותרות מפוצצות כמו "מהפכה" / "עתיד השיווק" / "המחליף הבא של בני האדם".. אבל בואו, בעלי עסקים לא צריכים מהפכה, הם צריכים שקט. ולכן ה-AI הכי טוב הוא לא זה שעושה רעש, אלא זה שכמעט לא מורגש, ופשוט עוזר ועושה את העבודה.

AI טוב לא מחליף אותנו, הוא חוסך לנו את הדקות המעצבנות

שמתם לב איפה אתם נתקעים ביום־יום? בדרך כלל לא בדברים הגדולים, אלא בדברים הקטנים. לדוגמה, איך להתחיל את המייל, איך לנסח כותרת טובה, מה לכתוב בדף הנחיתה או איך כדאי לעצב אותו.. כל אלה שואבים אנרגיה וכשאין לנו אנרגיה – אנחנו דוחים. כשבונים היום דף נחיתה בעזרת AI ב-smoove, לא מתחילים מדף ריק, פשוט מתארים בכמה מילים את העסק ומטרות הדף, ובתוך רגע מתקבלת טיוטה מלאה של דף נחיתה כולל עיצוב וטקסט ראשוני. זה לא חייב להיות מושלם, אבל זה חוסך את הרגע הכי קשה, שהוא, להתחיל מאפס. ומשם כבר הרבה יותר קל להתקדם.

וזה ההבדל בין פיצ’ר ל-'עוזר שקט'

פיצ’ר מראה לכם את היכולת ומה אפשר לעשות, עוזר שקט מראה לכם מה כבר נעשה ואתם צריכים לאשר או לערוך. פיצ'רים מסוימים יכולים להוציא אתכם מרצף העבודה, כי צריך להגדיר ולתפעל אותם, בעוד שהעוזר השקט נמצא איתכם במהלך העבודה ופועל תוך כדי. פיצ’ר דורש תשומת לב, עוזר שקט חוסך תשומת לב. וזו בדיוק הפילוסופיה שמערכת כמו smoove מנסה לאמץ כשהיא משלבת יכולות AI בתוך העבודה היומיומית. לא בתור מופע. בתור שכבה, משהו שפשוט נמצא שם כשצריך.

איך זה אמור להרגיש בפועל?

לא "וואו", וזה ממש צריך להיות ככה, כי אם אנחנו אומרים "וואו", זה כנראה מסובך מדי. וזה אמור להרגיש פשוט וזורם, כמו למשל, ליצור דף נחיתה ולקבל מה-AI הצעת מבנה וטקסט ראשוני, או להתחיל מייל מטיוטה ראשונית שמקצרת את שלב הכתיבה. בלי לצאת למסך אחר או ללמוד כלי חדש, ובלי לחשוב יותר מדי. פשוט להמשיך לעבוד. ממש כמו עוזר שנמצא לידנו ודואג לדברים הקטנים.

שיווק טוב לא אמור להרגיש כמו פרויקט

וזו אולי הנקודה הכי חשובה בכל הסדרה הזאת. שיווק שעובד באמת, לא מרגיש כמו "קמפיין". הוא מרגיש כמו שגרה. עוד פעולה יומית, משהו שעושים בין לבין. וכדי שזה יקרה, המערכת חייבת להיות קלה יותר מהמחשבה לדחות. אם יותר קל להתקדם מאשר לדחות – סימן שהמערכת עושה את העבודה שלה. וזה בדיוק המקום שבו טכנולוגיה חכמה עושה את ההבדל, לא כשהיא מרשימה, אלא כשהיא שקופה.

המבחן האמיתי למערכת שיווק

שיווק תמיד ידרוש מחשבה. צריך להחליט מה לכתוב, למי לשלוח, ומה רוצים להשיג. אבל מערכת טובה לא מוסיפה עבודה, היא פשוט לא יוצרת חיכוך מיותר. היא לא גורמת לכם לחפש איפה כל דבר נמצא, לא מכריחה ללמוד אותה מחדש כל פעם, ולא הופכת כל פעולה קטנה לפרויקט. היא פשוט מאפשרת לכם להתקדם. בלי דרמה ובלי להרגיש שנכנסתם לעוד מערכת שצריך "לתפעל". 

בסוף, זה כל הסיפור

רק שאלה אחת: האם הכלי שלנו עוזר לנו להתקדם, או דורש מאיתנו מאמץ ועומס? כי לבעלי עסקים אין הרבה זמן להתאמץ על שיווק, וטוב שכך. שיווק טוב לא צריך מאמץ, הוא צריך זרימה. וכשהטכנולוגיה הופכת לעוזר שקט, שיווק סוף סוף הופך למה שהוא אמור להיות – משהו שקורה בנוחות ובקלות. ואם הגענו למצב שאנחנו כמעט שוכחים שיש מערכת ברקע, סימן שהיא עושה את העבודה שלה כמו שצריך.

וזה, בתכלס? כל מה שבעל עסק באמת צריך.

מה באמת צריך כדי להתחיל פעילות שיווקית שעובדת

(ולמה 90% ממה שמוכרים לכם זה רעש)

יש רגע כזה בעסק שבו הכל מרגיש בסדר. יש לקוחות, יש עבודה, יש תזרים, הטלפון מצלצל.. ואז מגיע חודש חלש. או לקוח גדול שעוזב. או שהאלגוריתם מחליט שאתם פחות מעניינים. ופתאום מבינים משהו חשוב: שיווק הוא לא מנוע צמיחה. הוא מנגנון יציבות. ואם בכתבה הקודמת דיברנו על איך להתחיל, כאן נדבר על איך בונים מערכת שלא תלויה במזל. הבעיה היא, שרוב הפעולות שעסקים עושים הן נקודתיות, לא חלק ממערכת. אז בואו נעשה סדר. לא רעיון, לא השראה, מסגרת עבודה.

המסגרת: 4 שלבים לבניית פעילות שיווקית יציבה

לא קמפיין, לא משפך מפואר, מערכת בסיסית שעובדת.

שלב 1 – בונים נקודת איסוף אחת ברורה

המטרה – לייצר מקום אחד שבו אנשים משאירים פרטים.
לא 'נוכחות', לא 'חשיפה', רשימה.

מה עושים בפועל?

  • פותחים דף נחיתה אחד
  • מציעים משהו פשוט: מדריך, בדיקה, פגישה, טיפ
  • מצרפים טופס: שם + מייל (לא 9 שדות)
  • מחברים לרשימה אחת מוגדרת

זהו. לא משפרים, לא מלטשים שבוע, פשוט מעלים לאוויר. כי בלי נקודת איסוף – אין נכס, רק תקווה. 

שלב 2 – מגדירים ערוץ תקשורת קבוע

המטרה – שיהיה לכם ערוץ שאתם שולטים בו. כן, מייל.

מה עושים בפועל?

  • בוחרים מערכת אחת (לא מפצלים בין 3 כלים)
  • יוצרים תבנית מייל פשוטה
  • מגדירים רשימת תפוצה אחת מרכזית
  • שולחים מייל ראשון תוך 48 שעות מהעלייה לאוויר

לא מחכים לקמפיין, לא מחכים להשקה, פשוט מתחילים לדבר. כי עסק שלא מתקשר — נמחק מהתודעה.

שלב 3 – בונים פרוטוקול רצף

פה רוב האנשים נופלים. לא כי זה מורכב, כי זה לא מרגש.

המטרה – להפוך את השיווק להרגל תפעולי.

מה עושים בפועל?

  • מחליטים: מייל אחד בשבוע
  • קובעים יום קבוע ביומן
  • מכינים מראש 4 נושאים לחודש
  • לא מבטלים גם אם אין חדשות עדכניות

לא צריך דרמה, צריך עקביות. עקביות בינונית מנצחת התלהבות חד-פעמית.

שלב 4 – מודדים יציבות, לא ויראליות

רוב העסקים מודדים פיקים, אנחנו מודדים יציבות.

מה בודקים?

  • האם נוספו לידים חדשים השבוע?
  • האם יצא מייל השבוע?
  • האם הייתה תגובה אחת לפחות?

זה הכל. לא CTR משוגע, לא גרפים מרשימים. אם שלושת הדברים האלה קרו – המערכת חיה, גם אם לא הייתה מכירה השבוע.
שיווק יציב נראה משעמם, וזה סימן שהוא עובד. 

ומה לגבי AI וכל הרעש מסביב?

 AI הוא כלי להסרת חיכוך, לא מנגנון, אבל הוא עובד רק כשיש מסגרת קיימת. הוא לא יוצר משמעת עבודה, הוא תומך בה.

אפשר להשתמש בו כדי:

  • לנסח טיוטת מייל
  • לייצר רעיונות לנושאים
  • לבנות עמוד ראשוני

אבל הוא לא יחליף את ההחלטה לבנות שגרה.

איפה רוב העסקים נופלים?

הם רוצים תוצאה בלי מערכת, פיק בלי פרוטוקול, קמפיין שיציל אותם.. אבל עסק יציב לא בנוי מהצלה, הוא בנוי ממנגנון שחוזר על עצמו.

איסוף > תקשורת > רצף > בדיקה.

שוב. ושוב. ושוב.

אז מה עושים השבוע?

לא מתכננים אסטרטגיה שנתית, פשוט:

  1. מעלים דף אחד לאיסוף
  2. שולחים מייל אחד
  3. קובעים ביומן את המייל הבא

אם זה קורה, התחלתם לבנות פעילות שיווקית שעובדת. לא כי היא מייצרת פיקים, אלא בגלל שהיא מייצרת יציבות.

וזה, בניגוד לרעש, באמת עובד.

 

איך להתחיל לשווק בלי להרגיש מוצפים

גישה פשוטה לעסק קטן (ולאנשים שאין להם זמן לשיווק)

יש רגע כזה, שחוזר כמעט אצל כל בעל העסקים – אתם פותחים את הלפטופ בבוקר, ורשימת המשימות כבר מחכה לכם:

לקוחות | ספקים | חשבוניות | טלפונים | וואטסאפ שלא מפסיק לרטוט..

ואיפשהו שם, בתחתית הרשימה, יש גם סעיף קטן: "שיווק".

ואתם אומרים לעצמכם: "טוב, בזה אני אטפל כשיהיה זמן".

ואז עובר יום, ועוד יום, ועוד שבוע, ואין זמן.

ואתם יודעים שאתם צריכים לשווק, אבל בפועל — אתם לא נוגעים בזה.

לא כי אתם עצלנים, לא כי אתם לא מבינים, פשוט כי זה מרגיש… גדול מדי, מורכב מדי, מבלבל מדי, ובעיקר מעייף עוד לפני שהתחלתם.

הבעיה היא לא שאתם לא יודעים לשווק, הבעיה היא שאתם מוצפים

בואו נדבר דוגרי. ידע זה לא מה שחסר היום.

יש:

  • פודקאסטים
  • קורסים
  • וובינרים
  • מדריכים
  • יועצים
  • AI
  • אוטומציות
  • משפכים
  • CRM
  • ועוד 700 מונחים שאף אחד לא ביקש

כל אחד מסביר לכם למה אתם חייבים משפך, אוטומציה, אסטרטגיה, קמפיינים, דאטה, סגמנטציה, פרסונליזציה.

ובשלב מסוים המוח פשוט עושה: freeze.

כשיש יותר מדי אפשרויות – אנחנו לא בוחרים, אנחנו קופאים. וזה בדיוק מה שקורה לשיווק של עסקים קטנים. זה לא חוסר יכולת, זה עודף רעש.

 

אז הנה האמת הפשוטה שאף אחד לא אומר בקול רם

שיווק לא מתחיל מתוכנית. הוא מתחיל מפעולה אחת קטנה.

לא אסטרטגיה שנתית, לא משפך של 14 שלבים, לא קורס של 12 שעות, רק צעד קטן. טיפשי אפילו.

אבל כזה שקורה במציאות.

כי בסוף, יש חוק אחד שמנצח הכול: מה שלא מתחיל – לא משתפר.

 

בואו נשים את הרעשים בצד: מה באמת צריך כדי להתחיל?

מוכנים לגרסה הכי לא סקסית של שיווק? אתם צריכים רק שלושה דברים:

  1. מקום לאסוף לידים
  2. דרך לשלוח להם הודעה
  3. לעשות את זה שוב מחר

זהו. באמת. כל השאר זה שדרוגים.

אבל בלי שלושת אלה, שום טריק לא יעזור.

הבעיה היא, שרוב האנשים מסתבכים עוד לפני הסעיף הראשון. כי הם מתחילים לחשוב: "איזה עיצוב?", "איזה נוסח?", "איזה מערכת?", "מה לכתוב?", "אולי אני אחכה שיהיה לי זמן לשבת על זה ברצינות?", וככה – לא קורה כלום.

למה "מערכת אחת" משנה הכול (ולא מהסיבות שאתם חושבים)

הרבה בעלי עסקים מפוזרים בין:

  • טופס בגוגל
  • דף נחיתה במקום אחד
  • מייל במקום אחר
  • אקסל בצד
  • ותזכורת ביומן

כל פעולה היא חיפוש, כל חיפוש הוא חיכוך, וכל חיכוך הוא תירוץ לדחות.

וכאן קורה משהו מעניין. ברגע שיש מקום אחד שבו הכול קורה – משהו מנטלי נרגע. פחות לחשוב, פחות לחפש, פחות להחליט, יותר לעשות.

 

וכשאתם עובדים עם מערכת כמו smoove, שמרכזת את הדפים, הטפסים, והמיילים, באותו שולחן עבודה – זו לא רק שאלה של נוחות טכנית.

מערכת אחת יוצרת תחושה שיש לכם מקום לחזור אליו, שאתם לא צריכים לזכור איפה כל דבר נמצא, ולא 'להיכנס למוד של שיווק'.

 

אתם פשוט פותחים, עושים פעולה אחת קטנה, ויוצאים. וזה בדיוק ההבדל בין משהו שמתכננים לעשות

לבין משהו שבאמת קורה.

 

אבל בוא נדבר על הרגע שבאמת תוקע את כולם

הרגע הכי מפחיד בשיווק? לא אוטומציות, לא דאטה, לא קמפיינים, אלא –

הדף הריק.

אתם פותחים את העורך, הסמן מהבהב, ואז המוח שואל את עצמו: "מה אני אמור לכתוב עכשיו?",

וזהו. שם רוב האנשים נוטשים. לא כי הם לא יודעים לשווק, כי הם לא יודעים איך להתחיל את המשפט הראשון.

 

כאן ה-AI נכנס. לא כגימיק, כגלגל עזר

הרבה מדברים על AI כאילו הוא איזה קסם עתידני. בפועל? הוא פשוט עוזר לכם לא להיתקע. 

במקום לבהות בדף ריק, אתם לוחצים על יצירת טיוטה, ופתאום יש משהו.

לא מושלם, לא מבריק, אבל קיים.

וקורה משהו מדהים כשיש טיוטה – הרבה יותר קל לשפר, מאשר להמציא.

אז עושים שינוי של מילים, מוחקים שורה, מוסיפים משפט, ודקה אחרי יש לכם דף.

וזה כל ההבדל בין: "אני צריך לשבת על זה מתישהו", לבין: "יאללה, זה באוויר".

ה-AI לא בא להחליף אתכם, הוא בא לחסוך לכם את הדקה הכי קשה: ההתחלה.

איך זה נראה במציאות (בלי דרמה)

בפועל, זה נראה הרבה פחות דרמטי ממה שזה נשמע.

פעולה אחת, טיוטה ראשונית, כמה התאמות קטנות, ופתאום — יש משהו באוויר. לא פרויקט, לא "עכשיו אני עושה שיווק", פשוט עוד משימה קטנה שסומנה כ־Done.

ועכשיו, לראשונה, יש לכם משהו שאפשר לשלוח לאנשים.

וזה כבר שיווק.

הפרפקציוניזם הוא האויב האמיתי שלכם

רוב העסקים לא נכשלים כי הם לא מוכשרים, הם נכשלים כי הם מחכים לשלמות. הם רוצים נוסח מושלם, עיצוב מושלם ותהליך מושלם. ובינתיים? שום דבר לא קורה.

אבל שיווק עובד הפוך. הוא לא מתגמל מושלם, הוא מתגמל קיים.

דף בינוני באוויר, ינצח תמיד דף מושלם במגירה.

תזכרו את זה.

אז מה עושים היום? לא מחר, היום.

בוא נהיה פרקטיים. לא השראה, פעולה.

אם בא לכם להיות ממש פרקטיים, הנה הצעה לפעולה אחת קטנה ב־24 השעות הקרובות:

  • פתחו דף אחד
  • שימו בו טופס
  • כתבו (או תנו ל-AI לכתוב) 5 שורות
  • שלחו אותו ל־5 אנשים

זה הכול.

אם עשיתם את זה — התחלתם לשווק.

ואם התחלתם — כבר ניצחתם 80% מהשוק.

שיווק טוב אמור להרגיש… משעמם

כן, משעמם. לא דרמה, לא מאמץ, לא מלחמה. פשוט הרגל.

כמו לצחצח שיניים.

 

כשזה פשוט — עושים.

כשעושים — מתמידים.

וכשמתמידים — זה עובד.

 

וזה כל הסיפור. לא קסמים, לא טריקים, לא קורסים.

רק מערכת שעוזרת לכם להתחיל בלי להיבהל, ועוזר קטן (AI) שדוחף אתכם קדימה כשאתם נתקעים. מערכת טובה לא אמורה לדחוף אתכם לעבוד קשה יותר, היא אמורה להיות שם, מסודרת, נגישה, מוכנה לרגע שבו יש לכם חמש דקות פנויות ורצון להתחיל.

לפעמים כל מה שעסק צריך זה לא עוד אסטרטגיה, רק פחות חיכוך, ופעולה אחת קטנה. היום.

 

מנגנון קריטי למניעת הצפה במערכות אוטומטיות

ממש לפני כמה ימים קיימתי פגישת ייעוץ עם לקוח שטען בין היתר כי אחוזי הפתיחה שלו ירדו בצורה דרסטית בבוקר בהיר אחד. כמה דרסטית? מ-20% פלוס ל-6% בלבד! נסכים שזו צניחה משמעותית.

"מה תדירות המשלוח שלך" – שאלתי

"אני משגר דיוור אחד ביום – ופעם ב.. אני מוציא אפילו 3 או 4 ביום, כשיש מבצע…"

"אני חושב שזאת הבעיה…" אמרתי לו.

 

מדוע?

בעולם של מערכות אוטומטיות, דיוור חכם, בוטים, API ומשלוחים ידניים שוטפים  – אחת הבעיות הנפוצות והמסוכנות ביותר היא הצפה (Flooding): מצב שבו משתמש, מערכת או לקוח מקבלים יותר מדי פעולות, הודעות או בקשות בפרק זמן קצר.

כאן בדיוק נכנס לתמונה המושג: cooldown_until

במילים פשוטות מדובר בשדה, משתנה או לוגיקה, שמגדירים עד מתי אסור לבצע פעולה מסוימת שוב.

מדובר באחד הכלים הפשוטים ביותר – אך גם החזקים ביותר – לשמירה על יציבות מערכת, חוויית משתמש תקינה ומניעת נזקים עסקיים ופגיעה במושג חשוב הידוע בכינוי "מוניטין שליחה"

מושג נסתר וחשוב שידע להחליט כמה מהדיוורים שלנו יגיעו לתיבת הדואר הנכנס וכמה לא.

אז מה זה בעצם cooldown_until?

בצורתו הפשוטה: cooldown_until = כמה זמן נמתין ובאיזה תנאי לפני המגע הבא עם איש הקשר שלנו.

כל עוד הזמן הנוכחי קטן מהערך הזה – המערכת לא מבצעת פעולה מסוימת, אך ברגע שהזמן חולף –  הפעולה שוב מותרת.

 

כל ניסיון לשלוח הודעה / להפעיל אוטומציה / לבצע API call לפני השעה הזו – ייחסם.

למה בכלל צריך מנגנון cooldown?

כי מערכות אוטומטיות עושות עבודה מעולה… עד שהן טובות מדי. ובלי מנגנון קירור (cooldown) עלולות להתרחש הפעולות הבאות (אחת מהן או יותר(:

  • שליחת עשרות הודעות ללקוח בטעות (או בכוונה)
  • הפעלת לולאות אינסופיות באוטומציה
  • עומס חריג על שרתים
  • חסימות מצד ספקי SMS / WhatsApp / Email
  • תלונות ספאם
  • נטישת משתמשים
  • פגיעה במוניטין השליחה
  • תהליך אוטומטי שהופך איש קשר פעיל – ללא פעיל – כי פשוט לא פתח את כמות המיילים הצפופה ששלחנו לו (ולא כי הוא לא רוצה, אלא כי לא הספיק)

ובקיצור:

אוטומציה בלי בלמים – עלולה להיות תאונה העתידה להתקיים.

 

איך cooldown_until מונע הצפה בפועל?

המנגנון עובד בשלושה שלבים:

  1. לפני שליחה / הפעלה, המנגנון יבדוק האם קיים cooldown_until עתידי?
  2. אם התשובה היא "כן" הוא יעצור וימתין, אם התשובה היא "לא" או שלא צוין מועד כזה או אחר – הפעולה תתבצע.
  3. כאשר הפעולה מתבצעת – ייווצר cooldown_until  חדש, בין אם מדובר בזמן או בפעולה מצד איש הקשר שלנו.

שימושים נפוצים ב-cooldown

1. מניעת הצפת הודעות ללקוחות

לדוגמה:

  • שליחת SMS רק פעם ביום
  • הודעת WhatsApp רק אחת ל-48 שעות
  • מייל תזכורת פעם בשבוע

2. מניעת לולאות אוטומציה

כאשר:

  • טריגר מעדכן שדה
  • עדכון השדה מפעיל טריגר נוסף
  • ונוצר מעגל אינסופי

Cooldown  שובר את הלולאה.

איך בונים מנגנון פשוט שכזה?

ניקח לדוגמה מקרה של שליחת מייל חוזרת, לכל מי שלא פתח את המייל המקורי.

ראשית ניצור שדה מותאם אישית מסוג תאריך:

 

לאחר מכן נשלב בדיקות והתניות בתהליך שלנו. כך שאם התהליך הראשוני נראה כך:

לאחר התוספת הוא יראה כך:

בשני המקרים יצרנו המתנה של שעה על מנת לבדוק האם בזמן הזה נפתח הדיוור ששלחנו, אך בתוספת המנגנון – לא תשלח תזכורת אלא אם חלפו לפחות יומיים מהמשלוח הקודם. בינתיים תמשיך האוטומציה לבדוק האם נפתח הדיוור – אם בזמן הזה הוא נפתח, התהליך יעצר גם מבלי לשלוח תזכורת.

בהנחה ויש מסרים נוספים שנשלחים לאותו איש קשר מאוטומציות פעילות אחרות, זה משמעותי. בכל שליחת מסר נוסיף עדכון לשדה 'מועד אחרון', וכך יווצר סנכרון.

 

Cooldown – לא רק לדיוורים

את המנגנון הקטן הזה ניתן להוסיף לכל תהליך אוטומציה, כך שאם אנחנו שולחים סדרת דיוורים (המקרה הנפוץ) – לא נשלח את הדיוור הבא עד שהאחרון לא נפתח או חלף זמן מספק בין דיוור לדיוור. אז יהיו אנשי קשר שיקבלו דיוור אחד ביום, ויהיו אנשי קשר שיקבלו דיוור במועד אחר המתאים לקצב שלהם. כך לא יחסמו לכם אנשי קשר.

המנגון יכול להועיל גם לגבי הודעות וואטסאפ, תהליכי API המפעילים מערכות אחרות, ועוד.

 

היתרונות העסקיים הישירים בשימוש במנגנון cooldown

  • ירידה בתלונות ספאם
  • שיפור Deliverability
  • יציבות מערכת
  • פחות קריסות
  • חוויית לקוח רגועה
  • שליטה בתהליכים
  • פחות טעויות אנוש

ובת'כלס פחות כאבי ראש, יותר שליטה.

 cooldown_until כחלק מתכנון חכם של אוטומציה

מערכת אוטומציה טובה לא נמדדת רק בכמה מהר היא פועלת, אלא בכמה חכם היא יודעת לא לפעול.

 cooldown_until הוא:

  • בלם
  • מסנן
  • מנגנון בטיחות
  • וגם כלי אסטרטגי

בדיוק כמו שבכביש צריך רמזורים – כך גם באוטומציה צריך זמנים אדומים. 

ולסיכום

cooldown_until  אינו פיצ'ר נחמד, הוא תשתית קריטית בכל מערכת מודרנית:

  • שיווקית
  • תפעולית
  • טכנולוגית

מי שמתכנן אוטומציות בלי cooldown בסופו של דבר יטפל בנזקים. מי שבונה אותו נכון – מרוויח מערכת יציבה, לקוחות מרוצים ושקט נפשי.

אתר או דף נחיתה? ב – 2026 זו כבר לא באמת השאלה

כשעסק ניגש להקים נוכחות דיגיטלית, השאלה הראשונה שעולה כמעט תמיד היא: "אני צריך אתר אינטרנט או דף נחיתה?", אבל האמת היא שזו לא השאלה הנכונה.
השאלה האמיתית צריכה להיות:
מה אני צריך שהגולש יעשה – וכמה מהר אני רוצה שזה יקרה?

אתר אינטרנט נועד לייצר עומק: נוכחות, אמון, תוכן, סיפור מותג, ולעיתים גם קידום אורגני לטווח ארוך.
דף נחיתה, לעומת זאת, נועד למטרה אחת ברורה: להניע לפעולה ממוקדת – השארת פרטים, הרשמה, רכישה או פנייה.

במשך שנים ההבדל הזה היה חד וברור, אבל בשנים האחרונות, ובעיקר עם התפתחות כלי הבנייה והעיצוב, הגבול בין אתר לדף נחיתה הולך ומטשטש. ופה בדיוק מתחיל הדיון האמיתי.

אז למה בכלל קיימת הדילמה בין אתר לדף נחיתה?

כי אתר אינטרנט 'קלאסי', מגיע עם תג מחיר:

אפיון

עיצוב

פיתוח

תחזוקה

ולעיתים גם תלות קבועה באנשי מקצוע

ולא כל עסק צריך, או רוצה, להיכנס להשקעה כזו, בטח לא בשלב ראשוני.

מהצד השני, דף נחיתה נתפס לאורך השנים כפתרון קטן או זמני, משהו שמיועד לקמפיין, לא לבניית נוכחות.

אבל המציאות השתנתה.

מערכות כמו smoove מאפשרות היום להקים דפי נחיתה מתקדמים, שבמקרים רבים נותנים מענה זהה, ולעיתים אפילו יעיל יותר, מאתר אינטרנט מלא.

לפני הכל: מטרות, לא פיצ’רים

לפני שנדבר על עיצוב, אנימציות או תפריטים, צריך לעצור רגע ולשאול:

  • האם אני צריך להציג הרבה תוכן, או להוביל לפעולה?
  • האם חשוב לי SEO עמוק, או המרות מהירות?
  • האם אני מוכר חנות גדולה, או שירות / קורס / תהליך?

בלא מעט מקרים, התשובה היא: אני צריך פלטפורמה פשוטה, ברורה, ממירה – ולא אתר מורכב.

וכאן דפי נחיתה נכנסים לתמונה, ובגדול.

עיצוב: הרבה יותר ממה שנדמה

נתחיל מהעיצוב, כי כאן נופל אחד המיתוסים הגדולים.

דפי הנחיתה במערכת smoove מאפשרים היום:

  • חלוקה למקטעים (Sections)
  • שליטה מלאה בצבעים, רקעים ותמונות – גמישות עיצובית מלאה!
  • שילוב סרטוני וידאו בבלוק ייעודי מתוך הדף עצמו
  • יצירת מעברים לא ליניאריים בין מקטעים – גלים, שיפועים, חצים ועוד. אלמנט עיצובי מעולה!
  • ניווט פנימי בין אזורים בעמוד בלחיצת כפתור – רוצים לקפוץ ישירות למוצר או לטופס? אפשר!
  • יצירת הנפשות ותנועה דינמית בין תכנים שונים

התוצאה:
דף אחד ארוך (One Pager) שיכול להרגיש כמו אתר שלם.

יצירת תפריט ניווט:


קביעת המקטע כמקטע דביק

גמישות בבחירת הגופנים:


יצירת מעברים בין מקטעים:

 

טקסט חי ע"ג תמונות:

 

ניהול כפתורים חכמים לניווט וניהול הקלקות:

 

גם בלי מעצב: בניית דף נחיתה בעזרת AI

שדרוג משמעותי נוסף הוא האפשרות להקים דפי נחיתה בעזרת AI – גם במובייל וגם בדסקטופ.

ה־ AI מאפשר:

  • יצירת מבנה ראשוני
  • הצעת טקסטים
  • ועיצוב בסיסי – תוך דקות

זה פתרון מצוין למי שצריך:

  • דף מהיר
  • בדיקת רעיון
  • קמפיין קצר מועד
  • או התחלה בלי להתעכב על עיצוב


חשוב להבין: ה־ AI הוא מאיץ, לא תחליף לחשיבה.

לכן, לצד האפשרות הזו, עדיין קיים גם הבילדר המלא בדסקטופ, המאפשר שליטה מלאה ומדויקת, למי שצריך עיצוב מוקפד יותר או חוויית משתמש מורכבת.

ומה אם אני לא רוצה רק דף אחד?

שאלה מצוינת. מי אמר שדף נחיתה חייב להיות יחיד?

אפשר בקלות לבנות:

  • דף ראשי
  • עמוד “אודות”
  • עמוד המלצות
  • טופס רישום
  • מאמרים
  • וכל עמוד נוסף שעולה לכם בראש

איך עושים את זה? פשוט מאוד, יוצרים מספר דפי נחיתה – אחד לכל עמוד.

חיבור בין העמודים: תפריט ניווט חכם

כדי לחבר בין הדפים, נייצר תפריט ניווט:

  • מקטע דביק עליון בדף – כזה שישאר עליון גם בתהליך הגלילה
  • חלוקה לעמודות
  • כפתור לכל עמוד
  • וקישור חכם שמוביל לדף נחיתה אחר

התוצאה? חוויה שמרגישה כמו אתר לכל דבר.

 

מכירה, סליקה ואתר סחר

ומה אם יש גם מכירה? אין שום בעיה.

מחברים שירות סליקה חיצוני (כמו grow, טרנזילה, קארדקום ואחרים), ומשלבים בדף:

  • בלוק מוצר
  • כפתור רכישה
  • או תמונה עם קישור לסליקה

זהו. יש לכם אתר סחר פונקציונלי שאפילו יכול ויודע להיות מחובר לתהליכי אוטומציה ברקע, כך שתוכלו לדעת מי קנה מה, מתי, וכמה שילם. וכידוע – ידע שווה הרבה.

מדידה, אנליזה וקודי המרה

גם בגזרת הנתונים אין פשרות:

  • חיבור פשוט ל־Google Analytics
  • צפייה בכמות כניסות לכל דף
  • הטמעת קודי המרה
  • חיבור לקמפיינים ממומנים ברשתות החברתיות

כל מה שצריך – נמצא שם.

ומה עם דומיין?

גם כאן הפתרון פשוט. תחת אפשרויות הפרסום של הדף, ניתן לחבר דומיין שרכשתם מראש, באמצעות כמה הגדרות DNS בסיסיות אצל ספק הדומיין שלכם.

וזהו. הדף נראה, מרגיש ומתפקד כמו אתר לכל דבר!

אז למי זה כן – ולמי פחות?

מתאים מאוד ל:

  • עסקים קטנים ובינוניים
  • נותני שירות
  • קורסים דיגיטליים
  • קמפיינים שיווקיים
  • מי שרוצה לעלות מהר – ולבדוק

פחות מתאים ל:

  • אתרי תוכן כבדים
  • פרויקטי SEO מורכבים
  • חנויות ענק עם אלפי מוצרים
  • מערכות מותאמות קוד

השורה התחתונה

אם אתם צריכים:

  • אתר פשוט
  • עם יכולת מכירה
  • מדידה
  • עיצוב גמיש
  • ובלי להשקיע אלפי או עשרות אלפי שקלים

אפשר בהחלט לייצר פלטפורמה שלא נופלת מאתר אינטרנט 'קלאסי', ולעיתים אפילו עובדת טוב יותר.

הכל, חשוב לציין, מותאם גם למובייל ומתנהל בצורה רספונסיבית לחלוטין.

 

אז אם זה כל כך פשוט – למה לא?, שווה לעצור רגע, לעשות חושבים, ולבחור את מה שבאמת מתאים לכם, לא את מה שאתם "אמורים" לעשות.

שיהיה בהצלחה.

10 שימושים לא שגרתיים במערכת smoove

גילוי נאות, את מערכת smoove הכרתי לראשונה כשהייתי מנהל מחלקת דיגיטל בחברת לניהול נכסי נדל"ן. עד אז, לא הכרתי מערכות דיוור ודפי נחיתה שלא היו חלק ממערכות הבית הקיימות, כלומר – לקוחות נרשמו, נהדר! שלחנו להם דיוור – עוד יותר נהדר! אבל לא יותר מזה, לא מי פתח, מתי פתח, מי הקליק ועל מה, הדיוור עצמו הפך למשימה – לא התוצאות שלו. מאז התגלגלתי לכמה וכמה תפקידי ניהול ושיווק בארגונים שונים ועל הדרך הבנתי כמה דברים חשובים והחלטתי ש"חווית הלקוח" היא הדבר החשוב בכל התהליך. עם הזמן (והצורך שנולד תוך כדי ), גיליתי כמה שימושים יעילים הקיימים במערכת, שלא בדיוק מוגדרים כברירת המחדל. אז אספתי לכם את מה שלמדתי לאורך הדרך, ואני מקווה שזה יתן לכם השראה ורעיונות ליישום גם אצלכם בעסק.

מוכנים?

 

10 שימושים לא שגרתיים במערכת smoove

1. להפוך את smoove למערכת scoring דינמית

יצירת שדה מספרי שמצטבר על פי פעולות (פתיחה, הקלקה, הרשמה). ברגע שהלקוח עובר רף נקודות – מופעלת אוטומציה שמזהה אותו כליד חם. קוראים לזה בשפה מקצועית "sales ready" – או – מתי בעצם המתעניין שלכם מוכן לקבל את הצעת המכר שלכם (תחשבו על זה כאילו מדובר בדייט, מתי השיחה הראשונית בשלה לפגישה בפועל…), וכתבנו על זה בהרחבה ממש כאן.

2 .  לנהל חיים אחרי ביטול הרשמה

כאשר משתמש מסיר את עצמו, ניתן להפעיל אוטומציה ששומרת אותו ב-Google Sheets לקמפיין רה-אקטיבציה חיצוני. זה מאפשר להחזיר לידים שאבדו.

לקוח שהסיר את עצמו כנראה לא קיבל מספיק ערך בנושא שמעניין אותו, או שמיצה את מה שהתאפשר לו לקבל, אבל יש אפשרות להציע לו דברים נוספים שאולי לא הכיר. חשוב לעשות את זה לעשות בזהירות, כי יותר מדי עלול להעמיס, תהיו קשובים.

 

3.   להשתמש ב-smoove כ-staging לאתרי דמו

דפי הנחיתה של סמוב יכולים לשמש כפלטפורמה לבדיקת מסרים לפני פרסום אמיתי, ואפשר לבצע באמצעות כלי המערכת A/B testing  פשוט למדידת מסרים ויחסי המרה.

בניתם דיוור? יצרתם דף נחיתה? תנו לקהל שלכם להחליט עבורכם מה טוב יותר, שהרי כולנו חכמים ויודעים, אבל הקהל יחליט עם מה נלך למכולת.

 

4.  ללוות קורסים באמצעות דיוורים מתוזמנים

סדרת דיוורים עם טפסים ומעקב אחר השלבים יכולה לעטוף את הקורס הדיגיטלי שלכם. כל דיוור מייצג שלב או שיעור, כולל מבחנים קטנים, ואוטומציה לקבלת תעודה בסיום.

יש לכם מידע או תוכן שהחלטתם לבנות כקורס? מעולה, תוכלו לבנות מעטפת מסרים שלמה ואוטומטית סביב הקורס, שתכוון את המשתתפים, תזכיר להם לצפות בשיעורים, ותוביל אותם בצורה חכמה מקצה לקצה.

 

5. ליצור תהליכי מכירה באמצעות תגיות

עסקים (בעיקר קטנים ובינוניים, אבל לא רק), יכולים להיעזר במערכת smoove כמערכת ניהול לקוחות מצוינת לצרכים שלהם.

מעבר לכלי ה-CRM המובנה, ניתן למשל לייצר במערכת תגיות המייצגות שלבים במכירה, כמו: ליד חדש, נשלחה הצעה, נסגר וכו’. בעזרת אוטומציות ניתן להזיז את הלקוח בין השלבים, וליצור תהליך מכירה פשוט בתוך המערכת.

אפשר גם להוסיף כל מידע רלוונטי אחר בעבורנו או בעבור אנשי המכירות שלנו, תחת ציר התקשורות.

 

6. להשתמש ב-smoove כמערכת התראות פנימית

ניתן להגדיר שליחת סמס פנימי או מייל לאנשי הצוות, כאשר ליד חדש נרשם או מקליק על לינק חשוב. זה מאפשר בקרה בזמן אמת על כל התקשורת עם לידים ולקוחות, והפנייה למחלקה הרלוונטית, אם זה בנושא שירות, מכירה, תיאום פגישה וכו.

 

7. לנטר תחומי עניין לפי הקלקות

כל קישור בדיוור מייצג תחום עניין שונה, כל הקלקה מוסיפה תגית מתאימה, וכך נבנית מפה של תחומי העניין לכל נמען בצורה טבעית. אם הוספתם כמה תחומים (או אפילו קישורים לרשתות החברתיות שלכם), תוכלו לדעת בקלות במה מכל אלה התעניין איש הקשר שלכם. זה מאפשר לכם לייצר חווית לקוח פרסונלית, לתת ערך אמיתי, וגם לקבל תמונת מצב לגבי תחומי העניין של אנשי הקשר שלכם ולבצע התאמות של תוכן.

8. לנהל שירות לקוחות אוטומטי

במצב זה, טופס יצירת קשר שמוטמע באתר או בדף, מפעיל תגובות שונות במייל, בהתאם לסיבת הפנייה. לדוגמה: בקשה לשירות → יישלח מייל א’, הצעת מחיר → יישלח מייל ב’. זה ממש סוג של בוט שירות במייל.

לכל אחת מהפניות ניתן לייצר מענה מתאים, בכל אחד מן הערוצים הקיימים, כך שלא משנה מתי מישהו יפנה – נדע לקבל את הפניה שלו ולהגיב בהתאם.

 

9 . לבצע ניתוחים מתקדמים בשילוב Google Sheets 

רוצים לקחת את העסק שלכם כמה צעדים קדימה? זה אפשרי! באמצעות פלטפורמות כמו Zapier או make, ניתן להזרים נתונים חיים (פתיחות, הקלקות, הצטרפויות) אל Sheets וליצור דשבורד אנליטי של ביצועי הדיוור בזמן אמת. 

10. להפוך את smoove למנוע קבלת החלטות

אוטומציות עם תנאים מאפשרות קבלת החלטות חכמות: לדוגמה, אם נמען לא פתח 3 מיילים, יישלח אליו סמס, אם לא הגיב, הוא יועבר לקמפיין אחר, אם לא מגיב כלל יועבר לרשימת wake up  או יוסר/יוחרג ממשלוח דיוורים עתידי.

במילים אחרות, נהלו את אנשי הקשר שלכם בצורה חכמה, וברמת הפרט – אל תתייחסו אליהם כאל ציבור, אלא ביחידים שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו, אבל עשו זאת בצורה אוטומטית שתחסוך לכם זמן עבודה יקר.

 

ורק בגלל שהגעתם לכאן – מגיע לכם משהו נוסף:

smoove יכולה לשמש כמרכז שליטה למערכת השיווקית כולה, כאשר היא מחוברת לכלים כמו  אתר הסחר שלכם, זה כנראה ידרוש מתווך חיצוני כמו zapier או make, אך המערכת בהחלט יודעת ויכולה לעשות דברים נפלאים גם לבד. ככל שאתם אוספים יותר מידע עסקי ונתונים, יש לכם יותר יכולות לנתח ולהגיע לתובנות רלוונטיות לפעילות בעסק, וזה מה שעוזר לעסק להצליח בסופו של דבר.

 

מוזמנים ליישם גם אצלכם בעסק את השימוש הלא שגרתי הרלוונטי אליכם, ואם תרצו שנכתוב על אחד הרעיונות בצורה מפורטת – כתבו לנו כאן בתגובות.

המסע של הלקוח לאחר הרכישה או – נקודת המוות של רוב העסקים

כולם אוהבים לדבר על "השגת לקוחות חדשים". אנליטיקות, קמפיינים, לידים חמים, משפכים שיווקיים, מודעות מטורפות בפייסבוק. העסק מרגיש חי, תזזיתי, 'יש תנועה'.
ירים יד מי שלא נתקל באחת מהרשתות החברתיות באיזה קמפיין נוצץ שמבטיח עליה בכמות הלידים, שיפור תהליך המכירה, ובכלל – שיפור המסרים של הקמפיינים.

אז נכון, לידים זה חשוב ואפילו מאוד. אבל יש רגע אחד, קטן ושקט, שבו רוב העסקים מפילים לעצמם את כל ההשקעה – והוא מתרחש לאחר שהלקוח כבר שילם.

הלקוח עשה את שלו, הלקוח יכול ללכת

זה נשמע מצחיק, אבל אחרי הרכישה, זה כנראה הזמן שבו הכי קל להרוויח כסף. רוב העסקים פשוט… נעלמים. "תודה שקנית, ביי, תבוא שוב אם בא לך". ספוילר: הוא לא יבוא. כי אם אתה לא זוכר אותו, למה שהוא יזכור אותך?

למה עסקים נרדמים לאחר המכירה?

פשוט – כי כל המוח השיווקי של העסק מכוון לציד, לא לגידול. קל למדוד קליקים ולידים, קשה למדוד מערכת יחסים.

קל למכור הנחה, קשה לגרום ללקוח להרגיש שמישהו באמת חושב עליו.

והתוצאה –

רוב העסקים עובדים כמו דייט ראשון מצוין שמסתיים בלי טלפון. היה חיבור, הייתה אינטראקציה… ואז דממה. לא הודעה, לא "מה שלומך", לא "איך היה המוצר", כלום. וכמו בכל זוגיות – מי שלא מדבר, נשכח.

כסף חדש נמצא אצל לקוחות קיימים

מחקרים מראים שלקוח קיים קונה יותר מהר, ביותר כסף, ויותר פעמים.

לא צריך לשכנע אותו שאתה אמיתי, לא צריך להסביר מה המוצר, הסיכון שלו נמוך יותר, והאמון גבוה יותר.

אבל הנה הקטע המצחיק (או העצוב):

עסקים ממשיכים לרדוף אחרי זרים באינטרנט, בזמן שהלקוחות שכבר הוציאו כסף – מחכים לקבל יחס. קצת תשומת לב,

בדיקה שהכול עובד, המלצה לשדרוג רלוונטי, הצעה למוצר משלים.. משהו.

במקום זה? שקט. והשקט הזה עולה הרבה כסף. 

מה המסע צריך לכלול אחרי שהלקוח שילם?

בואו נדבר פרקטיקה, לא פילוסופיה. הנה כמה רעיונות לפעולה אוטומטית לאחר שהלקוח ביצע רכישה:

הודעת תודה אמיתית

לא – "תודה שקנית", שזה משפט כמו גג בלי בית, אלא משהו עם אופי, טון, DNA של המותג.

הלקוח צריך להרגיש שקיבל שירות מבני אדם, לא מבוט.

הדרכה והטמעה

מי שמוכר מוצר או שירות – צריך לוודא שהלקוח יודע להשתמש בו. לא שולחים מוצר ואומרים "בהצלחה", אלא מצרפים מדריך, טיפ, סרטון, הסבר קצר – כל דבר שמייצר תחושת ביטחון.

לקוח שמבין – קונה שוב.

לקוח שמתבייש לשאול – נעלם.

בקשת פידבק חכמה

פידבק זה זהב,  גם המחמאות וגם הכאפות. מאוד מומלץ לשלוח סקר חוו"ד לאחר רכישה.

מי שלא מבקש פידבק – מפספס דאטה.

ומי שמבקש פידבק ואז לא מגיב בחזרה או נוקט בפעולה – גרוע יותר.

מכירה טבעית ולא דוחפת

אחרי שהלקוח קיבל ערך, תמיכה, וקשר – אפשר להציע לו מוצר משלים, שדרוג, מנוי, תכנית המשך. לא במייל ראשון אחרי הרכישה, לא עם כותרת שחוקה כמו "רק היום!!!", אלא בהיגיון:

"קנית A → אולי תרצה גם B שמחזק אותו?"

זה לא מרגיש מכירה.

זה מרגיש שירות.

המשכיות

הלקוח צריך לדעת שהעסק חי, מייל פעם בחצי שנה לא נחשב. חשוב לשלוח בקביעות תוכן, טיפים, סיפורי לקוחות, עדכונים, ידע.. כל דבר שיחזיר אותו לזירה.

אם לא מדברים איתו – הוא שוכח שהיית קיים.

למה עסקים מפחדים לדבר עם הלקוח לאחר הרכישה?

משלוש סיבות פשוטות:

"אין לי זמן"

מוזר, כי זמן תמיד נמצא לקמפיין חדש..

"אני לא רוצה להציק"

ועם זאת את מרבה 'להציק' למי שעדיין לא מכיר אותך..

"אין לי מערכת לעשות את זה מסודר"

ופה מגיע החלק המציאותי: היום זה קל! אוטומציות, מיילים, סמסים,  בוטים, מסעות לקוח – הכול יכול לעבוד לבד באופן אוטומטי. העסק צריך להגדיר פעם אחת, והמערכת תדאג לעבוד בשבילך.

המסע האמיתי של הלקוח – לא קודם הרכישה, אלא אחריה 

תחשבו על זה, אם מישהו קנה, זה לא סוף הדרך, זו התחלה. הוא הרים דגל עם המילה "סומך עליך". אז מה תעשו עם זה?

עסק חכם רואה ברכישה לא סיום, אלא טריגר:

לשליחת תוכן

ליצירת קשר

להצעת פריט משלים

לשליחת טיפ

להזמנה לאירוע

לבקשת המלצה

ולהזכיר ללקוח שהוא לא לבד

אז למה רוב העסקים לא עושים את זה?

כי זה לא 'סקסי', זה לא מתפוצץ בקמפיינים, אין אנליטיקות נוצצות, אבל זו האמת הפשוטה:

הכסף הגדול נמצא במקום שאף אחד לא מסתכל עליו – הלקוחות שכבר שילמו.

מי שמתייחס לרכישה כאל התחלה ולא סוף – מייצר עסק יציב, רווחי, שלא תלוי בחסדי האלגוריתם.

לסיכום

רוב העסקים "מתים" בנקודה שבה הם צריכים להתחיל לחיות. הם נלחמים על כל ליד חדש, אבל מזניחים את האנשים שכבר הוציאו כסף. במקום להדליק עוד מדורה, כדאי להוסיף עצים למדורה שכבר בוערת.

המסע של הלקוח אחרי הרכישה הוא לא "תוספת נחמדה", הוא מנוע הצמיחה הכי זול, חכם ורווחי שיש.

מי שיבנה מערכת יחסים – ינצח.

ומי שלא?

ימשיך לגלות שלקוחות עוזבים בלי סיבה, כשבעצם… הייתה סיבה מצוינת.

 

להפוך את smoove למערכת scoring דינמית

ישנו מושג בעולם השיווק הנקרא "Sales Ready", המושג הזה מדבר בעצם על 'מתי הלקוח הפוטנציאלי מוכן לקבל את הצעת המכר שלנו'. אם נקביל את זה רגע לעולם מערכות היחסים – הכרתם מישהו/מישהי והתחלתם לנהל שיחה קלה בוואטסאפ, משם זה עבר לטלפון, ואם הכל טוב המשכתם לדייט. מהדייט הראשון עוברים לשני ושלישי, ואם זה מתאים מתקדמים הלאה ברצינות.
אותו הדבר גם בעולם העסקי, אי אפשר להתנפל על מישהו שרק התעניין, עם הצעת מכר  של 'בוא תקנה!', צריך להתקדם בהדרגה. איך יודעים מתי אותו לקוח פוטנציאלי מוכן להצעה? על כך נדבר במאמר זה.

איך לבנות Lead Scoring אמיתי בלי CRM ובלי מערכות כבדות

אם אתם עובדים עם מערכת smoove אתם כנראה כבר יודעים שהיא הרבה יותר ממערכת דיוור.
אבל יש לה פיצ’ר אחד חבוי, לא רשמי, לא מתויג, ובכל זאת גאוני: היכולת להפוך אותה למערכת Scoring דינמית — מערכת שמדרגת את הלקוחות שלכם לפי רמת מעורבות, באופן אוטומטי, חכם, ומבוסס התנהגות.
אז אם נמאס לכם 'לנחש' מי מהנמענים שלכם באמת בשל לשיחה מכירתית — הגיע הזמן להפסיק לנחש, ולהתחיל למדוד.

למה בכלל צריך Scoring ?

בעולם שבו כל לקוח מוצף במידע, הפרדה בין 'מתעניין' ל-'חם' היא קריטית. הבעיה היא, שמרבית העסקים הקטנים עובדים בלי מערכת CRM אמיתית, או עם אחת שלא באמת מדברת עם מערכת הדיוור שלהם. מערכת smoove פותרת את זה, אם רק יודעים לנצל אותה נכון.
הפתרון הוא Lead Scoring באמצעות שדות דינמיים ואוטומציות.
הרעיון פשוט – כל פעולה של המשתמש (פתיחה, הקלקה, הרשמה או מילוי טופס), מוסיפה לו נקודות “עניין”. ברגע שהוא עובר סף מסוים – אתם יודעים שהוא בשל למהלך הבא.

איך זה עובד בפועל

השלב הראשון הוא ליצור שדה מותאם אישית – נקרא לו Engagement Score.
זהו שדה מסוג מספר, שמחזיק את ניקוד המעורבות של הלקוח.

כעת, ניגשים למנוע האוטומציות ומתחילים לשחק עם פעולות של עדכון איש קשר, בשדה הספציפי הזה. לדוגמה:

  • פתיחת מייל → הוסף 1 נקודה.
  • הקלקה על לינק → הוסף 3 נקודות.
  • מילוי טופס או הרשמה לדף נחיתה → הוסף 5 נקודות.
  • אי פתיחה של שלושה מיילים ברצף → הפחת 2 נקודות.

אפשר לבנות את זה באמצעות מספר אוטומציות נפרדות, או אוטומציה אחת חכמה עם תנאים מתקדמים.
המטרה היא לגרום לכל פעולה של המשתמש להשפיע על ערך המספר בשדה, ככל שהמספר גבוה יותר – הלקוח מעורב יותר.

מה קורה כשמגיעים לסף?

נניח שהחלטתם שסף המעבר הוא 20 נקודות. ברגע שאיש קשר עובר אותו, אפשר להפעיל אוטומציה שנקראת 'מוכן להצעה':
שולחים לו מייל אישי, אפשר לצרף קופון, מגדירים התראת מנהל, כדי שאפשר יהיה ליצור איתו קשר טלפוני, שולחים גם סמס או וואטסאפ, כי עכשיו זה בדיוק הזמן.

מפה והלאה – אתם לא 'מדוורים'. אתם מנווטים. אתם יודעים בדיוק מתי הלקוח בשל, ואתם פועלים בהתאם.

למה זה כל כך חכם?

כי זה הופך את השיווק שלכם מ-“One size fits all”  למערכת שמבינה הקשר. לקוח אחד יראה מייל מכירתי, אחר יקבל תוכן המשך, והשלישי ייכנס למסלול חימום מחודש.
במקום לחשוב על 'רשימות דיוור', אתם מתחילים לחשוב על רמות מעורבות, וזה בדיוק מה ש-CRM טוב אמור לעשות, רק שאתם עושים את זה ב -smoove, ובחינם.

בונוס למתקדמים – משחק עם ירידת ניקוד

לא פחות חשוב מהוספת נקודות – זה לדעת גם מתי להוריד.
לקוח שלא פתח שום מייל 30 יום? הפחיתו לו 5 נקודות.
מי שביטל הרשמה ונרשם שוב? החזירו חלק מהניקוד.
כך אתם שומרים על מערכת שמגיבה לשינויים בזמן אמת ולא נשענת רק על 'פעם הוא היה חם'.

מה זה נותן לכם בפועל?

  • פילוח חכם של רשימות לפי רמות מעורבות (למשל “15–25 נקודות = חמים”).
  • דיוורים ממוקדים יותר שמניבים אחוזי פתיחה גבוהים יותר.
  • אפשרות ליצור סדרת מסרים אוטומטית מותאמת לפי רמת הניקוד.
  • ובעיקר – תובנות אמיתיות על מי הקהל שלכם באמת.

בשורה התחתונה

smoove לגמרי יכולה להתנהג עבורכם כמו מערכת CRM כוללת. כל מה שצריך זה קצת יצירתיות, כמה שדות מותאמים אישית, וטיפה סבלנות בבניית האוטומציות. בסוף, לא מדובר בעוד טריק טכני, אלא בגישה שיווקית חדשה: להפסיק למדוד רק פתיחות, ולהתחיל למדוד כוונה. ברגע שתתחילו למדוד כוונה, תגלו שהמערכת שלכם כבר לא רק 'שולחת מיילים', היא מזהה הזדמנויות עסקיות. וזה, כבר לגמרי עולם חדש לגמרי.

לכל ציר יש מכסה – איך להתייעל בעסק בעזרת ציר התקשורות?

זהו אחד הכלים המעניינים הקיימים במערכת smoove. הוא יודע לספר לנו המון על פעילות אנשי הקשר שלנו, ועדיין לא רבים מכירים אותו באמת. הכלי הזה מאפשר לנו להפוך את המערכת שלנו ל- crm (כזה שמתאים לעסקים קטנים ובינוניים), והוא נגיש לכולם!בואו נדבר על ציר התקשורות.

10 דברים שאולי לא ידעתם שאפשר לעשות עם ציר התקשורות

ציר התקשורות, כשמו כן הוא – המסלול אותו עבר איש הקשר שלכם במערכת. וכן, הוא יודע לספר לנו לא מעט דברים.  שנתחיל?

1. צפייה בהיסטוריית ההתקשרויות

מרגע שאיש הקשר שלכם נכנס למערכת (באמצעות דף נחיתה, יבוא ידני, API או כל דרך אחרת), תהיה לו רשומה שתציג את המועד, השיטה, ומה קרה איתו מאז. ניתן למצוא שם תצוגה מרוכזת של כל האינטראקציות מולו – מיילים שנשלחו, סמסים, פעולות כתוצאה מהאוטומציות השונות, טפסים שמילא בדרך, מאיזה דפי נחיתה, האם היו תגובות, וכמובן – קמפיינים שהוא פתח וקישורים שעליהם הקליק.

2. מעקב אחר מעורבות לקוח

בציר התקשורות אפשר לצפות בפעילות איש הקשר, לראות באיזה תאריך ושעה הוא פתח כל מייל, על איזה קישורים לחץ, וכמה פעמים. וזה, חברים, מאפשר לנתח את רמת המעורבות של כל לקוח בנפרד. אבל לא רק, כי אם למשל לקוח יספר לכם שלא קיבל את המייל ששלחתם, תוכלו לבדוק בקלות מה קרה לאותו מייל והאם באמת לא הגיע. בקיצור, כל נגיעה של איש הקשר שלכם, מתועדת.

3. צפייה בתוכן הודעות שנשלחו ללקוח

נניח ואתם משתמשים בדיוור (או סמס) עם תוכן ממוקד, או עם שדה אישי המכיל נתונים פרסונליים, בסגנון: "שלום [[שם פרטי]] – יתרת התשלום שלך היא [[יתרת תשלם]] ועומדים לרשותך [[מספר ימים]] ימים להשלמת התהליך".
בלחיצה על מספר המייל או ההודעה, בצד הירוק של הציר, הצד שמציג את פעילות איש הקשר – יוצג התוכן שנשלח אליו בפועל. (במקרה זה יוצג
"שלום יהב – יתרת התשלום שלך היא 450 ש"ח ועומדים לרשותך 10 ימים להשלמת התהליך").
כך תמיד אפשר לבדוק נקודתית האם שלחנו את התוכן המתאים לאיש הקשר, או שאולי נפלה טעות.

4. מעקב אחרי טריגרים ואוטומציות 

אפשר לראות איזה טריגר הפעיל את הלקוח –
האם הוא נכנס לאוטומציה "ברוכים הבאים"?
האם הוצא מרשימה?
האם הופעלה עליו תגית מסוימת?

ואם בנינו את התהליך כמשפך שיווקי – אפשר גם לראות באילו נקודות בתוך המשפך הוא נמצא.

5. ניתוח תגובות וסטטוסים

בציר התקשורות מוצגים מצבים כמו "נפתח", "הוקלק", "הוסר", "נכשל בשליחה", "דווח כספאם", ובכך ניתן לזהות בעיות תקשורת מול אותו איש קשר. כלומר, להבין למשל האם הדיוור נשלח ואיש הקשר החליט להסיר את עצמו, או שבכלל לא קיבל את הדיוור כתוצא מכשל טכני כזה או אחר. בשורה התחתונה, זה ששלחנו דיוורים לא אומר שכולם קיבלו אותם.

6. זיהוי ערוץ תקשורת מועדף על הלקוח

לא כולם אוהבים או פותחים את הדיוור ששלחנו אליהם, לפעמים קל ועדיף להם להיות איתכם בקשר דווקא בסמס או בוואטסאפ. ועל סמך ההיסטוריה, ניתן להבין איך איש הקשר שלכם מגיב הכי טוב. אם למשל הוא פותח מיילים אבל מתעלם מסמסים, אפשר לשנות את ערוץ הדיוור הבא שלו. הרי בסופו של דבר מה שחשוב לנו הוא יצירת הקשר עצמו, פחות הדרך, אז למה לא להתאים את עצמנו לאנשי הקשר שלנו?

7. צפייה בטפסים שהוגשו ודפי נחיתה שבהם ביקרו

במקום לרדוף אחרי נתונים בטפסים שונים, רואים בציר התקשורות באילו דפי נחיתה איש הקשר השאיר פרטים, מה הזין בכל טופס, ואילו שדות מילא. זה יעזור לכם לעקוב אחר טעויות הקלדה או לאמת מידע שנרשם בפועל מול מה שנאמר לכם בעל-פה.

8. קפיצה מהירה לפעולות המשך

מתוך ציר התקשורות ניתן להפעיל פעולות נוספות:

•       הוספת תגית

•       שליחת מייל אישי

•       הוצאה מרשימה

•       ואפילו הפעלה ידנית של אוטומציה

כל זה בלי לצאת מכרטיסיית הלקוח. קל, מאוד קל.

9. ניתוח התנהגות לאורך זמן

הציר מאפשר לבחון התנהגות לאורך חודשים: האם איש הקשר היה פעיל ואז הפסיק להיות מעורב, מתי היה השיא של המעורבות שלו וכו'. זה כלי מעולה ל-Scoring דינמי או קמפיינים של "Wake Up" – הוא מאפשר לקבל החלטה על בסיס נתונים, ולקבוע למשל אם להעביר אנשי קשר לסל המיחזור או לבצע להם תהליך wake up. 

10. נגישות לצוות תמיכה / מכירות

במקום שכל אחד מאנשי הצוות ינסה להבין "מה שלחנו ללקוח הזה", כולם יכולים לראות בציר בלחיצה אחת את כל ההיסטוריה במערכת, ובכך למנוע טעויות כמו שליחה כפולה, או תגובה מנותקת מהקשר. אבל לא רק! ניתן גם להוסיף ידנית סעיפים מתאימים, על מנת שאנחנו או מי מאנשי הצוות שלנו נדע מה לעשות, ואפילו לקבל על כך תזכורת.

 

כן, ממש כמו מערכת CRM!

אז אם לסכם

ציר התקשורות הוא בעצם החיבור הראשון בין smoove ל-CRM אמיתי – הוא לא רק מציג נתונים, אלא מאפשר להבין את הלקוח בהקשר רציף. או כמו שאני אוהב להגיד: "אם ה-CRM הוא הזיכרון, ציר התקשורות הוא הפלאשבק של הלקוח".
האם המידע הזה עזר לכם? האם אחד או יותר מהסעיפים הרשומים מעלה מוכרים לכם ואתם עושים בהם שימוש? שתפו כאן בתגובות.

אוטומציה ליצירת סגמנטציה

בואו ונתחיל בשאלה הפשוטה: האם אנחנו מדברים עם כל מי שאנחנו מכירים באותה השפה, באותו הטון, על אותם הנושאים? התשובה היא שכנראה שלא. אז למה שנעשה את זה עם הלקוחות שלנו?
רוב העסקים שולחים את אותו המייל לכולם – מין מונולוג המוני כזה, בתקווה שמישהו ישים לב, יגיב, ירכוש, יקליק – מסר אחד לכולם… התוצאה? חצי מהרשימה מוחקת, רבע מתעלם, והשאר אולי יפתחו כי במקרה זה נפל להם על מצב רוח טוב.

וכאן בעצם נכנסת הסגמנטציה.

סגמנטציה היא לא רק טכניקה – היא הדרך שלכם להפסיק לשפוך זמן, כסף ומילים על מי שלא מתעניין כרגע, ולהתחיל לדבר ישירות עם מי שבאמת רלוונטי. מבחינת התזמון, מבחינת המוצר, מבחינת השירות (למשל לקוח ותיק אל מול לקוח חדש) ולפעמים מבחינת סגנון הפנייה עצמה.

מה זה בכלל סגמנטציה

סגמנטציה היא חלוקה של קהל היעד שלך לתת־קבוצות המבוססות על מאפיינים שונים:

* דמוגרפיה (גיל, מין, אזור מגורים)

* מצב משפחתי (יש ילדים? – למי שיש ילדים מבין שזה פקטור חשוב בקבלת החלטות מסוימות)

* התנהגות (פתחו מייל, הקליקו, קנו, זנחו עגלה)

* תחומי עניין (קורסים דיגיטליים, מוצרים פיזיים, שירותי ייעוץ)

* שלב במסע הלקוח (חדש ברשימה, לקוח חוזר, לקוח ישן "רדום")

* מה בכלל נרכש בתהליך? על איזה צורך ענינו לו בתהליך שלנו? 

אבל בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב – זה לא נגמר בסידור בטבלאות יפות. זה אמור להשפיע על כל מייל שנכתוב, על כל אוטומציה שנבנה, ועל כל חוויה שהלקוח מקבל.

תהליך אוטומטי לסגמנטציה אפקטיבית 

ניקח לדוגמה עסק המציע מגוון מוצרים ללקוחות הגיל השלישי. 

המוצר העיקרי הוא מוצרי ספיגה, אך לא רק. הוא יודע להציע גם תוספי תזונה, ויטמינים מתאימים, הליכונים וביגוד מתאים לגיל הזה. 

האתגרים

א. להבין מי קנה מה – ומתי.
שהרי מוצרי ספיגה נגמרים בשלב כלשהו…
ושהרי תוספי תזונה אוזלים בשלב מסוים וכך גם ויטמינים.
הליכונים לעומת זאת – לא.

ב. להבין מי קנה – וכמה.
או במילים אחרות – אנחנו לא חיים בוואקום ויש לנו מתחרים, איך נבדיל בין לקוחות מזדמנים לבין נאמנים? כאלה שרכשו לפחות 3 פעמים ברצף?

ג. להבין מי קנה כמה ומה הפרש הזמן בין רכישה לרכישה – כי לכל אחד יש את הקצב שלו, נכון?

ד. ואם כבר רכשת מוצר טכני (הליכון למשל) – אולי נדרשת לך הדרכה כיצד להרכיב ולתפעל אותו?

ה. להבין מי נמצא איפה ומה ניתן להציע לו בנוסף על מה שהוא רוכש – זה שהוא רכש X לא אומר שהוא יודע שהעסק מציע גם Y, נכון?

ו. כמעט אחרון – מי קהל היעד? לקוח הקצה? הילדים שלו? המטפל? יש לזה משמעות, נכון?

מיפוי התהליך בהתאם למידע שיש לנו

  1. תהליכים הפועלים לפי התנהגות פתיחה

   – מי שפתח את שלושת המיילים האחרונים יקבל מסרים יותר מתקדמים.

   – מי שלא פתח בכלל יקבל מסר קצרצר וישיר עם נושא פרובוקטיבי.

  1. תהליכים הפועלים לפי רכישה אחרונה ומועד הרכישה

   – לקוחות שרכשו מוצר X יקבלו תזכורת לחידוש הרכישה.

   – לקוחות שרכשו מוצר X יקבלו קמפיין Cross-Sell.

   – לקוחות שרכשו מספר פעמים יקבלו הטבה ואולי גם בקשה המלצה לחברים (כולנו אחים, לא?)

   – ומי שלא רכש חצי שנה יקבל "התגעגענו אליך".

  1. תהליכים הפועלים לפי תחום עניין

   – אם רכשו מוצר X נבין כי מוצר Y לא מתאים, אך מוצר Z כן. זה כבר נובע מהמקצועיות שלנו, לא?

  1. תהליכים הפועלים לפי ערך ללקוח (Customer Value).

   – הלקוחות שמכניסים הכי הרבה כסף יקבלו הצעות בלעדיות.

   – הלקוחות הקטנים יקבלו הצעות אוטומטיות יותר, עם פחות השקעה ידנית.

  1. תהליכים הפועלים לפי השלב במסע הלקוח.

   – חדשים יקבלו "סדרת חימום" שמסבירה מי אתה ומה הערך שלך.

   – חוזרים יקבלו קמפיין נאמנות.

   – רדומים יקבלו קמפיין החייאה (ראו מאמר בנושא "לקוח לא נעלם, הוא פשוט שותק"…

 

יצירת האוטומציה 

כך תיראה האוטומציה לתהליך הזה (לא להיבהל אנחנו נעבור על השלבים ממש עכשיו) –

הכל מתחיל מתהליך הרכישה.
חיברתי את אתר הסחר למערכת smoove ובכך אני מקבל את כל המידע שאני צריך: מי קנה, מתי קנה ומה קנה.

החלק השמאלי העליון בודק בצורה פשוטה האם נרכש מוצר "מתכלה", כלומר כזה שצריך לרכוש שוב לאחר תקופה ידועה מראש, ומעט לפני שאותה תקופה מסתיימת – אני פשוט מזכיר ללקוח לבצע רכישה נוספת, פשוט? פשוט.

החלק השמאלי התחתון בודק האם התבצעה יותר מרכישה אחת, ולאחר כמה זמן. זה חשוב לי כדי לדעת האם הלקוח שלי הפך ללקוח "נאמן", כלומר, רוכש אצלי ולא אצל המתחרים שלי,
בדיקה פשוטה של רכש – כן/לא ולאחר איזה פרק זמן מהרכישה האחרונה, תעשה את העבודה הזו.

לכל אחת מהאפשרויות (שעוזרות לי להבין נאמנות לקוח), אני נותן תיאור: חלש, בינוני, חזק.

מה אעשה עם הנאמנים שלי?
מה שארצה, אולי אצ'פר אותם, אולי אבקש מהם להמליץ עליי, אולי אספר להם על מבצעים שווים לפני כולם. פשוט? פשוט.

החלק הימיני העליון מתייחס רק לאלה שרכשו מוצר טכני (הליכון, זוכרים?) הם יקבלו לאחר יום או יומיים סרטון הסבר על השימוש הטכני במוצר, זהו. פשוט? פשוט!

החלק הימני התחתון בודק האם הלקוח מתאים לקבל הצעות נוספות (upsale), שהרי אם רכש מוצר מובהק של הגיל השלישי – יש לי עוד מה להציע לו ואולי הוא לא יודע מזה. פשוט? באמת צריך להגיד?

והחלק המרכזי פשוט סופר את כמות הרכישות מכל קטגוריה, ומעדכן את כרטיסיית הלקוח הפרטית, כדי שאוכל לייצר סטטיסטיקות באופן שוטף.
איך? בכל פעם שנרכש מוצר מקטגוריה מסוימת – אני מעדכן את שדה המספר ומעלה אותו ב-1.
ובעצם מייצר "מונה רכישות פר קטגוריה".

זה נראה מורכב, אבל הכל מתחיל מתכנון מקדים ששואל – "מה אני בעצם רוצה לעשות עם הלקוחות שלי, איזה מידע יש לי עליהם, ואיזה תובנה אני יודע להשיג מהמידע הזה". כך אני מייצר בידול בין לקוח קצה אחד ללקוח קצה שני, ויודע איך, מה ומתי לעשות איתם.

את ה"מה", דרך אגב, אני משאיר לכם.

סגמנטציה דינמית

הרבה עסקים עושים טעות: הם מחלקים את הרשימה ל־3–4 קבוצות, שומרים את זה כטבלאות סטטיות, וזהו. אבל העולם זז, אנשים משתנים, תחומי עניין משתנים. אם לא תבצעו סגמנטציה חיה ודינמית, שמתעדכנת בזמן אמת לפי דאטה חדש – יצרתם מגדל יפה מפלסטיק, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.

סגמנטציה מבוססת דאטה – המשחק האמיתי

מערכת דיוור חכמה יודעת "להקשיב" ללקוח שלך:

* אם הוא לחץ על קישור מסוים – היא מתייגת אותו לפי תחום עניין.

* אם הוא זנח עגלה – היא מעבירה אותו ל־Flow של נטישת עגלה.

* אם הוא פתח מיילים במשך חודש שלם ולא לחץ על כלום – היא מסמנת אותו כ"נמוך מעורבות".

* אם הוא רכש מוצר X – מה אנחנו יודעים להבין מזה? אפשר להציע לו משהו משלים?

 ועוד ועוד. 

כלומר, סגמנטציה היא לא פעולה חד־פעמית, אלא תהליך מתמשך. הטעות הנפוצה היא לחשוב שסגמנטציה זה "כמה שיותר קבוצות". אבל אם יצרת 200 קבוצות, איבדת שליטה. החוכמה היא לדייק את פרופיל הלקוח עצמו – פחות קבוצות ויותר שדות מותאמים אישית. כך ניתן גם לפנות אליו עם תוכן ממוקד בצורה טובה יותר, גם להבין מה העסק שלנו עושה טוב יותר וטוב פחות – וגם, אם נרצה לפלח את הקהל – לסנן לפי כל פרמטר שאספנו.

אז מה הלאה?

סגמנטציה היא לא "Nice to Have". היא הבסיס. אם לא נסגמנט – נשלם ביוקר על כל מייל שלא מעניין חצי מהרשימה שלנו. אם כן נסגמנט – נחסוך כסף, נשפר פתיחות, ונייצר חוויית לקוח שמרגישה אישית גם כשהיא אוטומטית.

שיפור נתוני פתיחות מייל

כולנו אוהבים מספרים יפים. “שלחתי מייל ל־10,000 איש!” או "יש לי יותר מ-15,000 אנשי קשר רשומים!" בהחלט נשמע מרשים. אבל מה אם אגיד לכם ש־7,000 מהם בכלל לא פתחו מייל כבר שנה? זה כבר פחות מחמיא, נכון?

האמת הפשוטה היא, שמייל שלא נפתח = לקוח שלא רואה אתכם. ואם הוא לא רואה אתכם – מבחינתו לא שלחתם כלום.

למה לקוחות לא פותחים מיילים?

  1. עייפות דיגיטלית

      אנשים מוצפים במיילים. הם מפתחים עיוורון. כמו שלט חוצות שאתה עובר לידו כל יום – אחרי שבועיים הוא שקוף.

  2. חוסר רלוונטיות

      שלחתם מבצע על חיתולים לסטודנט רווק? אין פלא שהוא לא פתח.

  3. Timing גרוע

      המייל נחת באינבוקס ב־08:00 בבוקר עם עוד 40 אחרים מהבנק, הביטוח והעבודה. וכן, ניחשתם נכון – הוא נקבר.

  4. ניסוח חסר מעוף

      שורת נושא כמו “מבצע מיוחד לחודש הקרוב” כנראה פחות תמשוך אנשים להיכנס למייל.

  5. מוניטין גרוע

      אם פעם כבר סימנו אתכם כ"ספאם" – ייקח זמן להחזיר אמון.

למה זה בעייתי מבחינתכם? 

  1. פגיעה במוניטין השולח (Sender Reputation)

    גוגל, אאוטלוק וכל ספק דואר מסתכלים על שיעורי פתיחה. אם הם רואים ש־80% מהנמענים מתעלמים – הם מבינים שאתם לא רלוונטיים. הנחיתה בספאם תהיה מהירה.

  2. עיוות נתונים

    אתם חושבים שיש לכם רשימה של 10,000. בפועל – רק 2,500 באמת פעילים. כל ניתוח שתעשו על המספרים האלו יהיה פשוט שגוי.

  3. בזבוז כסף

    כמעט כל מערכת דיוור מתמחרת לפי נפח רשימה. לשלם על לקוחות “רדומים” זה לא עסק משתלם.

  4. פגיעה במותג

    לקוח שרואה אתכם שוב ושוב ולא מתעניין – מתחיל לפתח אנטגוניזם. אתם הופכים ל"רעש רקע".

 

איך מזהים לקוח רדום? 

* לא פתח שום מייל ב־60 ימים.

* לא לחץ על אף לינק חצי שנה.

* לא רכש / לא נכנס לאתר כבר שנה.

כמובן שהכל תלוי בכמה מיילים נשלחו ובאיזה פרק זמן. 

כלים לאיתור לקוח רדום

* פילוחים דינמיים במערכת הדיוור.

* דוחות פתיחה לפי קמפיינים.

* מעקב אחרי פעילות באתר (אם יש אינטגרציה).

הכלי הראשון מתייחס ליצירת רשימה דינאמית במערכת, אליה נכנסים (ויוצאים) אנשי קשר, בהתאם לתנאי שנציב – במקרה הזה, נבקש את אלה שלא פתחו X דיוורים ב-Y תקופה. הרשימה כבר תעדכן את עצמה מדיי יום:

הכלי השני מתייחס לבדיקה ובחינה ידנית של כל דיוור שיוצא. צריך לזכור שרשימת אנשי קשר צריך לנהל, וכן, זה דורש עבודה מסוימת. לאחר ששלחנו דיוור, ניתן לו כמה ימים, ואז נציץ בסטטיסטיקות ונוכל ללמוד מה קרה איתו:

נרצה פירוט מדויק יותר? לחיצה על אייקון הגרף תספק לנו את המידע הזה:

איך לשפר פתיחות מייל מראש? 

  1. שורת נושא מסקרנת

    קצרה, עם פנייה אישית או טיזר.

    – לא גנרית, לא שבלונית.

    2. שליחה בזמנים לא צפויים

    אחה"צ, ערב, שישי בבוקר – תבדוק מה עובד.

  2. חשוב – מותאם ללקוח

    – שם פרטי, תחום עניין, המלצה אישית.

  3. תוכן שנותן ערך אמיתי

    – טיפים, מדריך, השראה. לא רק "מבצע 10%".

  4. בדיקות A/B

    – כותרת מול כותרת, שעה מול שעה, תמונה מול טקסט.

פחות זה יותר 

אחת הטעויות הנפוצות היא להמשיך לשלוח שוב ושוב בתקווה שמשהו יקרה. אבל דווקא צמצום הרשימה, ניקוי מתמיד והתמקדות במעורבים – מביאים תוצאות הרבה יותר טובות. דמיינו שאתם מזמינים לארוחת ערב 100 אנשים, ומתוך זה רק 20 באים. בפעם הבאה, תזמינו את ה־20 האלה, תבשלו להם טוב, ותזכו ביחס חם. 

 אז אם נסכם

מייל שלא נפתח = לקוח שלא רואה אותך. וזה לא “באג במערכת” – זו מציאות עסקית. היכולת שלכם להתמודד עם זה היא זו שמבדילה בין רשימת תפוצה שהיא אוסף כתובות דוא"ל, לבין מערכת יחסים אמיתית עם אנשים. אז במקום להתגאות ברשימה מנופחת, מומלץ להתגאות ברשימה נקייה, מעורבת, וחיה. איכות גוברת על כמות במקרה זה. כי בסוף, עדיף 1,000 לקוחות שרואים אותך – מאשר 10,000 שלא שמים לב שאתה קיים.

 

 

מה עושים עם לקוחות 'רדומים'?

בואו נדבר שיווק. אתם כנראה מכירים את זה, יש לקוחות שפותחים כל מייל, מקליקים על כל דבר, עונים לסקרים, קונים שוב ושוב, ואז… שקט מוחלט. כאילו בלעה אותם מערכת ההפעלה.
השאלה היא – האם באמת קרה להם משהו, או שפשוט הפסיקו להקשיב? זו שאלה קריטית, כי חוויית הלקוח לא נגמרת כשמישהו מפסיק לקנות, היא ממשיכה גם במקום שבו נבחר להגיב לשתיקה – או להתעלם ממנה.

ירידה במעורבות 

אז למה זה קורה?

        כי אולי לא היה להם צורך במידע, בשירות או במוצר כרגע

        אולי הם הצטרפו לרשימות אחרות שמעניינות אותם יותר

        אולי הם השתעממו מאיתנו (כן, זה קורה)

        ואולי פשוט שכחו שאנחנו קיימים

רוב בעלי העסקים מתייחסים לשקט הזה כאל גזירת גורל "זהו, איבדנו את הלקוח, אבל לא נורא, נשקיע מאמצים לייצר לקוחות חדשים, שהרי זה מה שאנחנו עושים כל הזמו, נכון?"

אבל אתם מבינים, בעצם זו הזדמנות.

"החייאת לקוח" 

תהליך החייאה (Re-Engagement) הוא רצף של צעדים, שמטרתו להחזיר את תשומת הלב של לקוח "רדום". במילים פשוטות: זה תהליך שמנסה לבדוק אם הלקוח הלך – או פשוט הלך לאיבוד.

אפשרויות 'החייאה' שכדאי לשקול

  1. שליחת קמפיין "בדיקת דופק" – מייל עם שורת נושא ישירה: "[[שם פרטי]], אנחנו מתגעגעים – את עדיין פה?"
  2. הצעה ייחודית רק לנרדמים – "אם חזרת לקרוא אותנו – זה שלך: 15% הנחה לחוזרים!"
  3. מייל שמבקש רשות להישאר –"חברים או ניפרד כידידים? אם תלחץ 'אני כאן' – נמשיך לשלוח לך מיילים" 
  4. מייל "מה השתנה אצלך?" – טופס קצר שמתעניין בכיוון החדש של הלקוח: תחום עניין, צורך, העדפה. 
  5. הפחתת תדירות הדיוור האוטומטי – אולי לא מתאים מייל כל שבוע או פעמיים בחודש, רק להישאר ברקע.
  6. קמפיין "מאחורי הקלעים" – שיתוף בתהליך העבודה, מתן הצצה. לא תמיד צריך למכור כדי לעורר קשר.

איך יודעים שהלקוח 'רדום'? 

נגדיר לעצמנו פרמטרים. לדוגמה:

–  לא פתח מיילים ב־60 ימים

–  לא הקליק על שום דבר ב־3 קמפיינים רצופים

–  לא ביצע רכישה/פעולה באתר מעל 90 יום

זה בעצם איתות החירום שלנו, שמראה לנו שהלקוח "מתקרר". 

ואם לקוח לא מגיב לנסיונות ההחייאה?

ובכן, גם זו תשובה. לפעמים החייאה לא מצליחה, ואז נפרדים בכבוד, ולפעמים זה דווקא השלב שבו הלקוח חוזר, כי נתתם לו תחושה של בחירה ולא של שיווק אגרסיבי.

לסיכום

אם נבין לרגע ש"שיווק" הוא למעשה "יצירת צורך", ודיוור הוא לא רק שיטת יצירת קשר חד-כיוונית, אלא יותר תקשורת דו-צדדית, או, סוג של מערכת יחסים – נוכל בעצם להבין שכל פעולה, או אי פעולה, מצד הנמענים שלנו, מספרת משהו עליהם ועל הצרכים שלהם.
אנחנו? אנחנו רק צריכים להבין מה המסר ומה הצורך. ואם אנחנו לא מבינים? אפשר פשוט לשאול, זה בסדר גמור!
סקר, שאלון, הנעה לתגובה כלשהי – הם שאלות לכל דבר ועניין, וכאלה שגם יאפשרו לנו לקבל את התשובות שאנחנו מחפשים, וגם יעניקו ללקוח תחושה שאנחנו שם עבורו, ולא רק בשביל למכור.

יצירת אוטומציה שלא מרגישה רובוטית

איך לגרום למערכת שלך להרגיש כמו חבר, לא כמו בוט.

אוטומציה היא מתנה. היא חוסכת זמן, שומרת סדר, עוקבת אחרי לקוחות, ומאפשרת לך לישון בלילה בידיעה שדברים, פשוט, קורים.
הבעיה? רוב האוטומציות מרגישות כמו שיחת שירות לקוחות עם תאגיד טלפוני בשנות ה־90 –  קרות, חסרות רגש, ומתוכנתות בדיוק של רובוט שאף אחד לא טרח ללמד עברית בסיסית. וזה חבל, כי המטרה של אוטומציה שיווקית היא לחבר, לא לנתק – ואם לדייק: לייצר מערכת יחסים.

איפה רובוטים מפספסים?

  1. שפה גנרית מדי

    "שלום רב, לקוח יקר, פנייתך התקבלה"

    זה מייל, לא דו"ח משטרתי. גם אם זו מערכת אוטומטית, היא יכולה להישמע אנושית.

  2. תזמון לא חכם

    מייל עם התוכן "היי, חסרים לך מוצרים בעגלה!" שנשלח 3 דקות אחרי נטישה.

    הלו, תנו לאדם לנשום.

  3. חוסר בהקשר

    מערכת ששולחת מייל "איך נהנית מהקורס?" למי שבכלל לא סיים אותו.

    זה צורם, וזה מוריד אמון.

מה כן עושה אוטומציה אנושית?

  1. מדברת בגובה העיניים

    אל תכתבו כמו מערכת – תכתבו כמו שכותבים לחבר בוואטסאפ (רק עם פחות אימוג'ים ובלי שגיאות כתיב מביכות, כן?).

    דוגמה:

    במקום "שלום, הרכישה שלך התקבלה במערכת"

    תכתבו "הי [[שם פרטי]], קיבלנו את ההזמנה שלך – אנחנו כבר על זה!"

    או

    "הי [[שם פרטי]], ההזמנה שלך הגיעה אלינו והחבר'ה כאן כבר אורזים אותה ומכינים אותה למשלוח אליך.

    אפשר גם לפצל את המסרים עם בלוק פיצול ולנסות כמה כותרות.

  2. שואלת במקום מצהירה

    אוטומציה יכולה להיות דו-כיוונית, שאלו שאלה שמזמינה תגובה. אפילו אם רוב הלקוחות לא עונים, עצם השאלה יוצרת תחושת שיחה.

  3.   מתאימה את עצמה למצב הלקוח

    אם המערכת מזהה שהלקוח פתח 10 מיילים אבל לא קנה, שלחו לו הצעה מותאמת להתלבטות.

    אם הוא קנה מוצר מסוים – שלחו תוכן שמלמד איך להשתמש בו טוב יותר.

    איך עושים את זה?

    רשימה דינאמית, למשל, בשילוב תהליך אוטומציה הבודק אם בוצעה רכישה לכל מצטרף חדש לרשימה.

  4. נותנת תחושה של “מאחורי הקלעים”

    אנשים אוהבים להרגיש שהם חלק ממשהו.

    שלחו מיילים שמספרים מה קורה מאחורי המוצר, פיתוח, אריזה, טעויות משעשעות בדרך.

  5. משחקת עם תזמון

    אל תהיו צפויים. אם כל המיילים שלכם נשלחים ב־08:00 בבוקר, נסו פעם אחת ב־20:30 בערב, או בשבת בבוקר (אם זה מתאים לקהל). האוטומציה תעבוד, אבל הלקוח ירגיש שמישהו באמת חשב על זה.

  6. שומרת על מינון

    אוטומציה טובה לא חונקת. היא לא שולחת 4 מיילים ביום, אבל גם לא נעלמת לחודשיים.

    האיזון הזה הוא מה שמייצר תחושת נוכחות, בלי להפוך למטרד.

אז איך עושים את זה בפועל?

  1. הגדרת טריגרים חכמים – במקום "כל מי שנרשם מקבל "X", נסו "כל מי שקרא לפחות 2 מיילים מהסדרה – יקבל  "Y"
  2. הוסיפו מגע אנושי – אפילו שורת פתיחה משעשעת שמרגישה אישית יכולה לשנות את התחושה.
  3. בדיקת תגובות – אם אחוזי הפתיחה יורדים, או שההקלקות נעלמות, חשוב לבדוק אם השפה שלכם התייבשה בדרך.
  4. הפרדה בין סוגי לקוחות – לקוחות חדשים, לקוחות חוזרים, מתעניינים שלא קנו – כל אחד מקבל מסלול משלו.

לסיכום

אוטומציה שלא מרגישה רובוטית היא לא קסם – היא תכנון. זה לדעת מתי לדבר, איך לדבר, ולמי לדבר – בצורה שמרגישה כמו אדם אמיתי בצד השני. האוטומציה הכי טובה היא זו שהלקוח לא מזהה כאוטומציה, הוא פשוט חושב שיש שם מישהו ששם לב אליו.

עשה לכם קצת סדר ושכל? נתן לכם רעיונות חדשים? גרם לכם לרוץ ולכתוב כמה נקודות למשימות? אם אחת התשובות היא "כן" – אז עשיתי את שלי. שיהיה בהצלחה!

הפקת תובנות עסקיות מהמערכת – מה ואיך

לא מעט עסקים רוצים לייצר או לקבל תובנות עסקיות בעקבות הדיוורים שלהם, דפי הנחיתה, או תהליכי האוטומציה שמתבצעים אצלם בארגון, ואם נדבר בשפה מקצועית: BI – business intelligence. בשפה פשוטה – מה אנחנו כעסק יכולים ללמוד או לנתח ממה שקרה עד כה. האם יש לנו יכולת לנבא את מה שיקרה? האם אנחנו יכולים להבין באיזה כיוון או שיטה כדאי לנו לעבוד או להשקיע על-מנת להשיג את מטרות הארגון בצורה יעילה יותר?

 שיווק באמצעות מערכות יחסים

מערכת smoove  היא מערכת דיוור ואוטומציה, את זה אנחנו יודעים, אך היא יודעת לקחת את המושג הזה צעד אחד (או יותר) קדימה ולהפוך להיות Relationship Marketing. מה זה אומר? במילים פשוטות – להכיר את הלקוחות, להבין מה מעניין אותם, מה הם קונים, מתי, האם הם פותחים את הדיוור ששלחנו להם, באיזה שעות, האם הקליקו על קישורים, וכו'. המידע הזה שווה לנו לא מעט. ואם נדע לשאול את השאלות הנכונות ולנתח את המידע בהתאם – נוכל להבין טוב יותר מה קורה מצד הלקוחות שלנו.

מהן השאלות הנכונות?

שאלות כמו –

מהו המוצר המוביל שלנו?

למה יצרנו אותו?

האם הרכישות תלויות תקופה?

או אולי זה בכלל הקמפיין הפרסומי שהוביל אליו?

איזה כותרת הובילה לכמות הפתיחות הטובות ביותר?

האם ניתן לשכפל הצלחה שכזו בעתיד?

איזה עיצוב (סידור התוכן, צבעוניות, קריאייטיב) עשה עבודה טובה ביותר בהקלקה על תוכן או בהנעה לפעולה?

וברמת הלקוח –

מי רכשו?

היכן הם גרים?

מה המגדר שלהם?

מה מצבם המשפחתי?

כמה פעמים רכשו במסגרת תקופה מסוימת?

האם רכשו בעבר?

האם ניתן לקבוע כי הם לקוחות נאמנים?

האם היו מרוצים מהשירות?

ואם כן – האם היו ממליצים לחבר?

בקיצור, לכל עסק יש את התובנות המתאימות לו, וככל שיהיו לנו יותר תשובות מדויקות, נוכל להגיע אליהן.

איסוף תשובות ותובנות מהמערכת

אז ישבנו וחשבנו על שאלות מתאימות, יופי. אבל איפה יושבות התשובות לשאלות האלה?, ובעיקר – איך מקבצים אותן לכדי מידע פשוט וקריא?
את התשובות ניתן לאסוף במספר דרכים:

איסוף תובנות ידני

כן, כן, עבודת רגליים (או במקרה הזה – ידיים). נכנסים לכל אחד מהמיילים ששלחנו ומבצעים יצוא של הנתונים החשובים לנו. ולא, לא מדובר רק בכמה פתחו או הקליקו, אלא, מי פתח והקליק. ואם לדייק יותר – כמה פעמים הקליקו על המוצר/תוכן ששלחנו.
לכל דיוור שאנו שולחים יש נתונים סטטיסטיים, הנמצאים באייקון הנראה כמו גרף ונקרא "נתונים":

הקלקה עליו תציג לנו נתונים מספריים נטו על מה עשה הדיוור שלנו. אז מעבר לכך שנראה כמה פתחו וכמה הקליקו, נוכל גם להבין על איזה קישור הקליקו (במידה ויש יותר מאחד) וכמה פעמים הוקלק אותו קישור, ואת זה נמצא בחלק התחתון של מסך הנתונים:

כאן נוכל להבין כי המוצר/הקישור/התוכן המוביל שלנו קיבל 544 הקלקות שנעשו ע"י 329 אנשי קשר, כלומר, ברור לנו שיש כאלה שהקליקו יותר מפעם אחת (אולי אפילו יותר) וכאלה שהקליקו רק פעם אחת. המשמעות היא, שהמוצר או התוכן בהחלט מעניינים מספיק. אם נקליק על המספר (הכחול) נוכל אפילו לייצר לעצמנו רשימה של מתעניינים.
אם נצליב את המתעניינים האלה אל מול נתון אחר, כמו כמות רכישות בפועל, הרשמה וכו', נוכל להבין את רוח הדברים והמגמות של קהל היעד שלנו.

באותו מסך, אגב, נוכל להבין גם באיזה שעות או ימים הקהל שלנו פעיל יותר:

משם נוכל להחליט על מועד שליחת הדיוורים שלנו לפי ימים ושעות.

זוהי כמובן רק דוגמה אחת לניתוח המידע שקיבלנו,  יש עוד הרבה מידע שאפשר לשלוף מהמסך הזה.

איסוף תובנות אוטומטי

במערכת אפשר בצורה פשוטה לצבור כל מידע הקיים הן בדפי הנחיתה שלנו או בדיוורים שלנו לכדי מאגר נתונים פשוט, וזאת ע"י שימוש בכפתור חכם.
לכל טקסט, תמונה, מאמר,מוצר הקיים באחד מדפי הנחיתה שלנו, וכמובן כפתור – ניתן להציב קישור חכם, שיודע ויכול לבצע פעולות מאחורי הקלעים, בהתאם להתנהגות אנשי הקשר, ויכול לסדר את המידע ברמת הרשימות (כל מי שהקליק – יכנס לרשימה X) או ברמת נתוני הלקוח (כל מי שהקליק – תעודכן כרטיסיית הלקוח שלו ב-Y). מעבר לרמה הפשוטה של יצירת רשימת לקוחות המתעניינים במוצר/תוכן מסוים – ניתן גם לייצר תהליך אוטומטי ש"סוכם" את כמות הפעמים, בין אם מדובר בהקלקות או רכישות.

דוגמה לשימוש:
נניח שאנחנו מייצרים מפגשי תוכן (וובינר או סדנה למשל). נוכל לדעת בכמה כאלה השתתף איש הקשר שלנו, ואם רכש מוצר או מוצרים שונים, נוכל לדעת כמה פעמים עשה את זה.
פעולות במערכת:
1. יצירת שדה מותאם אישית מסוג "מספר", שיקבל אליו את ערך כמות הפעמים.
2. הגדרת תהליך אוטומציה פשוט: בכל פעם שאיש קשר ייכנס לרשימת משתתפי סדנה או ירכוש מוצר – נבצע העלאת מונה בשדה הזה ב-1. ובכל פעם שזה יקרה, נוכל לתת לו ציון כלשהו.

התהליך יכול להיראות כך:

כל עדכון של איש קשר יעלה את ערך שדה הסכימה שלנו ב-1.

ומה עושים עם זה בפועל?
ברמת הלקוח הפרטני – נוכל לתת ללקוח שלנו ציון איכות, מעורבות וכיוב'.
ברמת המוצר או השירות  – נוכל לדעת שזה המוצר או השירות הנמכרים ביותר שלנו.
איך?
נציג את המידע הזה בטבלת הרשימות. בכל רשימה במערכת, ניתן להגדיר את תצוגת העמודות. רואים את האייקון הקטן בצד שמאל, בצורת טבלה עם גלגל שיניים?

בלחיצה על האייקון הזה, ניתן להוסיף או לגרוע את עמודות הנתונים שיוצגו באותה טבלה:

את הטבלה והנתונים ניתן בהמשך לייצא לאקסל, ומשם לעשות כל חיתוך או ניתוח. בצורה זו, אפשר לנתח את המידע המתקבל לכדי תובנות עסקיות, בהתאמה לכל עסק והמטרות שלו.

לסיכום

תובנות עסקיות מגיעות קודם כל משאילת השאלות הנכונות, בהתאם ליעדי העסק. מרגע שיצרנו את סט השאלות עליהן נרצה לקבל תשובה – עלינו לאסוף את המידע הרלוונטי מהמערכת, ולנתח אותו. זה לא מסובך, כפי שראינו כאן למעלה, וזה בעיקר מאפשר לכם לנצל עוד מכלי המערכת בצורה אפקטיבית, שתעזור לקדם את העסק. שיהיה בהצלחה!

דיוור זה לא ספאם (אלא אם אתה מתנהג כמו ספאמר)

ממש לפני כמה ימים ניהלתי שיחה עם בעל עסק ותיק שאמר לי, ואני מצטט: "הבנתי שדיוור הוא כלי שיווקי שלא כדאי לזלזל בו, מרבית ההכנסות שלי הגיעו דווקא משם". שמחתי שזו המסקנה שלו, והבנתי כי לא מעט ארגונים ובעלי עסקים עדיין לא הגיעו לאותה מסקנה. הרבה עסקים (כן, גם שלך) שולחים מיילים. מעט מאוד מהמיילים האלה נפתחים, ועל פחות מהם מקליקים. בגדול, אין הרבה מיילים שגורמים ללקוח להגיד "וואלה, אהבתי את זה, בא לי עוד".

ולמה זה קורה?

אם נתעלם לרגע מהבעיות והאתגרים הטכניים, עליהם דיברנו לא מעט כאן בבלוג, דיוור הפך במחשבה של רוב בעלי העסקים, למשהו שקצת מזכיר ארוחת ילדים במסעדת שף – משהו שצריך שיהיה, אבל לא באמת משקיעים בו.

"יאללה, שלח משהו, איזה תזכורת, מבצע לחגים, תמונה, וכפתור עם לינק". וזוהי בדיוק הבעיה.

אם הייתי אומר לך, כי הדיוור שלך יכול להניב לך 60%-80% הכנסה פסיבית מלקוחות שכבר הביעו עניין במוצר או בשירות שלך, לא שווה היה לך להשקיע בו? אני חושב שכן.

קודם כל, כדאי שנבין: המייל שלך לא לבד בעולם. הלקוח שלך מקבל בין 10 ל־50 מיילים ביום. חלקם מהעבודה, חלקם מהמשפחה, חלקם שיווקיים, חלקם חשובים באמת. אם לא נדע לתפוס לו את העין, להדליק אצלו סקרנות, ולהתחיל מערכת יחסים – הוא ימחק את המייל בלי למצמץ. לא כי אנחנו לא חשובים, כי אנחנו לא מעניינים וחשובים מספיק.

ספאם זה לא רק איפה שזה נוחת – זה איך שזה מרגיש

אם המייל שלך:

* נפתח בנוסח גנרי כמו הרבה מיילים אחרים ("שלום רב, לקוח יקר")

* מלא בטקסט מכירתי בלי טיפת ערך

* או פשוט נראה כמו משהו שלא השקיעו בו יותר מ-3 דקות עבודה (מישהו אמר AI?)

כנראה שאנשי הקשר שמקבלים אותו זה לא רק *נראה* כמו ספאמר, זה גם מתנהג כמו אחד. 

איך לכתוב מייל שלא יתייחסו אליו כאל ספאם

כותרת

קודם כל, כותרת. אם היא לא מסקרנת, לא נוגעת, לא מבטיחה משהו רלוונטי – נוכל להשקיע את הנשמה בגוף המייל, ואף אחד לא יראה את זה. למשל:

כותרת פחות אפקטיבית – "עדכון מחברתנו לרגל חג השבועות"

או:

כותרת אפקטיבית – "[[שם פרטי]], אם יש לך 3 דקות – יש לי משהו טעים בשבילך לחג"

ההבדל הוא בפניה האישית, אבל גם בדרך הפנייה – יצירת סקרנות – או בשפה מקצועית "יצירת צורך".

מוזמנים גם לקרוא את הכתבה בנושא טיפים לכתיבת כותרת אפקטיבית למייל שלכם.

פתיח

אם זה מרגיש רובוטי, העניין גמור. צריך לכתוב כאילו אנחנו מדברים עם בנאדם, לא עם מערכת. וכן, יש משמעות למגדר, יש משמעות לפנייה עצמה. שווה להשקיע כמה דקות ולחשוב למי באמת אנחנו פונים – גברים? נשים? כולם?

עברית, שפה קשה, אבל עדיין מאפשרת פתרונות לכולם/ן (ראיתם/ן מה עשיתי כאן?). הפתיח צריך לגרום לנמען *להישאר*. לסקרן. להרגיש שאנחנו לא מדברים ל־10,000 נמענים.

תוכן

אם כל מה שנשלח זה “קנה! קנה! קנה!” – זה יישמע ללקוחות כמו ילד עם קרטון לימונדה באמצע כביש מהיר.

אולי כדאי שננסה לאזן:

* נשלח תוכן שנות ערך ועוזר לקוראים

* ניתן טיפים שימושיים

* נספר סיפור לקוח קצר

* אולי נשלב בדיחה טובה (אם זה מתאים לעסק שלכם)

* נכתוב משהו שבאמת שווה לקרוא

כלומר, לא ננסה למכור כל הזמן – אלא כדאי שננסה להתחבר.

תזמון זה לא הכל – אבל זה המון

רוב המיילים העסקיים נקברים באינבוקס של הבוקר.

נסו לשחק עם התזמון:  

* שעות לא שגרתיות (אחר הצהריים, ערב, שישי בבוקר)

* נסו להבין מתי הלקוחות מגיבים בשעה שנוח להם (מערכת הדיוור תספק לכם את הפרטים)

* שלחו תזכורת למי שלא פתח את המייל, אבל שימו לב לא להיות נודניקים

עיצוב

לא מעט ארגונים וגופים, גדולים כקטנים, שמים דגש על העיצוב. אני אישית שואל – למה? אם מה שאנחנו רוצים לספר חשוב יותר מאיך שזה ארוז, למה לתת לעטיפה יותר חשיבות? שלא נתבלבל, גם טבעת יהלום שמגיעה עטופה בנייר עיתון תתקבל במעט פחות רצינות, למרות שמדובר ביהלום, אבל בתכלס, גם ההפך.

אז מה אני אומר כאן בעצם? פשוט. לא מפונפן מדי. לא "פלייר" מצועצע. זאת לא מצגת של PowerPoint משנת 2003.

וחשוב שיעמוד במסגרת הכללים:

ללא הרבה טקסט ע"ג תמונה

כמה שיותר טקסט חי

כמה שפחות גדלי גופנים

והכי חשוב – קריא ונוח

אז מה למדנו? 

  1. הכותרת קובעת אם בכלל יקראו את המייל
  2. הפתיח קובע אם יישארו להמשיך לקרוא
  3. התוכן קובע אם יקליקו
  4. והכל יחד יקבע אם ירצו להמשיך לקבל מכם מיילים בעתיד

לסיכום 

דיוור הוא לא מייל. הוא מערכת יחסים.

לא סתם שולחים דיוור "ערים?" ל-1000 אנשי קשר ומקווים לטוב, שולחים דיוור לזאת או זה שאנחנו רוצים איתה או איתו מערכת יחסים ארוכת טווח (ואת זה אומר לכם מי שנשוי ואב ל-4 ילדים).  אם תתנהגו כמו מי שרוצה באמת לדבר עם הלקוח שלכם, ולא סתם לזרוק עליו לינק, אתם תראו תוצאות אחרות לגמרי.

נסו לשנות את היחס אל אנשי הקשר שלכם, כאילו הם היו חברים קרובים ולא סתם לקוח פוטנציאלי, ותראו מה זה יעשה.

ועד אז – שיהיה בהצלחה!

התראות טובות! או – הודעות אוטומטיות מהמערכת

בין אם אתם משתמשים חדשים במערכת smoove ובין אם אתם ותיקים, בטח שמתם לב כי מפעם לפעם אתם מקבלים עדכון על מצטרף חדש שנרשם, אחד כזה שהסיר את עצמו וכו'. זה נהדר לדעת מה קורה במערכת מבלי להיכנס אליה ולהיות פעיל 24/7. אז איזה התראות אפשר לקבל מהמערכת והיכן ניתן לקבוע מה לקבל ומה לא? על כך בכתבה קצרה זו.

התראות מערכת  

נתחיל קודם כל במי מקבל התראות מערכת – יש יוזר אחד כזה, והוא זה שנרשם למערכת.

אל רשימת התראות המערכת מגיעים מהתפריט השמאלי העליון, מתחת לשם החשבון:
לוחצים על הגדרות >

נכנסים ללשונית ההתראות >

כאן אנחנו יכולים לראות את סוגי ההתראות שנוכל לקבל מהמערכת, וכמובן לסמן את אלה שאכן נרצה לקבל בפועל:

אז נכון, לא נרצה שיעירו אותנו באמצע הלילה על כל התראה, ולכן אנחנו בהחלט יכולים לסמן את הדברים החשובים לנו יותר ואת אלה שפחות.

התראות על הרשמה מדף נחיתה

אז יש איזה 'פטנט' כזה, שאם מישהו נרשם בדפי הנחיתה שלנו, נוכל לייצר התראה קצת אחרת.

נגיד, תיאורטית כמובן, שיש לנו צוות עובדים שצריך לקבל את פרטי הנרשמים ולחזור אליהם. אותן התראות שציינתי למעלה יודעות לשלוח הודעה רק למנהל המערכת. כלומר היוזר הראשי.

 

אבל מה עם השאר?

 

 

כאן, אנחנו יכולים להגדיר את ההתראה בטופס עצמו, בתוך דף הנחיתה שלנו. ואת זה עושים כך:

זה הטופס שלנו:


נקליק על אייקון ההגדרות שלו (זה שנראה כמו מברג ומפתח שוודי… כן?):

בחלונית שתיפתח, נקליק על לשונית ההתראות:

וכאן נוכל להגדיר כתובות מייל או מספרי טלפון של אנשי הצוות הרלוונטיים, שאנחנו רוצים שיקבלו התראה על ההרשמות בטופס הספציפי הזה:

כך שברגע שיצטרף איש קשר חדש, כל מי שנגדיר במערכת יקבל עליו עדכון ויוכל לפנות אליו ולהמשיך את התהליך מולו.
לא מסובך, נכון?

לסיכום – לפעמים, התראות, הן לא דבר כזה גרוע, תלוי איך מסתכלים עליהן ;)

הגלריה וסוגיית התמונות הפתוחות

חלק עיקרי בכל דיוור ובוודאי בדפי הנחיתה שלנו הן התמונות. הן הרי החלק העיצובי, הצבעוני, ה"חי" של התוכן שלנו. אומרים שתמונה אחת שווה 1000 מילים, אז בואו ונבין איך אפשר לנהל במערכת את התמונות ואת הגלריה שמכילה את אותן, ועל הדרך – עוד כמה מושגים שיכולים להפוך את התכנים שלנו לטובים ויעילים יותר.

גלריית התמונות במערכת

כל תמונה שנעלה למערכת, ללא שום קשר למיקום העתידי שלה – דיוור, דף נחיתה, דף פורטל וכו' – עולה קודם כל לתיקייה העיקרית הנקראת "גלריה". התמונה שהעלינו יכולה לשמש אותנו לכל אותם ערוצים שציינתי מעלה, כי למעשה הפכנו אותה לקובץ המאוחסן בשרת של smoove. לקובץ הזה יש שם וכתובת, וכך ניתן "למשוך" אותו לכל מקום שנרצה.

אבל, מדובר הרי בתיקייה אחת גדולה, כמו שק אחד גדול שמכיל את כל התוכן הוויזואלי שלנו, אפשר לסדר אותו? צריך לסדר אותו?  למה כדאי לנו בכלל לסדר אותו? בואו נבין, אבל הפעם במונחים שפחות נשמעים כמו סינית מדוברת.

כל תמונה שהעלינו קיבלה כתובת מאוד מסוימת, וכשאנחנו משלבים אותה בדיוור שלנו, אנחנו בעצם מפנים את הדיוור לכתובת הזו. אם נשנה את הכתובת או נמחק את התמונה מהגלריה – התמונה תעלם מהמייל. אז במקרה של מייל, מדובר בחיי מדף  קצרים יחסית של כמה ימים, ואם תמונה אחת או יותר לא תוצג, זה אולי לא יהיה נורא כל-כך, אבל דף נחיתה שאנו עובדים איתו בצורה שוטפת, עלול להיפגע מכך – תמונת הקאבר עלולה להיעלם, תמונות האייקונים, תמונת הפרופיל שלנו – בעצם כל תמונה שקיימת עלולה להיעלם אם נשנה לה את הכתובת או נסיר אותה מהגלרייה.

אז איפה זה פוגש אותנו?

סביר שאתם עובדים באחת משתי צורות העבודה הבאות:

  1. הורדת התמונה מהמחשב בכל פעם מחדש – כלומר, בגלריה שלכם תופיע אותה תמונה כמה וכמה פעמים, והיא אמנם תהיה אותה תמונה, אך בכל מייל או דף היא תקבל כתובת משלה, והמשמעות תהיה העמסת תכנים ומשקל על התיקייה שלכם.
  2. שימוש חוזר בתמונה שכבר הועלתה לגלרייה – בכל פריט תוכן שתייצרו תחפשו בגלריה עד שתמצאו את התמונה הרצויה ורק אז תמשכו אותה – חסכתם משקל וכפילות, אך החיפוש עצמו היה מתיש.

אז מה הפתרון? לסדר את התמונות בתיקיות משנה! תיקייה אחת לתמונות קאבר, אחת לאייקונים, עוד אחת לתמונות אווירה וכו'.

זה בהחלט אפשרי – אך הדגש כאן הוא שצריך לתכנן את הפעולה מראש. כלומר, קודם צריך להקים תיקייה ייעודית שנקרא לה לדוגמה "תמונות header", ורק לאחר שניצור אותה נמשוך אליה את התמונות הרלוונטיות.

להמחשה, כך נראית הגלריה שלנו כעת:

על מנת לסדר אותה מראש, יש להקים תיקיה מתאימה:

אחרי שיצרנו את התיקייה הרצויה נוכל להעלות אליה תמונות כך:

כך שאם אתם בראשית דרככם ורוצים לנהל את ארכיון התמונות שלכם בצורה מסודרת, וכן, גם אם כבר העליתם תמונות ובא לכם להתחיל לעשות סדר – זו הדרך.

שימו לב כי לא ניתן לגרור ו/או לשנות מיקום של תמונות קיימות, שהרי הכתובת שלהן תשתנה ותשפיע על דף הנחיתה או הדיוור בו הן מופיעות.

עריכת תמונות במערכת

אז נניח שעלתה תמונה וגיליתם שהיא גדולה מדי, רחבה מדי, או בקיצור לא מתאימה לדף או לדיוור. שוב לדבר עם המעצב? שוב לפתוח Canva או פוטושופ? לא חייבים!

אפשר לערוך אותה ישירות מתוך המערכת, ממש כך:

הקלקה על עריכת התמונה תפתח ממשק עריכה פשוט אך יעיל לתיקון תמונות

מכאן ניתן לחתוך, לעגל פינות (עד כדי עיגול מלא) ועוד פונקציות פשוטות שיתאימו יותר את התמונה לדף הנחיתה שלנו. שמירה של התוצאה תייצר לנו תמונה חדשה בגלריה, איתה נוכל להשתמש בעתיד שוב ושוב (ושוב…).

תמונות פתוחות

כחלק ממסלולי התמחור החדשים של smoove, מקבלים את הפיצ'ר "תמונות פתוחות" כברירת מחדל. מה זה בכלל? התמונות היו סגורות עד עכשיו? מה זה אומר "סגור"?

אז רגע, נעשה סדר בהגדרות:

תמונות פתוחות הוא יישום המבטיח שהתמונות שצירפתם לניוזלטר שלכם יפתחו מיד בגוף המייל, עם פתיחתו.

היישום למעשה מבטל את המקרים בהם דיוור מעוצב המכיל תמונה, לא נפתח על כל מרכיביו, והנמען מתבקש ללחוץ על כפתור "הצג תמונות" כדי לצפות בתמונה המצורפת, מקרים שלעיתים גורמים לאיבוד עניין וקשב.

המקרים האלה לא היו (כן, בלשון עבר) תלויים בכלל בכם! לרוב הם היו תלויים באיש הקשר שלכם, בהגדרות הפרטיות שלו ובמערכת הדיוור הפרטית שלו.

אם איש הקשר שלכם בחר שלא לקבל תמונות פתוחות מסיבות אבטחה כלשהן או אפילו סיבות של שמירת מקום (כל תמונה הרי שוקלת כך וכך קילובייט), הוא יקבלו את הדיוור שלכם עם הודעה שלדיוור מצורפת תמונה, ולצפייה בתמונה צריך להקליק. כן, עוד הקלקה, לא תמיד מיותרת אבל עוד אחת. וזה עלול לגרום לחלק מאנשי הקשר גם לפספס תכנים.

מסקנה אחת היא כמובן שלא להעלות תוכן חשוב ע"ג תמונה, מסקנה נוספת היא לתת לכל תמונה תיאור שנקרא "טקסט אלטרנטיבי" – שידע "להרגיע" הן את המערכת והן את איש הקשר.

אבל "תמונה פתוחה", תאלץ את מערכת הדואר (ג'ימייל, וואלה, אאוטלוק וכו') להציג את התמונה עצמה. עד כה, תוספת שכזו הייתה עולה בתשלום נוסף, כיום כבר לא. התמונות שהצבנו במייל – יגיעו כפי שרצינו! זה כל הסיפור.

וחדש חדש מהתנור – טקסט ע"ג תמונה, אפשר? למה לא!

רגע מה? העלנו תמונה ואפשר לכתוב עליה? כן!

איך?

ממש ככה:

רואים את הכיתוב "טקסט על תמונה"? אז זה זה! נגיד והעלינו תמונה של הברנש החתיך הזה, ונרצה לרשום משהו.

כך זה נראה במקור:

וכך זה ייראה לאחר הוספת הטקסט:

 לסיכום, כמו שאמרתי, תמונה שווה 1000 מילים. לפי ספירה שלי, למאמר הזה יש לפחות 832.. מקווה שזה עשה לכם סדר.

נתראה בגלריה!

איך לגשת לתהליכי אוטומציה?

אחת לכמה זמן, במהלך ייעוץ וליווי עסקים, אני נתקל בבקשה: "אנחנו רוצים גם תהליכי אוטומציה". התשובה שלי בדרך כלל קבועה: "כמה לארוז לך?".

"אוטומציה", בדומה ל- "AI", "מסע לקוח" ו-"דף נחיתה ממיר", הפכו להיות מילות מפתח שגורות שנמצאות כמעט בכל שיחה. אותם עסקים יודעים, או חושבים שהם זקוקים, לתהליך כלשהו, רק לא כל כך יודעים איזה, או כיצד לגשת ליצירת התהליך הזה.

ביצוע אפיון

את תכנון התהליך מתחילים בלענות על מספר שאלות:

מה המוצר/שירות המוצע?

שאלה זו מאפשרת לנו להבין מה הפעולות שאנו מצפים מהלקוח שלנו לבצע, ואיך אנחנו יכולים לסייע לו. דוגמאות:

תוכן

כשמדובר במוצר תוכן, נרצה להנגיש ללקוח את התוכן עד כמה שניתן, זה ברור, אך נרצה גם לבדוק האם הוא פתח, קרא, הקליק – ואם נלך רחוק יותר – במה התעניין (מישהו אמר כפתור חכם ושיוך לרשימה?).

קורס

כאשר לקוח נרשם לקורס, נרצה לתת לו גישה עם סיסמה ושם משתמש, לעדכן אותו על תכנים חדשים שעלו, ואולי גם לבחון אותו על מה שלמד.

מוצרי סחר

במקרה זה נרצה כמובן לדעת האם הלקוח ביצע רכישה, מה הוא רכש, האם נטש עגלה, ולמה, נרצה אולי גם

להציע לו מוצר משלים, או תהליך צבירה של רכישות או סכום (קנה ב-100 ₪ וקבל הנחה…).

אירועים

במידה ולקוח נרשם לאירוע, נרצה לתזכר אותו לפני המועד, לספק לו תוכן מתאים ומחמם עד האירוע, לבצע אישור הגעה, וכמובן לבדוק האם הוא אכן הגיע בפועל. לאחר האירוע, נרצה לשלוח לו שאלון או סקר שביעות רצון.

במידה ומדובר במוצר סחר – האם קיים אתר סחר מוביל?

במקרה של מוצרי איקומרס, נרצה לבדוק האם האתר מחובר למערכת אוטומציה או דיוור ( או במילים אחרות האם הוא מחובר ל-smoove), והאם אנחנו חשופים למידע על הרכישות והפעילות באתר. המידע הזה קריטי לנו על מנת להכיר את הלקוח שלנו ויכול לשרת אותנו ביצירת מסר מתאים לכל אחד ואחד.

הרעיון הוא לדמיין כי חנות האיקומרס  שלנו היא חנות פיזית, שעובד בה מוכר, שיודע לזהות את הצרכים של כל לקוח פוטנציאלי שנכנס אליה, בין אם סתם לשוטט בין המדפים, להתלבט בין מוצרים, או להגיע לקופה עם מוצר כלשהו (שם יציעו לו מבצע, הצטרפות, צבירה, מוצר משלים וכו').

חיבור הממשקים עושה את מעבר המידע הזה להרבה יותר פשוט, ומאפשר לנו לנתח אותו בצורה אפקטיבית.

מה המטרה העיקרית? 

מה המטרה שלנו – האם מכירות, הפצת תוכן, או אולי הרחבת התפוצה וכמות אנשי קשר?

במידה ונרצה להגדיל את כמות אנשי הקשר שלנו, מומלץ למשל לאתר את הלקוחות המרוצים (סקר שביעות רצון?) ולבקש מהם להמליץ לחברים.

כך גם, דרך אגב, לגבי תכנים מעניינים, תוכן הרי הוא מוצר לכל דבר, ואלה שצורכים אותו יכולים להמליץ לחבר טוב להצטרף לרשימת התפוצה שלנו, לא יזיק.

האם המוצר מתכלה / יש לו מוצרים משלימים? 

במקרה זה נרצה לבדוק האם יהיה צורך לרכוש את המוצר הזה שוב.

לדוגמה – במידה וצריך לחדש מלאי (קרמים, אוכל לבע"ח, חיתולים וכו') או שיש מוצרים משלימים שכדאי לרכוש, כדאי לשלוח תזכורות או הצעות מעניינות.

חשוב לי לציין שמוצר מתכלה זה לא רק מוצר פיזי! גם קורס יכול להיות מוצר שצריך לחדש או להתקדם לרמה הבאה, וגם שירותים כמו ניקוי, טיפול קוסמטי וכיוב'.

כל אלה הן שאלות בסיסיות ופשוטות, אך הן יכולות בהחלט להצביע על תהליכי אוטומציה אפשריים. תהליך המענה על התשובות נקרא, לצורך העניין, "אפיון". זו בעצם התוכנית שלנו, וכעת נצטרך ליישם אותה.

יישום תהליך אוטומציה

טריגרים

עכשיו, ניקח את אחד הכלים הטכנולוגיים היעילים ביותר הקיימים – נייר ועיפרון, ופשוט נצייר את התהליך שנרצה להקים:

לקוח נרשם/רכש – יקבל הודעת תודה?

רכש מוצר X – נציע לו מוצר משלים? עכשיו? מאוחר יותר?

נציין אצלנו במערכת את מועד הרכישה שלו?

נבדוק במה התעניין ונשייך אותו לרשימה הנכונה?

נציע לו לאחר פרק זמן רלוונטי לבצע רכישה חוזרת של המוצר?

האם התהליכים הנ"ל דורשים מערכת נוספת? חיבור למערכת ה-CRM שלנו, אתר סחר וכיוב'?

נוודא שאנחנו יודעים ומבינים את המשמעויות (זמן וכסף).

עכשיו נהפוך את הרישום שלנו לתהליך אוטומציה. כל פעולה שציינתי מעלה, יכולה ויודעת להיות מיוצגת בקלות ע"י אחד או יותר מהטריגרים הקיימים במערכת, כלומר, ברגע שנדע מה הפעולה שמתחילה את התהליך – נוכל להגדיר את הטריגר שלנו לתהליך, וממנו לבנות את המשך מסע הלקוח ע"י פעולות. 

תנאים ובקרה על פעולות

לכל תהליך יש מטרה, דאגנו לאפיין ולהגדיר אותה מראש, אבל, שלחנו מייל, לא נרצה לבדוק האם נפתח? האם הוקלק?

יצרנו שאלון או סקר שביעות רצון, לא נרצה לוודא שאכן הלקוח שלנו הגיע אליו? ענה?

ואם ענה, מה ענה? היה מרוצה? לא מרוצה?

כלומר – לכל פעולה (להבדיל מטריגר), צריך לייצר בקרה, ולבדוק האם הפעולה התקיימה.

אם לא – מה אנחנו רוצים שיקרה?

אם כן – מה עושים עם התוצאות?

בואו וניקח למשל סקר שביעות רצון, שהרי אני מדבר כל הזמן על "חווית לקוח", לאחר שליחת הסקר נשאל את עצמנו:

האם בכלל פתח את המייל? (ירים יד מי שקיבל משלוח פיצה וענה על הסקר), ואם פתח, שזה יופי, האם ענה? (ירים יד כל מי שקיבל הודעה מהפיצה ולא התייחס בכלל כי הוא כבר שבע), ואם ענה – מה ענה?

למה זה חשוב? הנה סיפור:

דודה שלי, שלחה פעם מייל לחברה גדולה אחת על מארז חטיפים שרכשה – מילאה אותו במחמאות ומילים טובות על האיכות והמגוון וכמה שהוא היה נהדר. לאחר כמה ימים היא קיבלה הודעה שהחברה מצטערת על מפח הנפש והיא תקבל פיצוי. נכון, אף אחד לא באמת קרא את מה שרשמה, לא חבל?

הלקוח היה מרוצה? מעולה! עכשיו הוא ירכוש שוב ויכול גם להמליץ לחברים!

לא מרוצה? בואו ונבין מה הייתה הבעיה וננסה להפוך אותו למרוצה!

ואם לסכם – כל פעולה צריכה לעבור גם דרך תהליך "תנאי" ולבדוק "מה",ו-"האם". הכל בהתאם לאפיון ולמסע / חווית הלקוח שנרצה שתתקיים.

נרצה לדעת כמה פעמים רכש אצלינו אותו לקוח? אולי מגיעה לו הטבה על נאמנות? (זוכרים כרטיסיית ניקובים לקפה?),

אולי אחרי מספר רכישות נוכל לתת לו הצעה מפתה לרכישה הבאה? ואולי בכלל נרצה לייצר הזדמנויות מכירה כמו ימי הולדת (שלו, בן או בת הזוג, ילדים), חגים וכו'?

לסיכום

תבינו מה אתם מציעים. מה אתם רוצים שיקרה ללקוח/מתעניין שלכם, איך אפשר לנסות ולהחזיר אותו לרכישה חוזרת או לוודא שהוא ימליץ לאחרים.

מזכיר – לקוח חוזר יעלה לנו הרבה פחות מלקוח חדש. לקוח חוזר יכול לשמש כשגריר של רצון טוב שייצור לנו לקוחות חדשים לגמרי בחינם!

מכאן, קחו את זה אליכם.

שיהיה בהצלחה!