כל המאמרים של יהב יאלר

יהב יאלר -

מומחה חווית לקוח (היה כזה כמה פעמים בחייו, כשאשתו שלחה אותו לקניות). אב לארבעה ילדים, וכאן זה בהחלט מסתיים (מילה של יהב זאת מילה). הצליח להרוג שתי אבנים עם ציפור אחת, וכשהוא מגיע למוזיאון מבקשים ממנו לגעת במוצגים (בפעם הבאה שאתם מבקרים במוזיאון – תהיו ערניים, אולי הוא בסביבה, אז יהיה מעניין). פרט טריוויה קטן וחשוב – מנגן בגיטרה בזמנו הפנוי, רק שאין לו כזה כמעט.
סנן בלוג

להפוך את smoove למערכת scoring דינמית

ישנו מושג בעולם השיווק הנקרא "Sales Ready", המושג הזה מדבר בעצם על 'מתי הלקוח הפוטנציאלי מוכן לקבל את הצעת המכר שלנו'. אם נקביל את זה רגע לעולם מערכות היחסים – הכרתם מישהו/מישהי והתחלתם לנהל שיחה קלה בוואטסאפ, משם זה עבר לטלפון, ואם הכל טוב המשכתם לדייט. מהדייט הראשון עוברים לשני ושלישי, ואם זה מתאים מתקדמים הלאה ברצינות.
אותו הדבר גם בעולם העסקי, אי אפשר להתנפל על מישהו שרק התעניין, עם הצעת מכר  של 'בוא תקנה!', צריך להתקדם בהדרגה. איך יודעים מתי אותו לקוח פוטנציאלי מוכן להצעה? על כך נדבר במאמר זה.

איך לבנות Lead Scoring אמיתי בלי CRM ובלי מערכות כבדות

אם אתם עובדים עם מערכת smoove אתם כנראה כבר יודעים שהיא הרבה יותר ממערכת דיוור.
אבל יש לה פיצ’ר אחד חבוי, לא רשמי, לא מתויג, ובכל זאת גאוני: היכולת להפוך אותה למערכת Scoring דינמית — מערכת שמדרגת את הלקוחות שלכם לפי רמת מעורבות, באופן אוטומטי, חכם, ומבוסס התנהגות.
אז אם נמאס לכם 'לנחש' מי מהנמענים שלכם באמת בשל לשיחה מכירתית — הגיע הזמן להפסיק לנחש, ולהתחיל למדוד.

למה בכלל צריך Scoring ?

בעולם שבו כל לקוח מוצף במידע, הפרדה בין 'מתעניין' ל-'חם' היא קריטית. הבעיה היא, שמרבית העסקים הקטנים עובדים בלי מערכת CRM אמיתית, או עם אחת שלא באמת מדברת עם מערכת הדיוור שלהם. מערכת smoove פותרת את זה, אם רק יודעים לנצל אותה נכון.
הפתרון הוא Lead Scoring באמצעות שדות דינמיים ואוטומציות.
הרעיון פשוט – כל פעולה של המשתמש (פתיחה, הקלקה, הרשמה או מילוי טופס), מוסיפה לו נקודות “עניין”. ברגע שהוא עובר סף מסוים – אתם יודעים שהוא בשל למהלך הבא.

איך זה עובד בפועל

השלב הראשון הוא ליצור שדה מותאם אישית – נקרא לו Engagement Score.
זהו שדה מסוג מספר, שמחזיק את ניקוד המעורבות של הלקוח.

כעת, ניגשים למנוע האוטומציות ומתחילים לשחק עם פעולות של עדכון איש קשר, בשדה הספציפי הזה. לדוגמה:

  • פתיחת מייל → הוסף 1 נקודה.
  • הקלקה על לינק → הוסף 3 נקודות.
  • מילוי טופס או הרשמה לדף נחיתה → הוסף 5 נקודות.
  • אי פתיחה של שלושה מיילים ברצף → הפחת 2 נקודות.

אפשר לבנות את זה באמצעות מספר אוטומציות נפרדות, או אוטומציה אחת חכמה עם תנאים מתקדמים.
המטרה היא לגרום לכל פעולה של המשתמש להשפיע על ערך המספר בשדה, ככל שהמספר גבוה יותר – הלקוח מעורב יותר.

מה קורה כשמגיעים לסף?

נניח שהחלטתם שסף המעבר הוא 20 נקודות. ברגע שאיש קשר עובר אותו, אפשר להפעיל אוטומציה שנקראת 'מוכן להצעה':
שולחים לו מייל אישי, אפשר לצרף קופון, מגדירים התראת מנהל, כדי שאפשר יהיה ליצור איתו קשר טלפוני, שולחים גם סמס או וואטסאפ, כי עכשיו זה בדיוק הזמן.

מפה והלאה – אתם לא 'מדוורים'. אתם מנווטים. אתם יודעים בדיוק מתי הלקוח בשל, ואתם פועלים בהתאם.

למה זה כל כך חכם?

כי זה הופך את השיווק שלכם מ-“One size fits all”  למערכת שמבינה הקשר. לקוח אחד יראה מייל מכירתי, אחר יקבל תוכן המשך, והשלישי ייכנס למסלול חימום מחודש.
במקום לחשוב על 'רשימות דיוור', אתם מתחילים לחשוב על רמות מעורבות, וזה בדיוק מה ש-CRM טוב אמור לעשות, רק שאתם עושים את זה ב -smoove, ובחינם.

בונוס למתקדמים – משחק עם ירידת ניקוד

לא פחות חשוב מהוספת נקודות – זה לדעת גם מתי להוריד.
לקוח שלא פתח שום מייל 30 יום? הפחיתו לו 5 נקודות.
מי שביטל הרשמה ונרשם שוב? החזירו חלק מהניקוד.
כך אתם שומרים על מערכת שמגיבה לשינויים בזמן אמת ולא נשענת רק על 'פעם הוא היה חם'.

מה זה נותן לכם בפועל?

  • פילוח חכם של רשימות לפי רמות מעורבות (למשל “15–25 נקודות = חמים”).
  • דיוורים ממוקדים יותר שמניבים אחוזי פתיחה גבוהים יותר.
  • אפשרות ליצור סדרת מסרים אוטומטית מותאמת לפי רמת הניקוד.
  • ובעיקר – תובנות אמיתיות על מי הקהל שלכם באמת.

בשורה התחתונה

smoove לגמרי יכולה להתנהג עבורכם כמו מערכת CRM כוללת. כל מה שצריך זה קצת יצירתיות, כמה שדות מותאמים אישית, וטיפה סבלנות בבניית האוטומציות. בסוף, לא מדובר בעוד טריק טכני, אלא בגישה שיווקית חדשה: להפסיק למדוד רק פתיחות, ולהתחיל למדוד כוונה. ברגע שתתחילו למדוד כוונה, תגלו שהמערכת שלכם כבר לא רק 'שולחת מיילים', היא מזהה הזדמנויות עסקיות. וזה, כבר לגמרי עולם חדש לגמרי.

לכל ציר יש מכסה – איך להתייעל בעסק בעזרת ציר התקשורות?

זהו אחד הכלים המעניינים הקיימים במערכת smoove. הוא יודע לספר לנו המון על פעילות אנשי הקשר שלנו, ועדיין לא רבים מכירים אותו באמת. הכלי הזה מאפשר לנו להפוך את המערכת שלנו ל- crm (כזה שמתאים לעסקים קטנים ובינוניים), והוא נגיש לכולם!בואו נדבר על ציר התקשורות.

10 דברים שאולי לא ידעתם שאפשר לעשות עם ציר התקשורות

ציר התקשורות, כשמו כן הוא – המסלול אותו עבר איש הקשר שלכם במערכת. וכן, הוא יודע לספר לנו לא מעט דברים.  שנתחיל?

1. צפייה בהיסטוריית ההתקשרויות

מרגע שאיש הקשר שלכם נכנס למערכת (באמצעות דף נחיתה, יבוא ידני, API או כל דרך אחרת), תהיה לו רשומה שתציג את המועד, השיטה, ומה קרה איתו מאז. ניתן למצוא שם תצוגה מרוכזת של כל האינטראקציות מולו – מיילים שנשלחו, סמסים, פעולות כתוצאה מהאוטומציות השונות, טפסים שמילא בדרך, מאיזה דפי נחיתה, האם היו תגובות, וכמובן – קמפיינים שהוא פתח וקישורים שעליהם הקליק.

2. מעקב אחר מעורבות לקוח

בציר התקשורות אפשר לצפות בפעילות איש הקשר, לראות באיזה תאריך ושעה הוא פתח כל מייל, על איזה קישורים לחץ, וכמה פעמים. וזה, חברים, מאפשר לנתח את רמת המעורבות של כל לקוח בנפרד. אבל לא רק, כי אם למשל לקוח יספר לכם שלא קיבל את המייל ששלחתם, תוכלו לבדוק בקלות מה קרה לאותו מייל והאם באמת לא הגיע. בקיצור, כל נגיעה של איש הקשר שלכם, מתועדת.

3. צפייה בתוכן הודעות שנשלחו ללקוח

נניח ואתם משתמשים בדיוור (או סמס) עם תוכן ממוקד, או עם שדה אישי המכיל נתונים פרסונליים, בסגנון: "שלום [[שם פרטי]] – יתרת התשלום שלך היא [[יתרת תשלם]] ועומדים לרשותך [[מספר ימים]] ימים להשלמת התהליך".
בלחיצה על מספר המייל או ההודעה, בצד הירוק של הציר, הצד שמציג את פעילות איש הקשר – יוצג התוכן שנשלח אליו בפועל. (במקרה זה יוצג
"שלום יהב – יתרת התשלום שלך היא 450 ש"ח ועומדים לרשותך 10 ימים להשלמת התהליך").
כך תמיד אפשר לבדוק נקודתית האם שלחנו את התוכן המתאים לאיש הקשר, או שאולי נפלה טעות.

4. מעקב אחרי טריגרים ואוטומציות 

אפשר לראות איזה טריגר הפעיל את הלקוח –
האם הוא נכנס לאוטומציה "ברוכים הבאים"?
האם הוצא מרשימה?
האם הופעלה עליו תגית מסוימת?

ואם בנינו את התהליך כמשפך שיווקי – אפשר גם לראות באילו נקודות בתוך המשפך הוא נמצא.

5. ניתוח תגובות וסטטוסים

בציר התקשורות מוצגים מצבים כמו "נפתח", "הוקלק", "הוסר", "נכשל בשליחה", "דווח כספאם", ובכך ניתן לזהות בעיות תקשורת מול אותו איש קשר. כלומר, להבין למשל האם הדיוור נשלח ואיש הקשר החליט להסיר את עצמו, או שבכלל לא קיבל את הדיוור כתוצא מכשל טכני כזה או אחר. בשורה התחתונה, זה ששלחנו דיוורים לא אומר שכולם קיבלו אותם.

6. זיהוי ערוץ תקשורת מועדף על הלקוח

לא כולם אוהבים או פותחים את הדיוור ששלחנו אליהם, לפעמים קל ועדיף להם להיות איתכם בקשר דווקא בסמס או בוואטסאפ. ועל סמך ההיסטוריה, ניתן להבין איך איש הקשר שלכם מגיב הכי טוב. אם למשל הוא פותח מיילים אבל מתעלם מסמסים, אפשר לשנות את ערוץ הדיוור הבא שלו. הרי בסופו של דבר מה שחשוב לנו הוא יצירת הקשר עצמו, פחות הדרך, אז למה לא להתאים את עצמנו לאנשי הקשר שלנו?

7. צפייה בטפסים שהוגשו ודפי נחיתה שבהם ביקרו

במקום לרדוף אחרי נתונים בטפסים שונים, רואים בציר התקשורות באילו דפי נחיתה איש הקשר השאיר פרטים, מה הזין בכל טופס, ואילו שדות מילא. זה יעזור לכם לעקוב אחר טעויות הקלדה או לאמת מידע שנרשם בפועל מול מה שנאמר לכם בעל-פה.

8. קפיצה מהירה לפעולות המשך

מתוך ציר התקשורות ניתן להפעיל פעולות נוספות:

•       הוספת תגית

•       שליחת מייל אישי

•       הוצאה מרשימה

•       ואפילו הפעלה ידנית של אוטומציה

כל זה בלי לצאת מכרטיסיית הלקוח. קל, מאוד קל.

9. ניתוח התנהגות לאורך זמן

הציר מאפשר לבחון התנהגות לאורך חודשים: האם איש הקשר היה פעיל ואז הפסיק להיות מעורב, מתי היה השיא של המעורבות שלו וכו'. זה כלי מעולה ל-Scoring דינמי או קמפיינים של "Wake Up" – הוא מאפשר לקבל החלטה על בסיס נתונים, ולקבוע למשל אם להעביר אנשי קשר לסל המיחזור או לבצע להם תהליך wake up. 

10. נגישות לצוות תמיכה / מכירות

במקום שכל אחד מאנשי הצוות ינסה להבין "מה שלחנו ללקוח הזה", כולם יכולים לראות בציר בלחיצה אחת את כל ההיסטוריה במערכת, ובכך למנוע טעויות כמו שליחה כפולה, או תגובה מנותקת מהקשר. אבל לא רק! ניתן גם להוסיף ידנית סעיפים מתאימים, על מנת שאנחנו או מי מאנשי הצוות שלנו נדע מה לעשות, ואפילו לקבל על כך תזכורת.

 

כן, ממש כמו מערכת CRM!

אז אם לסכם

ציר התקשורות הוא בעצם החיבור הראשון בין smoove ל-CRM אמיתי – הוא לא רק מציג נתונים, אלא מאפשר להבין את הלקוח בהקשר רציף. או כמו שאני אוהב להגיד: "אם ה-CRM הוא הזיכרון, ציר התקשורות הוא הפלאשבק של הלקוח".
האם המידע הזה עזר לכם? האם אחד או יותר מהסעיפים הרשומים מעלה מוכרים לכם ואתם עושים בהם שימוש? שתפו כאן בתגובות.

אוטומציה ליצירת סגמנטציה

בואו ונתחיל בשאלה הפשוטה: האם אנחנו מדברים עם כל מי שאנחנו מכירים באותה השפה, באותו הטון, על אותם הנושאים? התשובה היא שכנראה שלא. אז למה שנעשה את זה עם הלקוחות שלנו?
רוב העסקים שולחים את אותו המייל לכולם – מין מונולוג המוני כזה, בתקווה שמישהו ישים לב, יגיב, ירכוש, יקליק – מסר אחד לכולם… התוצאה? חצי מהרשימה מוחקת, רבע מתעלם, והשאר אולי יפתחו כי במקרה זה נפל להם על מצב רוח טוב.

וכאן בעצם נכנסת הסגמנטציה.

סגמנטציה היא לא רק טכניקה – היא הדרך שלכם להפסיק לשפוך זמן, כסף ומילים על מי שלא מתעניין כרגע, ולהתחיל לדבר ישירות עם מי שבאמת רלוונטי. מבחינת התזמון, מבחינת המוצר, מבחינת השירות (למשל לקוח ותיק אל מול לקוח חדש) ולפעמים מבחינת סגנון הפנייה עצמה.

מה זה בכלל סגמנטציה

סגמנטציה היא חלוקה של קהל היעד שלך לתת־קבוצות המבוססות על מאפיינים שונים:

* דמוגרפיה (גיל, מין, אזור מגורים)

* מצב משפחתי (יש ילדים? – למי שיש ילדים מבין שזה פקטור חשוב בקבלת החלטות מסוימות)

* התנהגות (פתחו מייל, הקליקו, קנו, זנחו עגלה)

* תחומי עניין (קורסים דיגיטליים, מוצרים פיזיים, שירותי ייעוץ)

* שלב במסע הלקוח (חדש ברשימה, לקוח חוזר, לקוח ישן "רדום")

* מה בכלל נרכש בתהליך? על איזה צורך ענינו לו בתהליך שלנו? 

אבל בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב – זה לא נגמר בסידור בטבלאות יפות. זה אמור להשפיע על כל מייל שנכתוב, על כל אוטומציה שנבנה, ועל כל חוויה שהלקוח מקבל.

תהליך אוטומטי לסגמנטציה אפקטיבית 

ניקח לדוגמה עסק המציע מגוון מוצרים ללקוחות הגיל השלישי. 

המוצר העיקרי הוא מוצרי ספיגה, אך לא רק. הוא יודע להציע גם תוספי תזונה, ויטמינים מתאימים, הליכונים וביגוד מתאים לגיל הזה. 

האתגרים

א. להבין מי קנה מה – ומתי.
שהרי מוצרי ספיגה נגמרים בשלב כלשהו…
ושהרי תוספי תזונה אוזלים בשלב מסוים וכך גם ויטמינים.
הליכונים לעומת זאת – לא.

ב. להבין מי קנה – וכמה.
או במילים אחרות – אנחנו לא חיים בוואקום ויש לנו מתחרים, איך נבדיל בין לקוחות מזדמנים לבין נאמנים? כאלה שרכשו לפחות 3 פעמים ברצף?

ג. להבין מי קנה כמה ומה הפרש הזמן בין רכישה לרכישה – כי לכל אחד יש את הקצב שלו, נכון?

ד. ואם כבר רכשת מוצר טכני (הליכון למשל) – אולי נדרשת לך הדרכה כיצד להרכיב ולתפעל אותו?

ה. להבין מי נמצא איפה ומה ניתן להציע לו בנוסף על מה שהוא רוכש – זה שהוא רכש X לא אומר שהוא יודע שהעסק מציע גם Y, נכון?

ו. כמעט אחרון – מי קהל היעד? לקוח הקצה? הילדים שלו? המטפל? יש לזה משמעות, נכון?

מיפוי התהליך בהתאם למידע שיש לנו

  1. תהליכים הפועלים לפי התנהגות פתיחה

   – מי שפתח את שלושת המיילים האחרונים יקבל מסרים יותר מתקדמים.

   – מי שלא פתח בכלל יקבל מסר קצרצר וישיר עם נושא פרובוקטיבי.

  1. תהליכים הפועלים לפי רכישה אחרונה ומועד הרכישה

   – לקוחות שרכשו מוצר X יקבלו תזכורת לחידוש הרכישה.

   – לקוחות שרכשו מוצר X יקבלו קמפיין Cross-Sell.

   – לקוחות שרכשו מספר פעמים יקבלו הטבה ואולי גם בקשה המלצה לחברים (כולנו אחים, לא?)

   – ומי שלא רכש חצי שנה יקבל "התגעגענו אליך".

  1. תהליכים הפועלים לפי תחום עניין

   – אם רכשו מוצר X נבין כי מוצר Y לא מתאים, אך מוצר Z כן. זה כבר נובע מהמקצועיות שלנו, לא?

  1. תהליכים הפועלים לפי ערך ללקוח (Customer Value).

   – הלקוחות שמכניסים הכי הרבה כסף יקבלו הצעות בלעדיות.

   – הלקוחות הקטנים יקבלו הצעות אוטומטיות יותר, עם פחות השקעה ידנית.

  1. תהליכים הפועלים לפי השלב במסע הלקוח.

   – חדשים יקבלו "סדרת חימום" שמסבירה מי אתה ומה הערך שלך.

   – חוזרים יקבלו קמפיין נאמנות.

   – רדומים יקבלו קמפיין החייאה (ראו מאמר בנושא "לקוח לא נעלם, הוא פשוט שותק"…

 

יצירת האוטומציה 

כך תיראה האוטומציה לתהליך הזה (לא להיבהל אנחנו נעבור על השלבים ממש עכשיו) –

הכל מתחיל מתהליך הרכישה.
חיברתי את אתר הסחר למערכת smoove ובכך אני מקבל את כל המידע שאני צריך: מי קנה, מתי קנה ומה קנה.

החלק השמאלי העליון בודק בצורה פשוטה האם נרכש מוצר "מתכלה", כלומר כזה שצריך לרכוש שוב לאחר תקופה ידועה מראש, ומעט לפני שאותה תקופה מסתיימת – אני פשוט מזכיר ללקוח לבצע רכישה נוספת, פשוט? פשוט.

החלק השמאלי התחתון בודק האם התבצעה יותר מרכישה אחת, ולאחר כמה זמן. זה חשוב לי כדי לדעת האם הלקוח שלי הפך ללקוח "נאמן", כלומר, רוכש אצלי ולא אצל המתחרים שלי,
בדיקה פשוטה של רכש – כן/לא ולאחר איזה פרק זמן מהרכישה האחרונה, תעשה את העבודה הזו.

לכל אחת מהאפשרויות (שעוזרות לי להבין נאמנות לקוח), אני נותן תיאור: חלש, בינוני, חזק.

מה אעשה עם הנאמנים שלי?
מה שארצה, אולי אצ'פר אותם, אולי אבקש מהם להמליץ עליי, אולי אספר להם על מבצעים שווים לפני כולם. פשוט? פשוט.

החלק הימיני העליון מתייחס רק לאלה שרכשו מוצר טכני (הליכון, זוכרים?) הם יקבלו לאחר יום או יומיים סרטון הסבר על השימוש הטכני במוצר, זהו. פשוט? פשוט!

החלק הימני התחתון בודק האם הלקוח מתאים לקבל הצעות נוספות (upsale), שהרי אם רכש מוצר מובהק של הגיל השלישי – יש לי עוד מה להציע לו ואולי הוא לא יודע מזה. פשוט? באמת צריך להגיד?

והחלק המרכזי פשוט סופר את כמות הרכישות מכל קטגוריה, ומעדכן את כרטיסיית הלקוח הפרטית, כדי שאוכל לייצר סטטיסטיקות באופן שוטף.
איך? בכל פעם שנרכש מוצר מקטגוריה מסוימת – אני מעדכן את שדה המספר ומעלה אותו ב-1.
ובעצם מייצר "מונה רכישות פר קטגוריה".

זה נראה מורכב, אבל הכל מתחיל מתכנון מקדים ששואל – "מה אני בעצם רוצה לעשות עם הלקוחות שלי, איזה מידע יש לי עליהם, ואיזה תובנה אני יודע להשיג מהמידע הזה". כך אני מייצר בידול בין לקוח קצה אחד ללקוח קצה שני, ויודע איך, מה ומתי לעשות איתם.

את ה"מה", דרך אגב, אני משאיר לכם.

סגמנטציה דינמית

הרבה עסקים עושים טעות: הם מחלקים את הרשימה ל־3–4 קבוצות, שומרים את זה כטבלאות סטטיות, וזהו. אבל העולם זז, אנשים משתנים, תחומי עניין משתנים. אם לא תבצעו סגמנטציה חיה ודינמית, שמתעדכנת בזמן אמת לפי דאטה חדש – יצרתם מגדל יפה מפלסטיק, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.

סגמנטציה מבוססת דאטה – המשחק האמיתי

מערכת דיוור חכמה יודעת "להקשיב" ללקוח שלך:

* אם הוא לחץ על קישור מסוים – היא מתייגת אותו לפי תחום עניין.

* אם הוא זנח עגלה – היא מעבירה אותו ל־Flow של נטישת עגלה.

* אם הוא פתח מיילים במשך חודש שלם ולא לחץ על כלום – היא מסמנת אותו כ"נמוך מעורבות".

* אם הוא רכש מוצר X – מה אנחנו יודעים להבין מזה? אפשר להציע לו משהו משלים?

 ועוד ועוד. 

כלומר, סגמנטציה היא לא פעולה חד־פעמית, אלא תהליך מתמשך. הטעות הנפוצה היא לחשוב שסגמנטציה זה "כמה שיותר קבוצות". אבל אם יצרת 200 קבוצות, איבדת שליטה. החוכמה היא לדייק את פרופיל הלקוח עצמו – פחות קבוצות ויותר שדות מותאמים אישית. כך ניתן גם לפנות אליו עם תוכן ממוקד בצורה טובה יותר, גם להבין מה העסק שלנו עושה טוב יותר וטוב פחות – וגם, אם נרצה לפלח את הקהל – לסנן לפי כל פרמטר שאספנו.

אז מה הלאה?

סגמנטציה היא לא "Nice to Have". היא הבסיס. אם לא נסגמנט – נשלם ביוקר על כל מייל שלא מעניין חצי מהרשימה שלנו. אם כן נסגמנט – נחסוך כסף, נשפר פתיחות, ונייצר חוויית לקוח שמרגישה אישית גם כשהיא אוטומטית.

שיפור נתוני פתיחות מייל

כולנו אוהבים מספרים יפים. “שלחתי מייל ל־10,000 איש!” או "יש לי יותר מ-15,000 אנשי קשר רשומים!" בהחלט נשמע מרשים. אבל מה אם אגיד לכם ש־7,000 מהם בכלל לא פתחו מייל כבר שנה? זה כבר פחות מחמיא, נכון?

האמת הפשוטה היא, שמייל שלא נפתח = לקוח שלא רואה אתכם. ואם הוא לא רואה אתכם – מבחינתו לא שלחתם כלום.

למה לקוחות לא פותחים מיילים?

  1. עייפות דיגיטלית

      אנשים מוצפים במיילים. הם מפתחים עיוורון. כמו שלט חוצות שאתה עובר לידו כל יום – אחרי שבועיים הוא שקוף.

  2. חוסר רלוונטיות

      שלחתם מבצע על חיתולים לסטודנט רווק? אין פלא שהוא לא פתח.

  3. Timing גרוע

      המייל נחת באינבוקס ב־08:00 בבוקר עם עוד 40 אחרים מהבנק, הביטוח והעבודה. וכן, ניחשתם נכון – הוא נקבר.

  4. ניסוח חסר מעוף

      שורת נושא כמו “מבצע מיוחד לחודש הקרוב” כנראה פחות תמשוך אנשים להיכנס למייל.

  5. מוניטין גרוע

      אם פעם כבר סימנו אתכם כ"ספאם" – ייקח זמן להחזיר אמון.

למה זה בעייתי מבחינתכם? 

  1. פגיעה במוניטין השולח (Sender Reputation)

    גוגל, אאוטלוק וכל ספק דואר מסתכלים על שיעורי פתיחה. אם הם רואים ש־80% מהנמענים מתעלמים – הם מבינים שאתם לא רלוונטיים. הנחיתה בספאם תהיה מהירה.

  2. עיוות נתונים

    אתם חושבים שיש לכם רשימה של 10,000. בפועל – רק 2,500 באמת פעילים. כל ניתוח שתעשו על המספרים האלו יהיה פשוט שגוי.

  3. בזבוז כסף

    כמעט כל מערכת דיוור מתמחרת לפי נפח רשימה. לשלם על לקוחות “רדומים” זה לא עסק משתלם.

  4. פגיעה במותג

    לקוח שרואה אתכם שוב ושוב ולא מתעניין – מתחיל לפתח אנטגוניזם. אתם הופכים ל"רעש רקע".

 

איך מזהים לקוח רדום? 

* לא פתח שום מייל ב־60 ימים.

* לא לחץ על אף לינק חצי שנה.

* לא רכש / לא נכנס לאתר כבר שנה.

כמובן שהכל תלוי בכמה מיילים נשלחו ובאיזה פרק זמן. 

כלים לאיתור לקוח רדום

* פילוחים דינמיים במערכת הדיוור.

* דוחות פתיחה לפי קמפיינים.

* מעקב אחרי פעילות באתר (אם יש אינטגרציה).

הכלי הראשון מתייחס ליצירת רשימה דינאמית במערכת, אליה נכנסים (ויוצאים) אנשי קשר, בהתאם לתנאי שנציב – במקרה הזה, נבקש את אלה שלא פתחו X דיוורים ב-Y תקופה. הרשימה כבר תעדכן את עצמה מדיי יום:

הכלי השני מתייחס לבדיקה ובחינה ידנית של כל דיוור שיוצא. צריך לזכור שרשימת אנשי קשר צריך לנהל, וכן, זה דורש עבודה מסוימת. לאחר ששלחנו דיוור, ניתן לו כמה ימים, ואז נציץ בסטטיסטיקות ונוכל ללמוד מה קרה איתו:

נרצה פירוט מדויק יותר? לחיצה על אייקון הגרף תספק לנו את המידע הזה:

איך לשפר פתיחות מייל מראש? 

  1. שורת נושא מסקרנת

    קצרה, עם פנייה אישית או טיזר.

    – לא גנרית, לא שבלונית.

    2. שליחה בזמנים לא צפויים

    אחה"צ, ערב, שישי בבוקר – תבדוק מה עובד.

  2. חשוב – מותאם ללקוח

    – שם פרטי, תחום עניין, המלצה אישית.

  3. תוכן שנותן ערך אמיתי

    – טיפים, מדריך, השראה. לא רק "מבצע 10%".

  4. בדיקות A/B

    – כותרת מול כותרת, שעה מול שעה, תמונה מול טקסט.

פחות זה יותר 

אחת הטעויות הנפוצות היא להמשיך לשלוח שוב ושוב בתקווה שמשהו יקרה. אבל דווקא צמצום הרשימה, ניקוי מתמיד והתמקדות במעורבים – מביאים תוצאות הרבה יותר טובות. דמיינו שאתם מזמינים לארוחת ערב 100 אנשים, ומתוך זה רק 20 באים. בפעם הבאה, תזמינו את ה־20 האלה, תבשלו להם טוב, ותזכו ביחס חם. 

 אז אם נסכם

מייל שלא נפתח = לקוח שלא רואה אותך. וזה לא “באג במערכת” – זו מציאות עסקית. היכולת שלכם להתמודד עם זה היא זו שמבדילה בין רשימת תפוצה שהיא אוסף כתובות דוא"ל, לבין מערכת יחסים אמיתית עם אנשים. אז במקום להתגאות ברשימה מנופחת, מומלץ להתגאות ברשימה נקייה, מעורבת, וחיה. איכות גוברת על כמות במקרה זה. כי בסוף, עדיף 1,000 לקוחות שרואים אותך – מאשר 10,000 שלא שמים לב שאתה קיים.

 

 

מה עושים עם לקוחות 'רדומים'?

בואו נדבר שיווק. אתם כנראה מכירים את זה, יש לקוחות שפותחים כל מייל, מקליקים על כל דבר, עונים לסקרים, קונים שוב ושוב, ואז… שקט מוחלט. כאילו בלעה אותם מערכת ההפעלה.
השאלה היא – האם באמת קרה להם משהו, או שפשוט הפסיקו להקשיב? זו שאלה קריטית, כי חוויית הלקוח לא נגמרת כשמישהו מפסיק לקנות, היא ממשיכה גם במקום שבו נבחר להגיב לשתיקה – או להתעלם ממנה.

ירידה במעורבות 

אז למה זה קורה?

        כי אולי לא היה להם צורך במידע, בשירות או במוצר כרגע

        אולי הם הצטרפו לרשימות אחרות שמעניינות אותם יותר

        אולי הם השתעממו מאיתנו (כן, זה קורה)

        ואולי פשוט שכחו שאנחנו קיימים

רוב בעלי העסקים מתייחסים לשקט הזה כאל גזירת גורל "זהו, איבדנו את הלקוח, אבל לא נורא, נשקיע מאמצים לייצר לקוחות חדשים, שהרי זה מה שאנחנו עושים כל הזמו, נכון?"

אבל אתם מבינים, בעצם זו הזדמנות.

"החייאת לקוח" 

תהליך החייאה (Re-Engagement) הוא רצף של צעדים, שמטרתו להחזיר את תשומת הלב של לקוח "רדום". במילים פשוטות: זה תהליך שמנסה לבדוק אם הלקוח הלך – או פשוט הלך לאיבוד.

אפשרויות 'החייאה' שכדאי לשקול

  1. שליחת קמפיין "בדיקת דופק" – מייל עם שורת נושא ישירה: "[[שם פרטי]], אנחנו מתגעגעים – את עדיין פה?"
  2. הצעה ייחודית רק לנרדמים – "אם חזרת לקרוא אותנו – זה שלך: 15% הנחה לחוזרים!"
  3. מייל שמבקש רשות להישאר –"חברים או ניפרד כידידים? אם תלחץ 'אני כאן' – נמשיך לשלוח לך מיילים" 
  4. מייל "מה השתנה אצלך?" – טופס קצר שמתעניין בכיוון החדש של הלקוח: תחום עניין, צורך, העדפה. 
  5. הפחתת תדירות הדיוור האוטומטי – אולי לא מתאים מייל כל שבוע או פעמיים בחודש, רק להישאר ברקע.
  6. קמפיין "מאחורי הקלעים" – שיתוף בתהליך העבודה, מתן הצצה. לא תמיד צריך למכור כדי לעורר קשר.

איך יודעים שהלקוח 'רדום'? 

נגדיר לעצמנו פרמטרים. לדוגמה:

–  לא פתח מיילים ב־60 ימים

–  לא הקליק על שום דבר ב־3 קמפיינים רצופים

–  לא ביצע רכישה/פעולה באתר מעל 90 יום

זה בעצם איתות החירום שלנו, שמראה לנו שהלקוח "מתקרר". 

ואם לקוח לא מגיב לנסיונות ההחייאה?

ובכן, גם זו תשובה. לפעמים החייאה לא מצליחה, ואז נפרדים בכבוד, ולפעמים זה דווקא השלב שבו הלקוח חוזר, כי נתתם לו תחושה של בחירה ולא של שיווק אגרסיבי.

לסיכום

אם נבין לרגע ש"שיווק" הוא למעשה "יצירת צורך", ודיוור הוא לא רק שיטת יצירת קשר חד-כיוונית, אלא יותר תקשורת דו-צדדית, או, סוג של מערכת יחסים – נוכל בעצם להבין שכל פעולה, או אי פעולה, מצד הנמענים שלנו, מספרת משהו עליהם ועל הצרכים שלהם.
אנחנו? אנחנו רק צריכים להבין מה המסר ומה הצורך. ואם אנחנו לא מבינים? אפשר פשוט לשאול, זה בסדר גמור!
סקר, שאלון, הנעה לתגובה כלשהי – הם שאלות לכל דבר ועניין, וכאלה שגם יאפשרו לנו לקבל את התשובות שאנחנו מחפשים, וגם יעניקו ללקוח תחושה שאנחנו שם עבורו, ולא רק בשביל למכור.

יצירת אוטומציה שלא מרגישה רובוטית

איך לגרום למערכת שלך להרגיש כמו חבר, לא כמו בוט.

אוטומציה היא מתנה. היא חוסכת זמן, שומרת סדר, עוקבת אחרי לקוחות, ומאפשרת לך לישון בלילה בידיעה שדברים, פשוט, קורים.
הבעיה? רוב האוטומציות מרגישות כמו שיחת שירות לקוחות עם תאגיד טלפוני בשנות ה־90 –  קרות, חסרות רגש, ומתוכנתות בדיוק של רובוט שאף אחד לא טרח ללמד עברית בסיסית. וזה חבל, כי המטרה של אוטומציה שיווקית היא לחבר, לא לנתק – ואם לדייק: לייצר מערכת יחסים.

איפה רובוטים מפספסים?

  1. שפה גנרית מדי

    "שלום רב, לקוח יקר, פנייתך התקבלה"

    זה מייל, לא דו"ח משטרתי. גם אם זו מערכת אוטומטית, היא יכולה להישמע אנושית.

  2. תזמון לא חכם

    מייל עם התוכן "היי, חסרים לך מוצרים בעגלה!" שנשלח 3 דקות אחרי נטישה.

    הלו, תנו לאדם לנשום.

  3. חוסר בהקשר

    מערכת ששולחת מייל "איך נהנית מהקורס?" למי שבכלל לא סיים אותו.

    זה צורם, וזה מוריד אמון.

מה כן עושה אוטומציה אנושית?

  1. מדברת בגובה העיניים

    אל תכתבו כמו מערכת – תכתבו כמו שכותבים לחבר בוואטסאפ (רק עם פחות אימוג'ים ובלי שגיאות כתיב מביכות, כן?).

    דוגמה:

    במקום "שלום, הרכישה שלך התקבלה במערכת"

    תכתבו "הי [[שם פרטי]], קיבלנו את ההזמנה שלך – אנחנו כבר על זה!"

    או

    "הי [[שם פרטי]], ההזמנה שלך הגיעה אלינו והחבר'ה כאן כבר אורזים אותה ומכינים אותה למשלוח אליך.

    אפשר גם לפצל את המסרים עם בלוק פיצול ולנסות כמה כותרות.

  2. שואלת במקום מצהירה

    אוטומציה יכולה להיות דו-כיוונית, שאלו שאלה שמזמינה תגובה. אפילו אם רוב הלקוחות לא עונים, עצם השאלה יוצרת תחושת שיחה.

  3.   מתאימה את עצמה למצב הלקוח

    אם המערכת מזהה שהלקוח פתח 10 מיילים אבל לא קנה, שלחו לו הצעה מותאמת להתלבטות.

    אם הוא קנה מוצר מסוים – שלחו תוכן שמלמד איך להשתמש בו טוב יותר.

    איך עושים את זה?

    רשימה דינאמית, למשל, בשילוב תהליך אוטומציה הבודק אם בוצעה רכישה לכל מצטרף חדש לרשימה.

  4. נותנת תחושה של “מאחורי הקלעים”

    אנשים אוהבים להרגיש שהם חלק ממשהו.

    שלחו מיילים שמספרים מה קורה מאחורי המוצר, פיתוח, אריזה, טעויות משעשעות בדרך.

  5. משחקת עם תזמון

    אל תהיו צפויים. אם כל המיילים שלכם נשלחים ב־08:00 בבוקר, נסו פעם אחת ב־20:30 בערב, או בשבת בבוקר (אם זה מתאים לקהל). האוטומציה תעבוד, אבל הלקוח ירגיש שמישהו באמת חשב על זה.

  6. שומרת על מינון

    אוטומציה טובה לא חונקת. היא לא שולחת 4 מיילים ביום, אבל גם לא נעלמת לחודשיים.

    האיזון הזה הוא מה שמייצר תחושת נוכחות, בלי להפוך למטרד.

אז איך עושים את זה בפועל?

  1. הגדרת טריגרים חכמים – במקום "כל מי שנרשם מקבל "X", נסו "כל מי שקרא לפחות 2 מיילים מהסדרה – יקבל  "Y"
  2. הוסיפו מגע אנושי – אפילו שורת פתיחה משעשעת שמרגישה אישית יכולה לשנות את התחושה.
  3. בדיקת תגובות – אם אחוזי הפתיחה יורדים, או שההקלקות נעלמות, חשוב לבדוק אם השפה שלכם התייבשה בדרך.
  4. הפרדה בין סוגי לקוחות – לקוחות חדשים, לקוחות חוזרים, מתעניינים שלא קנו – כל אחד מקבל מסלול משלו.

לסיכום

אוטומציה שלא מרגישה רובוטית היא לא קסם – היא תכנון. זה לדעת מתי לדבר, איך לדבר, ולמי לדבר – בצורה שמרגישה כמו אדם אמיתי בצד השני. האוטומציה הכי טובה היא זו שהלקוח לא מזהה כאוטומציה, הוא פשוט חושב שיש שם מישהו ששם לב אליו.

עשה לכם קצת סדר ושכל? נתן לכם רעיונות חדשים? גרם לכם לרוץ ולכתוב כמה נקודות למשימות? אם אחת התשובות היא "כן" – אז עשיתי את שלי. שיהיה בהצלחה!

הפקת תובנות עסקיות מהמערכת – מה ואיך

לא מעט עסקים רוצים לייצר או לקבל תובנות עסקיות בעקבות הדיוורים שלהם, דפי הנחיתה, או תהליכי האוטומציה שמתבצעים אצלם בארגון, ואם נדבר בשפה מקצועית: BI – business intelligence. בשפה פשוטה – מה אנחנו כעסק יכולים ללמוד או לנתח ממה שקרה עד כה. האם יש לנו יכולת לנבא את מה שיקרה? האם אנחנו יכולים להבין באיזה כיוון או שיטה כדאי לנו לעבוד או להשקיע על-מנת להשיג את מטרות הארגון בצורה יעילה יותר?

 שיווק באמצעות מערכות יחסים

מערכת smoove  היא מערכת דיוור ואוטומציה, את זה אנחנו יודעים, אך היא יודעת לקחת את המושג הזה צעד אחד (או יותר) קדימה ולהפוך להיות Relationship Marketing. מה זה אומר? במילים פשוטות – להכיר את הלקוחות, להבין מה מעניין אותם, מה הם קונים, מתי, האם הם פותחים את הדיוור ששלחנו להם, באיזה שעות, האם הקליקו על קישורים, וכו'. המידע הזה שווה לנו לא מעט. ואם נדע לשאול את השאלות הנכונות ולנתח את המידע בהתאם – נוכל להבין טוב יותר מה קורה מצד הלקוחות שלנו.

מהן השאלות הנכונות?

שאלות כמו –

מהו המוצר המוביל שלנו?

למה יצרנו אותו?

האם הרכישות תלויות תקופה?

או אולי זה בכלל הקמפיין הפרסומי שהוביל אליו?

איזה כותרת הובילה לכמות הפתיחות הטובות ביותר?

האם ניתן לשכפל הצלחה שכזו בעתיד?

איזה עיצוב (סידור התוכן, צבעוניות, קריאייטיב) עשה עבודה טובה ביותר בהקלקה על תוכן או בהנעה לפעולה?

וברמת הלקוח –

מי רכשו?

היכן הם גרים?

מה המגדר שלהם?

מה מצבם המשפחתי?

כמה פעמים רכשו במסגרת תקופה מסוימת?

האם רכשו בעבר?

האם ניתן לקבוע כי הם לקוחות נאמנים?

האם היו מרוצים מהשירות?

ואם כן – האם היו ממליצים לחבר?

בקיצור, לכל עסק יש את התובנות המתאימות לו, וככל שיהיו לנו יותר תשובות מדויקות, נוכל להגיע אליהן.

איסוף תשובות ותובנות מהמערכת

אז ישבנו וחשבנו על שאלות מתאימות, יופי. אבל איפה יושבות התשובות לשאלות האלה?, ובעיקר – איך מקבצים אותן לכדי מידע פשוט וקריא?
את התשובות ניתן לאסוף במספר דרכים:

איסוף תובנות ידני

כן, כן, עבודת רגליים (או במקרה הזה – ידיים). נכנסים לכל אחד מהמיילים ששלחנו ומבצעים יצוא של הנתונים החשובים לנו. ולא, לא מדובר רק בכמה פתחו או הקליקו, אלא, מי פתח והקליק. ואם לדייק יותר – כמה פעמים הקליקו על המוצר/תוכן ששלחנו.
לכל דיוור שאנו שולחים יש נתונים סטטיסטיים, הנמצאים באייקון הנראה כמו גרף ונקרא "נתונים":

הקלקה עליו תציג לנו נתונים מספריים נטו על מה עשה הדיוור שלנו. אז מעבר לכך שנראה כמה פתחו וכמה הקליקו, נוכל גם להבין על איזה קישור הקליקו (במידה ויש יותר מאחד) וכמה פעמים הוקלק אותו קישור, ואת זה נמצא בחלק התחתון של מסך הנתונים:

כאן נוכל להבין כי המוצר/הקישור/התוכן המוביל שלנו קיבל 544 הקלקות שנעשו ע"י 329 אנשי קשר, כלומר, ברור לנו שיש כאלה שהקליקו יותר מפעם אחת (אולי אפילו יותר) וכאלה שהקליקו רק פעם אחת. המשמעות היא, שהמוצר או התוכן בהחלט מעניינים מספיק. אם נקליק על המספר (הכחול) נוכל אפילו לייצר לעצמנו רשימה של מתעניינים.
אם נצליב את המתעניינים האלה אל מול נתון אחר, כמו כמות רכישות בפועל, הרשמה וכו', נוכל להבין את רוח הדברים והמגמות של קהל היעד שלנו.

באותו מסך, אגב, נוכל להבין גם באיזה שעות או ימים הקהל שלנו פעיל יותר:

משם נוכל להחליט על מועד שליחת הדיוורים שלנו לפי ימים ושעות.

זוהי כמובן רק דוגמה אחת לניתוח המידע שקיבלנו,  יש עוד הרבה מידע שאפשר לשלוף מהמסך הזה.

איסוף תובנות אוטומטי

במערכת אפשר בצורה פשוטה לצבור כל מידע הקיים הן בדפי הנחיתה שלנו או בדיוורים שלנו לכדי מאגר נתונים פשוט, וזאת ע"י שימוש בכפתור חכם.
לכל טקסט, תמונה, מאמר,מוצר הקיים באחד מדפי הנחיתה שלנו, וכמובן כפתור – ניתן להציב קישור חכם, שיודע ויכול לבצע פעולות מאחורי הקלעים, בהתאם להתנהגות אנשי הקשר, ויכול לסדר את המידע ברמת הרשימות (כל מי שהקליק – יכנס לרשימה X) או ברמת נתוני הלקוח (כל מי שהקליק – תעודכן כרטיסיית הלקוח שלו ב-Y). מעבר לרמה הפשוטה של יצירת רשימת לקוחות המתעניינים במוצר/תוכן מסוים – ניתן גם לייצר תהליך אוטומטי ש"סוכם" את כמות הפעמים, בין אם מדובר בהקלקות או רכישות.

דוגמה לשימוש:
נניח שאנחנו מייצרים מפגשי תוכן (וובינר או סדנה למשל). נוכל לדעת בכמה כאלה השתתף איש הקשר שלנו, ואם רכש מוצר או מוצרים שונים, נוכל לדעת כמה פעמים עשה את זה.
פעולות במערכת:
1. יצירת שדה מותאם אישית מסוג "מספר", שיקבל אליו את ערך כמות הפעמים.
2. הגדרת תהליך אוטומציה פשוט: בכל פעם שאיש קשר ייכנס לרשימת משתתפי סדנה או ירכוש מוצר – נבצע העלאת מונה בשדה הזה ב-1. ובכל פעם שזה יקרה, נוכל לתת לו ציון כלשהו.

התהליך יכול להיראות כך:

כל עדכון של איש קשר יעלה את ערך שדה הסכימה שלנו ב-1.

ומה עושים עם זה בפועל?
ברמת הלקוח הפרטני – נוכל לתת ללקוח שלנו ציון איכות, מעורבות וכיוב'.
ברמת המוצר או השירות  – נוכל לדעת שזה המוצר או השירות הנמכרים ביותר שלנו.
איך?
נציג את המידע הזה בטבלת הרשימות. בכל רשימה במערכת, ניתן להגדיר את תצוגת העמודות. רואים את האייקון הקטן בצד שמאל, בצורת טבלה עם גלגל שיניים?

בלחיצה על האייקון הזה, ניתן להוסיף או לגרוע את עמודות הנתונים שיוצגו באותה טבלה:

את הטבלה והנתונים ניתן בהמשך לייצא לאקסל, ומשם לעשות כל חיתוך או ניתוח. בצורה זו, אפשר לנתח את המידע המתקבל לכדי תובנות עסקיות, בהתאמה לכל עסק והמטרות שלו.

לסיכום

תובנות עסקיות מגיעות קודם כל משאילת השאלות הנכונות, בהתאם ליעדי העסק. מרגע שיצרנו את סט השאלות עליהן נרצה לקבל תשובה – עלינו לאסוף את המידע הרלוונטי מהמערכת, ולנתח אותו. זה לא מסובך, כפי שראינו כאן למעלה, וזה בעיקר מאפשר לכם לנצל עוד מכלי המערכת בצורה אפקטיבית, שתעזור לקדם את העסק. שיהיה בהצלחה!

דיוור זה לא ספאם (אלא אם אתה מתנהג כמו ספאמר)

ממש לפני כמה ימים ניהלתי שיחה עם בעל עסק ותיק שאמר לי, ואני מצטט: "הבנתי שדיוור הוא כלי שיווקי שלא כדאי לזלזל בו, מרבית ההכנסות שלי הגיעו דווקא משם". שמחתי שזו המסקנה שלו, והבנתי כי לא מעט ארגונים ובעלי עסקים עדיין לא הגיעו לאותה מסקנה. הרבה עסקים (כן, גם שלך) שולחים מיילים. מעט מאוד מהמיילים האלה נפתחים, ועל פחות מהם מקליקים. בגדול, אין הרבה מיילים שגורמים ללקוח להגיד "וואלה, אהבתי את זה, בא לי עוד".

ולמה זה קורה?

אם נתעלם לרגע מהבעיות והאתגרים הטכניים, עליהם דיברנו לא מעט כאן בבלוג, דיוור הפך במחשבה של רוב בעלי העסקים, למשהו שקצת מזכיר ארוחת ילדים במסעדת שף – משהו שצריך שיהיה, אבל לא באמת משקיעים בו.

"יאללה, שלח משהו, איזה תזכורת, מבצע לחגים, תמונה, וכפתור עם לינק". וזוהי בדיוק הבעיה.

אם הייתי אומר לך, כי הדיוור שלך יכול להניב לך 60%-80% הכנסה פסיבית מלקוחות שכבר הביעו עניין במוצר או בשירות שלך, לא שווה היה לך להשקיע בו? אני חושב שכן.

קודם כל, כדאי שנבין: המייל שלך לא לבד בעולם. הלקוח שלך מקבל בין 10 ל־50 מיילים ביום. חלקם מהעבודה, חלקם מהמשפחה, חלקם שיווקיים, חלקם חשובים באמת. אם לא נדע לתפוס לו את העין, להדליק אצלו סקרנות, ולהתחיל מערכת יחסים – הוא ימחק את המייל בלי למצמץ. לא כי אנחנו לא חשובים, כי אנחנו לא מעניינים וחשובים מספיק.

ספאם זה לא רק איפה שזה נוחת – זה איך שזה מרגיש

אם המייל שלך:

* נפתח בנוסח גנרי כמו הרבה מיילים אחרים ("שלום רב, לקוח יקר")

* מלא בטקסט מכירתי בלי טיפת ערך

* או פשוט נראה כמו משהו שלא השקיעו בו יותר מ-3 דקות עבודה (מישהו אמר AI?)

כנראה שאנשי הקשר שמקבלים אותו זה לא רק *נראה* כמו ספאמר, זה גם מתנהג כמו אחד. 

איך לכתוב מייל שלא יתייחסו אליו כאל ספאם

כותרת

קודם כל, כותרת. אם היא לא מסקרנת, לא נוגעת, לא מבטיחה משהו רלוונטי – נוכל להשקיע את הנשמה בגוף המייל, ואף אחד לא יראה את זה. למשל:

כותרת פחות אפקטיבית – "עדכון מחברתנו לרגל חג השבועות"

או:

כותרת אפקטיבית – "[[שם פרטי]], אם יש לך 3 דקות – יש לי משהו טעים בשבילך לחג"

ההבדל הוא בפניה האישית, אבל גם בדרך הפנייה – יצירת סקרנות – או בשפה מקצועית "יצירת צורך".

מוזמנים גם לקרוא את הכתבה בנושא טיפים לכתיבת כותרת אפקטיבית למייל שלכם.

פתיח

אם זה מרגיש רובוטי, העניין גמור. צריך לכתוב כאילו אנחנו מדברים עם בנאדם, לא עם מערכת. וכן, יש משמעות למגדר, יש משמעות לפנייה עצמה. שווה להשקיע כמה דקות ולחשוב למי באמת אנחנו פונים – גברים? נשים? כולם?

עברית, שפה קשה, אבל עדיין מאפשרת פתרונות לכולם/ן (ראיתם/ן מה עשיתי כאן?). הפתיח צריך לגרום לנמען *להישאר*. לסקרן. להרגיש שאנחנו לא מדברים ל־10,000 נמענים.

תוכן

אם כל מה שנשלח זה “קנה! קנה! קנה!” – זה יישמע ללקוחות כמו ילד עם קרטון לימונדה באמצע כביש מהיר.

אולי כדאי שננסה לאזן:

* נשלח תוכן שנות ערך ועוזר לקוראים

* ניתן טיפים שימושיים

* נספר סיפור לקוח קצר

* אולי נשלב בדיחה טובה (אם זה מתאים לעסק שלכם)

* נכתוב משהו שבאמת שווה לקרוא

כלומר, לא ננסה למכור כל הזמן – אלא כדאי שננסה להתחבר.

תזמון זה לא הכל – אבל זה המון

רוב המיילים העסקיים נקברים באינבוקס של הבוקר.

נסו לשחק עם התזמון:  

* שעות לא שגרתיות (אחר הצהריים, ערב, שישי בבוקר)

* נסו להבין מתי הלקוחות מגיבים בשעה שנוח להם (מערכת הדיוור תספק לכם את הפרטים)

* שלחו תזכורת למי שלא פתח את המייל, אבל שימו לב לא להיות נודניקים

עיצוב

לא מעט ארגונים וגופים, גדולים כקטנים, שמים דגש על העיצוב. אני אישית שואל – למה? אם מה שאנחנו רוצים לספר חשוב יותר מאיך שזה ארוז, למה לתת לעטיפה יותר חשיבות? שלא נתבלבל, גם טבעת יהלום שמגיעה עטופה בנייר עיתון תתקבל במעט פחות רצינות, למרות שמדובר ביהלום, אבל בתכלס, גם ההפך.

אז מה אני אומר כאן בעצם? פשוט. לא מפונפן מדי. לא "פלייר" מצועצע. זאת לא מצגת של PowerPoint משנת 2003.

וחשוב שיעמוד במסגרת הכללים:

ללא הרבה טקסט ע"ג תמונה

כמה שיותר טקסט חי

כמה שפחות גדלי גופנים

והכי חשוב – קריא ונוח

אז מה למדנו? 

  1. הכותרת קובעת אם בכלל יקראו את המייל
  2. הפתיח קובע אם יישארו להמשיך לקרוא
  3. התוכן קובע אם יקליקו
  4. והכל יחד יקבע אם ירצו להמשיך לקבל מכם מיילים בעתיד

לסיכום 

דיוור הוא לא מייל. הוא מערכת יחסים.

לא סתם שולחים דיוור "ערים?" ל-1000 אנשי קשר ומקווים לטוב, שולחים דיוור לזאת או זה שאנחנו רוצים איתה או איתו מערכת יחסים ארוכת טווח (ואת זה אומר לכם מי שנשוי ואב ל-4 ילדים).  אם תתנהגו כמו מי שרוצה באמת לדבר עם הלקוח שלכם, ולא סתם לזרוק עליו לינק, אתם תראו תוצאות אחרות לגמרי.

נסו לשנות את היחס אל אנשי הקשר שלכם, כאילו הם היו חברים קרובים ולא סתם לקוח פוטנציאלי, ותראו מה זה יעשה.

ועד אז – שיהיה בהצלחה!

התראות טובות! או – הודעות אוטומטיות מהמערכת

בין אם אתם משתמשים חדשים במערכת smoove ובין אם אתם ותיקים, בטח שמתם לב כי מפעם לפעם אתם מקבלים עדכון על מצטרף חדש שנרשם, אחד כזה שהסיר את עצמו וכו'. זה נהדר לדעת מה קורה במערכת מבלי להיכנס אליה ולהיות פעיל 24/7. אז איזה התראות אפשר לקבל מהמערכת והיכן ניתן לקבוע מה לקבל ומה לא? על כך בכתבה קצרה זו.

התראות מערכת  

נתחיל קודם כל במי מקבל התראות מערכת – יש יוזר אחד כזה, והוא זה שנרשם למערכת.

אל רשימת התראות המערכת מגיעים מהתפריט השמאלי העליון, מתחת לשם החשבון:
לוחצים על הגדרות >

נכנסים ללשונית ההתראות >

כאן אנחנו יכולים לראות את סוגי ההתראות שנוכל לקבל מהמערכת, וכמובן לסמן את אלה שאכן נרצה לקבל בפועל:

אז נכון, לא נרצה שיעירו אותנו באמצע הלילה על כל התראה, ולכן אנחנו בהחלט יכולים לסמן את הדברים החשובים לנו יותר ואת אלה שפחות.

התראות על הרשמה מדף נחיתה

אז יש איזה 'פטנט' כזה, שאם מישהו נרשם בדפי הנחיתה שלנו, נוכל לייצר התראה קצת אחרת.

נגיד, תיאורטית כמובן, שיש לנו צוות עובדים שצריך לקבל את פרטי הנרשמים ולחזור אליהם. אותן התראות שציינתי למעלה יודעות לשלוח הודעה רק למנהל המערכת. כלומר היוזר הראשי.

 

אבל מה עם השאר?

 

 

כאן, אנחנו יכולים להגדיר את ההתראה בטופס עצמו, בתוך דף הנחיתה שלנו. ואת זה עושים כך:

זה הטופס שלנו:


נקליק על אייקון ההגדרות שלו (זה שנראה כמו מברג ומפתח שוודי… כן?):

בחלונית שתיפתח, נקליק על לשונית ההתראות:

וכאן נוכל להגדיר כתובות מייל או מספרי טלפון של אנשי הצוות הרלוונטיים, שאנחנו רוצים שיקבלו התראה על ההרשמות בטופס הספציפי הזה:

כך שברגע שיצטרף איש קשר חדש, כל מי שנגדיר במערכת יקבל עליו עדכון ויוכל לפנות אליו ולהמשיך את התהליך מולו.
לא מסובך, נכון?

לסיכום – לפעמים, התראות, הן לא דבר כזה גרוע, תלוי איך מסתכלים עליהן ;)

הגלריה וסוגיית התמונות הפתוחות

חלק עיקרי בכל דיוור ובוודאי בדפי הנחיתה שלנו הן התמונות. הן הרי החלק העיצובי, הצבעוני, ה"חי" של התוכן שלנו. אומרים שתמונה אחת שווה 1000 מילים, אז בואו ונבין איך אפשר לנהל במערכת את התמונות ואת הגלריה שמכילה את אותן, ועל הדרך – עוד כמה מושגים שיכולים להפוך את התכנים שלנו לטובים ויעילים יותר.

גלריית התמונות במערכת

כל תמונה שנעלה למערכת, ללא שום קשר למיקום העתידי שלה – דיוור, דף נחיתה, דף פורטל וכו' – עולה קודם כל לתיקייה העיקרית הנקראת "גלריה". התמונה שהעלינו יכולה לשמש אותנו לכל אותם ערוצים שציינתי מעלה, כי למעשה הפכנו אותה לקובץ המאוחסן בשרת של smoove. לקובץ הזה יש שם וכתובת, וכך ניתן "למשוך" אותו לכל מקום שנרצה.

אבל, מדובר הרי בתיקייה אחת גדולה, כמו שק אחד גדול שמכיל את כל התוכן הוויזואלי שלנו, אפשר לסדר אותו? צריך לסדר אותו?  למה כדאי לנו בכלל לסדר אותו? בואו נבין, אבל הפעם במונחים שפחות נשמעים כמו סינית מדוברת.

כל תמונה שהעלינו קיבלה כתובת מאוד מסוימת, וכשאנחנו משלבים אותה בדיוור שלנו, אנחנו בעצם מפנים את הדיוור לכתובת הזו. אם נשנה את הכתובת או נמחק את התמונה מהגלריה – התמונה תעלם מהמייל. אז במקרה של מייל, מדובר בחיי מדף  קצרים יחסית של כמה ימים, ואם תמונה אחת או יותר לא תוצג, זה אולי לא יהיה נורא כל-כך, אבל דף נחיתה שאנו עובדים איתו בצורה שוטפת, עלול להיפגע מכך – תמונת הקאבר עלולה להיעלם, תמונות האייקונים, תמונת הפרופיל שלנו – בעצם כל תמונה שקיימת עלולה להיעלם אם נשנה לה את הכתובת או נסיר אותה מהגלרייה.

אז איפה זה פוגש אותנו?

סביר שאתם עובדים באחת משתי צורות העבודה הבאות:

  1. הורדת התמונה מהמחשב בכל פעם מחדש – כלומר, בגלריה שלכם תופיע אותה תמונה כמה וכמה פעמים, והיא אמנם תהיה אותה תמונה, אך בכל מייל או דף היא תקבל כתובת משלה, והמשמעות תהיה העמסת תכנים ומשקל על התיקייה שלכם.
  2. שימוש חוזר בתמונה שכבר הועלתה לגלרייה – בכל פריט תוכן שתייצרו תחפשו בגלריה עד שתמצאו את התמונה הרצויה ורק אז תמשכו אותה – חסכתם משקל וכפילות, אך החיפוש עצמו היה מתיש.

אז מה הפתרון? לסדר את התמונות בתיקיות משנה! תיקייה אחת לתמונות קאבר, אחת לאייקונים, עוד אחת לתמונות אווירה וכו'.

זה בהחלט אפשרי – אך הדגש כאן הוא שצריך לתכנן את הפעולה מראש. כלומר, קודם צריך להקים תיקייה ייעודית שנקרא לה לדוגמה "תמונות header", ורק לאחר שניצור אותה נמשוך אליה את התמונות הרלוונטיות.

להמחשה, כך נראית הגלריה שלנו כעת:

על מנת לסדר אותה מראש, יש להקים תיקיה מתאימה:

אחרי שיצרנו את התיקייה הרצויה נוכל להעלות אליה תמונות כך:

כך שאם אתם בראשית דרככם ורוצים לנהל את ארכיון התמונות שלכם בצורה מסודרת, וכן, גם אם כבר העליתם תמונות ובא לכם להתחיל לעשות סדר – זו הדרך.

שימו לב כי לא ניתן לגרור ו/או לשנות מיקום של תמונות קיימות, שהרי הכתובת שלהן תשתנה ותשפיע על דף הנחיתה או הדיוור בו הן מופיעות.

עריכת תמונות במערכת

אז נניח שעלתה תמונה וגיליתם שהיא גדולה מדי, רחבה מדי, או בקיצור לא מתאימה לדף או לדיוור. שוב לדבר עם המעצב? שוב לפתוח Canva או פוטושופ? לא חייבים!

אפשר לערוך אותה ישירות מתוך המערכת, ממש כך:

הקלקה על עריכת התמונה תפתח ממשק עריכה פשוט אך יעיל לתיקון תמונות

מכאן ניתן לחתוך, לעגל פינות (עד כדי עיגול מלא) ועוד פונקציות פשוטות שיתאימו יותר את התמונה לדף הנחיתה שלנו. שמירה של התוצאה תייצר לנו תמונה חדשה בגלריה, איתה נוכל להשתמש בעתיד שוב ושוב (ושוב…).

תמונות פתוחות

כחלק ממסלולי התמחור החדשים של smoove, מקבלים את הפיצ'ר "תמונות פתוחות" כברירת מחדל. מה זה בכלל? התמונות היו סגורות עד עכשיו? מה זה אומר "סגור"?

אז רגע, נעשה סדר בהגדרות:

תמונות פתוחות הוא יישום המבטיח שהתמונות שצירפתם לניוזלטר שלכם יפתחו מיד בגוף המייל, עם פתיחתו.

היישום למעשה מבטל את המקרים בהם דיוור מעוצב המכיל תמונה, לא נפתח על כל מרכיביו, והנמען מתבקש ללחוץ על כפתור "הצג תמונות" כדי לצפות בתמונה המצורפת, מקרים שלעיתים גורמים לאיבוד עניין וקשב.

המקרים האלה לא היו (כן, בלשון עבר) תלויים בכלל בכם! לרוב הם היו תלויים באיש הקשר שלכם, בהגדרות הפרטיות שלו ובמערכת הדיוור הפרטית שלו.

אם איש הקשר שלכם בחר שלא לקבל תמונות פתוחות מסיבות אבטחה כלשהן או אפילו סיבות של שמירת מקום (כל תמונה הרי שוקלת כך וכך קילובייט), הוא יקבלו את הדיוור שלכם עם הודעה שלדיוור מצורפת תמונה, ולצפייה בתמונה צריך להקליק. כן, עוד הקלקה, לא תמיד מיותרת אבל עוד אחת. וזה עלול לגרום לחלק מאנשי הקשר גם לפספס תכנים.

מסקנה אחת היא כמובן שלא להעלות תוכן חשוב ע"ג תמונה, מסקנה נוספת היא לתת לכל תמונה תיאור שנקרא "טקסט אלטרנטיבי" – שידע "להרגיע" הן את המערכת והן את איש הקשר.

אבל "תמונה פתוחה", תאלץ את מערכת הדואר (ג'ימייל, וואלה, אאוטלוק וכו') להציג את התמונה עצמה. עד כה, תוספת שכזו הייתה עולה בתשלום נוסף, כיום כבר לא. התמונות שהצבנו במייל – יגיעו כפי שרצינו! זה כל הסיפור.

וחדש חדש מהתנור – טקסט ע"ג תמונה, אפשר? למה לא!

רגע מה? העלנו תמונה ואפשר לכתוב עליה? כן!

איך?

ממש ככה:

רואים את הכיתוב "טקסט על תמונה"? אז זה זה! נגיד והעלינו תמונה של הברנש החתיך הזה, ונרצה לרשום משהו.

כך זה נראה במקור:

וכך זה ייראה לאחר הוספת הטקסט:

 לסיכום, כמו שאמרתי, תמונה שווה 1000 מילים. לפי ספירה שלי, למאמר הזה יש לפחות 832.. מקווה שזה עשה לכם סדר.

נתראה בגלריה!

איך לגשת לתהליכי אוטומציה?

אחת לכמה זמן, במהלך ייעוץ וליווי עסקים, אני נתקל בבקשה: "אנחנו רוצים גם תהליכי אוטומציה". התשובה שלי בדרך כלל קבועה: "כמה לארוז לך?".

"אוטומציה", בדומה ל- "AI", "מסע לקוח" ו-"דף נחיתה ממיר", הפכו להיות מילות מפתח שגורות שנמצאות כמעט בכל שיחה. אותם עסקים יודעים, או חושבים שהם זקוקים, לתהליך כלשהו, רק לא כל כך יודעים איזה, או כיצד לגשת ליצירת התהליך הזה.

ביצוע אפיון

את תכנון התהליך מתחילים בלענות על מספר שאלות:

מה המוצר/שירות המוצע?

שאלה זו מאפשרת לנו להבין מה הפעולות שאנו מצפים מהלקוח שלנו לבצע, ואיך אנחנו יכולים לסייע לו. דוגמאות:

תוכן

כשמדובר במוצר תוכן, נרצה להנגיש ללקוח את התוכן עד כמה שניתן, זה ברור, אך נרצה גם לבדוק האם הוא פתח, קרא, הקליק – ואם נלך רחוק יותר – במה התעניין (מישהו אמר כפתור חכם ושיוך לרשימה?).

קורס

כאשר לקוח נרשם לקורס, נרצה לתת לו גישה עם סיסמה ושם משתמש, לעדכן אותו על תכנים חדשים שעלו, ואולי גם לבחון אותו על מה שלמד.

מוצרי סחר

במקרה זה נרצה כמובן לדעת האם הלקוח ביצע רכישה, מה הוא רכש, האם נטש עגלה, ולמה, נרצה אולי גם

להציע לו מוצר משלים, או תהליך צבירה של רכישות או סכום (קנה ב-100 ₪ וקבל הנחה…).

אירועים

במידה ולקוח נרשם לאירוע, נרצה לתזכר אותו לפני המועד, לספק לו תוכן מתאים ומחמם עד האירוע, לבצע אישור הגעה, וכמובן לבדוק האם הוא אכן הגיע בפועל. לאחר האירוע, נרצה לשלוח לו שאלון או סקר שביעות רצון.

במידה ומדובר במוצר סחר – האם קיים אתר סחר מוביל?

במקרה של מוצרי איקומרס, נרצה לבדוק האם האתר מחובר למערכת אוטומציה או דיוור ( או במילים אחרות האם הוא מחובר ל-smoove), והאם אנחנו חשופים למידע על הרכישות והפעילות באתר. המידע הזה קריטי לנו על מנת להכיר את הלקוח שלנו ויכול לשרת אותנו ביצירת מסר מתאים לכל אחד ואחד.

הרעיון הוא לדמיין כי חנות האיקומרס  שלנו היא חנות פיזית, שעובד בה מוכר, שיודע לזהות את הצרכים של כל לקוח פוטנציאלי שנכנס אליה, בין אם סתם לשוטט בין המדפים, להתלבט בין מוצרים, או להגיע לקופה עם מוצר כלשהו (שם יציעו לו מבצע, הצטרפות, צבירה, מוצר משלים וכו').

חיבור הממשקים עושה את מעבר המידע הזה להרבה יותר פשוט, ומאפשר לנו לנתח אותו בצורה אפקטיבית.

מה המטרה העיקרית? 

מה המטרה שלנו – האם מכירות, הפצת תוכן, או אולי הרחבת התפוצה וכמות אנשי קשר?

במידה ונרצה להגדיל את כמות אנשי הקשר שלנו, מומלץ למשל לאתר את הלקוחות המרוצים (סקר שביעות רצון?) ולבקש מהם להמליץ לחברים.

כך גם, דרך אגב, לגבי תכנים מעניינים, תוכן הרי הוא מוצר לכל דבר, ואלה שצורכים אותו יכולים להמליץ לחבר טוב להצטרף לרשימת התפוצה שלנו, לא יזיק.

האם המוצר מתכלה / יש לו מוצרים משלימים? 

במקרה זה נרצה לבדוק האם יהיה צורך לרכוש את המוצר הזה שוב.

לדוגמה – במידה וצריך לחדש מלאי (קרמים, אוכל לבע"ח, חיתולים וכו') או שיש מוצרים משלימים שכדאי לרכוש, כדאי לשלוח תזכורות או הצעות מעניינות.

חשוב לי לציין שמוצר מתכלה זה לא רק מוצר פיזי! גם קורס יכול להיות מוצר שצריך לחדש או להתקדם לרמה הבאה, וגם שירותים כמו ניקוי, טיפול קוסמטי וכיוב'.

כל אלה הן שאלות בסיסיות ופשוטות, אך הן יכולות בהחלט להצביע על תהליכי אוטומציה אפשריים. תהליך המענה על התשובות נקרא, לצורך העניין, "אפיון". זו בעצם התוכנית שלנו, וכעת נצטרך ליישם אותה.

יישום תהליך אוטומציה

טריגרים

עכשיו, ניקח את אחד הכלים הטכנולוגיים היעילים ביותר הקיימים – נייר ועיפרון, ופשוט נצייר את התהליך שנרצה להקים:

לקוח נרשם/רכש – יקבל הודעת תודה?

רכש מוצר X – נציע לו מוצר משלים? עכשיו? מאוחר יותר?

נציין אצלנו במערכת את מועד הרכישה שלו?

נבדוק במה התעניין ונשייך אותו לרשימה הנכונה?

נציע לו לאחר פרק זמן רלוונטי לבצע רכישה חוזרת של המוצר?

האם התהליכים הנ"ל דורשים מערכת נוספת? חיבור למערכת ה-CRM שלנו, אתר סחר וכיוב'?

נוודא שאנחנו יודעים ומבינים את המשמעויות (זמן וכסף).

עכשיו נהפוך את הרישום שלנו לתהליך אוטומציה. כל פעולה שציינתי מעלה, יכולה ויודעת להיות מיוצגת בקלות ע"י אחד או יותר מהטריגרים הקיימים במערכת, כלומר, ברגע שנדע מה הפעולה שמתחילה את התהליך – נוכל להגדיר את הטריגר שלנו לתהליך, וממנו לבנות את המשך מסע הלקוח ע"י פעולות. 

תנאים ובקרה על פעולות

לכל תהליך יש מטרה, דאגנו לאפיין ולהגדיר אותה מראש, אבל, שלחנו מייל, לא נרצה לבדוק האם נפתח? האם הוקלק?

יצרנו שאלון או סקר שביעות רצון, לא נרצה לוודא שאכן הלקוח שלנו הגיע אליו? ענה?

ואם ענה, מה ענה? היה מרוצה? לא מרוצה?

כלומר – לכל פעולה (להבדיל מטריגר), צריך לייצר בקרה, ולבדוק האם הפעולה התקיימה.

אם לא – מה אנחנו רוצים שיקרה?

אם כן – מה עושים עם התוצאות?

בואו וניקח למשל סקר שביעות רצון, שהרי אני מדבר כל הזמן על "חווית לקוח", לאחר שליחת הסקר נשאל את עצמנו:

האם בכלל פתח את המייל? (ירים יד מי שקיבל משלוח פיצה וענה על הסקר), ואם פתח, שזה יופי, האם ענה? (ירים יד כל מי שקיבל הודעה מהפיצה ולא התייחס בכלל כי הוא כבר שבע), ואם ענה – מה ענה?

למה זה חשוב? הנה סיפור:

דודה שלי, שלחה פעם מייל לחברה גדולה אחת על מארז חטיפים שרכשה – מילאה אותו במחמאות ומילים טובות על האיכות והמגוון וכמה שהוא היה נהדר. לאחר כמה ימים היא קיבלה הודעה שהחברה מצטערת על מפח הנפש והיא תקבל פיצוי. נכון, אף אחד לא באמת קרא את מה שרשמה, לא חבל?

הלקוח היה מרוצה? מעולה! עכשיו הוא ירכוש שוב ויכול גם להמליץ לחברים!

לא מרוצה? בואו ונבין מה הייתה הבעיה וננסה להפוך אותו למרוצה!

ואם לסכם – כל פעולה צריכה לעבור גם דרך תהליך "תנאי" ולבדוק "מה",ו-"האם". הכל בהתאם לאפיון ולמסע / חווית הלקוח שנרצה שתתקיים.

נרצה לדעת כמה פעמים רכש אצלינו אותו לקוח? אולי מגיעה לו הטבה על נאמנות? (זוכרים כרטיסיית ניקובים לקפה?),

אולי אחרי מספר רכישות נוכל לתת לו הצעה מפתה לרכישה הבאה? ואולי בכלל נרצה לייצר הזדמנויות מכירה כמו ימי הולדת (שלו, בן או בת הזוג, ילדים), חגים וכו'?

לסיכום

תבינו מה אתם מציעים. מה אתם רוצים שיקרה ללקוח/מתעניין שלכם, איך אפשר לנסות ולהחזיר אותו לרכישה חוזרת או לוודא שהוא ימליץ לאחרים.

מזכיר – לקוח חוזר יעלה לנו הרבה פחות מלקוח חדש. לקוח חוזר יכול לשמש כשגריר של רצון טוב שייצור לנו לקוחות חדשים לגמרי בחינם!

מכאן, קחו את זה אליכם.

שיהיה בהצלחה!

 

בתנאי ש…/ שימוש בתנאים בתהליכי אוטומציה נפוצים

רובנו מכירים את המושג "מסע לקוח". אני רואה את זה כקו ישר, או מסלול מוגדר, בו יעבור איש הקשר / המתעניין / הלקוח הפוטנציאלי שלנו, ובמהלכו יקבל סדרה של מסרים או הנעות לפעולה. אם ניקח את הקו הישר הזה ונוסיף לו תנאים, ואפשרות בדיקה של מה עשה או לא עשה אותו איש קשר, במהלך אותו מסלול – זה בעצם מה שיהפוך תהליך אוטומציה לנכון יותר ואפקטיבי, כחלק מחוויות הלקוח שלנו (או בשם המקצועי CX).

ריכזתי כאן כמה דוגמאות לשימוש באלמנט התנאי (סטטוס), כחלק מתהליכים אוטומטיים נפוצים. בואו נראה את ההבדל בין תהליך המשלב תנאי, לבין תהליך שאין בו תנאי. תשפטו אתם.

סטטוס מייל

הרעיון הבסיסי הוא משלוח דיוור לאחר פעולה מסוימת של איש הקשר שלנו, לדוגמה – הרשמה מדף נחיתה, רכישת מוצר, קבלת קישור לוובינר, וכו'. ההיגיון אומר שנייצר טריגר מהסוג המתאים (לדוגמה "הצטרפות לרשימה" או "הרשמה מ-X") ונחבר אותו למשלוח דיוור.
כך זה נראה:

אך כידוע, למערכת דיוור ישנם חוקים, ולא כל דיוור שיוצא אכן מגיע אל תיבת הדואר הנכנס של איש הקשר שלנו (אתם מכירים את התופעה כי חלק מהדיוור מגיעים אל תיבות קידומי המכירות, רשתות חברתיות, ואפילו לספאם – יש לכך לא מעט סיבות עליהן כתבנו בעבר). אז איך הופכים את חווית הלקוח לכזו שנוכל לוודא כי אותו איש קשר יפתח את הדיוור בסופו של דבר?
נוסיף תנאי – סטטוס מייל.

לאחר שליחת המייל הראשון, נמתין פרק זמן סביר, על מנת לאפשר לאותו איש קשר לפתוח את הדיוור במידה וקיבל אותו, נגיד יום או יומיים. לאחר מכן, נציב תנאי שבודק אם המייל נפתח. במידה ולא – נדאג לשלוח הודעת סמס שמיידעת ששלחנו מייל שטרם נפתח. אם הצלחנו לעניין את איש הקשר שלנו מספיק בהודעה הזאת, הוא ייכנס לתיבה ויקרא את המייל.

התהליך יראה כך:

שימו לב כי יש פונקציות נוספות שנוכל לבדוק אודות הדיוור שלנו:

כך שאפשר להעמיד תנאים נוספים, כמו למשל:

'אם לא נשלח' >> במידה ויש לנו סדרת מיילים,  נוכל לוודא שהמייל לא נשלח כבר בעבר, שהרי אין טעם סתם להציף. 'אם לחץ על קישור' >> במידה ויש קישור או כפתור הנעה לפעולה במייל, נוכל לבדוק אם איש הקשר שלנו הקליק, ולבצע פעולה בהתאם (למשל לשלוח תזכורת למי שלא הקליק וכיוב').

במילים אחרות – נוכל להגיב בהתאם לפעולות (או אי הפעולות) של איש הקשר שלנו, גם הוא לא סיפר לנו עליהן. 

 

סטטוס טופס

שלחתם מייל עם קישור לטופס הרשמה לקורס או שירות כלשהו? מעולה. בהמשך לסעיף הקודם, יש לכם אפשרות לבדוק האם איש הקשר הקליק על הכפתור, אבל אף אחד לא מבטיח שהוא גם מילא את הטופס.  וכאן נכנס תנאי סטטוס טופס.
התנאי מייצר פיצול בין המסרים השונים שנרצה לשלוח למי שמילא את הטופס (מייל תודה) ולמי שעדיין לא מילא אותו (תזכורת להרשמה עם הזמנה בעלת ערך).

וכך נראה התהליך:
לאחר שליחת המייל עם הקישור לטופס הרלוונטי, נגדיר זמן המתנה, ואחריו נבדוק האם איש הקשר מילא את הטופס או לא. לכל תרחיש יישלח מייל מתאים.

סטטוס רכישה

במידה וחיברתם את אתר הסחר שלכם למערכת smoove – אתם יכולים לבדוק האם לקוח רכש או לא רכש מוצר מסוים.  זה יעזור לכם בהצעה לרכישה הבאה שלו. נגיד שיש לכם שני מוצרים (או יותר), שמשלימים אחד את השני, סביר שתרצו לעודד את הלקוח לבצע רכישה נוספת של המוצר המשלים. נייצר תהליך להצעת אפסייל, שגם יבדוק האם הלקוח כבר רכש את המוצר המוצע או לא, וימנע הצעה של מוצר שכבר נרכש.

התהליך יראה כך:

לאחר שנרכש מוצר ראשון, נוסיף סטטוס המוודא כי המוצר אותו אנחנו רוצים להציע כאפסייל לא נרכש כבר.

 נגדיר את התנאי תחת "לא בוצעה רכישה" – כלומר המוצר הספציפי שאנחנו רוצים להציע עכשיו לא נרכש כבר, ואם התנאי מתקיים נשלח מייל עם ההצעה.

סטטוס תאריך

מה קורה אם רוצים לשלוח דיוור לאחר שחלף מועד מסוים? למשל, מועד תשלום שחלף, או, דיוור שמגיע בדיוק אחרי שבועיים מיום ההרשמה של איש הקשר בדף נחיתה (הרי אנחנו לא יכולים להשפיע על מועד הרישום שלו).
אז נכון, אפשר לייצר פעולת המתנה, אך פעולה כזו יכולה רק, ובכן, להמתין… מה עם דיוור שצריך לצאת לפני?

כאן נכנס תנאי סטטוס התאריך שיודע לייצא לנו את התנאים הבאים:

כך שאם למשל אנחנו רוצים לייצר משלוח דיוור אוטומטי למי שטרם שילם לנו (וקיבל חשבונית) – זה בדיוק התנאי עבורו.

התהליך יראה כך:

נעדכן את פרטי איש הקשר כאשר נשלחה חשבונית או בקשת תשלום, ונייצר תנאי שיוגדר כ- חלפו יותר מ- X ימים

כאשר חלפה תקופת הזמן, נבדוק סטטוס איש קשר – האם בוצע תשלום (כמובן שמקרה הזה נצטרף לחבר גם את מערך החשבוניות שלנו אל המערכת – אך זו רק דוגמה). במידה וטרם שילם – יקבל מייל תזכורת או התראה.

חדי העין ישימו לב שבמקרה הנ"ל, שילבתי שני תנאים, כאשר השני בהם הוא:

סטטוס איש קשר

התנאי הזה מתייחס לכל נתון הקיים בכרטיסיית הלקוח שלנו. במקרה הקודם רצינו לבדוק אם הלקוח שילם או לא, אך מה לגבי דיוור שישלח רק אם איש הקשר שלנו מתגורר בתל-אביב? או שייך לחברה X? או אולי המגדר שלו הוא זכר? סטטוס איש קשר מתייחס לכל נתון שקיים אצלנו במערכת, כלומר, שקיבלנו אותו, והוא משפיע על סוג המסר או בכלל על שליחת המסר.

לדוגמה –  נרצה לדוור רק למי שמתגורר בחולון, בנושא הופעה העתידה להתקיים שם:
נבחר את התאריך המתאים והוא יהיה הטריגר שלנו, ניצור תנאי שבוחר רק את תושבי חולון, ונשלח להם דיוור מתאים. בלי לייצר רשימה חדשה ובלי לייצר משלוח ידני רק אליהם.

וזה יראה כך:

מה דעתכם? עם איזה תנאי אתם עובדים בדרך כלל?

שדה נסתר בטופס – רב הנסתר על הגלוי!

שדה נסתר הוא שדה שנמצא בטופס, ורק בעל החשבון רואה אותו. כמנהלי החשבון, ניתן להציב שם כל תוכן שנרצה שיופיע בצורה קבועה. איך כדאי להשתמש בו ולמה זה חשוב? התשובות בכתבה זו. 

איך אפשר להשתמש בשדה נסתר?

נגיד שיש לנו כמה טפסי רישום באותו דף הרשמה – עליון ותחתון (יש כאלה שיוצרים אפילו טופס שלישי, מי אני שאשפוט), ונרצה לדעת מי מהטפסים עשה עבודה טובה יותר, או במילים אחרות – האם הצלחנו לשכנע את הגולשים שלנו להירשם כבר בשלב הראשוני, או רק לאחר גלילה מסויימת, ואולי בכלל רק בסוף העמוד אחרי שעברו את כל התוכן שלנו? מדובר במידע מעניין שיכול ללמד אותנו מה מצליח יותר, ומה פחות. אבל כל שלושת הטפסים, או אם לדייק, דף ההרשמה עצמו, יוביל אותנו לרשימה אחת בלבד. אז איך נדע איזה טופס עשה עבודה טובה יותר?

נייצר שדה נסתר לכל אחד מן הטפסים ונקרא לו בשם אחר – טופס 1/טופס 2/טופס 3 וכו'.

עוד דוגמה –

נניח שנרצה לדעת איזה פורמט עבד טוב יותר, מחשב או טלפון נייד? בצורה דומה, נייצר שדה נסתר לכל פלטפורמה, ונרשום בו את האפיק דרכו בוצעה ההרשמה. או אולי את עיר המגורים, שם הקמפיין, שיטת הקידום (פייסבוק? גוגל? אינסטגרם?), וכו'. בעצם אפשר להגדיר בשדה הזה כל מידע קבוע, שמייצג מאפיין קבוע כלשהו של הטופס, ויכול ללמד אותנו מה עושה עבודה טובה או נכונה יותר.
שהרי זו מהות תהליך שיווק נכון – למידה ושכפול של מה שעובד, ותיקון מה שלא עובד.

מה עושים עם המידע הזה, ואיפה רואים אותו?

אפשרות אחת היא לנתח את תוצאות הלידים שלנו, או, לייצר לעצמנו סוג של דשבורד מסודר שמציג גם את המידע הזה.  נתחיל מההבנה שהמידע הזה, קבוע ככל שיהיה, שאנחנו קבענו מראש – הוא תוכן לכל דבר וניתן להציגו. אפילו בטבלה. כשאנחנו בודקים את הרשימה אליה יעדנו את אותו דף רישום – נמצא בצידה השמאלי העליון אייקון של טופס המשולב בגלגל שיניים:

הקלקה על האייקון הזה, תאפשר לנו להוסיף או להסיר שדות מתצוגת הרשימה. כך שאם נרצה לדעת מה מקור ההרשמה, איזה טופס או אפיק שיווק עשה עבודה טובה יותר (וכמובן בהנחה שהקמנו שדות רלוונטיים) – כל מה שנצטרך לעשות הוא, לבחור את השדה המתאים להצגה.

לדוגמה – אפיק שיווק:

את העמודה שתתווסף לנו, נוכל לנהל בדיוק כמו בקובץ אקסל – נקליק על הכותרת של העמודה ונוכל לסדר אותה מהקטן לגדול, מהגדול לקטן, לפי סדר א'-ב', נוכל אפילו לייצא אותה לאקסל (ע"י הקלקה על האייקון של מסמך האקסל) ושם להמשיך לנתח את הנתונים.

יצירת שדה נסתר

מוסיפים לטופס שדה חדש ומגדירים אותו כ 'שדה נסתר'. לאחר מכן נוכל לקבוע ערך שיתווסף אל השדה הזה באופן אוטומטי.

בהגדרת השדה זה נראה כך:

במערכת זה יראה כך:

ולנרשמים שלנו בדף עצמו, זה יראה כך:

זה הכל? ממש לא!

כל שינוי מידע שכזה בעצם מבצע עדכון של פרטי איש הקשר שלנו (כיוון שמדובר בשדה אישי, שהערך שלו משתנה מנרשם לנרשם בהתאמה). לכן אפשר (ומומלץ) לנצל אותו לתהליך אוטומטי כטריגר "עדכון איש קשר".
תארו לעצמכם שתהיה לכם היכולת להגיב בצורה שונה לכל מי שמילאו פרטים דרך סמארטפון ולמי שמילאו את הפרטים מהמחשב, לשלוח מייל שונה למי שמילא את הפרטים דרך פייסבוק או דווקא דרך גוגל (אולי יש שם תכנים שונים?). כל עדכון שכזה יכול לשמש אותנו כטריגר שידע לשגר מסר מתאים למתעניינים שלנו.

התהליך יראה ככה:

ברגע שיוטרג עדכון של איש הקשר בשדה הזה, הסטטוס יבדוק מה העדכון שבוצע (נגיד נרשם דרך פייסבוק). אם עמד בתנאי נשלח תוכן מתאים, אם לא עמד בתנאי, כנראה שנרשם דרך גוגל ולכן יקבל תוכן אחר.
באמת שאין גבול ליכולות הפילוח שלנו. וכן, אפשר לייצר כמה שדות מוסתרים ולקבל עוד ועוד מידע.

לסיום, אחזור שוב על המנטרה שלי: ככל שנדע יותר פרטים על איש הקשר שלנו – נוכל לדייק את המסרים המתאימים לו. מה דעתכם. רב הנסתר על הגלוי?

רוצים לשלב טופס בדיוור? קבלו פתרון

פעמים רבות אני נשאל האם ניתן לייצר טופס בתוך הדיוור עצמו.
כידוע, טופס יכול להתקיים רק בתוך דף נחיתה (ההסבר הטכני בגדול מדבר על יכולת שמירת הנתונים, ולכן טופס למעשה מאוחסן בשרת שיכול לשמור את הנתונים ולשייך אותם לאיש קשר, בעוד שדיוור יוצא מהשרת ונשלח אל שרת אחר – שרת הדואר של איש הקשר עצמו – ג'ימייל, וואלה, אאוטלוק וכו').
אז התשובה הקצרה שלי לשאלה הזו היא – לא, אי אפשר לייצר טופס בדיוור. אבל – זה לא אומר שאי אפשר לקבל מידע ונתונים ישירות מהדיוור. ואני לא מדבר על נפתח/לא נפתח או הוקלק/לא הוקלק, אני מדבר על תשובה פשוטה לשאלה פשוטה.

קבלת מידע מאנשי קשר במייל באמצעות כפתורים

נגיד שאנחנו רוצים לשאול משהו את אנשי הקשר שלנו, כדי לקבל מהם מידע, כמו למשל –

* מה הם מעדיפים יותר: תוכן על X או תוכן על Y?
* האם הם מגיעים לאירוע מסוים או לא?
* איזה תאריך יותר נוח להם לתיאום פגישה?
* מהי רמת שביעות הרצון שלהם מ-1 עד 5 על שירות שקיבלו?

הכוונה לשאלה פשוטה, שבדרך כלל היתה מופיעה בדף נחיתה שאליו היינו מפנים אותם.  איך מייצרים דרך בה איש הקשר שלנו יכול לענות ישירות מהדיוור שקיבל, מבלי להיות מועבר לדף נחיתה? פשוט מאוד!

נשלב בדיוור מספר כפתורים כמספר אפשרויות התשובה שנאפשר לאיש הקשר שלנו, ונגדיר אותם ככפתורים חכמים שיעשו שתי פעולות:
1. פעולה על נתונים או רשימות – כאשר איש הקשר יקליק על הכפתור הוא יועבר לרשימה המתאימה, נגיד "מעוניין בפגישה ב-31/3" או "מגיעים לאירוע".
2. העברת איש הקשר לדף נחיתה פשוט, שיתפקד כדף תודה עם אינדיקציה לבחירה ("תודה על בחירתך/תשובתך" וכיוב').

בפועל, בתוך המייל זה יראה כך:

 כאשר מאחורי הקלעים, הגדרת הכפתור תיראה כך:

1. ההגדרה של הפעולה הנלווית:

2. ההפניה לדף התודה הייעודי שהקמנו:

אומנם אנחנו יכולים בצורה הזו לשאול רק שאלה פשוטה אחת (או שתיים לכל היותר), אך למעשה "חסכנו" לאיש הקשר שלנו הקלקה והרשמה – ויצרנו חווית לקוח טובה יותר.

מה דעתכם, חושבים על שאלה מסוימת שתוכלו לשאול בדרך הזו את אנשי הקשר שלכם?

רשימה פומבית – מה זה ואיך זה משפר את חווית הלקוח?

אנו כבר מכירים את המושג רשימה דינאמית, אך מה היא רשימה פומבית? מה עושים איתה, ואיך זה יוכל לשפר את חווית הלקוח שלכם? על כל זה נדבר הפעם. 

אז מה היא רשימה פומבית?

רשימה פומבית היא למעשה רשימה נגישה לאנשי הקשר שלנו, אם נבחר להציג אותה. והיתרון העצום שלה עבורנו ועבור אנשי הקשר שלנו, הוא, לאפשר להם לבחור בעצמם לאיזה רשימה להשתייך (או לא). בואו ונפשט את הרעיון. נגיד ויש לנו חנות אינטרנטית או תוכן מגוון של כמה נושאים, ונרצה לשאול את אנשי הקשר שלנו מה יעניין אותם יותר, או במילים אחרות, מה הם רוצים לקבל מאיתנו כהצעת מכר או תוכן.
זו בדיוק הדרך.

איך מגדירים רשימה פומבית?

השלב הראשון הוא, להגדיר את הרשימה הרלוונטית שנקים, כרשימה פומבית. עושים את זה כבר בשלב יצירת הרשימה, ממש כאן:

לאחר שיצרנו רשימה או רשימות שכאלה, נשלב אותם בטופס, ע"י הקלקה על כפתור "הוספת הצטרפות לרשימה",
שנמצא בתחתית הטופס:

כאשר נשלב בטופס את הרשימות הפומביות שיצרנו, זה ייראה כך:

כעת, כל מה שאיש הקשר יצטרך לעשות (וכמובן נוסיף טקסט שיסביר לו על כך) הוא לסמן את אחד או יותר מכפתורי הצ'ק-בוקס המתאימים לו, וזהו, הוא הצטרף לרשימה.

איך כדאי להשתמש ברשימה פומבית?

כעת יש לנו רשימות אליהן מצטרפים עצמאית אנשי קשר, ואנו יכולים לראות את כמויות המצטרפים ולהבין מה התוכן או המוצר המעניין יותר (הרשימה שאליה יהיו יותר מצטרפים). עכשיו נייצר תהליך שיעזור לנו להשתמש ברשימות האלה לטובת שליחת תוכן ממוקד בהתאמה אישית.

תהליך אוטומציה למיקוד תוכן בהתאמה אישית

נתחיל את התהליך מטריגר "הצטרפות לרשימה", ונגדיר כי כל מי שהצטרף לרשימה ספציפית, יעודכן גם ברמת נתוני איש הקשר, כלומר נוסיף פעולת "עדכון איש קשר":

נייצר מראש שדה מותאם אישית, שיכיל את התכנים או המוצרים המעניינים את איש הקשר. נגדיר שדה מסוג בחירה מרובה, המכיל את אותם מוצרים או תכנים שהצענו בטופס (בדוגמה זו X או Y).
בפעולת עדכון איש הקשר, נגדיר להוסיף לערך השדה שיצרנו, את הנתון הרלוונטי שהלקוח סימן בטופס:

כעת כשהנתון נמצא גם בכרטיסיית הלקוח, נוכל לייצר מיילים עם תוכן ממוקד ורלוונטי לכל איש קשר, בנושא שמעניין אותו. כלומר, כלל הדיוור שלנו יופנה אל כל אנשי הקשר שלנו, אך פסקה אחת, תוכן אחד, או מוצר אחד – יוצג רק למי שבחר להתעניין בנושא/מוצר הזה.

הגדרת תוכן ממוקד

על היתרונות של מיקוד תוכן ואיך עושים את זה נכון כתבנו כאן בעבר, אז רק תזכורת קטנה –

הרעיון הוא לייצר פסקאות תוכן שונות, באותו מייל, כאשר לכל בלוק פסקה מוגדר מיקוד תוכן – כלומר, מוגדר בפני איזה אנשי קשר הפסקה תוצג.
לדוגמה, זה יכול להיות ניוזלטר לכל הלקוחות, עם תוכן כללי ורלוונטי לכולם, שנשלב בו הצעה בלעדית וממוקדת להטבה על מוצר X (שיראו מי שהתעניינו במוצר זה), והצעה נוספת בלעדית וממוקדת על מוצר Y (שיראה מי שהתעניין במוצר זה).
בעריכת המיקוד של הבלוק נגדיר להציג את התוכן בפני מי שהשדה האישי שלו מכיל את הערך X או Y בהתאמה (השדה שיצרנו ועדכנו בתהליך האוטומציה):

ולאחר הגדרת המיקוד, יוצג ליד הבלוק הרלוונטי במייל, סימן של תוכן ממוקד:

כך אנחנו בעצם מאפשרים לאיש הקשר שלנו לקבל את התוכן שהוא עצמו ביקש לקבל, ומראים לו שאנחנו מכירים אותו ואת ההעדפות שלו ומתייחסים לזה.
אם ממש נרצה נוכל להוסיף גם כותרת מתאימה בסגנון "[[שם פרטי]] – ביקשת? קיבלת!" שיכולה להגדיל את סיכויי הפתיחה של המייל, ואפשר גם לייצר כותרת דינאמית (כי אולי לא כולם ביקשו לקבל תוכן מסוים) .

לסיכום

בעצם המהלך הזה שיפרנו את חווית הלקוח ויצרנו סוג של מחויבות דו-צדדית בינינו לבין איש הקשר שלנו – הוא ביקש ואנחנו סיפקנו, ולכן סבירות גבוהה יותר שהוא גם יפתח את הדיוור שכעת מיועד אליו בצורה אישית יותר.

מה דעתכם, מתכוונים לנסות את זה בעצמכם?

5 פיצ'רים שכדאי להכיר במערכת smoove

במסגרת פגישות הייעוץ והעבודה שלי עם לקוחות שונים על ועם מערכת smoove,  אני נתקל לא מעט בשאלות על תפעול ושימוש במערכת הדורשים שימוש ייחודי לצרכים שלהם. הם מצידם אינם יודעים כיצד לגשת לפתרון, ואני מצידי מצביע להם על פיצ'ר כזה או אחר הקיים במערכת שהם עדיין לא הכירו ויכול לענות על הצורך שלהם בקלות.

ריכזתי כאן 5 פיצ'רים שכאלה שאולי עדיין לא יצא לכם להכיר, ואם כבר הכרתם, אולי תצאו מכאן עם השראה לפעולות יישומיות חדשות.

שנתחיל? 

1. מזהה חיצוני

מה זה מזהה חיצוני ומה עושים איתו?
מערכת smoove היא בראש ובראשונה מערכת דיוור ופועלת אל מול אנשי קשר. כלומר, אנו חייבים שיהיה לנו אמצעי ליצירת קשר – כתובת דוא"ל או מספר טלפון נייד.
אלה משמשים אותנו כשדה מזהה.
כלומר, המידע הזה – כתובת דוא"ל למשל – הוא מידע ייחודי השייך לאיש קשר מסוים אחד בלבד (המערכת תמנע רישום של שני אנשי קשר בעלי אותה כתובת דוא"ל או מספר נייד).

אך ישנם כאלה שרוצים שהשדה המזהה שלהם יהיה דווקא נתון אחר, כמו מספר ת"ז או מס"ד מתוך מערכת ה-CRM שלהם, או אפילו מס"ד פנימי שלהם. המקרה בו אני נתקלתי היה משרד ממשלתי מסוים שרצה לנהל את רשימת אנשי הקשר שלו, אך רצה לאפשר לאותו איש קשר להיות בעל כמה כתובות דוא"ל.

כאן נכנס המזהה החיצוני.
כל מה שהיה צריך לעשות הוא להגדיר/לאפשר מזהה חיצוני ולקבוע מה יהיה אותו שדה. מאותו רגע – זה הפך להיות השדה הקובע.

המזהה החיצוני נמצא במסך הגדרות החשבון, תחת הלשונית 'מתקדם':

אך שימו לב!!

מרגע בחירת המזהה החיצוני, הנכם עלולים לייצר כפילויות של כתובות דוא"ל – על פניו, לשני אנשי קשר יהיו ת"ז שונים (במידה וזה השדה החדש) אך המייל יוכל להיות זהה (לדוגמה בני זוג או כמה מחלקות באותו ארגון). כך שחזרה אחורה וקביעה מחודשת של שדה דוא"ל כמזהה עלולה להיות בעייתית.

השימוש בשדה מזהה חיצוני מתאים לצרכים מאוד מסוימים.

2. פיצול זרימה

פיצול זרימה – מודול אוטומציה שכדאי להכיר

על משלוחי ניוזלטר בפורמט A/B test וודאי שמעתם, ואולי אפילו שלחתם פעם או פעמיים דיוור שכזה, אבל משלוח דיוור זה דבר אחד, ויצירת תהליך אוטומציה זה דבר אחר. מה גם שבדיוור עדיין יש צורך להמתין פרק זמן כלשהו על מנת לעבד את המידע אותו אנחנו רוצים לבדוק (פתיחת דיוורים או הקלקה על דיוורים). אז מה עושים אם נרצה לבדוק איזה אפיק יעיל יותר בפנייה ללקוחות שלנו? למשל, לבדוק האם הניוזלטר שלנו יעיל יותר ממשלוח סמס? פשוט נפצל את התהליך לערוצי הפצה שונים, ונבדוק את התוצאות.

בתהליך אוטומציה, באלמנט הפעולות, קיימת פעולה הנקראת "פיצול זרימה":

פעולה זו מאפשרת לנו ליצור צומת, שיפנה חלק מאנשי הקשר שלנו לפעולה X וחלק לפעולה Y. ואנחנו נקבע כמה אחוזים יהיו בכל חלק שכזה:

אז אם נחליט למשל שלאחר הצטרפות לרשימה/הרשמה מדף נחיתה, יהיה פיצול שבו נתיב אחד יוביל למשלוח דיוור והשני יוביל למשלוח סמס, זה יראה כך:

כל מה שנצטרך לעשות בהמשך הוא, לבדוק את התוצאות –

במקרה זה, גם במייל וגם בסמס הוספנו הנעה לפעולה מסוימת, נגיד קישור לרכישה. כל רכישה תוסיף את איש הקשר שלנו לרשימה ספציפית (רכש דרך דיוור / רכש דרך סמס), וכך לאחר פרק זמן מסוים, נוכל לראות כמה אנשי קשר יש בכל רשימה כזו, ולהסיק את המסקנות המתאימות לגבי אפיקי השיווק העתידיים שלנו.

3. שינוי שם שולח

איך שולחים ניוזלטר אחד מכתובת שונה מהרגיל?

"שומע? אנחנו שולחים דיוור מכתובת אחת קבועה, אבל את הדיוור הבא אנחנו רוצים לשלוח מכתובת אחרת. אנחנו חייבים להגדיר כתובת מייל אחרת בהגדרות הכלליות כדי שזה יקרה? כי זאת בעיה…  אנחנו שולחים במקביל המון דיוורים ויש גם כאלה שנשלחים מתוך תהליכי האוטומציה ואנחנו רוצים שרק הדיוור הזה יצא מכתובת שונה. יש מה לעשות?" למשל – כתובת המייל המוגדרת בחשבון וממנה יוצאים הדיוורים היא [email protected]  והשם המוצג הוא "יהב – שיווק". הפעם נרצה שכתובת המייל השולח תהיה [email protected]  והשם יהיה "יהב – מכירות".

זו דוגמה לשאלה שאני נשאל לא מעט פעמים. והתשובה היא חד משמעית – כן!

איך? בעריכת דיוור חדש, ניכנס ללשונית "מתקדם":

כאן יש לנו אפשרות להגדיר שם וכתובת שליחה שונים, הרלוונטיים ספציפית למייל הנוכחי. כלומר, הדיוור הנקודתי הזה יישלח משם וכתובת שונים ממה שמוגדר בחשבון הכללי. כל שאר הדיוורים השוטפים וגם אלה הנשלחים מתהליכי אוטומציה – יישארו כפי שהיו קודם ללא שינוי.

4. יצירת קופונים

קופונים – מעולם לא היה קל יותר לייצא קופון הטבה ללקוחות שלכם, ועוד באוטומציה.

כבר חיברתם את החנות שלכם למערכת smoove? עדיין לא?
כדאי לדעת, שמעבר ללוח בקרה מפורט על הכנסות, חיבור תהליכי אוטומציה לנטישת עגלה ולעידוד רכישות חוזרות – ניתן גם לשלב קופונים! וממש בקלות.
הכל מתחיל במודול "קופונים" שקיים אצלכם בכלי האוטומציה תחת "פעולות". הוא נראה כך:

מה הוא יודע לעשות?

ניתן בעזרתו להגדיר את:

סוג ההנחה – אחוז, סכום או אפילו משלוח חינם.

תוקף הקופון – בין אם לתמיד ובין אם עד תאריך ספציפי

הגדרת תנאי מינימום סכום למימוש הקופון

התוצאה בפעולה זו המשולבת בתהליך אוטומציה, תהיה הגדרת קוד קופון, שיוטמע בכרטיסיית הלקוח בשדה ייעודי הנפתח במיוחד לאחר שילוב הקופון בתהליך האוטומציה שלנו.
השדה יהיה מסוג טקסט ואותו יהיה ניתן לשלב בדיוור שלנו או בסמס שנשלח ללקוח.

דוגמה לתהליך נטישת עגלה עם שימוש בקופון


ברגע שלקוח נוטש עגלה, מתחיל התהליך >> נוצר קוד קופון >> נשלח מייל עם פרטי הקופון ללקוח.


במקרה הנ"ל, אנחנו מגדירים שהקופון יהיה אחוז הנחה (10%)
לתקופה של 30 יום מרגע משלוח הדיוור
למוצרים החל מ-1 ₪
שם הקופון (לזיהוי פנימי שלנו) יהיה vip

את שדה הקופון, שנוצר אוטומטית, נשלב בתוכן המייל, בצורה זו:

"שלום [[שם פרטי]]
שמנו לב כי לא סיימת את תהליך הרכישה שלך.
נשמח להעניק לך הטבה בגובה 10% באמצעות קוד הקופון [[קוד קופון]]."

וזהו. ככה קל, ככה פשוט.
אפשר כמובן לייצר סדרה של קופונים בהתאם למוצרים שונים וסטטוס הרכישה שלהם, למשל – קופון הטבה לרכישה הבאה של הלקוחות שלכם, קופון הטבה לאחר X רכישות, קופון הטבה לאחר רכישת מוצר מסוים וכו'.

5. שליחה בפעימות

שליחה בפעימות – בשביל מה זה טוב ואיפה מוצאים את זה?

הפיצ'ר הזה מיועד בעיקר למי שיש לו כמות גדולה של אנשי קשר, כלומר, כמה עשרות או מאות של אנשי קשר – כך שהוא לא מומלץ לכולם, אך למי שצריך אותו – הוא מומלץ מאוד ואפילו קריטי.
הרעיון הוא, שבשליחת דיוור, לא משנה מה כמות הנמענים, המשלוח ייעשה במקטעים קטנים. כלומר, בכל שניה יישלחו מספר דיוורים עד לסיום הכמות.

במידה ויש כמות נמענים גדולה – והמשלוח מוגדר כמשלוח אחד גדול, הדבר יוצר שני דברים שעלולים להשפיע לרעה: 

  1. יווצר פקק – המערכת תנסה לשלוח בכל שניה כמות גדולה של דיוורים
  2. משלוח מאסיבי עלול לאותת לשרתי הדיוור על ניסיון למשלוח ספאם

אז אם אתם מתכוונים לשלוח דיוור לכמות גדולה של אנשי קשר או אם עברתם ממערכת דיוור אחרת אל מערכת smoove וזו הפעם הראשונה שאתם מדוורים – מומלץ כי תשלחו את הדיוור בפעימות.
הגדרת שליחה בפעימות אנחנו מפעילים בעריכת המייל, בלשונית "מתקדם": 

ניתן להגדיר את הכמויות וזמני השליחה.

שימו לב כי לא כל שילוב יכול להתקבל, המערכת תעדכן אתכם כמה דיוורים ובאיזה פרק זמן ניתן לשגר אותם. החיסרון היחיד הוא שדיוור מסוים עלול להתפרש על פרק זמן ארוך יחסית מרגע שיגורו ועד לסיום המשלוח, אך היתרונות רבים יותר ולכן אני ממליץ על הפעולה הזו.

האם הכרתם את כל הפיצ'רים האלה? את חלקם? האם נעזרתם בהם פעם? אם כן – שתפו אותנו בתגובות, ואם לא – תתחדשו ובהצלחה!

ניהול ובקרה של מוזמנים לאירוע

אם אתם מנהלים אירוע פיזי כמו כנס, סדנה או הרצאה, ובא לכם לייצר כלי קטן ויעיל שיעזור לכם לנהל את הגעת המוזמנים – כדאי לכם לקרוא את השורות הבאות.

אז יצרתם דף הרשמה לאירוע (במערכת smoove או באתר שלכם), ושמרתם את כל מי שנרשם ברשימה ספציפית, נקרא לה "מוזמנים" לטובת העניין. שלחתם תזכורות, הוראות הגעה, אולי אפילו תזכורת נוספת ביום האירוע עצמו, עד כאן מצוין!
ביום האירוע, יש לכם רשימה מלאה של מוזמנים, וכעת צריך לבדוק מי הגיע ומי לא, ולו רק כדי לשלוח להם ביום המחרת מייל תודה מרגש (ואולי לשלוח לאלה שלא באו הודעה עם פרטי האירוע הבא או חומרים שפספסו).

דרך אחת היא כמובן להדפיס את הרשימה ולסמן ידנית כל אחד ואחד שמגיע. אבל היי, אנחנו רוצים לייעל את התהליך, נכון?

ניהול נוכחות באירוע ללא צורך בסימון ידני

הנה דרך לייצר בעבור מנהלי האירוע כלי קל מהיר ויעיל, בצורה שלא תדרוש מכם לעבור על הרשימות ביום המחרת ולסמן במערכת מי נכח ומי לא, אלא פשוט לתת למערכת לעשות את שלה.

וכך, בכניסה, במקום שישבו נציגי האירוע עם ניירות מודפסים ויסמנו מי הגיע – הם פשוט ישבו עם מחשב נייד או טאבלט.

 

שלב ראשון – הקמת דף נחיתה
נקים דף נחיתה פשוט, לשימוש פנימי של מי שיקבל את המוזמנים בכניסה לאירוע. הדף יכיל שדה מזהה אחד בלבד – מספר נייד, אותו כמובן ביקשנו כנתון חובה בטופס ההרשמה עצמו.

הדף יראה כך:

כעת נקים דף נחיתה נוסף שישמש אותנו כדף התוצאה/תודה, נקרא לו למשל "דף תוצאות". על מנת לקשר אותו לדף הראשון (דף הבדיקה), נגדיר כי הודעת התודה תעביר אותנו אל דף התוצאות כך:

חשוב להדגיש כי בדף הבדיקה הראשון שהקמנו, יש להגדיר תחת "הגדרות" / "הנחיות למילוי אוטומטי של שדות" כי יש לעדכן את את נתוני איש הקשר המזוהה. כך:

שלב שני – יצירת דף תוצאה עם תוכן ממוקד

בדף התוצאות נייצר שני בלוקים שונים של פסקה. האחד יכיל את הכיתוב:

"שלום [[שם פרטי]], טוב לראות אותך!"

 

השני יכיל את הכיתוב:

"צר לי אך אינני מוצא אותך ברשימת המוזמנים"

(למקרה ומספר הנייד שמסר המוזמן, אינו המספר שאיתו הוא נרשם לאירוע)

 


בפועל, זה יראה כך:

ואם זה בסדר מצדכם, שגם מי שלא נרשם מראש והחליט ספונטנית להגיע, יוכל להשתתף באירוע – כל מה שצריך לעשות הוא, להוסיף תחת הכיתוב גם טופס הרשמה קצר:


כעת יש לנו שתי פסקאות (ואולי גם טופס) באותו דף נחיתה. נגדיר כל אחת מן הפסקאות האלה כתוכן ממוקד – כשכאן מגיע הטוויסט:
כבר בעת ההרשמה לאירוע, קבענו לכל נרשם את תאריך האירוע עצמו, בשדה שהקמנו מראש, וקראנו לו "תאריך אירוע".

אני לרוב מייצר שדה שכזה כדי לתזמן את התזכורות, הדיוורים ואת סקר שביעות הרצון שאשלח לנרשמים מתוך תהליך אוטומציה שהטריגר שלו הוא טריגר תאריך. המשמעות היא, שלכל מי שנרשם ונמצא ברשימה שלנו – יש בשדה הזה תוכן. במקרה הזה, תאריך האירוע עצמו. לכן, הגדרת הצגת התוכן הממוקד תהיה "הצג את התוכן בתנאי שבשדה (תאריך האירוע) קיים תאריך מסוים, נגיד למשל ה-01/04".

בפועל, זה יראה כך:

 הפסקה השנייה תכיל בדיוק את ההפך, כלומר, "לא שווה":

זה יקרה במידה ואיש הקשר לא נרשם לאירוע, או שבשדה שלו קיים תאריך אחר (של אירוע אחר למשל).
במידה ובחרת לאפשר גם לאותם ספונטניים להשתתף – יש לסמן גם את הטופס עצמו כתוכן ממוקד, ואישור ההרשמה ישייך את הנרשם החדש לרשימה ייעודית בשם "הגיעו ללא הרשמה מוקדמת".

ולקראת סיום – 

 

חסרים לנו עכשיו עוד שני חלקים בפאזל הזה, הראשון הוא לסמן את המשתתף כ"הגיע בפועל", והשני הוא להחזיר את המסך של אותו מחשב נייד שהזכרנו מעלה, זה שנמצא בידי המארח/ת המקבל את המוזמנים – אל מסך הבדיקה ולהמתין למוזמן הבא.

ואת אלה אנו עושים בפעולה אחת פשוטה:

כפתור חזרה הבנוי ככפתור חכם.

נבנה כפתור בתחתית מסך התוצאות שלנו ונקרא לו "חזרה למסך הבדיקות":

נגדיר את הכפתור ככפתור חכם:

ונערוך אותו בצורה הבאה:

נקשר אותו אל דפי נחיתה ונבחר את דף הבדיקה הראשון שיצרנו. 
חשוב – לא לסמן את ריבוע המילוי האוטומטי, על מנת להגיע לדף נקי שימתין למוזמן הבא.
ובצידו השני של הכפתור החכם נגדיר כי הקלקה עליו תייצר פעולה על רשימות ותוסיף את המוזמן לרשימה "הגיעו בפועל":

וזהו, סיימנו.
כך למעשה נוכל לדעת בצורה מיידית מי הגיע, מי לא, ומי היה ספונטני שבא ללא רישום מוקדם. כמובן שמכאן נוכל לשלוח מייל מתאים לכל אחת מן הקבוצות האלה, ולהמשיך לתקשר איתם בצורה פרסונלית.

 מקווה שהשיטה הזו תעזור לכם או לפחות תיתן לכם כיווני חשיבה ורעיונות משלכם, כמו תמיד – מוזמנים לשתף כאן בתגובות.

 

גמר חתימה טובה! או – שדות שכדאי לכם להכיר במערכת

במערכת הטפסים יש כמה שדות סופר מעניינים, שאולי לא הכרתם, ויכולים לפתור לכם בעיות ולעזור בהתנהלות השוטפת מול אנשי הקשר. בכתבה זו, אני רוצה להכיר לכם שני שדות כאלה: שדה חתימה, ושדה העלאת קובץ.

שדה חתימה

 

זוכרים שפעם הייתה כאן קורונה? חלקינו נדרשנו למלא הצהרות בריאות כאלה או אחרות עם חתימת ידינו. שם נולד שדה החתימה, שהוא כשמו – שדה בו ניתן (בעיקר בטלפון סלולרי) לחתום את חתימת ידינו.

מאז, היכולות האפליקטיביות של השדה הזה גדלו, החל ממשלוח הצעות מחיר, אישורים רשמיים, או אפילו במקרים שונים הרשאות לניהול חשבון.

נשמע מעניין? כבר חושבים על מה אתם יכולים לעשות עם חתימה שכזו, שתחליף נייר סרוק שאתם מקבלים למייל, או תאשר לכם פעולה כזו או אחרת? נהדר!

לפני הכל, חשוב לדעת שאת השדה הזה צריך לבקש במיוחד, וכמובן שיש לו עלות מסוימת, אך למי שזה רלוונטי, השדה הזה הולך לייעל את תהליכי העבודה בצורה נפלאה.

איך נראה שדה חתימה?

ממש ככה:

 

דרך אגב, ניתן לשלב את קיום / אי קיום החתימה בתהליכי אוטומציה שונים. כך שאם שלחתם טופס הדורש חתימה ללקוח, וזה לא חתם, תוכלו לדעת את זה בצורה אוטומטית ולתזכר אותו. כמובן שניתן להגדיר את השדה הזה כשדה חובה, ואז אין צורך לבדוק.

החתימה, אם שאלתם, תישאר בכרטיסיית הלקוח עצמו.

 

מה הייתם עושים עם שדה כזה?

שדה העלאת קבצים

נגיד ואתם צריכים לקבל מסמך כלשהו מאנשי הקשר שלכם, צילום תעודת זהות, אישור כזה או אחר או אפילו אתגר תמונות. יש לכם כמובן אפשרות לתת להם כתובת מייל למשלוח הטפסים, אך לא יהיה יותר קל פשוט לאפשר להם להעלות את המסמך הזה ישירות לטופס הרישום?
זה בדיוק מה שעושה שדה העלאת קבצים. הוא מאפשר לאיש הקשר שלכם פשוט להקליק עליו, לבחור את המסמך המתאים ולצרף אותו כחלק משאר הנתונים שהוא רשם!

וכן, גם כאן ניתן לייצר תהליכי אוטומציה שיבדקו האם הטופס צורף או לא, ויבצעו פעולות בהתאם, כמו יצירת תזכורת ש"טרם שלחת לנו את המסמכים הנדרשים".

אז אם אתם זקוקים למסמך כזה או אחר מאנשי הקשר שלכם – זה השדה המתאים לכם.
אוסיף ואומר שגם השדה הזה  דורש תוספת תשלום, אך קלות העברת המסמכים (כמובן למי שנדרש לכך) שווה בהחלט את ההשקעה הזו.

השדה נראה כך:

 

ומה הייתם עושים עם השדה הזה?

מוזמנים לשתף כאן בתגובות רעיונות לשימושים, נשמח ללמוד מכם ולתת השראה לשאר המשתמשים!