המסע של הלקוח לאחר הרכישה או – נקודת המוות של רוב העסקים

כולם אוהבים לדבר על "השגת לקוחות חדשים". אנליטיקות, קמפיינים, לידים חמים, משפכים שיווקיים, מודעות מטורפות בפייסבוק. העסק מרגיש חי, תזזיתי, 'יש תנועה'.
ירים יד מי שלא נתקל באחת מהרשתות החברתיות באיזה קמפיין נוצץ שמבטיח עליה בכמות הלידים, שיפור תהליך המכירה, ובכלל – שיפור המסרים של הקמפיינים.

אז נכון, לידים זה חשוב ואפילו מאוד. אבל יש רגע אחד, קטן ושקט, שבו רוב העסקים מפילים לעצמם את כל ההשקעה – והוא מתרחש לאחר שהלקוח כבר שילם.

הלקוח עשה את שלו, הלקוח יכול ללכת

זה נשמע מצחיק, אבל אחרי הרכישה, זה כנראה הזמן שבו הכי קל להרוויח כסף. רוב העסקים פשוט… נעלמים. "תודה שקנית, ביי, תבוא שוב אם בא לך". ספוילר: הוא לא יבוא. כי אם אתה לא זוכר אותו, למה שהוא יזכור אותך?

למה עסקים נרדמים לאחר המכירה?

פשוט – כי כל המוח השיווקי של העסק מכוון לציד, לא לגידול. קל למדוד קליקים ולידים, קשה למדוד מערכת יחסים.

קל למכור הנחה, קשה לגרום ללקוח להרגיש שמישהו באמת חושב עליו.

והתוצאה –

רוב העסקים עובדים כמו דייט ראשון מצוין שמסתיים בלי טלפון. היה חיבור, הייתה אינטראקציה… ואז דממה. לא הודעה, לא "מה שלומך", לא "איך היה המוצר", כלום. וכמו בכל זוגיות – מי שלא מדבר, נשכח.

כסף חדש נמצא אצל לקוחות קיימים

מחקרים מראים שלקוח קיים קונה יותר מהר, ביותר כסף, ויותר פעמים.

לא צריך לשכנע אותו שאתה אמיתי, לא צריך להסביר מה המוצר, הסיכון שלו נמוך יותר, והאמון גבוה יותר.

אבל הנה הקטע המצחיק (או העצוב):

עסקים ממשיכים לרדוף אחרי זרים באינטרנט, בזמן שהלקוחות שכבר הוציאו כסף – מחכים לקבל יחס. קצת תשומת לב,

בדיקה שהכול עובד, המלצה לשדרוג רלוונטי, הצעה למוצר משלים.. משהו.

במקום זה? שקט. והשקט הזה עולה הרבה כסף. 

מה המסע צריך לכלול אחרי שהלקוח שילם?

בואו נדבר פרקטיקה, לא פילוסופיה. הנה כמה רעיונות לפעולה אוטומטית לאחר שהלקוח ביצע רכישה:

הודעת תודה אמיתית

לא – "תודה שקנית", שזה משפט כמו גג בלי בית, אלא משהו עם אופי, טון, DNA של המותג.

הלקוח צריך להרגיש שקיבל שירות מבני אדם, לא מבוט.

הדרכה והטמעה

מי שמוכר מוצר או שירות – צריך לוודא שהלקוח יודע להשתמש בו. לא שולחים מוצר ואומרים "בהצלחה", אלא מצרפים מדריך, טיפ, סרטון, הסבר קצר – כל דבר שמייצר תחושת ביטחון.

לקוח שמבין – קונה שוב.

לקוח שמתבייש לשאול – נעלם.

בקשת פידבק חכמה

פידבק זה זהב,  גם המחמאות וגם הכאפות. מאוד מומלץ לשלוח סקר חוו"ד לאחר רכישה.

מי שלא מבקש פידבק – מפספס דאטה.

ומי שמבקש פידבק ואז לא מגיב בחזרה או נוקט בפעולה – גרוע יותר.

מכירה טבעית ולא דוחפת

אחרי שהלקוח קיבל ערך, תמיכה, וקשר – אפשר להציע לו מוצר משלים, שדרוג, מנוי, תכנית המשך. לא במייל ראשון אחרי הרכישה, לא עם כותרת שחוקה כמו "רק היום!!!", אלא בהיגיון:

"קנית A → אולי תרצה גם B שמחזק אותו?"

זה לא מרגיש מכירה.

זה מרגיש שירות.

המשכיות

הלקוח צריך לדעת שהעסק חי, מייל פעם בחצי שנה לא נחשב. חשוב לשלוח בקביעות תוכן, טיפים, סיפורי לקוחות, עדכונים, ידע.. כל דבר שיחזיר אותו לזירה.

אם לא מדברים איתו – הוא שוכח שהיית קיים.

למה עסקים מפחדים לדבר עם הלקוח לאחר הרכישה?

משלוש סיבות פשוטות:

"אין לי זמן"

מוזר, כי זמן תמיד נמצא לקמפיין חדש..

"אני לא רוצה להציק"

ועם זאת את מרבה 'להציק' למי שעדיין לא מכיר אותך..

"אין לי מערכת לעשות את זה מסודר"

ופה מגיע החלק המציאותי: היום זה קל! אוטומציות, מיילים, סמסים,  בוטים, מסעות לקוח – הכול יכול לעבוד לבד באופן אוטומטי. העסק צריך להגדיר פעם אחת, והמערכת תדאג לעבוד בשבילך.

המסע האמיתי של הלקוח – לא קודם הרכישה, אלא אחריה 

תחשבו על זה, אם מישהו קנה, זה לא סוף הדרך, זו התחלה. הוא הרים דגל עם המילה "סומך עליך". אז מה תעשו עם זה?

עסק חכם רואה ברכישה לא סיום, אלא טריגר:

לשליחת תוכן

ליצירת קשר

להצעת פריט משלים

לשליחת טיפ

להזמנה לאירוע

לבקשת המלצה

ולהזכיר ללקוח שהוא לא לבד

אז למה רוב העסקים לא עושים את זה?

כי זה לא 'סקסי', זה לא מתפוצץ בקמפיינים, אין אנליטיקות נוצצות, אבל זו האמת הפשוטה:

הכסף הגדול נמצא במקום שאף אחד לא מסתכל עליו – הלקוחות שכבר שילמו.

מי שמתייחס לרכישה כאל התחלה ולא סוף – מייצר עסק יציב, רווחי, שלא תלוי בחסדי האלגוריתם.

לסיכום

רוב העסקים "מתים" בנקודה שבה הם צריכים להתחיל לחיות. הם נלחמים על כל ליד חדש, אבל מזניחים את האנשים שכבר הוציאו כסף. במקום להדליק עוד מדורה, כדאי להוסיף עצים למדורה שכבר בוערת.

המסע של הלקוח אחרי הרכישה הוא לא "תוספת נחמדה", הוא מנוע הצמיחה הכי זול, חכם ורווחי שיש.

מי שיבנה מערכת יחסים – ינצח.

ומי שלא?

ימשיך לגלות שלקוחות עוזבים בלי סיבה, כשבעצם… הייתה סיבה מצוינת.