דפי נחיתה

הפקת תובנות עסקיות מהמערכת – מה ואיך

לא מעט עסקים רוצים לייצר או לקבל תובנות עסקיות בעקבות הדיוורים שלהם, דפי הנחיתה, או תהליכי האוטומציה שמתבצעים אצלם בארגון, ואם נדבר בשפה מקצועית: BI – business intelligence. בשפה פשוטה – מה אנחנו כעסק יכולים ללמוד או לנתח ממה שקרה עד כה. האם יש לנו יכולת לנבא את מה שיקרה? האם אנחנו יכולים להבין באיזה כיוון או שיטה כדאי לנו לעבוד או להשקיע על-מנת להשיג את מטרות הארגון בצורה יעילה יותר?

 שיווק באמצעות מערכות יחסים

מערכת smoove  היא מערכת דיוור ואוטומציה, את זה אנחנו יודעים, אך היא יודעת לקחת את המושג הזה צעד אחד (או יותר) קדימה ולהפוך להיות Relationship Marketing. מה זה אומר? במילים פשוטות – להכיר את הלקוחות, להבין מה מעניין אותם, מה הם קונים, מתי, האם הם פותחים את הדיוור ששלחנו להם, באיזה שעות, האם הקליקו על קישורים, וכו'. המידע הזה שווה לנו לא מעט. ואם נדע לשאול את השאלות הנכונות ולנתח את המידע בהתאם – נוכל להבין טוב יותר מה קורה מצד הלקוחות שלנו.

מהן השאלות הנכונות?

שאלות כמו –

מהו המוצר המוביל שלנו?

למה יצרנו אותו?

האם הרכישות תלויות תקופה?

או אולי זה בכלל הקמפיין הפרסומי שהוביל אליו?

איזה כותרת הובילה לכמות הפתיחות הטובות ביותר?

האם ניתן לשכפל הצלחה שכזו בעתיד?

איזה עיצוב (סידור התוכן, צבעוניות, קריאייטיב) עשה עבודה טובה ביותר בהקלקה על תוכן או בהנעה לפעולה?

וברמת הלקוח –

מי רכשו?

היכן הם גרים?

מה המגדר שלהם?

מה מצבם המשפחתי?

כמה פעמים רכשו במסגרת תקופה מסוימת?

האם רכשו בעבר?

האם ניתן לקבוע כי הם לקוחות נאמנים?

האם היו מרוצים מהשירות?

ואם כן – האם היו ממליצים לחבר?

בקיצור, לכל עסק יש את התובנות המתאימות לו, וככל שיהיו לנו יותר תשובות מדויקות, נוכל להגיע אליהן.

איסוף תשובות ותובנות מהמערכת

אז ישבנו וחשבנו על שאלות מתאימות, יופי. אבל איפה יושבות התשובות לשאלות האלה?, ובעיקר – איך מקבצים אותן לכדי מידע פשוט וקריא?
את התשובות ניתן לאסוף במספר דרכים:

איסוף תובנות ידני

כן, כן, עבודת רגליים (או במקרה הזה – ידיים). נכנסים לכל אחד מהמיילים ששלחנו ומבצעים יצוא של הנתונים החשובים לנו. ולא, לא מדובר רק בכמה פתחו או הקליקו, אלא, מי פתח והקליק. ואם לדייק יותר – כמה פעמים הקליקו על המוצר/תוכן ששלחנו.
לכל דיוור שאנו שולחים יש נתונים סטטיסטיים, הנמצאים באייקון הנראה כמו גרף ונקרא "נתונים":

הקלקה עליו תציג לנו נתונים מספריים נטו על מה עשה הדיוור שלנו. אז מעבר לכך שנראה כמה פתחו וכמה הקליקו, נוכל גם להבין על איזה קישור הקליקו (במידה ויש יותר מאחד) וכמה פעמים הוקלק אותו קישור, ואת זה נמצא בחלק התחתון של מסך הנתונים:

כאן נוכל להבין כי המוצר/הקישור/התוכן המוביל שלנו קיבל 544 הקלקות שנעשו ע"י 329 אנשי קשר, כלומר, ברור לנו שיש כאלה שהקליקו יותר מפעם אחת (אולי אפילו יותר) וכאלה שהקליקו רק פעם אחת. המשמעות היא, שהמוצר או התוכן בהחלט מעניינים מספיק. אם נקליק על המספר (הכחול) נוכל אפילו לייצר לעצמנו רשימה של מתעניינים.
אם נצליב את המתעניינים האלה אל מול נתון אחר, כמו כמות רכישות בפועל, הרשמה וכו', נוכל להבין את רוח הדברים והמגמות של קהל היעד שלנו.

באותו מסך, אגב, נוכל להבין גם באיזה שעות או ימים הקהל שלנו פעיל יותר:

משם נוכל להחליט על מועד שליחת הדיוורים שלנו לפי ימים ושעות.

זוהי כמובן רק דוגמה אחת לניתוח המידע שקיבלנו,  יש עוד הרבה מידע שאפשר לשלוף מהמסך הזה.

איסוף תובנות אוטומטי

במערכת אפשר בצורה פשוטה לצבור כל מידע הקיים הן בדפי הנחיתה שלנו או בדיוורים שלנו לכדי מאגר נתונים פשוט, וזאת ע"י שימוש בכפתור חכם.
לכל טקסט, תמונה, מאמר,מוצר הקיים באחד מדפי הנחיתה שלנו, וכמובן כפתור – ניתן להציב קישור חכם, שיודע ויכול לבצע פעולות מאחורי הקלעים, בהתאם להתנהגות אנשי הקשר, ויכול לסדר את המידע ברמת הרשימות (כל מי שהקליק – יכנס לרשימה X) או ברמת נתוני הלקוח (כל מי שהקליק – תעודכן כרטיסיית הלקוח שלו ב-Y). מעבר לרמה הפשוטה של יצירת רשימת לקוחות המתעניינים במוצר/תוכן מסוים – ניתן גם לייצר תהליך אוטומטי ש"סוכם" את כמות הפעמים, בין אם מדובר בהקלקות או רכישות.

דוגמה לשימוש:
נניח שאנחנו מייצרים מפגשי תוכן (וובינר או סדנה למשל). נוכל לדעת בכמה כאלה השתתף איש הקשר שלנו, ואם רכש מוצר או מוצרים שונים, נוכל לדעת כמה פעמים עשה את זה.
פעולות במערכת:
1. יצירת שדה מותאם אישית מסוג "מספר", שיקבל אליו את ערך כמות הפעמים.
2. הגדרת תהליך אוטומציה פשוט: בכל פעם שאיש קשר ייכנס לרשימת משתתפי סדנה או ירכוש מוצר – נבצע העלאת מונה בשדה הזה ב-1. ובכל פעם שזה יקרה, נוכל לתת לו ציון כלשהו.

התהליך יכול להיראות כך:

כל עדכון של איש קשר יעלה את ערך שדה הסכימה שלנו ב-1.

ומה עושים עם זה בפועל?
ברמת הלקוח הפרטני – נוכל לתת ללקוח שלנו ציון איכות, מעורבות וכיוב'.
ברמת המוצר או השירות  – נוכל לדעת שזה המוצר או השירות הנמכרים ביותר שלנו.
איך?
נציג את המידע הזה בטבלת הרשימות. בכל רשימה במערכת, ניתן להגדיר את תצוגת העמודות. רואים את האייקון הקטן בצד שמאל, בצורת טבלה עם גלגל שיניים?

בלחיצה על האייקון הזה, ניתן להוסיף או לגרוע את עמודות הנתונים שיוצגו באותה טבלה:

את הטבלה והנתונים ניתן בהמשך לייצא לאקסל, ומשם לעשות כל חיתוך או ניתוח. בצורה זו, אפשר לנתח את המידע המתקבל לכדי תובנות עסקיות, בהתאמה לכל עסק והמטרות שלו.

לסיכום

תובנות עסקיות מגיעות קודם כל משאילת השאלות הנכונות, בהתאם ליעדי העסק. מרגע שיצרנו את סט השאלות עליהן נרצה לקבל תשובה – עלינו לאסוף את המידע הרלוונטי מהמערכת, ולנתח אותו. זה לא מסובך, כפי שראינו כאן למעלה, וזה בעיקר מאפשר לכם לנצל עוד מכלי המערכת בצורה אפקטיבית, שתעזור לקדם את העסק. שיהיה בהצלחה!

סגמנטציה שיווקית: איך לפלח קהל בצורה חכמה ולשפר תוצאות?

לא פשוט להגיע ללקוח הנכון עם המסר הנכון, ולמעשה, מדובר באתגר של ממש, שהעמידה בו יכולה לעשות את כל ההבדל בין עסק מצליח, לכזה שפחות. כאן בדיוק נכנסת לתמונה סגמנטציה שיווקית, המאפשרת להתמקד בקהלים רלוונטיים ולשפר ביצועים עסקיים. תוהים איך זה בדיוק עובד? כל התשובות כאן בכתבה.

סגמנטציה שיווקית – מה זה ולמה זה חשוב?

סגמנטציה שיווקית היא תהליך חלוקת קהל היעד למקטעים (סגמנטים) הומוגניים, בעלי מאפיינים, צרכים, ורצונות דומים. במקום לשדר מסר אחיד לכולם, המותג יכול לפנות לכל קבוצה בצורה ממוקדת ורלוונטית, ולתת ערך לכל אחד באופן אישי.

מהי סגמנטציה שיווקית בעולמות הדאטה והדיגיטל?

בעידן הדיגיטלי, סגמנטציה הפכה למדויקת ודינמית יותר. בעוד שבעבר פילחנו קהלים על בסיס נתונים דמוגרפיים בסיסיים, היום ניתן לשלב מידע ממגוון מקורות: היסטוריית גלישה, התנהגות באתר, היסטוריית רכישות, אינטראקציות עם תוכן, תחומי עניין, סטטוס משפחתי, מיקום גיאוגרפי ואפילו תחזיות התנהגות עתידית באמצעות אלגוריתמים מתקדמים.

ההבדל בין סגמנטציה לפרסונליזציה – ולמה זה משנה?

בעוד שסגמנטציה מחלקת את הקהל לקבוצות, פרסונליזציה מתייחסת להתאמה אישית ברמת המשתמש הבודד. סגמנטציה טובה היא הבסיס לפרסונליזציה אפקטיבית: תחילה מזהים קבוצות בעלות מאפיינים משותפים, ובתוך כל קבוצה מיישמים התאמות אישיות. הבנת ההבדל בין שני המונחים, חשובה לניצול יעיל של משאבי השיווק ולבניית אסטרטגיה מדורגת יעילה.

למה סגמנטציה היא בסיס לשיווק מדויק?

התאמת הצעת הערך (Value Proposition) לכל קהל יעד

כאשר אנו מכירים את הצרכים והמוטיבציות הייחודיים של כל סגמנט, אנו יכולים להתאים את הצעת הערך באופן שידבר ישירות ללב הלקוח. למשל, אותו מוצר יכול להיות מוצג כחוסך זמן עבור אנשים עסוקים, כמשפר איכות חיים עבור מחפשי חוויות, או כפתרון חסכוני עבור צרכנים שהמחיר הוא פרמטר שחשוב להם.

שיפור אחוזי פתיחה, הקלקה והמרות בכל ערוץ

מסרים ממוקדים מובילים להתעניינות גבוהה יותר. כך למשל, קמפיין דיוור המבוסס על התנהגות הלקוח, סטטוס אישי, או תחומי עניין, יכול להגדיל את אחוזי הפתיחה באופן משמעותי, ולייצר מעורבות גבוהה שתוביל להמרות. סגמנטציה נכונה גם מאפשרת לייצר התאמות לתוכן בכל שלבי המשפך השיווקי של העסק, מההיכרות הראשונית ועד להמרה וטיפוח נאמנות לקוחות.

חיסכון בתקציב פרסום והגדלת החזר ההשקעה (ROI)

במקום לפזר משאבים בניסיון להגיע לכולם, סגמנטציה מאפשרת להשקיע במדויק בקהלים בעלי פוטנציאל המרה גבוה, ולשפר משמעותית את החזר ההשקעה (ROI).  

זיהוי תובנות קהל לצורך אופטימיזציה שיווקית מתמשכת ומדויקת

סגמנטציה מספקת יותר מאשר דרך לשווק – היא מהווה מקור לתובנות עמוקות על קהל היעד. ניתוח התנהגות לפי סגמנטים, מאפשר לזהות מגמות, צרכים חדשים, והזדמנויות שוק שאחרת היו נשארות בלתי מזוהות.

איך מיישמים סגמנטציה אפקטיבית בעסק?

שלב 1 – איסוף וארגון נתונים מהמערכות הקיימות

התחילו עם הנתונים שכבר קיימים במערכות ה-CRM או התקשורת השיווקית שלכם: נתוני אנליטיקס, רשימות תפוצה ופעילות ברשתות חברתיות, ואחדו את המידע למקום אחד כדי לקבל תמונה מלאה. זכרו לשמור על פרטיות המידע ולעמוד בדרישות רגולטוריות כמו GDPR.

שלב 2 – הגדרת משתני פילוח: דמוגרפיים, התנהגותיים ותחומי עניין

בחרו את המשתנים המנבאים בצורה הטובה ביותר את התנהגות הלקוחות. למשל משתנים דמוגרפיים (גיל, מגדר, הכנסה, השכלה ומצב משפחתי), משתנים גיאוגרפיים (מיקום, אזור), משתנים פסיכוגרפיים (ערכים, תחביבים, סגנון חיים, תחומי עניין), משתנים התנהגותיים (נאמנות למותג, תדירות רכישה, שלב בתהליך הרכישה, רגישות למחיר) וסוג לקוח (משתמש חדש, קבוע, לשעבר, פוטנציאלי). 

שלב 3 – בניית סגמנטים ראשוניים ובחינת ביצועים

התחילו עם מספר קטן של סגמנטים ברורים, ובצעו קמפיינים ניסיוניים כדי לבחון את ההשפעה. מדדו יחס המרה וביצועים אחרים בכל סגמנט, והשתמשו בתובנות לשיפור הפילוח. זכרו שסגמנטציה טובה מייצרת קבוצות שהן:

  • גדולות מספיק כדי להיות כדאיות מבחינה כלכלית
  • מובחנות זו מזו במאפיינים ובתגובות לשיווק
  • נגישות באמצעות ערוצי התקשורת הקיימים
  • יציבות מספיק לאורך זמן כדי להצדיק השקעה

שלב 4 – אוטומציה, עדכון ותחזוקה שוטפת של הקבוצות

סגמנטציה איננה פרויקט חד-פעמי אלא תהליך מתמשך. השתמשו באוטומציה כדי לעדכן את הסגמנטים בזמן אמת, על בסיס התנהגות עדכנית או שינוי סטטוס, בחנו את הרלוונטיות של הסגמנטים באופן קבוע, והתאימו אותם למציאות המשתנה.

סוגי פילוח קהל הקיימים בשיווק הדיגיטלי

קיימים מספר מודלים מובילים לסגמנטציה, בעולם השיווק הדיגיטלי. למשל: RFM, שהוא פילוח לפי זמן מהרכישה האחרונה, תדירות רכישות וערך כספי, וגם מודל שלבי מוכנות לרכישה, כמו התעניינות, החלטה, פעולה. יש גם פילוח לפי ערוץ רכישה, כמו אונליין או אופליין, וגם פילוח לפי ערך חיים, כמו זיהוי לקוחות בעלי פוטנציאל ערך גבוה והשקעה גבוהה בהם, כפועל יוצא מכך.

דוגמאות ליישום סגמנטציה במערכות שיווק

פילוח אוטומטי במערכת דיוור חכמה

מערכות דיוור מתקדמות מאפשרות יצירת סגמנטים דינמיים על בסיס התנהגות המשתמש: מי פתח מיילים קודמים, מי לחץ על קישורים מסוימים, ומי ביצע פעולות באתר. באמצעות דפי נחיתה וטפסים, אפשר גם לאסוף מידע ונתונים רלוונטיים, שיהוו בסיס לפילוח. כך ניתן לשלוח תוכן ממוקד יותר שמגדיל משמעותית את שיעורי ההמרה.

יצירת קהלים מותאמים בפייסבוק / גוגל

פלטפורמות פרסום דיגיטליות מאפשרות יצירת 'קהלים דומים' (Lookalike Audiences) – קהלים חדשים הדומים במאפייניהם ללקוחות הקיימים שלכם. ניתן גם ליצור פילוחים מבוססי-ערך, כמו "רוכשים בערך גבוה" או "מבקרים חוזרים", ולכוון את הפרסום בהתאם.

דיווח ובקרה לפי פלחים – איך לנתח תוצאות?

חשוב לנתח ביצועים לא רק ברמת הקמפיין הכללית, אלא לפי סגמנטים. כך תוכלו לזהות איזה קהלים מגיבים הכי טוב, ולהשקיע בהם יותר. מעקב אחר מדדים כמו עלות רכישת לקוח (CAC) ולפי סגמנט מאפשר אופטימיזציה יעילה של תקציב השיווק.

כלים לביצוע סגמנטציה במערכת smoove

המערכת מספקת לכם כלים שבאמצעותם ניתן בין היתר גם לאסוף מידע שישמש לביצוע הפילוח לקבוצות:

  • דפי נחיתה

    בדף נחיתה, הנרשמים מוזמנים להשאיר פרטים כדי לסיים את ההנעה לפעולה. זאת הזדמנות מצוינת להוסיף שאלה אחת או יותר, מעבר לפרטים הבסיסיים, שתהווה נתון רלוונטי לפילוח. לדוגמה – מדריכי הורים יכולים להוסיף שאלה על גילאי הילדים ולשלוח בהמשך טיפים בהתאמה לשלב ההתפתחותי, יועצי תיירות יכולים להוסיף שאלה על סגנון טיול מועדף (זוגי, משפחתי, בטן גב, אתגרים..) ואז לשלוח מבצעים רלוונטיים, וכו'.

  • סקרים

    בנוסף לדף נחיתה המשמש לטובת הרשמה או רכישה, אפשר לייצר סקר שמטרתו היא איסוף נתונים וקבלת מידע רלוונטי בנושא ספציפי. זה יכול להיות תחת הכותרת של מיטוב השירות והרצון לתת ללקוחות מידע וערך פרסונלי, ולכלול שאלות שיעזרו לפלח את הקהל לפי מאפיינים, אבל זה גם יכול להיות סקר שביעות רצון שיאפשר איסוף מידע על חווית הלקוח מהמוצר / שירות, מה שיאפשר לעסק לפלח את הלקוחות למרוצים וכאלה שפחות מרוצים וזקוקים לשימור.

  • מיילים

    אפשר לצרף למייל סקר חוות דעת על מוצר / שירות, ואז בעצם גם לתת ערך ומידע חשוב, וגם לאסוף מידע מהצד השני, על חוויית הלקוח ומה כדאי לשמר או לשפר.

  • יצירת טופס הצטרפות לדיוור / פופ אפ

    גם כאן, מעבר לפרטים הבסיסיים שהנרשמים ימלאו, אפשר להוסיף שדה אישי שיענה על צורך רלוונטי של העסק, ויאפשר לצרף כל נרשם כזה לאחת מקבוצות הפילוח. את הטפסים והפופ אפים אפשר להטמיע גם באתרים וגם בדפי נחיתה, וכך לפגוש את הלקוחות הפוטנציאלים בכל מקום שבו הם גולשים.

  • דוחות סטטיסטיים

    שימוש בדוחות הסטטיסטיקה יכול לעזור לכם לבצע פילוח בהתאם לרמת המעורבות של אנשי הקשר בדיוור שהם מקבלים. באמצעות הדוחות אפשר להבין מי פתח את הדיוור, מי הקליק, על מה הקליקו יותר או פחות וכו'. כל נתון כזה יכול להוות בסיס להצטרפות לרשימת פילוח ולהוביל להמשך דיוור ופעולות בהתאמה.

הנתונים שנאספים בכל הכלים הנ"ל נשמרים במערכת, תחת שדות אישיים או שדות טופס, ומאפשרים לכם לפלח את הקהל ולהוציא תובנות חשובות להמשך הפעילות השיווקית מול כל קבוצת פילוח. 

סיכום – למה כדאי להתחיל עם סגמנטציה שיווקית עכשיו?

סגמנטציה שיווקית היא צורך חיוני בעולם תחרותי. היא מאפשרת תקשורת מדויקת יותר, משפרת את ה-ROI, חושפת הזדמנויות חדשות ומייעלת את השימוש במשאבים. במקום לנחש – תוכלו לדעת מה הלקוחות צריכים ולפעול בהתאם. התחילו בקטן, מדדו והתאימו, ושלבו בין כל הנתונים, שיחד עם טכנולוגיה ויצירתיות יעשו את ההבדל.

 

התראות טובות! או – הודעות אוטומטיות מהמערכת

בין אם אתם משתמשים חדשים במערכת smoove ובין אם אתם ותיקים, בטח שמתם לב כי מפעם לפעם אתם מקבלים עדכון על מצטרף חדש שנרשם, אחד כזה שהסיר את עצמו וכו'. זה נהדר לדעת מה קורה במערכת מבלי להיכנס אליה ולהיות פעיל 24/7. אז איזה התראות אפשר לקבל מהמערכת והיכן ניתן לקבוע מה לקבל ומה לא? על כך בכתבה קצרה זו.

התראות מערכת  

נתחיל קודם כל במי מקבל התראות מערכת – יש יוזר אחד כזה, והוא זה שנרשם למערכת.

אל רשימת התראות המערכת מגיעים מהתפריט השמאלי העליון, מתחת לשם החשבון:
לוחצים על הגדרות >

נכנסים ללשונית ההתראות >

כאן אנחנו יכולים לראות את סוגי ההתראות שנוכל לקבל מהמערכת, וכמובן לסמן את אלה שאכן נרצה לקבל בפועל:

אז נכון, לא נרצה שיעירו אותנו באמצע הלילה על כל התראה, ולכן אנחנו בהחלט יכולים לסמן את הדברים החשובים לנו יותר ואת אלה שפחות.

התראות על הרשמה מדף נחיתה

אז יש איזה 'פטנט' כזה, שאם מישהו נרשם בדפי הנחיתה שלנו, נוכל לייצר התראה קצת אחרת.

נגיד, תיאורטית כמובן, שיש לנו צוות עובדים שצריך לקבל את פרטי הנרשמים ולחזור אליהם. אותן התראות שציינתי למעלה יודעות לשלוח הודעה רק למנהל המערכת. כלומר היוזר הראשי.

 

אבל מה עם השאר?

 

 

כאן, אנחנו יכולים להגדיר את ההתראה בטופס עצמו, בתוך דף הנחיתה שלנו. ואת זה עושים כך:

זה הטופס שלנו:


נקליק על אייקון ההגדרות שלו (זה שנראה כמו מברג ומפתח שוודי… כן?):

בחלונית שתיפתח, נקליק על לשונית ההתראות:

וכאן נוכל להגדיר כתובות מייל או מספרי טלפון של אנשי הצוות הרלוונטיים, שאנחנו רוצים שיקבלו התראה על ההרשמות בטופס הספציפי הזה:

כך שברגע שיצטרף איש קשר חדש, כל מי שנגדיר במערכת יקבל עליו עדכון ויוכל לפנות אליו ולהמשיך את התהליך מולו.
לא מסובך, נכון?

לסיכום – לפעמים, התראות, הן לא דבר כזה גרוע, תלוי איך מסתכלים עליהן ;)

הגלריה וסוגיית התמונות הפתוחות

חלק עיקרי בכל דיוור ובוודאי בדפי הנחיתה שלנו הן התמונות. הן הרי החלק העיצובי, הצבעוני, ה"חי" של התוכן שלנו. אומרים שתמונה אחת שווה 1000 מילים, אז בואו ונבין איך אפשר לנהל במערכת את התמונות ואת הגלריה שמכילה את אותן, ועל הדרך – עוד כמה מושגים שיכולים להפוך את התכנים שלנו לטובים ויעילים יותר.

גלריית התמונות במערכת

כל תמונה שנעלה למערכת, ללא שום קשר למיקום העתידי שלה – דיוור, דף נחיתה, דף פורטל וכו' – עולה קודם כל לתיקייה העיקרית הנקראת "גלריה". התמונה שהעלינו יכולה לשמש אותנו לכל אותם ערוצים שציינתי מעלה, כי למעשה הפכנו אותה לקובץ המאוחסן בשרת של smoove. לקובץ הזה יש שם וכתובת, וכך ניתן "למשוך" אותו לכל מקום שנרצה.

אבל, מדובר הרי בתיקייה אחת גדולה, כמו שק אחד גדול שמכיל את כל התוכן הוויזואלי שלנו, אפשר לסדר אותו? צריך לסדר אותו?  למה כדאי לנו בכלל לסדר אותו? בואו נבין, אבל הפעם במונחים שפחות נשמעים כמו סינית מדוברת.

כל תמונה שהעלינו קיבלה כתובת מאוד מסוימת, וכשאנחנו משלבים אותה בדיוור שלנו, אנחנו בעצם מפנים את הדיוור לכתובת הזו. אם נשנה את הכתובת או נמחק את התמונה מהגלריה – התמונה תעלם מהמייל. אז במקרה של מייל, מדובר בחיי מדף  קצרים יחסית של כמה ימים, ואם תמונה אחת או יותר לא תוצג, זה אולי לא יהיה נורא כל-כך, אבל דף נחיתה שאנו עובדים איתו בצורה שוטפת, עלול להיפגע מכך – תמונת הקאבר עלולה להיעלם, תמונות האייקונים, תמונת הפרופיל שלנו – בעצם כל תמונה שקיימת עלולה להיעלם אם נשנה לה את הכתובת או נסיר אותה מהגלרייה.

אז איפה זה פוגש אותנו?

סביר שאתם עובדים באחת משתי צורות העבודה הבאות:

  1. הורדת התמונה מהמחשב בכל פעם מחדש – כלומר, בגלריה שלכם תופיע אותה תמונה כמה וכמה פעמים, והיא אמנם תהיה אותה תמונה, אך בכל מייל או דף היא תקבל כתובת משלה, והמשמעות תהיה העמסת תכנים ומשקל על התיקייה שלכם.
  2. שימוש חוזר בתמונה שכבר הועלתה לגלרייה – בכל פריט תוכן שתייצרו תחפשו בגלריה עד שתמצאו את התמונה הרצויה ורק אז תמשכו אותה – חסכתם משקל וכפילות, אך החיפוש עצמו היה מתיש.

אז מה הפתרון? לסדר את התמונות בתיקיות משנה! תיקייה אחת לתמונות קאבר, אחת לאייקונים, עוד אחת לתמונות אווירה וכו'.

זה בהחלט אפשרי – אך הדגש כאן הוא שצריך לתכנן את הפעולה מראש. כלומר, קודם צריך להקים תיקייה ייעודית שנקרא לה לדוגמה "תמונות header", ורק לאחר שניצור אותה נמשוך אליה את התמונות הרלוונטיות.

להמחשה, כך נראית הגלריה שלנו כעת:

על מנת לסדר אותה מראש, יש להקים תיקיה מתאימה:

אחרי שיצרנו את התיקייה הרצויה נוכל להעלות אליה תמונות כך:

כך שאם אתם בראשית דרככם ורוצים לנהל את ארכיון התמונות שלכם בצורה מסודרת, וכן, גם אם כבר העליתם תמונות ובא לכם להתחיל לעשות סדר – זו הדרך.

שימו לב כי לא ניתן לגרור ו/או לשנות מיקום של תמונות קיימות, שהרי הכתובת שלהן תשתנה ותשפיע על דף הנחיתה או הדיוור בו הן מופיעות.

עריכת תמונות במערכת

אז נניח שעלתה תמונה וגיליתם שהיא גדולה מדי, רחבה מדי, או בקיצור לא מתאימה לדף או לדיוור. שוב לדבר עם המעצב? שוב לפתוח Canva או פוטושופ? לא חייבים!

אפשר לערוך אותה ישירות מתוך המערכת, ממש כך:

הקלקה על עריכת התמונה תפתח ממשק עריכה פשוט אך יעיל לתיקון תמונות

מכאן ניתן לחתוך, לעגל פינות (עד כדי עיגול מלא) ועוד פונקציות פשוטות שיתאימו יותר את התמונה לדף הנחיתה שלנו. שמירה של התוצאה תייצר לנו תמונה חדשה בגלריה, איתה נוכל להשתמש בעתיד שוב ושוב (ושוב…).

תמונות פתוחות

כחלק ממסלולי התמחור החדשים של smoove, מקבלים את הפיצ'ר "תמונות פתוחות" כברירת מחדל. מה זה בכלל? התמונות היו סגורות עד עכשיו? מה זה אומר "סגור"?

אז רגע, נעשה סדר בהגדרות:

תמונות פתוחות הוא יישום המבטיח שהתמונות שצירפתם לניוזלטר שלכם יפתחו מיד בגוף המייל, עם פתיחתו.

היישום למעשה מבטל את המקרים בהם דיוור מעוצב המכיל תמונה, לא נפתח על כל מרכיביו, והנמען מתבקש ללחוץ על כפתור "הצג תמונות" כדי לצפות בתמונה המצורפת, מקרים שלעיתים גורמים לאיבוד עניין וקשב.

המקרים האלה לא היו (כן, בלשון עבר) תלויים בכלל בכם! לרוב הם היו תלויים באיש הקשר שלכם, בהגדרות הפרטיות שלו ובמערכת הדיוור הפרטית שלו.

אם איש הקשר שלכם בחר שלא לקבל תמונות פתוחות מסיבות אבטחה כלשהן או אפילו סיבות של שמירת מקום (כל תמונה הרי שוקלת כך וכך קילובייט), הוא יקבלו את הדיוור שלכם עם הודעה שלדיוור מצורפת תמונה, ולצפייה בתמונה צריך להקליק. כן, עוד הקלקה, לא תמיד מיותרת אבל עוד אחת. וזה עלול לגרום לחלק מאנשי הקשר גם לפספס תכנים.

מסקנה אחת היא כמובן שלא להעלות תוכן חשוב ע"ג תמונה, מסקנה נוספת היא לתת לכל תמונה תיאור שנקרא "טקסט אלטרנטיבי" – שידע "להרגיע" הן את המערכת והן את איש הקשר.

אבל "תמונה פתוחה", תאלץ את מערכת הדואר (ג'ימייל, וואלה, אאוטלוק וכו') להציג את התמונה עצמה. עד כה, תוספת שכזו הייתה עולה בתשלום נוסף, כיום כבר לא. התמונות שהצבנו במייל – יגיעו כפי שרצינו! זה כל הסיפור.

וחדש חדש מהתנור – טקסט ע"ג תמונה, אפשר? למה לא!

רגע מה? העלנו תמונה ואפשר לכתוב עליה? כן!

איך?

ממש ככה:

רואים את הכיתוב "טקסט על תמונה"? אז זה זה! נגיד והעלינו תמונה של הברנש החתיך הזה, ונרצה לרשום משהו.

כך זה נראה במקור:

וכך זה ייראה לאחר הוספת הטקסט:

 לסיכום, כמו שאמרתי, תמונה שווה 1000 מילים. לפי ספירה שלי, למאמר הזה יש לפחות 832.. מקווה שזה עשה לכם סדר.

נתראה בגלריה!

מהי חווית משתמש (UX) ואיך מתכננים אותה נכון?

חווית משתמש (UX) היא המפגש הכולל שבין אדם למוצר או שירות דיגיטלי, והיא משקפת את ההרגשה, הנוחות והאפקטיביות שחווה המשתמש בעת השימוש. איך יוצרים אותה ומה חשוב להביא בחשבון בנושא הזה? תוהים לגבי סוגיות אלו ונוספות? תשובות לכך ועוד, בכתבה הבאה.

מהי חווית משתמש (UX) ולמה זה כל כך חשוב?

הגדרה קצרה ומדויקת של חוויית משתמש – חוויית משתמש (UX) מתארת את מכלול החוויות, התחושות והרשמים שאדם חווה בעת אינטראקציה עם מערכת דיגיטלית או מוצר. בעולם של שיווק דיגיטלי, UX איכותי מהווה גורם מכריע בהצלחת קמפיינים ובשיפור אחוזי המרה, כאשר הוא מעניק למשתמשים דרך פשוטה, אינטואיטיבית ונעימה להשיג את מטרותיהם באתר, אפליקציה או שירות מקוון. יסודות חווית משתמש ממוקדת ומותאמת מהווים את התשתית לכל אסטרטגיית שיווק דיגיטלי אפקטיבית, ומגשרים בין צרכי העסק לצרכי הלקוחות.

חשיבות חוויית המשתמש בעולם הדיגיטלי של היום

בשוק הדיגיטלי הצפוף והתחרותי, חווית משתמש מעולה מהווה את ההבדל בין מוצר מצליח לכזה שפחות, בין שירות שמרוויח לכזה שנזנח. במציאות שבה משתמשים חשופים לאינספור אלטרנטיבות במרחק קליק בודד, חוויה דיגיטלית מלוטשת היא הדרך היחידה לבלוט מעל המתחרים ולשמר את תשומת הלב היקרה של הגולשים לאורך זמן. נתונים מחקריים מדגישים כי משתמשים מקבלים החלטה לגבי אתר בתוך שניות ספורות, ויעזבו מיידית אם החוויה אינה עונה על ציפיותיהם – עובדה המדגישה את החשיבות הקריטית של תכנון UX מדויק, מעמיק ומבוסס מחקר משתמשים.

המרכיבים המרכזיים מהם עשויה חוויית משתמש מוצלחת

שמישות (Usability) – כמה קל להבין ולתפעל את הממשק

שמישות מורכבת מחמישה מרכיבים עיקריים: לימודיות (כמה קל למשתמשים לבצע מטלות פשוטות בפעם הראשונה), יעילות, זכירות, שגיאות וסיפוק. ממשק בעל שמישות גבוהה מאפשר למשתמשים להשיג את מטרותיהם בקלות, במהירות ובמינימום תסכול, בין אם הם משתמשים חדשים או ותיקים.

נגישות – חוויית משתמש שמתאימה לכולם

נגישות בחוויית משתמש משמעה יצירת ממשקים שכל אדם יכול להשתמש בהם, כולל אנשים עם מוגבלויות שונות או צרכים מיוחדים. ממשק נגיש לא רק מרחיב את קהל המשתמשים הפוטנציאלי, אלא גם מעיד על מחויבות לערכים של שוויון והכלה, ובמקרים רבים אף נדרש על פי חוק.

עיצוב ואסתטיקה – החיבור בין יופי לפונקציונאליות 

אסתטיות בחוויית משתמש מתייחסת למראה הכללי של ממשק המשתמש ומידת היותו נעים לעין, כולל שימוש באלמנטים גרפיים כמו צבעים, צורות ופונטים. עיצוב טוב הוא לא רק יפה לעין אלא גם תומך בפונקציונליות על ידי יצירת היררכיה ויזואלית, הדגשת פעולות חשובות, והנחיית המשתמש באופן אינטואיטיבי דרך המערכת.

אמינות ואבטחה – יסודות לבניית אמון משתמשים

אמינות בחוויית משתמש מתבטאת בהעברת מידע מהימן ומדויק למשתמש, והבטחה שהמערכת פועלת באופן עקבי ובטוח. יצירת תחושת אמון במשתמשים היא קריטית במיוחד באתרים הכוללים עסקאות כספיות, איסוף מידע אישי או קבלת החלטות משמעותיות, והיא מושגת דרך שקיפות, אבטחת מידע גלויה ותגובות מערכת ברורות.

עקרונות מפתח בתכנון חוויית משתמש איכותית

מחקר משתמשים – להבין לפני שמעצבים

מחקר משתמשים הוא הבסיס בתהליך יצירת חווית משתמש מוצלחת, שכן הוא חושף את ההתנהגויות, את המוטיבציה והצרכים האמיתיים של קהל היעד. כאשר מתכננים שדות מותנים בטפסים דיגיטליים, למשל, מחקר מעמיק מאפשר להבין בדיוק מתי משתמשים זקוקים למידע נוסף או הנחיות, ובאילו מקרים עודף בקשות מידע רק יוצר חיכוך מיותר. שיטות כמו בניית פרסונות – דמויות מפורטות המייצגות סגמנטים שונים בקהל היעד – מאפשרות למעצבים לצאת מנקודת המבט האישית שלהם ולהיכנס לנעלי המשתמשים, מה שמוביל לפתרונות ממוקדים ואפקטיביים יותר.

אפיון ועיצוב – להפוך תובנות לחוויית שימוש ברורה 

האפיון והעיצוב מתרגמים את תובנות המחקר לממשק מוחשי, כאשר הרושם הראשוני של העיצוב הגרפי משפיע ישירות על אמון המשתמש ונכונותו להמשיך. עיצוב המשדר מקצועיות ואמינות יוצר תשתית רגשית לאינטראקציה מוצלחת, בעוד שמיפוי שיטתי של נקודות המגע מאפשר יצירת פתרונות עקביים לאורך המסע הדיגיטלי.

בדיקות, שיפור והתאמה – אופטימיזציה מתמשכת לחוויה

מבחני שימושיות בוחנים את התאמת החוויה למשתמשים ומסייעים בשיפור ממשקים חדשים או קיימים, כאשר מומלץ להיעזר גם בכלים כמו סקר שביעות רצון, המספקים מידע חשוב על מה עובד טוב ומה דורש שיפור, בהתבסס על חוויות אמיתיות של משתמשים.

איך יוצרים חוויית משתמש אפקטיבית – שלב אחר שלב

תכנון נכון – אבני הדרך להצלחת המוצר

תסריטי שימוש הם מרכיב קריטי בתכנון UX, שכן הם ממפים את הדרכים השונות בהן ישתמשו במוצר. חשוב לזהות, לדרג ולתעדף את התסריטים השונים, כדי למנוע עומס ויזואלי, ולאפשר למשתמשים להתמצא בהתאם לצרכיהם, גם כשהם שייכים לאותו קהל יעד או כשאותו אדם משתמש במוצר בדרכים שונות בהתאם לנסיבות.

כלים ושיטות עבודה שמובילים לתוצאה טובה יותר

UX Design הוא תהליך ליצירת מוצרים בעלי משמעות ורלוונטיות למשתמשים. שילוב של כלי אימייל מרקטינג עם עקרונות UX, מייצר קמפיינים יעילים, המגיבים לצרכי המשתמשים ומעודדים מעורבות. כלים מתקדמים כמו מפות חום, רישום מסע המשתמש ומסגרות עבודה לעיצוב ממשק, מייעלים את תהליך העבודה ומקצרים את זמן הפיתוח, תוך שמירה על איכות.

מדידה והערכה – איך יודעים אם החוויה באמת עובדת?

מדידת איכות UX משלבת מדדים כמותיים (זמן ביצוע משימה, שיעורי נטישה, המרות) עם מדדים איכותניים (ראיונות וקבוצות מיקוד). כלים כמו Google Analytics, Hotjar ו-UserTesting מספקים נתונים על התנהגות המשתמשים, בעוד שמחקר איכותני מספק תובנות עמוקות. מזכירים לכם שגם ב-smoove יש לכם מגוון אפשרויות לניתוח נתוני הדיוור וההודעות שלכם, להבנת צרכי הקהל והמעורבות. שילוב כל המדדים מאפשר לקבל תמונה מלאה ולזהות הזדמנויות לשיפור מתמשך. 

טרנדים חדשניים שמעצבים את חוויית המשתמש היום

טכנולוגיות מתקדמות שמשנות את חוקי המשחק

ממשקי קול ובינה מלאכותית משנים את האופן שבו משתמשים מתקשרים עם טכנולוגיה, ומאפשרים אינטראקציות טבעיות יותר ומותאמות אישית. מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR) פותחות אפשרויות חדשות לחוויות משתמש סוחפות יותר, שחוצות את הגבול בין העולם הדיגיטלי לפיזי.

מגמות עיצוב בולטות המשפיעות על ממשקים מודרניים

מגמות העיצוב העכשוויות מובלות ע"י עיצוב מינימליסטי ופשטות עקבית, עם דגש על מרחב לבן, היררכיה טיפוגרפית ברורה, ואלמנטים גרפיים נקיים. מיקרו-אינטראקציות ואנימציות עדינות הופכות לכלי חשוב ליצירת משוב מיידי וחיבור רגשי עם המשתמשים, תוך שיפור הנאת השימוש והבהרת התהליכים במערכת.

סיכום ומסקנות – למה UX הוא חלק בלתי נפרד מהצלחה דיגיטלית?

חווית משתמש טובה היא אחד הדברים המבדילים בין מוצר או שירות טוב שמרוויח כסף, לבין כזה שאף אחד לא משתמש בו. ולכן, השקעה בתכנון UX מדויק ומחקר עומק של צרכי המשתמשים אינה מותרות אלא הכרח עסקי בעולם תחרותי שבו תשומת הלב היא המשאב היקר ביותר. תכנון UX אפקטיבי אינו מסתיים בהשקת המוצר אלא ממשיך בתהליך מתמיד של למידה, שיפור ותוכנית תאמה לצרכים המשתנים של המשתמשים ולטכנולוגיות חדשות.

שדה נסתר בטופס – רב הנסתר על הגלוי!

שדה נסתר הוא שדה שנמצא בטופס, ורק בעל החשבון רואה אותו. כמנהלי החשבון, ניתן להציב שם כל תוכן שנרצה שיופיע בצורה קבועה. איך כדאי להשתמש בו ולמה זה חשוב? התשובות בכתבה זו. 

איך אפשר להשתמש בשדה נסתר?

נגיד שיש לנו כמה טפסי רישום באותו דף הרשמה – עליון ותחתון (יש כאלה שיוצרים אפילו טופס שלישי, מי אני שאשפוט), ונרצה לדעת מי מהטפסים עשה עבודה טובה יותר, או במילים אחרות – האם הצלחנו לשכנע את הגולשים שלנו להירשם כבר בשלב הראשוני, או רק לאחר גלילה מסויימת, ואולי בכלל רק בסוף העמוד אחרי שעברו את כל התוכן שלנו? מדובר במידע מעניין שיכול ללמד אותנו מה מצליח יותר, ומה פחות. אבל כל שלושת הטפסים, או אם לדייק, דף ההרשמה עצמו, יוביל אותנו לרשימה אחת בלבד. אז איך נדע איזה טופס עשה עבודה טובה יותר?

נייצר שדה נסתר לכל אחד מן הטפסים ונקרא לו בשם אחר – טופס 1/טופס 2/טופס 3 וכו'.

עוד דוגמה –

נניח שנרצה לדעת איזה פורמט עבד טוב יותר, מחשב או טלפון נייד? בצורה דומה, נייצר שדה נסתר לכל פלטפורמה, ונרשום בו את האפיק דרכו בוצעה ההרשמה. או אולי את עיר המגורים, שם הקמפיין, שיטת הקידום (פייסבוק? גוגל? אינסטגרם?), וכו'. בעצם אפשר להגדיר בשדה הזה כל מידע קבוע, שמייצג מאפיין קבוע כלשהו של הטופס, ויכול ללמד אותנו מה עושה עבודה טובה או נכונה יותר.
שהרי זו מהות תהליך שיווק נכון – למידה ושכפול של מה שעובד, ותיקון מה שלא עובד.

מה עושים עם המידע הזה, ואיפה רואים אותו?

אפשרות אחת היא לנתח את תוצאות הלידים שלנו, או, לייצר לעצמנו סוג של דשבורד מסודר שמציג גם את המידע הזה.  נתחיל מההבנה שהמידע הזה, קבוע ככל שיהיה, שאנחנו קבענו מראש – הוא תוכן לכל דבר וניתן להציגו. אפילו בטבלה. כשאנחנו בודקים את הרשימה אליה יעדנו את אותו דף רישום – נמצא בצידה השמאלי העליון אייקון של טופס המשולב בגלגל שיניים:

הקלקה על האייקון הזה, תאפשר לנו להוסיף או להסיר שדות מתצוגת הרשימה. כך שאם נרצה לדעת מה מקור ההרשמה, איזה טופס או אפיק שיווק עשה עבודה טובה יותר (וכמובן בהנחה שהקמנו שדות רלוונטיים) – כל מה שנצטרך לעשות הוא, לבחור את השדה המתאים להצגה.

לדוגמה – אפיק שיווק:

את העמודה שתתווסף לנו, נוכל לנהל בדיוק כמו בקובץ אקסל – נקליק על הכותרת של העמודה ונוכל לסדר אותה מהקטן לגדול, מהגדול לקטן, לפי סדר א'-ב', נוכל אפילו לייצא אותה לאקסל (ע"י הקלקה על האייקון של מסמך האקסל) ושם להמשיך לנתח את הנתונים.

יצירת שדה נסתר

מוסיפים לטופס שדה חדש ומגדירים אותו כ 'שדה נסתר'. לאחר מכן נוכל לקבוע ערך שיתווסף אל השדה הזה באופן אוטומטי.

בהגדרת השדה זה נראה כך:

במערכת זה יראה כך:

ולנרשמים שלנו בדף עצמו, זה יראה כך:

זה הכל? ממש לא!

כל שינוי מידע שכזה בעצם מבצע עדכון של פרטי איש הקשר שלנו (כיוון שמדובר בשדה אישי, שהערך שלו משתנה מנרשם לנרשם בהתאמה). לכן אפשר (ומומלץ) לנצל אותו לתהליך אוטומטי כטריגר "עדכון איש קשר".
תארו לעצמכם שתהיה לכם היכולת להגיב בצורה שונה לכל מי שמילאו פרטים דרך סמארטפון ולמי שמילאו את הפרטים מהמחשב, לשלוח מייל שונה למי שמילא את הפרטים דרך פייסבוק או דווקא דרך גוגל (אולי יש שם תכנים שונים?). כל עדכון שכזה יכול לשמש אותנו כטריגר שידע לשגר מסר מתאים למתעניינים שלנו.

התהליך יראה ככה:

ברגע שיוטרג עדכון של איש הקשר בשדה הזה, הסטטוס יבדוק מה העדכון שבוצע (נגיד נרשם דרך פייסבוק). אם עמד בתנאי נשלח תוכן מתאים, אם לא עמד בתנאי, כנראה שנרשם דרך גוגל ולכן יקבל תוכן אחר.
באמת שאין גבול ליכולות הפילוח שלנו. וכן, אפשר לייצר כמה שדות מוסתרים ולקבל עוד ועוד מידע.

לסיום, אחזור שוב על המנטרה שלי: ככל שנדע יותר פרטים על איש הקשר שלנו – נוכל לדייק את המסרים המתאימים לו. מה דעתכם. רב הנסתר על הגלוי?

מה זה CTA ואיך להשתמש בו נכון בשיווק דיגיטלי?

הנעה לפעולה (CTA – Call to Action) היא אחד הכלים החשובים ביותר בארגז הכלים של המשווק הדיגיטלי. זהו המרכיב שמניע את הגולשים מצפייה פסיבית לפעולה אקטיבית, והופך אותם מקוראים סקרנים ללקוחות פוטנציאליים. CTA אפקטיבי מדבר ישירות אל הצרכים והרצונות של הגולשים, ומציע פתרון ברור וקל ליישום. ההבדל בין הנעה לפעולה מוצלחת, לכזו שפחות, יכול להיות משמעותי לעסק, בין אם מדובר בהגדלת מכירות, השגת לידים איכותיים או בניית קהילה נאמנה סביב המותג. תוהים מה זה בדיוק אומר ואיך זה בא לידי ביטוי בשטח? קראו את הכתבה הבאה.

מה זה CTA ואיך זה עובד?

CTA הוא רכיב בשיווק דיגיטלי שמנחה את המשתמשים לבצע פעולה ספציפית. בדיוור אלקטרוני למשל, זה יופיע בדרך כלל כאלמנט גרפי בולט שמושך את תשומת הלב, כמו כפתור צבעוני עם טקסט ברור. למעשה, ניתן למצוא CTA בכל נקודת מגע דיגיטלית – החל מדפי נחיתה, דרך פוסטים בסושיאל ועד למודעות ממומנות, עם מסרים כמו "הירשמו עכשיו", "קבלו הצעה" או "צרו קשר". מבחינה פסיכולוגית, CTA פועל על עקרון ההכוונה הברורה, שמפחיתה את העומס הקוגניטיבי ומקלה על תהליך קבלת ההחלטות של המשתמשים. היעילות של הנעה לפעולה נמדדת באמצעות מדדים כמו שיעור קליקים (CTR), שיעור המרה ומעורבות משתמשים. בהיבט העיצובי, כפתור CTA צריך לשלב איזון בין בולטות ויזואלית לבין השתלבות הרמונית בעיצוב הכולל של העמוד, ולכן הוא לא רק אלמנט טכני אלא חלק אינטגרלי מהסיפור השיווקי, וככזה הוא צריך להוות המשך טבעי של המסר והערך שהצגתם קודם לכן.

למה חשוב להשתמש ב- CTA בשיווק דיגיטלי?

הנעה לפעולה היא הגשר המחבר בין התוכן השיווקי לבין המרת לקוחות. CTA מוצלח משפר את חוויית המשתמש על ידי הבהרת הצעד הבא שבו יש לנקוט, מה שמפחית את החיכוך. תעשיות שונות כמו קמעונאות, פיננסים וחינוך למשל, נסמכות על הנעות לפעולה מותאמות כדי לעודד רכישות, הרשמות לניוזלטר או הורדת תוכן ערכי, ומחקרים מראים שעמודים עם CTA ברור, מגדילים את שיעורי ההמרה בממוצע ב-55% לעומת עמודים ללא הכוונה ברורה. בעידן הדיגיטלי העמוס בגירויים, הנעה לפעולה ממוקדת מסייעת למותגים לבלוט ולהשיג את תשומת הלב של הלקוחות הפוטנציאליים בחלון הזדמנויות קצר. מבחינה עסקית, השקעה בשיפור CTA מציעה תשואה גבוהה על ההשקעה (ROI) ביחס לשינויים אחרים באסטרטגיה השיווקית. בנוסף, ניתוח של נתוני קליקים והמרות דרך הנעות לפעולה מספק תובנות חשובות על התנהגות הלקוחות, מה שמאפשר אופטימיזציה נוספת של כל מאמצי השיווק.

איך יוצרים CTA אפקטיבי?

יצירת הנעה לפעולה אפקטיבית מורכבת ממספר פרמטרים חשובים:

כתיבה משכנעת וברורה

הטקסט בהנעה לפעולה חייב להיות קצר, ממוקד ומניע לפעולה מיידית, כאשר שימוש בפעלים בגוף ראשון כמו "הורד" או "הצטרפי", יוצר תחושת בעלות ומעורבות אצל הקורא. שימו לב שבעברית, אנחנו רוצים לדבר לשני המגדרים, ותמיד נעדיף להשתמש בשם הפועל או הפעולה במידה והקהל שלנו מעורב ("רוצה להירשם?", "לקבלת המדריך" וכיוב').

בכל מקרה כדאי להתמקד בערך שהלקוח יקבל, ולא בפעולה עצמה – למשל "לקבלת המתנה" / "להצטרפות בחינם",  במקום "הירשמו". בכל מקרה, ניסוח ברור וישיר מפחית את ההיסוס ומגביר את הסיכויים שהגולשים יבצעו את הפעולה הרצויה.

עיצוב CTA שמושך את העין

עיצוב ויזואלי בולט הוא קריטי להצלחת ההנעה לפעולה בסביבה דיגיטלית עמוסה בגירויים. בחירת צבעים שיוצרים ניגודיות עם שאר העמוד, מגדילה את הסיכוי שהכפתור יבלוט ויזכה לתשומת לב. חשוב להקפיד על מרווח לבן מספיק סביב ה-CTA, כדי לבודד אותו ולהדגיש את חשיבותו בעיני הגולשים, וגודל הכפתור צריך להיות מאוזן – גדול מספיק כדי לבלוט, אך לא מוגזם שייראה צעקני או לוחץ מדי.

יצירת תחושת דחיפות

יצירת תחושת דחיפות מניעה את הקוראים לפעול מיד במקום לדחות את ההחלטה, כאשר שימוש במילים כמו "עכשיו", "היום" או "לזמן מוגבל" מגביר את תחושת הצורך לפעול מיד. הצגת מונה זמן או ציון מפורש של סיום ההטבה מחזק את הדחיפות והופך את ההחלטה למיידית, אך יחד עם זאת, חשוב לשמור על אמינות ולא ליצור דחיפות מלאכותית שעלולה לפגוע באמון הלקוחות לטווח ארוך.

CTA מתאים למובייל

התאמת הנעה לפעולה לחוויית המובייל היא הכרחית בעידן שבו רוב הגלישה מתבצעת ממכשירים ניידים, וזה אומר שהכפתור צריך להיות גדול מספיק כדי ללחוץ עליו בקלות באצבע, ללא צורך בהגדלת המסך. מיקום ה-CTA צריך להתחשב בנוחות הגלישה במובייל, בדרך כלל במרכז המסך או בחלקו התחתון שנגיש לאגודל. מהירות טעינה מהירה של העמוד ושל האלמנטים האינטראקטיביים חשובה כאן גם היא לחוויית משתמש חלקה שתוביל להמרה. זה גם המקום להזכיר לכם, שבבניית דפי נחיתה במערכת, יש לכם אפשרות לעבור לעיצוב מצב מובייל בהזזת כפתור, כדי לוודא שהכל נראה בדיוק כמו שאתם רוצים, גם בנייד. 

3 טעויות בהנעה לפעולה שכדאי להימנע מהן

למרות הפשטות לכאורה, יש מספר טעויות נפוצות שעלולות לפגוע ביעילות ה-CTA שלכם:

  •       הנעה לפעולה מעורפלת ולא ברורה – טקסט עמום או כללי מדי, כמו, "לחץ כאן" או "המשך", אינו מסביר לגולשים מה יקרה בשלב הבא, ובכך מפחית את הסיכוי שילחצו עליו. הנעה לפעולה אפקטיבית חייבת לתקשר בבירור את הערך שהלקוח יקבל. כאשר אין הבטחה ברורה או הסבר על התהליך, נוצר חוסר ודאות שמרתיע משתמשים פוטנציאליים. לכן, חשוב להשתמש בשפה מותאמת לקהל היעד.

  •       יותר מדי כפתורים באותו עמוד – ריבוי הנעות לפעולה בעמוד אחד מבלבל את המשתמשים ומקשה עליהם להחליט איזו פעולה לבצע. עודף אפשרויות יוצר מצב שבו הגולשים מתקשים להחליט, ולבסוף עלולים שלא לבצע אף פעולה. כאשר יש פיזור של CTA שונים ללא היררכיה ברורה, תשומת הלב מתפזרת והאפקטיביות של כל אחד מהם נחלשת. הפתרון הוא להתמקד בהנעה לפעולה אחת מרכזית לכל עמוד או מקטע, עם מטרה ברורה וממוקדת, שתוביל את המשתמשים בדרך הנכונה.

  •       מיקום לא טוב – מיקום הנעה לפעולה באזור שאינו נראה במבט ראשון מפחית משמעותית את הסיכוי שהגולשים יבחינו בה ויפעלו לפיה. מנגד, הצבת CTA מוקדם מדי, לפני שהמשתמשים הספיקו לקבל את המידע הנחוץ לקבלת החלטה, עלולה להיתפס כאגרסיבית ולהרתיע. מיקום אפקטיבי חייב להתחשב בזרימה הטבעית של קריאת העמוד ובשלב שבו נמצאים הלקוחות במסע שלהם. הנעה לפעולה צריכה להופיע בנקודה אסטרטגית – אחרי שהצגתם את הערך שהמשתמשים יקבלו, אך לפני שהם עלולים לעזוב את העמוד.

איך לבדוק ולשפר CTA?

בדיקת A/B היא אחת הדרכים היעילות למציאת הנוסחה המנצחת עבור הנעות לפעולה, כאשר בחינת יחס המרה וניתוחו מאפשרים לזהות את הגורמים המשפיעים על ביצועי הכפתורים. השינויים המתמקדים בצבע, טקסט, מיקום וגודל – יכולים לספק מידע קריטי לביצוע אופטימיזציה, ולעזור לכם להבין טוב יותר מה אפקטיבי עבור הקהל שלכם.  

סיכום

 הנעה לפעולה אפקטיבית היא הרבה יותר מסתם כפתור צבעוני – היא נקודת מפגש קריטית בין המותג ללקוחות פוטנציאליים. השקעה בתכנון, עיצוב ואופטימיזציה של ה-CTA שלכם תוביל לשיפור משמעותי באחוזי ההמרה ולצמיחה עסקית, אך חשוב שתביאו בחשבון שהרעיון הוא, בסופו של דבר, התאמה מדויקת לצרכי הקהל ובדיקה שמאפשרת שיפור והתפתחות כל הזמן.

ניהול ובקרה של מוזמנים לאירוע

אם אתם מנהלים אירוע פיזי כמו כנס, סדנה או הרצאה, ובא לכם לייצר כלי קטן ויעיל שיעזור לכם לנהל את הגעת המוזמנים – כדאי לכם לקרוא את השורות הבאות.

אז יצרתם דף הרשמה לאירוע (במערכת smoove או באתר שלכם), ושמרתם את כל מי שנרשם ברשימה ספציפית, נקרא לה "מוזמנים" לטובת העניין. שלחתם תזכורות, הוראות הגעה, אולי אפילו תזכורת נוספת ביום האירוע עצמו, עד כאן מצוין!
ביום האירוע, יש לכם רשימה מלאה של מוזמנים, וכעת צריך לבדוק מי הגיע ומי לא, ולו רק כדי לשלוח להם ביום המחרת מייל תודה מרגש (ואולי לשלוח לאלה שלא באו הודעה עם פרטי האירוע הבא או חומרים שפספסו).

דרך אחת היא כמובן להדפיס את הרשימה ולסמן ידנית כל אחד ואחד שמגיע. אבל היי, אנחנו רוצים לייעל את התהליך, נכון?

ניהול נוכחות באירוע ללא צורך בסימון ידני

הנה דרך לייצר בעבור מנהלי האירוע כלי קל מהיר ויעיל, בצורה שלא תדרוש מכם לעבור על הרשימות ביום המחרת ולסמן במערכת מי נכח ומי לא, אלא פשוט לתת למערכת לעשות את שלה.

וכך, בכניסה, במקום שישבו נציגי האירוע עם ניירות מודפסים ויסמנו מי הגיע – הם פשוט ישבו עם מחשב נייד או טאבלט.

 

שלב ראשון – הקמת דף נחיתה
נקים דף נחיתה פשוט, לשימוש פנימי של מי שיקבל את המוזמנים בכניסה לאירוע. הדף יכיל שדה מזהה אחד בלבד – מספר נייד, אותו כמובן ביקשנו כנתון חובה בטופס ההרשמה עצמו.

הדף יראה כך:

כעת נקים דף נחיתה נוסף שישמש אותנו כדף התוצאה/תודה, נקרא לו למשל "דף תוצאות". על מנת לקשר אותו לדף הראשון (דף הבדיקה), נגדיר כי הודעת התודה תעביר אותנו אל דף התוצאות כך:

חשוב להדגיש כי בדף הבדיקה הראשון שהקמנו, יש להגדיר תחת "הגדרות" / "הנחיות למילוי אוטומטי של שדות" כי יש לעדכן את את נתוני איש הקשר המזוהה. כך:

שלב שני – יצירת דף תוצאה עם תוכן ממוקד

בדף התוצאות נייצר שני בלוקים שונים של פסקה. האחד יכיל את הכיתוב:

"שלום [[שם פרטי]], טוב לראות אותך!"

 

השני יכיל את הכיתוב:

"צר לי אך אינני מוצא אותך ברשימת המוזמנים"

(למקרה ומספר הנייד שמסר המוזמן, אינו המספר שאיתו הוא נרשם לאירוע)

 


בפועל, זה יראה כך:

ואם זה בסדר מצדכם, שגם מי שלא נרשם מראש והחליט ספונטנית להגיע, יוכל להשתתף באירוע – כל מה שצריך לעשות הוא, להוסיף תחת הכיתוב גם טופס הרשמה קצר:


כעת יש לנו שתי פסקאות (ואולי גם טופס) באותו דף נחיתה. נגדיר כל אחת מן הפסקאות האלה כתוכן ממוקד – כשכאן מגיע הטוויסט:
כבר בעת ההרשמה לאירוע, קבענו לכל נרשם את תאריך האירוע עצמו, בשדה שהקמנו מראש, וקראנו לו "תאריך אירוע".

אני לרוב מייצר שדה שכזה כדי לתזמן את התזכורות, הדיוורים ואת סקר שביעות הרצון שאשלח לנרשמים מתוך תהליך אוטומציה שהטריגר שלו הוא טריגר תאריך. המשמעות היא, שלכל מי שנרשם ונמצא ברשימה שלנו – יש בשדה הזה תוכן. במקרה הזה, תאריך האירוע עצמו. לכן, הגדרת הצגת התוכן הממוקד תהיה "הצג את התוכן בתנאי שבשדה (תאריך האירוע) קיים תאריך מסוים, נגיד למשל ה-01/04".

בפועל, זה יראה כך:

 הפסקה השנייה תכיל בדיוק את ההפך, כלומר, "לא שווה":

זה יקרה במידה ואיש הקשר לא נרשם לאירוע, או שבשדה שלו קיים תאריך אחר (של אירוע אחר למשל).
במידה ובחרת לאפשר גם לאותם ספונטניים להשתתף – יש לסמן גם את הטופס עצמו כתוכן ממוקד, ואישור ההרשמה ישייך את הנרשם החדש לרשימה ייעודית בשם "הגיעו ללא הרשמה מוקדמת".

ולקראת סיום – 

 

חסרים לנו עכשיו עוד שני חלקים בפאזל הזה, הראשון הוא לסמן את המשתתף כ"הגיע בפועל", והשני הוא להחזיר את המסך של אותו מחשב נייד שהזכרנו מעלה, זה שנמצא בידי המארח/ת המקבל את המוזמנים – אל מסך הבדיקה ולהמתין למוזמן הבא.

ואת אלה אנו עושים בפעולה אחת פשוטה:

כפתור חזרה הבנוי ככפתור חכם.

נבנה כפתור בתחתית מסך התוצאות שלנו ונקרא לו "חזרה למסך הבדיקות":

נגדיר את הכפתור ככפתור חכם:

ונערוך אותו בצורה הבאה:

נקשר אותו אל דפי נחיתה ונבחר את דף הבדיקה הראשון שיצרנו. 
חשוב – לא לסמן את ריבוע המילוי האוטומטי, על מנת להגיע לדף נקי שימתין למוזמן הבא.
ובצידו השני של הכפתור החכם נגדיר כי הקלקה עליו תייצר פעולה על רשימות ותוסיף את המוזמן לרשימה "הגיעו בפועל":

וזהו, סיימנו.
כך למעשה נוכל לדעת בצורה מיידית מי הגיע, מי לא, ומי היה ספונטני שבא ללא רישום מוקדם. כמובן שמכאן נוכל לשלוח מייל מתאים לכל אחת מן הקבוצות האלה, ולהמשיך לתקשר איתם בצורה פרסונלית.

 מקווה שהשיטה הזו תעזור לכם או לפחות תיתן לכם כיווני חשיבה ורעיונות משלכם, כמו תמיד – מוזמנים לשתף כאן בתגובות.

 

גמר חתימה טובה! או – שדות שכדאי לכם להכיר במערכת

במערכת הטפסים יש כמה שדות סופר מעניינים, שאולי לא הכרתם, ויכולים לפתור לכם בעיות ולעזור בהתנהלות השוטפת מול אנשי הקשר. בכתבה זו, אני רוצה להכיר לכם שני שדות כאלה: שדה חתימה, ושדה העלאת קובץ.

שדה חתימה

 

זוכרים שפעם הייתה כאן קורונה? חלקינו נדרשנו למלא הצהרות בריאות כאלה או אחרות עם חתימת ידינו. שם נולד שדה החתימה, שהוא כשמו – שדה בו ניתן (בעיקר בטלפון סלולרי) לחתום את חתימת ידינו.

מאז, היכולות האפליקטיביות של השדה הזה גדלו, החל ממשלוח הצעות מחיר, אישורים רשמיים, או אפילו במקרים שונים הרשאות לניהול חשבון.

נשמע מעניין? כבר חושבים על מה אתם יכולים לעשות עם חתימה שכזו, שתחליף נייר סרוק שאתם מקבלים למייל, או תאשר לכם פעולה כזו או אחרת? נהדר!

לפני הכל, חשוב לדעת שאת השדה הזה צריך לבקש במיוחד, וכמובן שיש לו עלות מסוימת, אך למי שזה רלוונטי, השדה הזה הולך לייעל את תהליכי העבודה בצורה נפלאה.

איך נראה שדה חתימה?

ממש ככה:

 

דרך אגב, ניתן לשלב את קיום / אי קיום החתימה בתהליכי אוטומציה שונים. כך שאם שלחתם טופס הדורש חתימה ללקוח, וזה לא חתם, תוכלו לדעת את זה בצורה אוטומטית ולתזכר אותו. כמובן שניתן להגדיר את השדה הזה כשדה חובה, ואז אין צורך לבדוק.

החתימה, אם שאלתם, תישאר בכרטיסיית הלקוח עצמו.

 

מה הייתם עושים עם שדה כזה?

שדה העלאת קבצים

נגיד ואתם צריכים לקבל מסמך כלשהו מאנשי הקשר שלכם, צילום תעודת זהות, אישור כזה או אחר או אפילו אתגר תמונות. יש לכם כמובן אפשרות לתת להם כתובת מייל למשלוח הטפסים, אך לא יהיה יותר קל פשוט לאפשר להם להעלות את המסמך הזה ישירות לטופס הרישום?
זה בדיוק מה שעושה שדה העלאת קבצים. הוא מאפשר לאיש הקשר שלכם פשוט להקליק עליו, לבחור את המסמך המתאים ולצרף אותו כחלק משאר הנתונים שהוא רשם!

וכן, גם כאן ניתן לייצר תהליכי אוטומציה שיבדקו האם הטופס צורף או לא, ויבצעו פעולות בהתאם, כמו יצירת תזכורת ש"טרם שלחת לנו את המסמכים הנדרשים".

אז אם אתם זקוקים למסמך כזה או אחר מאנשי הקשר שלכם – זה השדה המתאים לכם.
אוסיף ואומר שגם השדה הזה  דורש תוספת תשלום, אך קלות העברת המסמכים (כמובן למי שנדרש לכך) שווה בהחלט את ההשקעה הזו.

השדה נראה כך:

 

ומה הייתם עושים עם השדה הזה?

מוזמנים לשתף כאן בתגובות רעיונות לשימושים, נשמח ללמוד מכם ולתת השראה לשאר המשתמשים!

 

שיווק ומכירה בדף אחד, או: איך מביאים את השוקת אל הסוסים

תגידו, מה עדיף – הרשמה בדף נחיתה טרם הרכישה או רכישה ישירה בדף עצמו? מה נכון יותר מבחינת חווית הלקוח, ואיך עושים את זה בכלל?

ישנה אגדה אורבנית שטוענת כי צריך כמה שפחות צעדים, פרטים והקלקות, על מנת ליצור ליד או להניע לפעולה.

אני קורא לזה אגדה אורבנית, כי אני חושב שמי שמעוניין באמת לרכוש מוצר או שירות – או להשאיר פרטים על מנת לקבל מידע חיוני – יעשה את זה גם אם יידרש למלא עוד פרט או שניים. השאלה תמיד תהיה איך מציגים את הבקשה הזו, ולמה זה צריך להיות מספיק חשוב כדי "להטריד" את הלקוח הפוטנציאלי שלנו.

 

נזרום עם האגדה הזו לרגע ונציג תרחיש שכנראה מוכר לכולנו – תהליך רכישה:
נניח שאין לנו אתר למכירת מוצרים, אך יש לנו דף נחיתה למטרת מכירת המוצרים שלנו, והוא מחובר לדף מכירה של חברת סליקה (בדוגמה זו נלך על חברת grow או בשמם הקודם – משולם). במקרה זה, נשלח ללקוחות שלנו מייל עם קישור ישיר לדף המכירה של grow, שם יוכלו לבצע רכישה ותשלום.

מה הבעיה? רוב דפי המכירה הקיימים היום מטעם חברות הסליקה, מאפשרים להציג מעט מאוד מידע ותוכן, כך שהמייל המקדים צריך להיות מפורט ומפתה מספיק כדי להניע לרכישה.

דף נחיתה משולב מכירה

אבל יש אפשרות לשלב בין דף נחיתה המציג לנו את כל המידע הרלוונטי, כולל טקסטים, תמונות, עדויות מלקוחות מרוצים, סרטונים, קישורים לרשתות החברתיות שלנו ועוד, לבין אפשרות סליקה שתוצג כבר בתוך אותו דף הנחיתה, ותחסוך לנו את הצעד הנוסף לדף חיצוני.

איך עושים את זה?

לא מסובך בכלל: תנו הקלקה קלה בדף הנחיתה הבא, כדי לראות איך זה נראה בפועל: https://cutthecrap.vp4.me/allin0ne (אל תשאירו שם פרטים, זו הדגמה בלבד!).

 

בדף הדוגמה הזה, שילבתי שתי מערכות חיצוניות נוספות: קלנדלי + דף סליקה של grow (כמובן – רק כדי להדגים את האפשרות, אני לא באמת מכוון לשתי הנעות לפעולה באותו הדף).

כל מה שהייתי צריך לעשות הוא להציג דבר הנקרא IFRAME בתוך אזור מוגדר בדף הנחיתה עצמו, וזה דורש קוד קצר שנראה כך:

שנייה, לא להיבהל! את חלקו הגדול של הקוד כבר יש לכם.
מוסיפים בלוק פסקה פשוט, ושם מחפשים את אייקון הקוד שנראה כך:

לאחר שנקליק על האייקון, נראה את הדבר הבא:

עליו נצטרך רק להוסיף קוד HTML  שנראה כך:

  <iframe src="https://meshulam.co.il/purchase?b=ae315ce39db254702416da691b62a95d" width="100%" height="750" style="border:1px solid black;">

</iframe>

 

 

הטקסט המסומן בצהוב: הוא כתובת דף המכירה שלנו ב-grow (או לצורך העניין בכל מערכת סליקה אחרת שאיתה אתם עובדים),

הטקסט המסומן בורוד: מתייחס לגודל (גובה ורוחב) החלון הנדרש בתצוגה בדף עצמו – אותו נוכל לשנות ולהתאימו למסך.

ברגע שהוספנו את שורת הקוד הזו – יהיה לנו חלון "הצצה" אל דף הסליקה, שיופיע בכלל בתוך דף הנחיתה שלנו (בדוגמה שהצגתי רואים כי ניתן גם לייצר חלון שכזה לקלנדלי, לטובת תיאום פגישות, תורים וכו').

 

לסיכום

כך בעצם נחסוך ללקוח הפוטנציאלי שלנו הקלקה נוספת למערכת חיצונית (סליקה, קביעת פגישה או כל מערכת אחרת). התהליך ללקוח שביצע רכישה ימשיך כרגיל, בהתאם לחיבור מערכת הסליקה בחזרה אל מערכת smoove כפי שכבר הכרנו בעבר. וזהו, סיימנו!
כמו שאני תמיד אומר – זה רק נראה מסובך.
מה דעתכם, יכול לעזור לכם?

שווה בדיקה! – סוגי סקרים שאפשר לייצר במערכת

האם שמתם לב שניתן לייצר ב-smoove שני סוגים של סקרים ושאלונים?

ואם שמתם לב, האם חשבתם כבר על הפונקציונאליות של כל אחד מהם?

אם התשובה על אחת מהשאלות היא "לא", הטקסט הבא מיועד עבורכם (וגם אם עניתם "כן" על שתיהן – עדיין כדאי לקרוא ;).

 

מה בודקים בסקר

נתחיל בכך שנשאל את עצמנו קודם כל, מה נרצה לבדוק. האם מדובר בשאלון שביעות רצון ספציפית של איש קשר מסוים? או שאולי נרצה לעשות סקר כללי על העדפות כלל אנשי הקשר שלנו? 

למשל נרצה לדעת ספציפית מה הייתה איכות השירות או המוצר לדעת לקוח מסוים – או – שנרצה לדעת כמה מאנשי הקשר שלנו ירצו לקבל תוכן על נושא א' וכמה על נושא ב'. במילים אחרות – סקר כמותי אל מול סקר איכותני. 

את שתי האפשרויות האלה ניתן לייצר במערכת. רק צריך לוודא כי ההקמה של הסקר נעשית בצורה נכונה.

סקר איכותני

במקרה הזה נרצה שהתשובה תופיע בכרטיסיית הלקוח שלנו, כך שאם נבדוק איש קשר מסוים, נראה בדיוק מה הוא ענה ועל איזה שאלות. התשובות האלה צריכות להירשם בשדה כלשהו, וכזה עדיין אין לנו, לכן צריך לייצר אותם תחת "שדות מותאמים אישית".

אבל רגע, אני יודע מה אתם אומרים – הרי כשאתם נכנסים ללשונית "יצירת סקר" תראו כבר שם שדות טופס, נכון? אז למה לייצר "שדה מותאם אישית"?

אם תשימו לב – שאלות כמו דירוג המוצר וחווית הרכישה – לא נמצאות בכרטיסיית הלקוח. אז איפה הן נרשמות?

השדות האלה קשורים לשאלות הכמותיות, שעליהן נדבר ממש עוד רגע.
קודם כל נחשוב מה נרצה לשאול ולדעת, נקים שדות מותאמים אישית מהסוג המתאים – למשל: שאלות דירוג, שאלות של כן/לא, שאלות של בחירה יחידה ובחירה מרובה, אולי גם נזרוק אזור טקסט למלל חופשי.

עכשיו השדות האלה יופיעו גם בכרטיסיית הלקוח, כך שנוכל להיכנס לשם ולראות מה ענה אותו איש קשר ספציפי.

אני באופן אישי בודק מה היו התשובות ומייצר מענה מתאים לכל אפשרות – כך שאם הלקוח שלי ענה שהשירות גרוע – אדאג להתייחס לכך. את זה אייצר בתהליך אוטומטי שעליו ניתן לקרוא בהרחבה כאן. 

סקר כמותי

אותם שדות שהזכרנו קודם, הקיימים כבר בתבניות הסקרים – לא מופיעים בכרטיסיית הלקוח, למרות שיש לנו שדה שם ומייל. אז איך אנחנו רואים את התוצאות, ואיך אנחנו יכולים לכמת את התוצאות האלה?

גם כאן הכל מתחיל בתכנון, ועלינו לבדוק – מה אנחנו רוצים לשאול.

שאלון כמותי יגיע בדרך כלל כשנרצה לדעת מהו התוכן הבא שנעלה, מה המוצר שרוב הלקוחות שלנו מעוניינים בו, האם לעלות למעלה או לרדת למטה? בעצם כל סוגייה שנרצה לדעת מה דעת הרוב לגביה.

כאן נוכל להשתמש בשדות הקיימים בתבניות הסקר או לייצר שדה כבר מתוך תפריט הסקר עצמו:

במקרה זה, אם עשינו תכנון מקדים, נבחר את סוג השדה המתאים מתוך הרשימה "סוג שדה" ונציין את כותרת השדה.

מה אומר העם ואיפה רואים את זה?

אם נרצה לצפות בתגובות ונציץ שוב בכרטיסיית הלקוח, נראה כי השדות האלה עדיין לא מופיעים שם – גם אם הרגע ממש יצרנו אותם. אז איך בכל זאת רואים את תוצאות הסקר?

לאחר שהקמנו דף סקר – נוכל למצוא אותו בתפריט "הסקרים שלי". בקצה השורה נמצא אייקון שנקרא "תגובות":

כבר במצב התצוגה נוכל לראות כמה אנשי קשר השתתפו במענה על הסקר, ובהקלקה על האייקון נקבל את התצוגה הבאה:

אנו יכולים לראות כי מוצגת לנו פריסה של התשובות האפשריות, עם כמות העונים ואחוז המענה מכלל התשובות.

אם בוצע תכנון נכון ונקבעה מטרה ברורה ליצירת הסקר, כמו למשל – "על איזה נושא תרצו שאכתוב בפעם הבאה?" – תוכלו לקבל סקר סטטיסטי מחולק לאחוזים, ומשם – אתם כבר יודעים מה לעשות.

התשובות במקרה זה, עדיין לא נרשמות בכרטיסיית הלקוח, כך שאפשר לקרוא לזה בעקיפין "סקר אנונימי".

אתם כמנהלי מערכת יודעים מי ענה – אך לא תדעו מה ענה כל אחד. אם אתם עובדים בארגון גדול שרוצה לדעת משהו בצורה דיסקרטית – זו דרך מצוינת לעשות זאת.

אוקיי, ומה עכשיו?

עכשיו אתם מחליטים מה אתם רוצים לבדוק, מכינים סקר מתאים, ומתחילים לאסוף מידע ונתונים שיעזרו לכם להבין טוב יותר מה הלקוחות שלכם חושבים וצריכים! שיהיה בהצלחה :). 

לסקר יש רגליים! – יצירת סקר ושליחת מענה בהתאמה לתשובות הלקוח

מכירים את זה שהזמנתם פיצה מאחת הרשתות המוכרות או עשיתם הזמנה באונליין, ויום או יומיים לאחר מכן קיבלתם מסרון או מייל עם שאלון/סקר שביעות רצון? תרים או ירים יד מי שלא קיבל לפחות פעם אחת שאלון שכזה.
עד כאן הכל טוב. אבל אני אגלה לכם מה מפריע לי באופן אישי – עושה רושם שהשאלון נשלח סתם כדי לשלוח אותו, אבל הארגון או העסק לא באמת מתייחסים לתשובה שלי. אולי יש לי תלונה? אולי לא נהניתי מהשירות או המשלוח או המוצר?  אולי זה מה שיקבע אם מחר אני אבצע הזמנה נוספת מאותו מקום?

התייחסות לתשובות לקוח בסקרים

לפני שנצלול פנימה על איך מייצרים תהליך שבוחן את תוצאות השאלון או הסקר שלנו – אנחנו חייבים להבין לרגע את הפסיכולוגיה שמאחורי התנהגות הלקוחות שלנו, כן, זה נשמע כבד – אבל אני מבטיח שזה דווקא יהיה פשוט.
קודם כל חייבים להכיר בעובדה (וזו עובדה) שעלות הרכשת לקוח חדש, שלא מכיר אותנו, גבוהה יותר מהחזרת לקוח שכבר מכיר אותנו ורכש/קיבל מאיתנו שירות. אז כן, זאת עובדה, שאתם יכולים בקלות לבדוק גם מול עצמכם – האם תחזרו למקום או לעסק שסיפק לכם שירות או מוצר מצוין? אני מניח שהתשובה היא "ברור!", מדוע? כי החוויה שלכם מתהליך הרכישה, השירות, האספקה, ההתאמה לצרכים שלכם – הייתה גבוהה. לעיתים אפילו נעדיף לשלם כמה שקלים יותר – רק כדי לקבל את כל החבילה הזו.

 

לזה קוראים "חווית לקוח" – ובזה אני עוסק למעלה משני עשורים, תאלצו לסמוך עליי במקרה הזה ;).

 

 

למה כדאי לשלוח סקר / שאלון שביעות רצון?

אם כבר סיפקנו שירות או מוצר, כזה שאנחנו יודעים שהוא טוב – נרצה גם לקבל את חוות הדעת של הלקוח שלנו, ולא, לא רק כדי לשמוע האם היו תקלות. אז נכון שלא כל מי שיקבל בקשה למילוי שאלון אכן ימלא אותו, אבל לסקר יש כמה מטרות:

  1. זיהוי תקלות – לזהות תקלות או ליקויים בתהליך השירות שלנו – כאלה שאנחנו לא מכירים, וברגע שנחשף אליהם אולי נוכל לשפר את התהליך (בייחוד במידה ויש תלונות שחוזרות על עצמן). אם ללקוח היתה חוויה לא טובה, אנחנו הראשונים שנרצה לדעת על זה.

  2. תדמית חיובית לעסק –  בעצם הבקשה אנו מראים התעניינות אמיתית בצורך של הלקוח שלנו, ומשדרים מחויבות לשיפור המוצר או השירות. זה כשלעצמו מציג אותנו באור חיובי יותר ומחזק את תחושת האמון.

  3. חיזוק מערכת היחסים עם לקוחות – לא משנה מה יגיד הלקוח, העיקר שיגיד. השאיפה שלנו היא לייצר דיאלוג, על-ידי שאלות שמניעות את הלקוח לענות עליהם. והדיאלוג הזה עוזר לנו לחזק את הקשר עם לקוחות ולאפשר למערכת לזהות אינטראקציה בריאה בינינו לביניהם, ועל הדרך גם מחזקת את המוניטין שלנו.

  4. הובלה לרכישות חוזרות – ברגע שנתייחס ללקוחות המרוצים, שהיתה להם חוויה טובה, נגרום להם להרגיש מוערכים, ונוכל לתת להם סיבה טובה לביצוע רכישה חוזרת ואפילו להמליץ עלינו לחברים. 

יצירת שאלון / סקר שביעות רצון

אז אחרי כל מה שנאמר, בואו נראה איך עושים את זה בפועל. ראשית נייצר סקר:

לצורך הדוגמה יצרתי כמה שדות מותאמים אישית מסוג דירוג (בין 1-5 – כאשר 1 זה גרוע ו-5 זה מצוין). ביקשתי לשאול על השירות, המוצר והאם בכלל ירצה הלקוח שלי להמליץ עליי:

את השאלות האלה נשלב בדף נחיתה שייקרא "סקר שביעות רצון". מבחינתנו, נקים את הדף הזה כדף נחיתה לכל דבר ועניין, והוא יראה כך:

יש לשים לב, כי אם אנחנו רוצים לשייך את התשובות לאיש קשר מסוים (ואנחנו רוצים, כדי לתת לכל איש קשר את היחס המתאים עבורו) נצטרך לקבל ממנו גם את פרטי יצירת הקשר – לפחות מייל או נייד.
אחרי ששילבנו את השאלות בדף הנחיתה – נוכל גם להציג ללקוח שלנו מה הדירוג הנמוך ומה הגבוה, באמצעות עריכת השדה:

הטופס כעת יראה כך:

הפצת הסקר 

אז, הסקר מוכן, מה הלאה?
ראשית נשלב את הקישור אל אותו דף נחיתה/סקר/שאלון באחד המיילים שלנו, בהתאמה לאלה שרכשו, אלה שהשתתפו בוובינר, אלה שצרכו מאתנו שירות כזה או אחר – או כל קהל מתאים אחר שנרצה לשאול אותו מה שלומו לאחר תקופה. זה בהחלט יכול להיות קהל אנשי קשר שפשוט נשאל אותם האם התוכן שלנו מעניין ורלוונטי אליהם – בקיצור – כל דבר שנרצה לשאול.

מעקב וניתוח נתוני הסקר

כעת, לאחר ששאלנו (וחיכינו מספיק זמן כדי לאפשר לקהל שלנו גם לענות) אנחנו צריכים לנתח את המידע שנאסף, ולתת לכל אחד מאלה שמילאו את השאלון את התשובה המתאימה, לא ככה?

 

כאן נכנס תהליך אוטומציה – נבדוק מה ענו כל אחת ואחד מהקהל שלנו – ונגיב בהתאם.

נחלק את הקהל שלנו לשלוש פרוסות עיקריות – מרוצים, אדישים (לא מרוצים ולא מתלוננים), ואינם מרוצים.

מכיוון שהגדרנו את התשובות שלנו לכל שאלה כדירוג מ-1 עד 5, נגדיר שכל תשובה 5 מצביעה על שביעות רצון גבוהה, גם ארבע תהיה כזו, תשובה המכילה 3 תהיה באמצע – לא רע ולא טוב – ואילו תשובה 2 ו-1 יוגדרו כשביעות רצון גרועה.

 

 

את כלל התוצאות שהאוטומציה תחשב, נעדכן בשדה אישי שנקרא לו "סיכום סקר", ומכיוון שיש לנו שלוש שאלות עם דירוג מ-1 עד 5 – נוכל להעריך שהשדה הזה יכיל ערך שנע בין 3 עד 15.

תהליך האוטומציה שלנו, לכל שאלה בנפרד, ייראה כך:

בעצם ברגע שאיש קשר עודכן, כלומר ענה על השאלה, האוטומציה בודקת מה היה הדירוג שלו בתשובה, ומעדכנת את השדה המסכם בהתאם. ההגדרה לעדכון השדה המסכם תיראה כך:

בסופו של דבר, אותו שדה יסכום את כלל הציונים שקיבלנו מאיש הקשר, ויציג לנו מספר שנע בין 3 (מינימום) לבין 15 (מקסימום). 

שליחת תגובות ללקוחות שענו על הסקר

אנחנו רוצים לקבל חוות דעת כללית על חווית הלקוח שלנו, ולכן נחלק את סיכום הציונים האפשרי לשלוש קבוצות:

1-5 – נמוך (גרוע)

6-10 – בינוני (בסדר)

11-15 גבוה (מצוין)

 

נייצר אוטומציה נוספת, שתבדוק את שדה הסכימה, ותשלח בהתאם את מייל התשובה שלנו ללקוחות שענו על הסקר:

ברגע שיש לנו ציון סופי שכזה, נוכל להציב אותו כתנאי במייל התגובה שלנו, בהגדרת תוכן ממוקד. נייצר שלוש פסקאות שונות, המתייחסות לסיכומי ציונים שונים, וזה יראה כך:

בצורה הזו נוכל גם לשלוח סקר שביעות רצון, אבל גם להתייחס לציון האמיתי שנתן לנו הלקוח, כי אחרת, בשביל מה שאלנו?

לסיכום

מטרת העל צריכה להיות יצירת תהליך חווית לקוח יעיל וטוב, שיעשה כל מאמץ להחזיר את הלקוח שלנו לרכישה חוזרת, ויעזור לנו לטפל בבעיות שאולי לא היינו מודעים אליהן. לכן חשוב מאוד לשלוח סקרים ללקוחות שרכשו מאיתנו או קיבלו מאיתנו שירות, אבל חשוב מאוד גם לשלוח להם תשובות מותאמות לאחר שענו לנו על הסקר. עכשיו, שימו את עצמכם בנעליים של הלקוחות שלכם, ותחשבו איזה שאלות כדאי לשלוח להם כדי לקדם את המטרה הזאת.

אהבתם את הטיפ? מוזמנים לכתוב לי ואשלח לכם סקר שביעות רצון למילוי😊