(ולמה 90% ממה שמוכרים לכם זה רעש)

יש רגע כזה בעסק שבו הכל מרגיש בסדר. יש לקוחות, יש עבודה, יש תזרים, הטלפון מצלצל.. ואז מגיע חודש חלש. או לקוח גדול שעוזב. או שהאלגוריתם מחליט שאתם פחות מעניינים. ופתאום מבינים משהו חשוב: שיווק הוא לא מנוע צמיחה. הוא מנגנון יציבות. ואם בכתבה הקודמת דיברנו על איך להתחיל, כאן נדבר על איך בונים מערכת שלא תלויה במזל. הבעיה היא, שרוב הפעולות שעסקים עושים הן נקודתיות, לא חלק ממערכת. אז בואו נעשה סדר. לא רעיון, לא השראה, מסגרת עבודה.

המסגרת: 4 שלבים לבניית פעילות שיווקית יציבה

לא קמפיין, לא משפך מפואר, מערכת בסיסית שעובדת.

שלב 1 – בונים נקודת איסוף אחת ברורה

המטרה – לייצר מקום אחד שבו אנשים משאירים פרטים.
לא 'נוכחות', לא 'חשיפה', רשימה.

מה עושים בפועל?

• פותחים דף נחיתה אחד
• מציעים משהו פשוט: מדריך, בדיקה, פגישה, טיפ
• מצרפים טופס: שם + מייל (לא 9 שדות)
• מחברים לרשימה אחת מוגדרת

זהו. לא משפרים, לא מלטשים שבוע, פשוט מעלים לאוויר. כי בלי נקודת איסוף – אין נכס, רק תקווה. 

שלב 2 – מגדירים ערוץ תקשורת קבוע

המטרה – שיהיה לכם ערוץ שאתם שולטים בו. כן, מייל.

מה עושים בפועל?

• בוחרים מערכת אחת (לא מפצלים בין 3 כלים)
• יוצרים תבנית מייל פשוטה
• מגדירים רשימת תפוצה אחת מרכזית
• שולחים מייל ראשון תוך 48 שעות מהעלייה לאוויר

לא מחכים לקמפיין, לא מחכים להשקה, פשוט מתחילים לדבר. כי עסק שלא מתקשר — נמחק מהתודעה.

שלב 3 – בונים פרוטוקול רצף

פה רוב האנשים נופלים. לא כי זה מורכב, כי זה לא מרגש.

המטרה – להפוך את השיווק להרגל תפעולי.

מה עושים בפועל?

• מחליטים: מייל אחד בשבוע
• קובעים יום קבוע ביומן
• מכינים מראש 4 נושאים לחודש
• לא מבטלים גם אם אין חדשות עדכניות

לא צריך דרמה, צריך עקביות. עקביות בינונית מנצחת התלהבות חד-פעמית.

שלב 4 – מודדים יציבות, לא ויראליות

רוב העסקים מודדים פיקים, אנחנו מודדים יציבות.

מה בודקים?

• האם נוספו לידים חדשים השבוע?
• האם יצא מייל השבוע?
• האם הייתה תגובה אחת לפחות?

זה הכל. לא CTR משוגע, לא גרפים מרשימים. אם שלושת הדברים האלה קרו – המערכת חיה, גם אם לא הייתה מכירה השבוע.
שיווק יציב נראה משעמם, וזה סימן שהוא עובד. 

ומה לגבי AI וכל הרעש מסביב?

 AI הוא כלי להסרת חיכוך, לא מנגנון, אבל הוא עובד רק כשיש מסגרת קיימת. הוא לא יוצר משמעת עבודה, הוא תומך בה.

אפשר להשתמש בו כדי:

• לנסח טיוטת מייל
• לייצר רעיונות לנושאים
• לבנות עמוד ראשוני

אבל הוא לא יחליף את ההחלטה לבנות שגרה.

איפה רוב העסקים נופלים?

הם רוצים תוצאה בלי מערכת, פיק בלי פרוטוקול, קמפיין שיציל אותם.. אבל עסק יציב לא בנוי מהצלה, הוא בנוי ממנגנון שחוזר על עצמו.

איסוף > תקשורת > רצף > בדיקה.

שוב. ושוב. ושוב.

אז מה עושים השבוע?

לא מתכננים אסטרטגיה שנתית, פשוט:

1. מעלים דף אחד לאיסוף
2. שולחים מייל אחד
3. קובעים ביומן את המייל הבא

אם זה קורה, התחלתם לבנות פעילות שיווקית שעובדת. לא כי היא מייצרת פיקים, אלא בגלל שהיא מייצרת יציבות.

וזה, בניגוד לרעש, באמת עובד.

ממש לפני כמה ימים קיימתי פגישת ייעוץ עם לקוח שטען בין היתר כי אחוזי הפתיחה שלו ירדו בצורה דרסטית בבוקר בהיר אחד. כמה דרסטית? מ-20% פלוס ל-6% בלבד! נסכים שזו צניחה משמעותית.

"מה תדירות המשלוח שלך" – שאלתי

"אני משגר דיוור אחד ביום – ופעם ב.. אני מוציא אפילו 3 או 4 ביום, כשיש מבצע…"

"אני חושב שזאת הבעיה…" אמרתי לו.

מדוע?

בעולם של מערכות אוטומטיות, דיוור חכם, בוטים, API ומשלוחים ידניים שוטפים  – אחת הבעיות הנפוצות והמסוכנות ביותר היא הצפה (Flooding): מצב שבו משתמש, מערכת או לקוח מקבלים יותר מדי פעולות, הודעות או בקשות בפרק זמן קצר.

כאן בדיוק נכנס לתמונה המושג: cooldown_until

במילים פשוטות מדובר בשדה, משתנה או לוגיקה, שמגדירים עד מתי אסור לבצע פעולה מסוימת שוב.

מדובר באחד הכלים הפשוטים ביותר – אך גם החזקים ביותר – לשמירה על יציבות מערכת, חוויית משתמש תקינה ומניעת נזקים עסקיים ופגיעה במושג חשוב הידוע בכינוי "מוניטין שליחה"

מושג נסתר וחשוב שידע להחליט כמה מהדיוורים שלנו יגיעו לתיבת הדואר הנכנס וכמה לא.

אז מה זה בעצם cooldown_until?

בצורתו הפשוטה: cooldown_until = כמה זמן נמתין ובאיזה תנאי לפני המגע הבא עם איש הקשר שלנו.

כל עוד הזמן הנוכחי קטן מהערך הזה – המערכת לא מבצעת פעולה מסוימת, אך ברגע שהזמן חולף –  הפעולה שוב מותרת.

כל ניסיון לשלוח הודעה / להפעיל אוטומציה / לבצע API call לפני השעה הזו – ייחסם.

למה בכלל צריך מנגנון cooldown?

כי מערכות אוטומטיות עושות עבודה מעולה… עד שהן טובות מדי. ובלי מנגנון קירור (cooldown) עלולות להתרחש הפעולות הבאות (אחת מהן או יותר(:

• שליחת עשרות הודעות ללקוח בטעות (או בכוונה)
• הפעלת לולאות אינסופיות באוטומציה
• עומס חריג על שרתים
• חסימות מצד ספקי SMS / WhatsApp / Email
• תלונות ספאם
• נטישת משתמשים
• פגיעה במוניטין השליחה
• תהליך אוטומטי שהופך איש קשר פעיל – ללא פעיל – כי פשוט לא פתח את כמות המיילים הצפופה ששלחנו לו (ולא כי הוא לא רוצה, אלא כי לא הספיק)

ובקיצור:

אוטומציה בלי בלמים – עלולה להיות תאונה העתידה להתקיים.

איך cooldown_until מונע הצפה בפועל?

המנגנון עובד בשלושה שלבים:

1. לפני שליחה / הפעלה, המנגנון יבדוק האם קיים cooldown_until עתידי?
2. אם התשובה היא "כן" הוא יעצור וימתין, אם התשובה היא "לא" או שלא צוין מועד כזה או אחר – הפעולה תתבצע.
3. כאשר הפעולה מתבצעת – ייווצר cooldown_until  חדש, בין אם מדובר בזמן או בפעולה מצד איש הקשר שלנו.

שימושים נפוצים ב-cooldown

1. מניעת הצפת הודעות ללקוחות

לדוגמה:

• שליחת SMS רק פעם ביום
• הודעת WhatsApp רק אחת ל-48 שעות
• מייל תזכורת פעם בשבוע

2. מניעת לולאות אוטומציה

כאשר:

• טריגר מעדכן שדה
• עדכון השדה מפעיל טריגר נוסף
• ונוצר מעגל אינסופי

Cooldown  שובר את הלולאה.

איך בונים מנגנון פשוט שכזה?

ניקח לדוגמה מקרה של שליחת מייל חוזרת, לכל מי שלא פתח את המייל המקורי.

ראשית ניצור שדה מותאם אישית מסוג תאריך:

לאחר מכן נשלב בדיקות והתניות בתהליך שלנו. כך שאם התהליך הראשוני נראה כך:

לאחר התוספת הוא יראה כך:

בשני המקרים יצרנו המתנה של שעה על מנת לבדוק האם בזמן הזה נפתח הדיוור ששלחנו, אך בתוספת המנגנון – לא תשלח תזכורת אלא אם חלפו לפחות יומיים מהמשלוח הקודם. בינתיים תמשיך האוטומציה לבדוק האם נפתח הדיוור – אם בזמן הזה הוא נפתח, התהליך יעצר גם מבלי לשלוח תזכורת.

בהנחה ויש מסרים נוספים שנשלחים לאותו איש קשר מאוטומציות פעילות אחרות, זה משמעותי. בכל שליחת מסר נוסיף עדכון לשדה 'מועד אחרון', וכך יווצר סנכרון.

Cooldown – לא רק לדיוורים

את המנגנון הקטן הזה ניתן להוסיף לכל תהליך אוטומציה, כך שאם אנחנו שולחים סדרת דיוורים (המקרה הנפוץ) – לא נשלח את הדיוור הבא עד שהאחרון לא נפתח או חלף זמן מספק בין דיוור לדיוור. אז יהיו אנשי קשר שיקבלו דיוור אחד ביום, ויהיו אנשי קשר שיקבלו דיוור במועד אחר המתאים לקצב שלהם. כך לא יחסמו לכם אנשי קשר.

המנגון יכול להועיל גם לגבי הודעות וואטסאפ, תהליכי API המפעילים מערכות אחרות, ועוד.

היתרונות העסקיים הישירים בשימוש במנגנון cooldown

• ירידה בתלונות ספאם
• שיפור Deliverability
• יציבות מערכת
• פחות קריסות
• חוויית לקוח רגועה
• שליטה בתהליכים
• פחות טעויות אנוש

ובת'כלס פחות כאבי ראש, יותר שליטה.

 cooldown_until כחלק מתכנון חכם של אוטומציה

מערכת אוטומציה טובה לא נמדדת רק בכמה מהר היא פועלת, אלא בכמה חכם היא יודעת לא לפעול.

 cooldown_until הוא:

• בלם
• מסנן
• מנגנון בטיחות
• וגם כלי אסטרטגי

בדיוק כמו שבכביש צריך רמזורים – כך גם באוטומציה צריך זמנים אדומים. 

ולסיכום

cooldown_until  אינו פיצ'ר נחמד, הוא תשתית קריטית בכל מערכת מודרנית:

• שיווקית
• תפעולית
• טכנולוגית

מי שמתכנן אוטומציות בלי cooldown בסופו של דבר יטפל בנזקים. מי שבונה אותו נכון – מרוויח מערכת יציבה, לקוחות מרוצים ושקט נפשי.

כולנו אוהבים מספרים יפים. “שלחתי מייל ל־10,000 איש!” או "יש לי יותר מ-15,000 אנשי קשר רשומים!" בהחלט נשמע מרשים. אבל מה אם אגיד לכם ש־7,000 מהם בכלל לא פתחו מייל כבר שנה? זה כבר פחות מחמיא, נכון?

האמת הפשוטה היא, שמייל שלא נפתח = לקוח שלא רואה אתכם. ואם הוא לא רואה אתכם – מבחינתו לא שלחתם כלום.

למה לקוחות לא פותחים מיילים?

1. עייפות דיגיטלית

     אנשים מוצפים במיילים. הם מפתחים עיוורון. כמו שלט חוצות שאתה עובר לידו כל יום – אחרי שבועיים הוא שקוף.

2. חוסר רלוונטיות

     שלחתם מבצע על חיתולים לסטודנט רווק? אין פלא שהוא לא פתח.

3. Timing גרוע

     המייל נחת באינבוקס ב־08:00 בבוקר עם עוד 40 אחרים מהבנק, הביטוח והעבודה. וכן, ניחשתם נכון – הוא נקבר.

4. ניסוח חסר מעוף

     שורת נושא כמו “מבצע מיוחד לחודש הקרוב” כנראה פחות תמשוך אנשים להיכנס למייל.

5. מוניטין גרוע

     אם פעם כבר סימנו אתכם כ"ספאם" – ייקח זמן להחזיר אמון.

למה זה בעייתי מבחינתכם? 

1. פגיעה במוניטין השולח (Sender Reputation)

   גוגל, אאוטלוק וכל ספק דואר מסתכלים על שיעורי פתיחה. אם הם רואים ש־80% מהנמענים מתעלמים – הם מבינים שאתם לא רלוונטיים. הנחיתה בספאם תהיה מהירה.

2. עיוות נתונים

   אתם חושבים שיש לכם רשימה של 10,000. בפועל – רק 2,500 באמת פעילים. כל ניתוח שתעשו על המספרים האלו יהיה פשוט שגוי.

3. בזבוז כסף

   כמעט כל מערכת דיוור מתמחרת לפי נפח רשימה. לשלם על לקוחות “רדומים” זה לא עסק משתלם.

4. פגיעה במותג

   לקוח שרואה אתכם שוב ושוב ולא מתעניין – מתחיל לפתח אנטגוניזם. אתם הופכים ל"רעש רקע".

איך מזהים לקוח רדום? 

* לא פתח שום מייל ב־60 ימים.

* לא לחץ על אף לינק חצי שנה.

* לא רכש / לא נכנס לאתר כבר שנה.

כמובן שהכל תלוי בכמה מיילים נשלחו ובאיזה פרק זמן. 

כלים לאיתור לקוח רדום

* פילוחים דינמיים במערכת הדיוור.

* דוחות פתיחה לפי קמפיינים.

* מעקב אחרי פעילות באתר (אם יש אינטגרציה).

הכלי הראשון מתייחס ליצירת רשימה דינאמית במערכת, אליה נכנסים (ויוצאים) אנשי קשר, בהתאם לתנאי שנציב – במקרה הזה, נבקש את אלה שלא פתחו X דיוורים ב-Y תקופה. הרשימה כבר תעדכן את עצמה מדיי יום:

הכלי השני מתייחס לבדיקה ובחינה ידנית של כל דיוור שיוצא. צריך לזכור שרשימת אנשי קשר צריך לנהל, וכן, זה דורש עבודה מסוימת. לאחר ששלחנו דיוור, ניתן לו כמה ימים, ואז נציץ בסטטיסטיקות ונוכל ללמוד מה קרה איתו:

נרצה פירוט מדויק יותר? לחיצה על אייקון הגרף תספק לנו את המידע הזה:

איך לשפר פתיחות מייל מראש? 

1. שורת נושא מסקרנת

   – קצרה, עם פנייה אישית או טיזר.

   – לא גנרית, לא שבלונית.

   2. שליחה בזמנים לא צפויים

   – אחה"צ, ערב, שישי בבוקר – תבדוק מה עובד.

2. חשוב – מותאם ללקוח

   – שם פרטי, תחום עניין, המלצה אישית.

3. תוכן שנותן ערך אמיתי

   – טיפים, מדריך, השראה. לא רק "מבצע 10%".

4. בדיקות A/B

   – כותרת מול כותרת, שעה מול שעה, תמונה מול טקסט.

פחות זה יותר 

אחת הטעויות הנפוצות היא להמשיך לשלוח שוב ושוב בתקווה שמשהו יקרה. אבל דווקא צמצום הרשימה, ניקוי מתמיד והתמקדות במעורבים – מביאים תוצאות הרבה יותר טובות. דמיינו שאתם מזמינים לארוחת ערב 100 אנשים, ומתוך זה רק 20 באים. בפעם הבאה, תזמינו את ה־20 האלה, תבשלו להם טוב, ותזכו ביחס חם. 

 אז אם נסכם

מייל שלא נפתח = לקוח שלא רואה אותך. וזה לא “באג במערכת” – זו מציאות עסקית. היכולת שלכם להתמודד עם זה היא זו שמבדילה בין רשימת תפוצה שהיא אוסף כתובות דוא"ל, לבין מערכת יחסים אמיתית עם אנשים. אז במקום להתגאות ברשימה מנופחת, מומלץ להתגאות ברשימה נקייה, מעורבת, וחיה. איכות גוברת על כמות במקרה זה. כי בסוף, עדיף 1,000 לקוחות שרואים אותך – מאשר 10,000 שלא שמים לב שאתה קיים.

בואו נדבר שיווק. אתם כנראה מכירים את זה, יש לקוחות שפותחים כל מייל, מקליקים על כל דבר, עונים לסקרים, קונים שוב ושוב, ואז… שקט מוחלט. כאילו בלעה אותם מערכת ההפעלה.
השאלה היא – האם באמת קרה להם משהו, או שפשוט הפסיקו להקשיב? זו שאלה קריטית, כי חוויית הלקוח לא נגמרת כשמישהו מפסיק לקנות, היא ממשיכה גם במקום שבו נבחר להגיב לשתיקה – או להתעלם ממנה.

ירידה במעורבות 

אז למה זה קורה?

–        כי אולי לא היה להם צורך במידע, בשירות או במוצר כרגע

–        אולי הם הצטרפו לרשימות אחרות שמעניינות אותם יותר

–        אולי הם השתעממו מאיתנו (כן, זה קורה)

–        ואולי פשוט שכחו שאנחנו קיימים

רוב בעלי העסקים מתייחסים לשקט הזה כאל גזירת גורל "זהו, איבדנו את הלקוח, אבל לא נורא, נשקיע מאמצים לייצר לקוחות חדשים, שהרי זה מה שאנחנו עושים כל הזמו, נכון?"

אבל אתם מבינים, בעצם זו הזדמנות.

"החייאת לקוח" 

תהליך החייאה (Re-Engagement) הוא רצף של צעדים, שמטרתו להחזיר את תשומת הלב של לקוח "רדום". במילים פשוטות: זה תהליך שמנסה לבדוק אם הלקוח הלך – או פשוט הלך לאיבוד.

אפשרויות 'החייאה' שכדאי לשקול

1. שליחת קמפיין "בדיקת דופק" – מייל עם שורת נושא ישירה: "[[שם פרטי]], אנחנו מתגעגעים – את עדיין פה?"
2. הצעה ייחודית רק לנרדמים – "אם חזרת לקרוא אותנו – זה שלך: 15% הנחה לחוזרים!"
3. מייל שמבקש רשות להישאר –"חברים או ניפרד כידידים? אם תלחץ 'אני כאן' – נמשיך לשלוח לך מיילים" 
4. מייל "מה השתנה אצלך?" – טופס קצר שמתעניין בכיוון החדש של הלקוח: תחום עניין, צורך, העדפה. 
5. הפחתת תדירות הדיוור האוטומטי – אולי לא מתאים מייל כל שבוע או פעמיים בחודש, רק להישאר ברקע.
6. קמפיין "מאחורי הקלעים" – שיתוף בתהליך העבודה, מתן הצצה. לא תמיד צריך למכור כדי לעורר קשר.

איך יודעים שהלקוח 'רדום'? 

נגדיר לעצמנו פרמטרים. לדוגמה:

–  לא פתח מיילים ב־60 ימים

–  לא הקליק על שום דבר ב־3 קמפיינים רצופים

–  לא ביצע רכישה/פעולה באתר מעל 90 יום

זה בעצם איתות החירום שלנו, שמראה לנו שהלקוח "מתקרר". 

ואם לקוח לא מגיב לנסיונות ההחייאה?

ובכן, גם זו תשובה. לפעמים החייאה לא מצליחה, ואז נפרדים בכבוד, ולפעמים זה דווקא השלב שבו הלקוח חוזר, כי נתתם לו תחושה של בחירה ולא של שיווק אגרסיבי.

לסיכום

אם נבין לרגע ש"שיווק" הוא למעשה "יצירת צורך", ודיוור הוא לא רק שיטת יצירת קשר חד-כיוונית, אלא יותר תקשורת דו-צדדית, או, סוג של מערכת יחסים – נוכל בעצם להבין שכל פעולה, או אי פעולה, מצד הנמענים שלנו, מספרת משהו עליהם ועל הצרכים שלהם.
אנחנו? אנחנו רק צריכים להבין מה המסר ומה הצורך. ואם אנחנו לא מבינים? אפשר פשוט לשאול, זה בסדר גמור!
סקר, שאלון, הנעה לתגובה כלשהי – הם שאלות לכל דבר ועניין, וכאלה שגם יאפשרו לנו לקבל את התשובות שאנחנו מחפשים, וגם יעניקו ללקוח תחושה שאנחנו שם עבורו, ולא רק בשביל למכור.

לא מעט עסקים רוצים לייצר או לקבל תובנות עסקיות בעקבות הדיוורים שלהם, דפי הנחיתה, או תהליכי האוטומציה שמתבצעים אצלם בארגון, ואם נדבר בשפה מקצועית: BI – business intelligence. בשפה פשוטה – מה אנחנו כעסק יכולים ללמוד או לנתח ממה שקרה עד כה. האם יש לנו יכולת לנבא את מה שיקרה? האם אנחנו יכולים להבין באיזה כיוון או שיטה כדאי לנו לעבוד או להשקיע על-מנת להשיג את מטרות הארגון בצורה יעילה יותר?

 שיווק באמצעות מערכות יחסים

מערכת smoove  היא מערכת דיוור ואוטומציה, את זה אנחנו יודעים, אך היא יודעת לקחת את המושג הזה צעד אחד (או יותר) קדימה ולהפוך להיות Relationship Marketing. מה זה אומר? במילים פשוטות – להכיר את הלקוחות, להבין מה מעניין אותם, מה הם קונים, מתי, האם הם פותחים את הדיוור ששלחנו להם, באיזה שעות, האם הקליקו על קישורים, וכו'. המידע הזה שווה לנו לא מעט. ואם נדע לשאול את השאלות הנכונות ולנתח את המידע בהתאם – נוכל להבין טוב יותר מה קורה מצד הלקוחות שלנו.

מהן השאלות הנכונות?

שאלות כמו –

מהו המוצר המוביל שלנו?

למה יצרנו אותו?

האם הרכישות תלויות תקופה?

או אולי זה בכלל הקמפיין הפרסומי שהוביל אליו?

איזה כותרת הובילה לכמות הפתיחות הטובות ביותר?

האם ניתן לשכפל הצלחה שכזו בעתיד?

איזה עיצוב (סידור התוכן, צבעוניות, קריאייטיב) עשה עבודה טובה ביותר בהקלקה על תוכן או בהנעה לפעולה?

וברמת הלקוח –

מי רכשו?

היכן הם גרים?

מה המגדר שלהם?

מה מצבם המשפחתי?

כמה פעמים רכשו במסגרת תקופה מסוימת?

האם רכשו בעבר?

האם ניתן לקבוע כי הם לקוחות נאמנים?

האם היו מרוצים מהשירות?

ואם כן – האם היו ממליצים לחבר?

בקיצור, לכל עסק יש את התובנות המתאימות לו, וככל שיהיו לנו יותר תשובות מדויקות, נוכל להגיע אליהן.

איסוף תשובות ותובנות מהמערכת

אז ישבנו וחשבנו על שאלות מתאימות, יופי. אבל איפה יושבות התשובות לשאלות האלה?, ובעיקר – איך מקבצים אותן לכדי מידע פשוט וקריא?
את התשובות ניתן לאסוף במספר דרכים:

איסוף תובנות ידני

כן, כן, עבודת רגליים (או במקרה הזה – ידיים). נכנסים לכל אחד מהמיילים ששלחנו ומבצעים יצוא של הנתונים החשובים לנו. ולא, לא מדובר רק בכמה פתחו או הקליקו, אלא, מי פתח והקליק. ואם לדייק יותר – כמה פעמים הקליקו על המוצר/תוכן ששלחנו.
לכל דיוור שאנו שולחים יש נתונים סטטיסטיים, הנמצאים באייקון הנראה כמו גרף ונקרא "נתונים":

הקלקה עליו תציג לנו נתונים מספריים נטו על מה עשה הדיוור שלנו. אז מעבר לכך שנראה כמה פתחו וכמה הקליקו, נוכל גם להבין על איזה קישור הקליקו (במידה ויש יותר מאחד) וכמה פעמים הוקלק אותו קישור, ואת זה נמצא בחלק התחתון של מסך הנתונים:

כאן נוכל להבין כי המוצר/הקישור/התוכן המוביל שלנו קיבל 544 הקלקות שנעשו ע"י 329 אנשי קשר, כלומר, ברור לנו שיש כאלה שהקליקו יותר מפעם אחת (אולי אפילו יותר) וכאלה שהקליקו רק פעם אחת. המשמעות היא, שהמוצר או התוכן בהחלט מעניינים מספיק. אם נקליק על המספר (הכחול) נוכל אפילו לייצר לעצמנו רשימה של מתעניינים.
אם נצליב את המתעניינים האלה אל מול נתון אחר, כמו כמות רכישות בפועל, הרשמה וכו', נוכל להבין את רוח הדברים והמגמות של קהל היעד שלנו.

באותו מסך, אגב, נוכל להבין גם באיזה שעות או ימים הקהל שלנו פעיל יותר:

משם נוכל להחליט על מועד שליחת הדיוורים שלנו לפי ימים ושעות.

זוהי כמובן רק דוגמה אחת לניתוח המידע שקיבלנו,  יש עוד הרבה מידע שאפשר לשלוף מהמסך הזה.

איסוף תובנות אוטומטי

במערכת אפשר בצורה פשוטה לצבור כל מידע הקיים הן בדפי הנחיתה שלנו או בדיוורים שלנו לכדי מאגר נתונים פשוט, וזאת ע"י שימוש בכפתור חכם.
לכל טקסט, תמונה, מאמר,מוצר הקיים באחד מדפי הנחיתה שלנו, וכמובן כפתור – ניתן להציב קישור חכם, שיודע ויכול לבצע פעולות מאחורי הקלעים, בהתאם להתנהגות אנשי הקשר, ויכול לסדר את המידע ברמת הרשימות (כל מי שהקליק – יכנס לרשימה X) או ברמת נתוני הלקוח (כל מי שהקליק – תעודכן כרטיסיית הלקוח שלו ב-Y). מעבר לרמה הפשוטה של יצירת רשימת לקוחות המתעניינים במוצר/תוכן מסוים – ניתן גם לייצר תהליך אוטומטי ש"סוכם" את כמות הפעמים, בין אם מדובר בהקלקות או רכישות.

דוגמה לשימוש:
נניח שאנחנו מייצרים מפגשי תוכן (וובינר או סדנה למשל). נוכל לדעת בכמה כאלה השתתף איש הקשר שלנו, ואם רכש מוצר או מוצרים שונים, נוכל לדעת כמה פעמים עשה את זה.
פעולות במערכת:
1. יצירת שדה מותאם אישית מסוג "מספר", שיקבל אליו את ערך כמות הפעמים.
2. הגדרת תהליך אוטומציה פשוט: בכל פעם שאיש קשר ייכנס לרשימת משתתפי סדנה או ירכוש מוצר – נבצע העלאת מונה בשדה הזה ב-1. ובכל פעם שזה יקרה, נוכל לתת לו ציון כלשהו.

התהליך יכול להיראות כך:

כל עדכון של איש קשר יעלה את ערך שדה הסכימה שלנו ב-1.

ומה עושים עם זה בפועל?
ברמת הלקוח הפרטני – נוכל לתת ללקוח שלנו ציון איכות, מעורבות וכיוב'.
ברמת המוצר או השירות  – נוכל לדעת שזה המוצר או השירות הנמכרים ביותר שלנו.
איך?
נציג את המידע הזה בטבלת הרשימות. בכל רשימה במערכת, ניתן להגדיר את תצוגת העמודות. רואים את האייקון הקטן בצד שמאל, בצורת טבלה עם גלגל שיניים?

בלחיצה על האייקון הזה, ניתן להוסיף או לגרוע את עמודות הנתונים שיוצגו באותה טבלה:

את הטבלה והנתונים ניתן בהמשך לייצא לאקסל, ומשם לעשות כל חיתוך או ניתוח. בצורה זו, אפשר לנתח את המידע המתקבל לכדי תובנות עסקיות, בהתאמה לכל עסק והמטרות שלו.

לסיכום

תובנות עסקיות מגיעות קודם כל משאילת השאלות הנכונות, בהתאם ליעדי העסק. מרגע שיצרנו את סט השאלות עליהן נרצה לקבל תשובה – עלינו לאסוף את המידע הרלוונטי מהמערכת, ולנתח אותו. זה לא מסובך, כפי שראינו כאן למעלה, וזה בעיקר מאפשר לכם לנצל עוד מכלי המערכת בצורה אפקטיבית, שתעזור לקדם את העסק. שיהיה בהצלחה!

אם אתם שולחים ניוזלטרים, מבצעים, או כל תוכן אחר בעל ערך ללקוחות דרך המייל – סביר להניח ש־Gmail היא היעד העיקרי שלכם. עם מעל 1.8 מיליארד משתמשים בעולם, Gmail היא גם ההזדמנות הגדולה ביותר, וגם האתגר הכי משמעותי, בשיווק באימייל.

Gmail מפעילה אלגוריתמים מתוחכמים ומוגברים לסינון דואר זבל, ומיישמת בדיקות מחמירות שמטרתן להגן על המשתמשים. בפועל, האכיפה הזו מובילה לירידה באחוזי הפתיחה של מדוורים רבים.

במדריך זה נסביר כיצד להגדיל משמעותית את הסיכוי שהמיילים שלכם יגיעו לאינבוקס ולא לתיקיית הספאם, בהתבסס על מחקר מעמיק שעשינו בנושא, והמסקנות שהגענו אליהן.

אימות וחימום הדומיין – הבסיס לאמינות

נתחיל מהנחיית היסוד – כל עסק שיש לו דומיין, צריך לוודא שהמיילים שהוא שולח, יוצאים מהדומיין שבבעלותו.

את הדומיין יש להגדיר במערכת שליחת הדיוור, ואז לבצע חימום דומיין. רק לאחר מכן, אפשר להתחיל לדוור בצורה סדירה.

שלב ראשון – אימות דומיין

יתרונות השליחה מדומיין פרטי מאומת:

•         אמינות גבוהה יותר בעיני Gmail
•         שיעור הגעה לאינבוקס משופר משמעותית
•         בניית מוניטין חיובי לדומיין
•         הגנה מפני זיוף המותג שלכם

הגדרות בנושא דומיינים שחשוב להכיר:

DKIM – Domain Keys Identified Mail

מוסיף חתימה דיגיטלית לכל מייל, המאמתת שהמייל לא שונה במעבר ואכן נשלח מהדומיין שלכם.

DMARC – Domain-based Message Authentication

זהו הפרוטוקול המקשר בין SPF ו-DKIM ומספק הנחיות ברורות לספקי הדואר כיצד לטפל במיילים שלא עוברים אימות.

מדריך לביצוע אימות דומיין – מרכז הידע של smoove

שלב שני – חימום דומיין

לאחר שהגדרנו ואימתנו את הדומיין, חשוב מאוד ואף קריטי, לבצע חימום דומיין. כלומר, להתחיל לשלוח מיילים מהדומיין הזה, בצורה הדרגתית ומבוקרת.

המטרה היא לבנות את מוניטין השליחה בעיניי Gmail – אם רק הגדרנו דומיין חדש במערכת הדיוור (וזה לא משנה אם הוא היה מוגדר במערכת אחרת לפני כן), וכבר בשליחה הראשונה ייצא מייל לרשימה גדולה, האלגוריתמים של Gmail יסווגו אותו כספאם, כי הם עדיין לא מכירים את השולח. ברגע שתתבצע שליחה מבוקרת, המוניטין ייבנה בצורה טובה ואף ידורג גבוה.

מדריך לביצוע חימום דומיין 

פרסונליזציה וסגמנטציה – חושבים על קהל היעד

פרסונליזציה וסגמנטציה הן שתי שיטות שעוזרות להתאים תוכן לקהל היעד, בצורה אישית וממוקדת, והן קשורות יחד, כך שכל פעולה פרסונלית במייל, בעצם תגיע לאחר ביצוע סגמנטציה (פילוח) של הקהל לקבוצות בעלת מאפיינים דומים. 

סגמנטציה – פילוח קהלים והתאמת תוכן

חשיבות ביצוע פילוח קהל

Gmail מתחשבת בהתנהגות המשתמשים כאשר היא מחליטה איפה למקם את המיילים. שליחת תוכן רלוונטי לאוכלוסיות מפולחות, משפרת את המעורבות, ובכך את מוניטין השליחה. הרעיון הוא בעצם למקד את התוכן ולשלוח לכל אחד את מה שרלוונטי אליו, ולא לשלוח מייל גנרי לכל אנשי הקשר. בצורה זו האלגוריתמים יזהו את המייל כמשהו יותר אישי.

אסטרטגיות פילוח יעילות

הרעיון הוא לחלק את הקהל לקבוצות לפי מאפיינים, סטטוס, תחומי עניין, או כל קריטריון רלוונטי לשליחת תוכן מעט שונה לכל קבוצה. זה יכול להיות על בסיס מיקום גיאוגרפי, סטטוס משפחתי, פעולות והתנהגות (רכישות, היסטוריית פתיחת מיילים וכיוב'), תחומי עניין ועוד.

לאחר ביצוע הפילוח, אפשר להתאים בקלות את התוכן לכל קבוצה, ע"י שימוש הניסוחים מתאימים לאופי הקהל, התייחסות לתחומי העניין הספציפיים, הצעת מוצרים או שירותים רלוונטיים ועוד.

לכתבה בנושא פילוח קהל בצורה חכמה שמביאה לתוצאות

פרסונליזציה – המפתח ללב הלקוח

פרסונליזציה היא האפשרות לייצר מיילים אישיים לכל איש קשר, בדרך כלל ע"י שימוש בשדות מערכת (המכילים פרטים אישיים כמו שם, כתובת, מייל וכו'), או בשדות אישיים (המכילים נתונים ומאפיינים שונים שבחרנו לאסוף מאנשי הקשר, כמו תחומי עניין, העדפות, סטטוס וכו'). 

מייל פרסונלי (לקבוצה מפולחת), יכול לכלול, למשל:

• פנייה אישית בכותרת ובגוף המייל

  שימוש בשם הפרטי של הנמען בנושא המייל ובתוכן, יוצר חיבור אישי ומגביר סיכויי פתיחה ומעורבות.

  לדוגמה: "היי יוני, רוצה להגדיל את אחוזי הפתיחה של המיילים שלך? " / "שרון, החופש הגדול מאתגר גם אותך? צירפתי כאן בהמשך, מסמך עם רעיונות סופר מגניבים לבילויים חינמיים עם הילדים בחופש"

• פסקת פתיחה מבוססת סגמנט

  הוספת משפט המתייחס לפעילות של הנמען, למאפיינים, או לתחומי העניין שלו, מגבירה את העניין במייל וכך גם את הסיכוי למעורבות.

  לדוגמה: "בהמשך לרכישה שביצעת השבוע.." / "כהורים ל[מתבגרים], אני בטוחה שתרצו לשמוע את ההרצאה החדשה שלי" / "רצינו לספר לך על מבצע שווה לתושבי [הרצליה] בסניף החדש שלנו"

אופטימיזציה טכנית ותוכנית

ריכזנו לכם כאן כמה הנחיות חשובות שמומלץ ליישם גם בהקשר הטכני של התוכן:

כותרות נושא 

• אורך מומלץ: 6-10 מילים או 25-50 תווים
• הימנעות מ-spam triggers: מילים כמו "חינם", "דחוף", "הצעה מוגבלת"
• שימוש באימוג'י: בזהירות ובהתאם לטון המותג
• A/B testing: בדיקת גרסאות שונות של הנושא, ושליחה בהתאמה (מזכירים שיש לכם כלי מובנה במערכת לביצוע A/B test).

תוכן המייל

• יחס טקסט לתמונות: שמירה על יחס 60:40 טקסט לתמונות (לא לשלוח רק טקסט או רק תמונות)
• גודל המייל: עד 102KB כדי למנוע חיתוך ב-Gmail CTA
• ברור: הוספת קריאה לפעולה אחת ברורה לכל מייל
• מבנה נקי: שימוש בכותרות, פסקאות קצרות, ורשימות מסודרות
• קישורים: לשים לב שהקישורים תקינים ולא שבורים או מסוכנים

תדירות שליחה מותאמת

• לקוחות חדשים: התחלה בתדירות נמוכה
• לקוחות פעילים: שליחה לפי העדפותיהם (לא בטוחים? קפצו לבדוק בסטטיסטיקות המיילים האחרונים)
• לקוחות לא פעילים: ביצוע קמפיין re-engagement לבדוק האם מעוניינים להמשיך לקבל מיילים, לפני הסרה

ניהול רשימות מתקדם – List Hygiene

בהמשך לסעיף האחרון, אחד המרכיבים הקריטיים ביותר לשמירה על מוניטין חיובי ב-Gmail הוא ניהול רשימות מתקדם. לפעמים, אנשי קשר שהיו פעילים יכולים "להתקרר" ולהפסיק לפתוח מיילים. המשך שליחה אליהם משפיע ישירות ובצורה שלילית על מוניטין השולח ב-Gmail.

מומלץ לבצע בדיקת אנשי קשר לא פעילים אחת לחודש-חודשיים, ולהסיר אותם בהתאמה במרוכז פעם ברבעון.

סיכום והמלצות לעתיד – הכנה לשינויים הצפויים ב-2025

הגעה לאינבוקס ב-Gmail ב-2025 דורשת גישה הוליסטית המשלבת אבטחה טכנית, תוכן איכותי ומותאם אישית, וניהול מקצועי של רשימות הדוא"ל. יישום ההמלצות במדריך זה יביא לשיפור משמעותי בשיעורי ההגעה לאינבוקס.

המלצות ליישום מיידי

• בדקו את הגדרות האימות – SPF, DKIM, DMARC ובצעו חימום לדומיין
• בצעו סגמנטציה ופלחו את אנשי הקשר – התחילו עם פילוח בסיסי
• בצעו A/B testing על נושאי המייל ועל התוכן 
• נטרו מטריקות – הגדירו מעקב שבועי אחר סטטיסטיקות ונתונים

** רצוי ליישם בנוסף: הטמעת BIMI – אפשרות הוספת הלוגו שלכם לכותרת המייל

זכרו – בניית מוניטין חיובי לוקחת זמן, אך השקעה בפרקטיקות הנכונות תבטיח הצלחה ארוכת טווח בשיווק המייל שלכם. 

ממש לפני כמה ימים ניהלתי שיחה עם בעל עסק ותיק שאמר לי, ואני מצטט: "הבנתי שדיוור הוא כלי שיווקי שלא כדאי לזלזל בו, מרבית ההכנסות שלי הגיעו דווקא משם". שמחתי שזו המסקנה שלו, והבנתי כי לא מעט ארגונים ובעלי עסקים עדיין לא הגיעו לאותה מסקנה. הרבה עסקים (כן, גם שלך) שולחים מיילים. מעט מאוד מהמיילים האלה נפתחים, ועל פחות מהם מקליקים. בגדול, אין הרבה מיילים שגורמים ללקוח להגיד "וואלה, אהבתי את זה, בא לי עוד".

ולמה זה קורה?

אם נתעלם לרגע מהבעיות והאתגרים הטכניים, עליהם דיברנו לא מעט כאן בבלוג, דיוור הפך במחשבה של רוב בעלי העסקים, למשהו שקצת מזכיר ארוחת ילדים במסעדת שף – משהו שצריך שיהיה, אבל לא באמת משקיעים בו.

"יאללה, שלח משהו, איזה תזכורת, מבצע לחגים, תמונה, וכפתור עם לינק". וזוהי בדיוק הבעיה.

אם הייתי אומר לך, כי הדיוור שלך יכול להניב לך 60%-80% הכנסה פסיבית מלקוחות שכבר הביעו עניין במוצר או בשירות שלך, לא שווה היה לך להשקיע בו? אני חושב שכן.

קודם כל, כדאי שנבין: המייל שלך לא לבד בעולם. הלקוח שלך מקבל בין 10 ל־50 מיילים ביום. חלקם מהעבודה, חלקם מהמשפחה, חלקם שיווקיים, חלקם חשובים באמת. אם לא נדע לתפוס לו את העין, להדליק אצלו סקרנות, ולהתחיל מערכת יחסים – הוא ימחק את המייל בלי למצמץ. לא כי אנחנו לא חשובים, כי אנחנו לא מעניינים וחשובים מספיק.

ספאם זה לא רק איפה שזה נוחת – זה איך שזה מרגיש

אם המייל שלך:

* נפתח בנוסח גנרי כמו הרבה מיילים אחרים ("שלום רב, לקוח יקר")

* מלא בטקסט מכירתי בלי טיפת ערך

* או פשוט נראה כמו משהו שלא השקיעו בו יותר מ-3 דקות עבודה (מישהו אמר AI?)

כנראה שאנשי הקשר שמקבלים אותו זה לא רק *נראה* כמו ספאמר, זה גם מתנהג כמו אחד. 

איך לכתוב מייל שלא יתייחסו אליו כאל ספאם

כותרת

קודם כל, כותרת. אם היא לא מסקרנת, לא נוגעת, לא מבטיחה משהו רלוונטי – נוכל להשקיע את הנשמה בגוף המייל, ואף אחד לא יראה את זה. למשל:

כותרת פחות אפקטיבית – "עדכון מחברתנו לרגל חג השבועות"

או:

כותרת אפקטיבית – "[[שם פרטי]], אם יש לך 3 דקות – יש לי משהו טעים בשבילך לחג"

ההבדל הוא בפניה האישית, אבל גם בדרך הפנייה – יצירת סקרנות – או בשפה מקצועית "יצירת צורך".

מוזמנים גם לקרוא את הכתבה בנושא טיפים לכתיבת כותרת אפקטיבית למייל שלכם.

פתיח

אם זה מרגיש רובוטי, העניין גמור. צריך לכתוב כאילו אנחנו מדברים עם בנאדם, לא עם מערכת. וכן, יש משמעות למגדר, יש משמעות לפנייה עצמה. שווה להשקיע כמה דקות ולחשוב למי באמת אנחנו פונים – גברים? נשים? כולם?

עברית, שפה קשה, אבל עדיין מאפשרת פתרונות לכולם/ן (ראיתם/ן מה עשיתי כאן?). הפתיח צריך לגרום לנמען *להישאר*. לסקרן. להרגיש שאנחנו לא מדברים ל־10,000 נמענים.

תוכן

אם כל מה שנשלח זה “קנה! קנה! קנה!” – זה יישמע ללקוחות כמו ילד עם קרטון לימונדה באמצע כביש מהיר.

אולי כדאי שננסה לאזן:

* נשלח תוכן שנות ערך ועוזר לקוראים

* ניתן טיפים שימושיים

* נספר סיפור לקוח קצר

* אולי נשלב בדיחה טובה (אם זה מתאים לעסק שלכם)

* נכתוב משהו שבאמת שווה לקרוא

כלומר, לא ננסה למכור כל הזמן – אלא כדאי שננסה להתחבר.

תזמון זה לא הכל – אבל זה המון

רוב המיילים העסקיים נקברים באינבוקס של הבוקר.

נסו לשחק עם התזמון:  

* שעות לא שגרתיות (אחר הצהריים, ערב, שישי בבוקר)

* נסו להבין מתי הלקוחות מגיבים בשעה שנוח להם (מערכת הדיוור תספק לכם את הפרטים)

* שלחו תזכורת למי שלא פתח את המייל, אבל שימו לב לא להיות נודניקים

עיצוב

לא מעט ארגונים וגופים, גדולים כקטנים, שמים דגש על העיצוב. אני אישית שואל – למה? אם מה שאנחנו רוצים לספר חשוב יותר מאיך שזה ארוז, למה לתת לעטיפה יותר חשיבות? שלא נתבלבל, גם טבעת יהלום שמגיעה עטופה בנייר עיתון תתקבל במעט פחות רצינות, למרות שמדובר ביהלום, אבל בתכלס, גם ההפך.

אז מה אני אומר כאן בעצם? פשוט. לא מפונפן מדי. לא "פלייר" מצועצע. זאת לא מצגת של PowerPoint משנת 2003.

וחשוב שיעמוד במסגרת הכללים:

ללא הרבה טקסט ע"ג תמונה

כמה שיותר טקסט חי

כמה שפחות גדלי גופנים

והכי חשוב – קריא ונוח

אז מה למדנו? 

1. הכותרת קובעת אם בכלל יקראו את המייל
2. הפתיח קובע אם יישארו להמשיך לקרוא
3. התוכן קובע אם יקליקו
4. והכל יחד יקבע אם ירצו להמשיך לקבל מכם מיילים בעתיד

לסיכום 

דיוור הוא לא מייל. הוא מערכת יחסים.

לא סתם שולחים דיוור "ערים?" ל-1000 אנשי קשר ומקווים לטוב, שולחים דיוור לזאת או זה שאנחנו רוצים איתה או איתו מערכת יחסים ארוכת טווח (ואת זה אומר לכם מי שנשוי ואב ל-4 ילדים).  אם תתנהגו כמו מי שרוצה באמת לדבר עם הלקוח שלכם, ולא סתם לזרוק עליו לינק, אתם תראו תוצאות אחרות לגמרי.

נסו לשנות את היחס אל אנשי הקשר שלכם, כאילו הם היו חברים קרובים ולא סתם לקוח פוטנציאלי, ותראו מה זה יעשה.

ועד אז – שיהיה בהצלחה!

רושם ראשוני הוא קריטי בלא מעט סיטואציות וזה נכון, לרוב, לכל תחום כמעט. כשמדובר במקומות העבודה, הרושם הראשוני חשוב כפליים ובייחוד כאשר עובד חדש מצטרף לקבוצה. גם בעולם העסקים זה קריטי, כאשר הלקוח מתנסה במוצר או בשירות מסוים בפעם הראשונה. בשני המצבים האלה נכנס לתמונה תהליך מיוחד בשם אונבורדינג. מה זה אומר בדיוק ומה חשוב לדעת על התהליך הזה? על כך ועוד, בכתבה הבאה.

מהו אונבורדינג ואיך הוא משפיע על הצלחת העסק?

הגדרת המושג ומטרתו

אונבורדינג הוא תהליך מובנה לקליטה מיטבית של עובדים או לקוחות חדשים לתוך המעטפת של המוצר או השירות. מטרתו לקצר את עקומת הלמידה ולזרז את ההתאקלמות בסביבה החדשה. התהליך משלב העברת מידע חשוב ובעל ערך, הכשרה בסיסית והיכרות עם ערכי הארגון או אופן השימוש במוצר. כבר בשלבי האונבורדינג הראשונים, מתחיל במקביל גם מהלך של שימור לקוחות, כאשר החוויה החיובית מניחה תשתית לקשר ארוך טווח ורווחי.

משך התהליך

אונבורדינג אפקטיבי אינו אירוע חד פעמי אלא דרך ארוכה. בשונה מהגישה המסורתית של ימים בודדים, ארגונים מובילים מיישמים כיום תהליך הנמשך 90-180 ימים לעובדים, ושבועות עד חודשים ללקוחות. פיצול התהליך לשלבים מונע הצפת מידע, ומאפשר הטמעה יסודית של הידע והמיומנויות. מחקרים מוכיחים שהקצאת זמן מספק לאונבורדינג משפרת דרמטית את סיכויי ההצלחה ומצמצמת נטישה.

חשיבות האונבורדינג לעסקים בעידן המודרני

בעידן הדיגיטלי של היום, כשהמעבר בין המוצרים הוא כל כך קל, אונבורדינג איכותי מהווה יתרון תחרותי מובהק. הנתונים מוכיחים: ארגונים עם תהליכים מובנים משיגים שיפור משמעותי בשימור עובדים ובפרודוקטיביות. מעבר לכך, אונבורדינג מוצלח חוסך בעלויות גיוס חוזר ומקצר את הזמן להגעה לתפוקה מלאה. במקביל, לקוחות שחוו אונבורדינג יעיל מגדילים הוצאותיהם ונוטים להפוך לשגרירי מותג פעילים.

אונבורדינג לעובדים – הצעד הראשון לשימור והצלחה

שלבי האונבורדינג לעובדים חדשים

תהליך אונבורדינג אפקטיבי לעובדים מתחיל עוד לפני יום העבודה הראשון, עם שליחת מידע מקדים והכנה לקראת הקליטה בארגון. השלב השני כולל קבלת פנים ביום הראשון, היכרות עם הצוות, סיור במשרדים והסבר על תרבות הארגון ונהליו הבסיסיים. בשבועות הבאים, העובד עובר הכשרה מקצועית ממוקדת לתפקידו, מקבל משימות הדרגתיות ומשוב על התקדמותו. בשלבים שונים של התהליך מומלץ לשלב סקר שביעות רצון, שכן הוא מאפשר לארגון לזהות נקודות לשיפור ולהתאים את תוכנית האונבורדינג לצרכי העובד.

כלים וטכנולוגיות לשיפור התהליך

הטכנולוגיה המודרנית מציעה מגוון פתרונות המשפרים משמעותית את יעילות תהליך האונבורדינג לעובדים חדשים. למשל, מערכות ניהול למידה (LMS), המאפשרות יצירת מסלולי הכשרה מותאמים אישית, מעקב אחר התקדמות ומתן משוב בזמן אמת. פלטפורמות תקשורת פנים-ארגוניות מסייעות גם הן, והן עושות זאת ביצירת קהילה תומכת ומאפשרות לעובד החדש להתחבר בקלות לעמיתיו ולמנהליו. כלי ניהול משימות אוטומטיים משפרים גם הם את התהליך, והם מבטיחים שכל שלב בתהליך מתבצע בזמן ושאף פרט חשוב אינו נשכח. וכמובן, מסע לקוח מתוכנן היטב מיושם גם בהקשר של עובדים, כאשר ארגונים מובילים מתכננים את "מסע העובד" מהשלב הטרום גיוסי ועד להשתלבות מלאה בארגון.

אונבורדינג ללקוחות – כך יוצרים נאמנות מהרגע הראשון

שלבים מרכזיים בתהליך

תהליך אונבורדינג לקוחות נפתח עם הרשמה או רכישה באמצעות שליחת הודעת ברכה אישית ומידע ראשוני, ונמשך בהדרכה מפורטת על התכונות המרכזיות של השירות או המוצר, באמצעות וובינרים, סרטוני הדרכה או ליווי אישי. בשלב השלישי, הלקוח מקבל תמיכה ועצות מתקדמות או טיפים רלוונטיים להעמקת השימוש באותו מוצר או שירות, כאשר כל התהליך מתבצע בצורה אוטומטית, והתוכן נשלח בהתאמה אישית ובנקודות אסטרטגיות לאורך מסע הלקוח.

טכניקות לשיפור החוויה ללקוחות

שיפור חוויית האונבורדינג מתחיל בהבנת צרכי הלקוחות ונקודות החיכוך בשימוש הראשוני, תוך פישוט תהליכים שיאפשרו להם להגיע מהר יותר לרגע שבו הם מבינים את ערך המוצר. בנוסף לכך, יצירת תוכן מותאם אישית, שימוש בגיימיפיקציה וטיפוח קהילת משתמשים, הופכים את הלמידה לחווייתית ומגבירים את המוטיבציה להמשיך ולהשתמש במוצר לאורך זמן.

מזכירים לכם שבמסך יצירת אוטומציה במערכת, מחכה לכם תבנית אוטומציה מוכנה ליצירת תהליך אונבורדינג, ומה שנשאר לכם זה לערוך את המסרים בהתאמה. זה יחסוך לכם זמן ויאפשר לכם להתחיל לטפח את הלידים שלכם מהרגע הראשון. 

מדידת הצלחה בתהליכי אונבורדינג

מדידה שיטתית של מדדי הצלחה מהווה מרכיב קריטי בשיפור תהליכי האונבורדינג. עבור עובדים, כדאי למדוד מדדים כמו זמן הגעה לפרודוקטיביות מלאה, שיעורי שימור לאחר 90 ימים ורמת המעורבות ושביעות הרצון כפי שבאה לידי ביטוי בסקרים תקופתיים. בהקשר של לקוחות, המדדים המרכזיים כוללים שיעורי אקטיבציה (הפעלה ראשונית של תכונות מרכזיות), תדירות שימוש, שיעורי נטישה ומדד ה -NPS , או בהרחבה Net Promoter Score, המשקף את הנכונות להמליץ על המוצר לאחרים.

שיטות עבודה מומלצות לאונבורדינג מוצלח

תכנון מוקדם ומובנה

תכנון מדוקדק של תהליך האונבורדינג מבטיח שכל מרכיב חיוני נכלל ומתוזמן בצורה אופטימלית. את זה ניתן לעשות באמצעות יצירת מפת דרכים ברורה עם אבני דרך מוגדרות שמסייעת לכל הגורמים המעורבים להבין את תפקידם ואת לוח הזמנים הנדרש.

יצירת חוויה אישית ומותאמת

התאמה אישית של תהליך האונבורדינג לצרכים ולהעדפות הספציפיים של העובד או הלקוח מגבירה משמעותית את האפקטיביות שלו. בפועל זה אומר איסוף מידע מקדים על סגנון הלמידה המועדף, הניסיון הקודם והמטרות האישיות, מה שמאפשר להתאים את התוכן, הקצב ושיטת ההדרכה.

שימוש נכון בטכנולוגיה ואוטומציה

הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתהליך האונבורדינג מאפשרת לייעל את התהליך ולהציע חוויה עקבית וגמישה. את כל אלה אפשר לעשות באמצעות מערכות אוטומטיות לשליחת תוכן בנקודות זמן אסטרטגיות שמבטיחות שכל עובד או לקוח מקבל את המידע הנכון בזמן הנכון.

מעקב, משוב ושיפור מתמיד

תהליך אונבורדינג מוצלח כולל מנגנונים לאיסוף משוב שוטף ושיפור בהתאם לממצאים שהתקבלו. המשמעות לכך בפועל היא קיום שיחות מעקב קבועות, הפצת סקרי שביעות רצון והצבת מדדי ביצוע ברורים המאפשרים לזהות נקודות חוזק וחולשה בתהליך.

סיכום

תהליך אונבורדינג מוצלח הוא השקעה אסטרטגית שמניבה תשואה משמעותית לאורך זמן. בין אם מדובר בעובדים או בלקוחות, אונבורדינג מובנה ומותאם אישית מניח את היסודות למערכת יחסים פרודוקטיבית ורווחית, מה שנכון בייחוד בתקופה של תחרות רבה כל כך. 

שאלות נפוצות על אונבורדינג FAQ

1. איך תהליך אונבורדינג נכון משפיע בפועל על נאמנות ושימור לקוחות או עובדים? הוא מקצר את זמן ההסתגלות, מפחית חרדות, מגביר את תחושת השייכות ומבהיר ציפיות, מה שמוביל לקשר חזק יותר ולשיעורי נטישה נמוכים יותר.
2. מהם השלבים הקריטיים בתהליך שאסור לדלג עליהם? הכנה מקדימה, יום קבלה/הפעלה ראשונית מתוכנן היטב, הדרכה ממוקדת על פונקציות מרכזיות, ומעקב שיטתי בנקודות זמן אסטרטגיות.
3. אילו כלים טכנולוגיות יכולים לשפר את התהליך? מערכות ניהול למידה, פלטפורמות אוטומציה לתקשורת, כלי ניתוח נתונים, אפליקציות גיימיפיקציה ומערכות ניהול קשרי לקוחות מתקדמות (CRM).
4. מה ההבדל בין אונבורדינג לעובדים וללקוחות? אונבורדינג לעובדים מתמקד בהיכרות עם הארגון, רכישת מיומנויות והשתלבות בתרבות החברה, ואילו אונבורדינג ללקוחות מתמקד בהפעלת המוצר, הבנת הערך שהוא מספק ויצירת הרגלי שימוש קבועים.

חלק עיקרי בכל דיוור ובוודאי בדפי הנחיתה שלנו הן התמונות. הן הרי החלק העיצובי, הצבעוני, ה"חי" של התוכן שלנו. אומרים שתמונה אחת שווה 1000 מילים, אז בואו ונבין איך אפשר לנהל במערכת את התמונות ואת הגלריה שמכילה את אותן, ועל הדרך – עוד כמה מושגים שיכולים להפוך את התכנים שלנו לטובים ויעילים יותר.

גלריית התמונות במערכת

כל תמונה שנעלה למערכת, ללא שום קשר למיקום העתידי שלה – דיוור, דף נחיתה, דף פורטל וכו' – עולה קודם כל לתיקייה העיקרית הנקראת "גלריה". התמונה שהעלינו יכולה לשמש אותנו לכל אותם ערוצים שציינתי מעלה, כי למעשה הפכנו אותה לקובץ המאוחסן בשרת של smoove. לקובץ הזה יש שם וכתובת, וכך ניתן "למשוך" אותו לכל מקום שנרצה.

אבל, מדובר הרי בתיקייה אחת גדולה, כמו שק אחד גדול שמכיל את כל התוכן הוויזואלי שלנו, אפשר לסדר אותו? צריך לסדר אותו?  למה כדאי לנו בכלל לסדר אותו? בואו נבין, אבל הפעם במונחים שפחות נשמעים כמו סינית מדוברת.

כל תמונה שהעלינו קיבלה כתובת מאוד מסוימת, וכשאנחנו משלבים אותה בדיוור שלנו, אנחנו בעצם מפנים את הדיוור לכתובת הזו. אם נשנה את הכתובת או נמחק את התמונה מהגלריה – התמונה תעלם מהמייל. אז במקרה של מייל, מדובר בחיי מדף  קצרים יחסית של כמה ימים, ואם תמונה אחת או יותר לא תוצג, זה אולי לא יהיה נורא כל-כך, אבל דף נחיתה שאנו עובדים איתו בצורה שוטפת, עלול להיפגע מכך – תמונת הקאבר עלולה להיעלם, תמונות האייקונים, תמונת הפרופיל שלנו – בעצם כל תמונה שקיימת עלולה להיעלם אם נשנה לה את הכתובת או נסיר אותה מהגלרייה.

אז איפה זה פוגש אותנו?

סביר שאתם עובדים באחת משתי צורות העבודה הבאות:

1. הורדת התמונה מהמחשב בכל פעם מחדש – כלומר, בגלריה שלכם תופיע אותה תמונה כמה וכמה פעמים, והיא אמנם תהיה אותה תמונה, אך בכל מייל או דף היא תקבל כתובת משלה, והמשמעות תהיה העמסת תכנים ומשקל על התיקייה שלכם.
2. שימוש חוזר בתמונה שכבר הועלתה לגלרייה – בכל פריט תוכן שתייצרו תחפשו בגלריה עד שתמצאו את התמונה הרצויה ורק אז תמשכו אותה – חסכתם משקל וכפילות, אך החיפוש עצמו היה מתיש.

אז מה הפתרון? לסדר את התמונות בתיקיות משנה! תיקייה אחת לתמונות קאבר, אחת לאייקונים, עוד אחת לתמונות אווירה וכו'.

זה בהחלט אפשרי – אך הדגש כאן הוא שצריך לתכנן את הפעולה מראש. כלומר, קודם צריך להקים תיקייה ייעודית שנקרא לה לדוגמה "תמונות header", ורק לאחר שניצור אותה נמשוך אליה את התמונות הרלוונטיות.

להמחשה, כך נראית הגלריה שלנו כעת:

על מנת לסדר אותה מראש, יש להקים תיקיה מתאימה:

אחרי שיצרנו את התיקייה הרצויה נוכל להעלות אליה תמונות כך:

כך שאם אתם בראשית דרככם ורוצים לנהל את ארכיון התמונות שלכם בצורה מסודרת, וכן, גם אם כבר העליתם תמונות ובא לכם להתחיל לעשות סדר – זו הדרך.

שימו לב כי לא ניתן לגרור ו/או לשנות מיקום של תמונות קיימות, שהרי הכתובת שלהן תשתנה ותשפיע על דף הנחיתה או הדיוור בו הן מופיעות.

עריכת תמונות במערכת

אז נניח שעלתה תמונה וגיליתם שהיא גדולה מדי, רחבה מדי, או בקיצור לא מתאימה לדף או לדיוור. שוב לדבר עם המעצב? שוב לפתוח Canva או פוטושופ? לא חייבים!

אפשר לערוך אותה ישירות מתוך המערכת, ממש כך:

הקלקה על עריכת התמונה תפתח ממשק עריכה פשוט אך יעיל לתיקון תמונות

מכאן ניתן לחתוך, לעגל פינות (עד כדי עיגול מלא) ועוד פונקציות פשוטות שיתאימו יותר את התמונה לדף הנחיתה שלנו. שמירה של התוצאה תייצר לנו תמונה חדשה בגלריה, איתה נוכל להשתמש בעתיד שוב ושוב (ושוב…).

תמונות פתוחות

כחלק ממסלולי התמחור החדשים של smoove, מקבלים את הפיצ'ר "תמונות פתוחות" כברירת מחדל. מה זה בכלל? התמונות היו סגורות עד עכשיו? מה זה אומר "סגור"?

אז רגע, נעשה סדר בהגדרות:

תמונות פתוחות הוא יישום המבטיח שהתמונות שצירפתם לניוזלטר שלכם יפתחו מיד בגוף המייל, עם פתיחתו.

היישום למעשה מבטל את המקרים בהם דיוור מעוצב המכיל תמונה, לא נפתח על כל מרכיביו, והנמען מתבקש ללחוץ על כפתור "הצג תמונות" כדי לצפות בתמונה המצורפת, מקרים שלעיתים גורמים לאיבוד עניין וקשב.

המקרים האלה לא היו (כן, בלשון עבר) תלויים בכלל בכם! לרוב הם היו תלויים באיש הקשר שלכם, בהגדרות הפרטיות שלו ובמערכת הדיוור הפרטית שלו.

אם איש הקשר שלכם בחר שלא לקבל תמונות פתוחות מסיבות אבטחה כלשהן או אפילו סיבות של שמירת מקום (כל תמונה הרי שוקלת כך וכך קילובייט), הוא יקבלו את הדיוור שלכם עם הודעה שלדיוור מצורפת תמונה, ולצפייה בתמונה צריך להקליק. כן, עוד הקלקה, לא תמיד מיותרת אבל עוד אחת. וזה עלול לגרום לחלק מאנשי הקשר גם לפספס תכנים.

מסקנה אחת היא כמובן שלא להעלות תוכן חשוב ע"ג תמונה, מסקנה נוספת היא לתת לכל תמונה תיאור שנקרא "טקסט אלטרנטיבי" – שידע "להרגיע" הן את המערכת והן את איש הקשר.

אבל "תמונה פתוחה", תאלץ את מערכת הדואר (ג'ימייל, וואלה, אאוטלוק וכו') להציג את התמונה עצמה. עד כה, תוספת שכזו הייתה עולה בתשלום נוסף, כיום כבר לא. התמונות שהצבנו במייל – יגיעו כפי שרצינו! זה כל הסיפור.

וחדש חדש מהתנור – טקסט ע"ג תמונה, אפשר? למה לא!

רגע מה? העלנו תמונה ואפשר לכתוב עליה? כן!

איך?

ממש ככה:

רואים את הכיתוב "טקסט על תמונה"? אז זה זה! נגיד והעלינו תמונה של הברנש החתיך הזה, ונרצה לרשום משהו.

כך זה נראה במקור:

וכך זה ייראה לאחר הוספת הטקסט:

 לסיכום, כמו שאמרתי, תמונה שווה 1000 מילים. לפי ספירה שלי, למאמר הזה יש לפחות 832.. מקווה שזה עשה לכם סדר.

נתראה בגלריה!

חווית משתמש (UX) היא המפגש הכולל שבין אדם למוצר או שירות דיגיטלי, והיא משקפת את ההרגשה, הנוחות והאפקטיביות שחווה המשתמש בעת השימוש. איך יוצרים אותה ומה חשוב להביא בחשבון בנושא הזה? תוהים לגבי סוגיות אלו ונוספות? תשובות לכך ועוד, בכתבה הבאה.

מהי חווית משתמש (UX) ולמה זה כל כך חשוב?

הגדרה קצרה ומדויקת של חוויית משתמש – חוויית משתמש (UX) מתארת את מכלול החוויות, התחושות והרשמים שאדם חווה בעת אינטראקציה עם מערכת דיגיטלית או מוצר. בעולם של שיווק דיגיטלי, UX איכותי מהווה גורם מכריע בהצלחת קמפיינים ובשיפור אחוזי המרה, כאשר הוא מעניק למשתמשים דרך פשוטה, אינטואיטיבית ונעימה להשיג את מטרותיהם באתר, אפליקציה או שירות מקוון. יסודות חווית משתמש ממוקדת ומותאמת מהווים את התשתית לכל אסטרטגיית שיווק דיגיטלי אפקטיבית, ומגשרים בין צרכי העסק לצרכי הלקוחות.

חשיבות חוויית המשתמש בעולם הדיגיטלי של היום

בשוק הדיגיטלי הצפוף והתחרותי, חווית משתמש מעולה מהווה את ההבדל בין מוצר מצליח לכזה שפחות, בין שירות שמרוויח לכזה שנזנח. במציאות שבה משתמשים חשופים לאינספור אלטרנטיבות במרחק קליק בודד, חוויה דיגיטלית מלוטשת היא הדרך היחידה לבלוט מעל המתחרים ולשמר את תשומת הלב היקרה של הגולשים לאורך זמן. נתונים מחקריים מדגישים כי משתמשים מקבלים החלטה לגבי אתר בתוך שניות ספורות, ויעזבו מיידית אם החוויה אינה עונה על ציפיותיהם – עובדה המדגישה את החשיבות הקריטית של תכנון UX מדויק, מעמיק ומבוסס מחקר משתמשים.

המרכיבים המרכזיים מהם עשויה חוויית משתמש מוצלחת

שמישות (Usability) – כמה קל להבין ולתפעל את הממשק

שמישות מורכבת מחמישה מרכיבים עיקריים: לימודיות (כמה קל למשתמשים לבצע מטלות פשוטות בפעם הראשונה), יעילות, זכירות, שגיאות וסיפוק. ממשק בעל שמישות גבוהה מאפשר למשתמשים להשיג את מטרותיהם בקלות, במהירות ובמינימום תסכול, בין אם הם משתמשים חדשים או ותיקים.

נגישות – חוויית משתמש שמתאימה לכולם

נגישות בחוויית משתמש משמעה יצירת ממשקים שכל אדם יכול להשתמש בהם, כולל אנשים עם מוגבלויות שונות או צרכים מיוחדים. ממשק נגיש לא רק מרחיב את קהל המשתמשים הפוטנציאלי, אלא גם מעיד על מחויבות לערכים של שוויון והכלה, ובמקרים רבים אף נדרש על פי חוק.

עיצוב ואסתטיקה – החיבור בין יופי לפונקציונאליות 

אסתטיות בחוויית משתמש מתייחסת למראה הכללי של ממשק המשתמש ומידת היותו נעים לעין, כולל שימוש באלמנטים גרפיים כמו צבעים, צורות ופונטים. עיצוב טוב הוא לא רק יפה לעין אלא גם תומך בפונקציונליות על ידי יצירת היררכיה ויזואלית, הדגשת פעולות חשובות, והנחיית המשתמש באופן אינטואיטיבי דרך המערכת.

אמינות ואבטחה – יסודות לבניית אמון משתמשים

אמינות בחוויית משתמש מתבטאת בהעברת מידע מהימן ומדויק למשתמש, והבטחה שהמערכת פועלת באופן עקבי ובטוח. יצירת תחושת אמון במשתמשים היא קריטית במיוחד באתרים הכוללים עסקאות כספיות, איסוף מידע אישי או קבלת החלטות משמעותיות, והיא מושגת דרך שקיפות, אבטחת מידע גלויה ותגובות מערכת ברורות.

עקרונות מפתח בתכנון חוויית משתמש איכותית

מחקר משתמשים – להבין לפני שמעצבים

מחקר משתמשים הוא הבסיס בתהליך יצירת חווית משתמש מוצלחת, שכן הוא חושף את ההתנהגויות, את המוטיבציה והצרכים האמיתיים של קהל היעד. כאשר מתכננים שדות מותנים בטפסים דיגיטליים, למשל, מחקר מעמיק מאפשר להבין בדיוק מתי משתמשים זקוקים למידע נוסף או הנחיות, ובאילו מקרים עודף בקשות מידע רק יוצר חיכוך מיותר. שיטות כמו בניית פרסונות – דמויות מפורטות המייצגות סגמנטים שונים בקהל היעד – מאפשרות למעצבים לצאת מנקודת המבט האישית שלהם ולהיכנס לנעלי המשתמשים, מה שמוביל לפתרונות ממוקדים ואפקטיביים יותר.

אפיון ועיצוב – להפוך תובנות לחוויית שימוש ברורה 

האפיון והעיצוב מתרגמים את תובנות המחקר לממשק מוחשי, כאשר הרושם הראשוני של העיצוב הגרפי משפיע ישירות על אמון המשתמש ונכונותו להמשיך. עיצוב המשדר מקצועיות ואמינות יוצר תשתית רגשית לאינטראקציה מוצלחת, בעוד שמיפוי שיטתי של נקודות המגע מאפשר יצירת פתרונות עקביים לאורך המסע הדיגיטלי.

בדיקות, שיפור והתאמה – אופטימיזציה מתמשכת לחוויה

מבחני שימושיות בוחנים את התאמת החוויה למשתמשים ומסייעים בשיפור ממשקים חדשים או קיימים, כאשר מומלץ להיעזר גם בכלים כמו סקר שביעות רצון, המספקים מידע חשוב על מה עובד טוב ומה דורש שיפור, בהתבסס על חוויות אמיתיות של משתמשים.

איך יוצרים חוויית משתמש אפקטיבית – שלב אחר שלב

תכנון נכון – אבני הדרך להצלחת המוצר

תסריטי שימוש הם מרכיב קריטי בתכנון UX, שכן הם ממפים את הדרכים השונות בהן ישתמשו במוצר. חשוב לזהות, לדרג ולתעדף את התסריטים השונים, כדי למנוע עומס ויזואלי, ולאפשר למשתמשים להתמצא בהתאם לצרכיהם, גם כשהם שייכים לאותו קהל יעד או כשאותו אדם משתמש במוצר בדרכים שונות בהתאם לנסיבות.

כלים ושיטות עבודה שמובילים לתוצאה טובה יותר

UX Design הוא תהליך ליצירת מוצרים בעלי משמעות ורלוונטיות למשתמשים. שילוב של כלי אימייל מרקטינג עם עקרונות UX, מייצר קמפיינים יעילים, המגיבים לצרכי המשתמשים ומעודדים מעורבות. כלים מתקדמים כמו מפות חום, רישום מסע המשתמש ומסגרות עבודה לעיצוב ממשק, מייעלים את תהליך העבודה ומקצרים את זמן הפיתוח, תוך שמירה על איכות.

מדידה והערכה – איך יודעים אם החוויה באמת עובדת?

מדידת איכות UX משלבת מדדים כמותיים (זמן ביצוע משימה, שיעורי נטישה, המרות) עם מדדים איכותניים (ראיונות וקבוצות מיקוד). כלים כמו Google Analytics, Hotjar ו-UserTesting מספקים נתונים על התנהגות המשתמשים, בעוד שמחקר איכותני מספק תובנות עמוקות. מזכירים לכם שגם ב-smoove יש לכם מגוון אפשרויות לניתוח נתוני הדיוור וההודעות שלכם, להבנת צרכי הקהל והמעורבות. שילוב כל המדדים מאפשר לקבל תמונה מלאה ולזהות הזדמנויות לשיפור מתמשך. 

טרנדים חדשניים שמעצבים את חוויית המשתמש היום

טכנולוגיות מתקדמות שמשנות את חוקי המשחק

ממשקי קול ובינה מלאכותית משנים את האופן שבו משתמשים מתקשרים עם טכנולוגיה, ומאפשרים אינטראקציות טבעיות יותר ומותאמות אישית. מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR) פותחות אפשרויות חדשות לחוויות משתמש סוחפות יותר, שחוצות את הגבול בין העולם הדיגיטלי לפיזי.

מגמות עיצוב בולטות המשפיעות על ממשקים מודרניים

מגמות העיצוב העכשוויות מובלות ע"י עיצוב מינימליסטי ופשטות עקבית, עם דגש על מרחב לבן, היררכיה טיפוגרפית ברורה, ואלמנטים גרפיים נקיים. מיקרו-אינטראקציות ואנימציות עדינות הופכות לכלי חשוב ליצירת משוב מיידי וחיבור רגשי עם המשתמשים, תוך שיפור הנאת השימוש והבהרת התהליכים במערכת.

סיכום ומסקנות – למה UX הוא חלק בלתי נפרד מהצלחה דיגיטלית?

חווית משתמש טובה היא אחד הדברים המבדילים בין מוצר או שירות טוב שמרוויח כסף, לבין כזה שאף אחד לא משתמש בו. ולכן, השקעה בתכנון UX מדויק ומחקר עומק של צרכי המשתמשים אינה מותרות אלא הכרח עסקי בעולם תחרותי שבו תשומת הלב היא המשאב היקר ביותר. תכנון UX אפקטיבי אינו מסתיים בהשקת המוצר אלא ממשיך בתהליך מתמיד של למידה, שיפור ותוכנית תאמה לצרכים המשתנים של המשתמשים ולטכנולוגיות חדשות.

פעמים רבות אני נשאל האם ניתן לייצר טופס בתוך הדיוור עצמו.
כידוע, טופס יכול להתקיים רק בתוך דף נחיתה (ההסבר הטכני בגדול מדבר על יכולת שמירת הנתונים, ולכן טופס למעשה מאוחסן בשרת שיכול לשמור את הנתונים ולשייך אותם לאיש קשר, בעוד שדיוור יוצא מהשרת ונשלח אל שרת אחר – שרת הדואר של איש הקשר עצמו – ג'ימייל, וואלה, אאוטלוק וכו').
אז התשובה הקצרה שלי לשאלה הזו היא – לא, אי אפשר לייצר טופס בדיוור. אבל – זה לא אומר שאי אפשר לקבל מידע ונתונים ישירות מהדיוור. ואני לא מדבר על נפתח/לא נפתח או הוקלק/לא הוקלק, אני מדבר על תשובה פשוטה לשאלה פשוטה.

קבלת מידע מאנשי קשר במייל באמצעות כפתורים

נגיד שאנחנו רוצים לשאול משהו את אנשי הקשר שלנו, כדי לקבל מהם מידע, כמו למשל –

* מה הם מעדיפים יותר: תוכן על X או תוכן על Y?
* האם הם מגיעים לאירוע מסוים או לא?
* איזה תאריך יותר נוח להם לתיאום פגישה?
* מהי רמת שביעות הרצון שלהם מ-1 עד 5 על שירות שקיבלו?

הכוונה לשאלה פשוטה, שבדרך כלל היתה מופיעה בדף נחיתה שאליו היינו מפנים אותם.  איך מייצרים דרך בה איש הקשר שלנו יכול לענות ישירות מהדיוור שקיבל, מבלי להיות מועבר לדף נחיתה? פשוט מאוד!

נשלב בדיוור מספר כפתורים כמספר אפשרויות התשובה שנאפשר לאיש הקשר שלנו, ונגדיר אותם ככפתורים חכמים שיעשו שתי פעולות:
1. פעולה על נתונים או רשימות – כאשר איש הקשר יקליק על הכפתור הוא יועבר לרשימה המתאימה, נגיד "מעוניין בפגישה ב-31/3" או "מגיעים לאירוע".
2. העברת איש הקשר לדף נחיתה פשוט, שיתפקד כדף תודה עם אינדיקציה לבחירה ("תודה על בחירתך/תשובתך" וכיוב').

בפועל, בתוך המייל זה יראה כך:

 כאשר מאחורי הקלעים, הגדרת הכפתור תיראה כך:

1. ההגדרה של הפעולה הנלווית:

2. ההפניה לדף התודה הייעודי שהקמנו:

אומנם אנחנו יכולים בצורה הזו לשאול רק שאלה פשוטה אחת (או שתיים לכל היותר), אך למעשה "חסכנו" לאיש הקשר שלנו הקלקה והרשמה – ויצרנו חווית לקוח טובה יותר.

מה דעתכם, חושבים על שאלה מסוימת שתוכלו לשאול בדרך הזו את אנשי הקשר שלכם?

אנו כבר מכירים את המושג רשימה דינאמית, אך מה היא רשימה פומבית? מה עושים איתה, ואיך זה יוכל לשפר את חווית הלקוח שלכם? על כל זה נדבר הפעם. 

אז מה היא רשימה פומבית?

רשימה פומבית היא למעשה רשימה נגישה לאנשי הקשר שלנו, אם נבחר להציג אותה. והיתרון העצום שלה עבורנו ועבור אנשי הקשר שלנו, הוא, לאפשר להם לבחור בעצמם לאיזה רשימה להשתייך (או לא). בואו ונפשט את הרעיון. נגיד ויש לנו חנות אינטרנטית או תוכן מגוון של כמה נושאים, ונרצה לשאול את אנשי הקשר שלנו מה יעניין אותם יותר, או במילים אחרות, מה הם רוצים לקבל מאיתנו כהצעת מכר או תוכן.
זו בדיוק הדרך.

איך מגדירים רשימה פומבית?

השלב הראשון הוא, להגדיר את הרשימה הרלוונטית שנקים, כרשימה פומבית. עושים את זה כבר בשלב יצירת הרשימה, ממש כאן:

לאחר שיצרנו רשימה או רשימות שכאלה, נשלב אותם בטופס, ע"י הקלקה על כפתור "הוספת הצטרפות לרשימה",
שנמצא בתחתית הטופס:

כאשר נשלב בטופס את הרשימות הפומביות שיצרנו, זה ייראה כך:

כעת, כל מה שאיש הקשר יצטרך לעשות (וכמובן נוסיף טקסט שיסביר לו על כך) הוא לסמן את אחד או יותר מכפתורי הצ'ק-בוקס המתאימים לו, וזהו, הוא הצטרף לרשימה.

איך כדאי להשתמש ברשימה פומבית?

כעת יש לנו רשימות אליהן מצטרפים עצמאית אנשי קשר, ואנו יכולים לראות את כמויות המצטרפים ולהבין מה התוכן או המוצר המעניין יותר (הרשימה שאליה יהיו יותר מצטרפים). עכשיו נייצר תהליך שיעזור לנו להשתמש ברשימות האלה לטובת שליחת תוכן ממוקד בהתאמה אישית.

תהליך אוטומציה למיקוד תוכן בהתאמה אישית

נתחיל את התהליך מטריגר "הצטרפות לרשימה", ונגדיר כי כל מי שהצטרף לרשימה ספציפית, יעודכן גם ברמת נתוני איש הקשר, כלומר נוסיף פעולת "עדכון איש קשר":

נייצר מראש שדה מותאם אישית, שיכיל את התכנים או המוצרים המעניינים את איש הקשר. נגדיר שדה מסוג בחירה מרובה, המכיל את אותם מוצרים או תכנים שהצענו בטופס (בדוגמה זו X או Y).
בפעולת עדכון איש הקשר, נגדיר להוסיף לערך השדה שיצרנו, את הנתון הרלוונטי שהלקוח סימן בטופס:

כעת כשהנתון נמצא גם בכרטיסיית הלקוח, נוכל לייצר מיילים עם תוכן ממוקד ורלוונטי לכל איש קשר, בנושא שמעניין אותו. כלומר, כלל הדיוור שלנו יופנה אל כל אנשי הקשר שלנו, אך פסקה אחת, תוכן אחד, או מוצר אחד – יוצג רק למי שבחר להתעניין בנושא/מוצר הזה.

הגדרת תוכן ממוקד

על היתרונות של מיקוד תוכן ואיך עושים את זה נכון כתבנו כאן בעבר, אז רק תזכורת קטנה –

הרעיון הוא לייצר פסקאות תוכן שונות, באותו מייל, כאשר לכל בלוק פסקה מוגדר מיקוד תוכן – כלומר, מוגדר בפני איזה אנשי קשר הפסקה תוצג.
לדוגמה, זה יכול להיות ניוזלטר לכל הלקוחות, עם תוכן כללי ורלוונטי לכולם, שנשלב בו הצעה בלעדית וממוקדת להטבה על מוצר X (שיראו מי שהתעניינו במוצר זה), והצעה נוספת בלעדית וממוקדת על מוצר Y (שיראה מי שהתעניין במוצר זה).
בעריכת המיקוד של הבלוק נגדיר להציג את התוכן בפני מי שהשדה האישי שלו מכיל את הערך X או Y בהתאמה (השדה שיצרנו ועדכנו בתהליך האוטומציה):

ולאחר הגדרת המיקוד, יוצג ליד הבלוק הרלוונטי במייל, סימן של תוכן ממוקד:

כך אנחנו בעצם מאפשרים לאיש הקשר שלנו לקבל את התוכן שהוא עצמו ביקש לקבל, ומראים לו שאנחנו מכירים אותו ואת ההעדפות שלו ומתייחסים לזה.
אם ממש נרצה נוכל להוסיף גם כותרת מתאימה בסגנון "[[שם פרטי]] – ביקשת? קיבלת!" שיכולה להגדיל את סיכויי הפתיחה של המייל, ואפשר גם לייצר כותרת דינאמית (כי אולי לא כולם ביקשו לקבל תוכן מסוים) .

לסיכום

בעצם המהלך הזה שיפרנו את חווית הלקוח ויצרנו סוג של מחויבות דו-צדדית בינינו לבין איש הקשר שלנו – הוא ביקש ואנחנו סיפקנו, ולכן סבירות גבוהה יותר שהוא גם יפתח את הדיוור שכעת מיועד אליו בצורה אישית יותר.

מה דעתכם, מתכוונים לנסות את זה בעצמכם?