שיווק וניהול העסק

בעולם העסקי של היום, חוויית לקוח (CX) הפכה מיתרון תחרותי לצורך הישרדותי. ארגונים שמבינים את חשיבות ה-CX מצליחים להגדיל נאמנות לקוחות, להפחית נטישה ולייצר צמיחה עסקית משמעותית. אבל מה בדיוק כוללת חוויית לקוח מוצלחת וכיצד ניתן ליישם אותה באופן אפקטיבי? תוהים לגבי סוגיה זו ונוספות? המדריך הבא יענה לכם על השאלות האלו ואחרות, כדי שתדעו מהי בדיוק חוויית לקוח וגם מדוע היא חשובה כל כך.

מהי חוויית לקוח (CX)?

חוויית לקוח מתייחסת לתפיסה הכוללת שנוצרת אצל הלקוח מכלל האינטראקציות שלו עם העסק או המותג. זוהי לא רק סדרה של פעולות, אלא גם האופן שבו הלקוח מרגיש בכל נקודת מגע, החל משלב הגילוי, דרך הרכישה, ועד לשירות שלאחריה.
כשמדברים על CX, מתכוונים לסך כל החוויות והרגשות שעוברים על הלקוח בכל תהליך הקנייה שלו: מהרגע שנחשף למותג דרך פרסומת או חיפוש, דרך ההתנסות באתר או בחנות, תהליך הרכישה, ועד לתמיכה ושירות שהוא מקבל לאחר מכן. כל נקודת מגע משפיעה על תפיסתו הכוללת, ובסופו של דבר, על ההחלטה אם לחזור ולרכוש שוב.

מדוע חווית לקוח חשובה לעסק?

השפעה ישירה על קו הרווח

המספרים מדברים בעד עצמם: 84% מהחברות המשקיעות בשיפור חוויית הלקוח מדווחות על עלייה משמעותית בהכנסות. כשלקוחות מרוצים מחוויית המשתמש שלהם, הם לא רק חוזרים, אלא גם מוכנים לשלם יותר. מחקרים מראים שלקוחות שחוו חוויה חיובית נוטים להגדיל את הרכישות שלהם בעד 140%.

הגדלת נאמנות ושימור לקוחות

עלות רכישת לקוח חדש גבוהה פי 7 משימור לקוח קיים. חוויית לקוח מעולה היא המפתח לשימור – 87% מהלקוחות שחוו חוויה חיובית מדווחים על סבירות גבוהה יותר לבצע רכישות חוזרות. זה לא מפתיע שחברות המובילות במדדי CX נהנות משיעורי נטישה נמוכים בהרבה ממתחריהן.

יתרון תחרותי בשוק רווי

בעידן שבו מוצרים ושירותים הופכים דומים יותר ויותר, חוויית לקוח היא אחד המבדילים המשמעותיים ביותר. מחקר של גרטנר מצא ש-89% מהחברות רואות בחוויית לקוח את שדה הקרב התחרותי המרכזי כיום. כשהמוצרים דומים, הדרך שבה אנחנו גורמים ללקוחות להרגיש היא שעושה את ההבדל.

שיפור המוניטין העסקי

לקוח מרוצה יספר בממוצע ל-9 אנשים על החוויה החיובית שלו. לעומת זאת, לקוח לא מרוצה יספר ל-16 אנשים על חוויה שלילית. במציאות של רשתות חברתיות וביקורות מקוונות, המוניטין שלנו מושפע ישירות מחוויות הלקוחות שלנו.

ההבדל בין חווית לקוח לשירות לקוחות

טעות נפוצה היא לחשוב שחוויית לקוח ושירות לקוחות הם היינו הך. למעשה, שירות לקוחות הוא רק רכיב אחד במכלול השלם של חוויית הלקוח.
שירות לקוחות מתמקד בעיקר במתן מענה וסיוע בנקודות ספציפיות – כמו פתרון בעיה או מענה לשאלה. לעומת זאת, חוויית לקוח מקיפה את כל תהליך הלקוח מתחילתו ועד סופו.

דוגמה טובה: אם רכשתם רכב, שירות לקוחות טוב יתבטא במוכר אדיב שעונה על שאלותיכם. אבל חוויית לקוח מעולה תכלול גם חווית רכישה נעימה, תהליך מימון פשוט, אפליקציה נוחה למעקב אחר הטיפולים, ואולי אפילו שיחת טלפון אישית מהמנהל אחרי חודש לבדוק שהכול בסדר.

איך לבנות אסטרטגיית חוויית לקוח מנצחת?

הגדירו את חזון חוויית הלקוח שלכם

כל אסטרטגיית CX מוצלחת מתחילה בחזון ברור. מהי החוויה שאתם רוצים להעניק ללקוחות? איך אתם רוצים שירגישו? חזון זה צריך להיות מחובר לערכי הליבה של הארגון ולהשתקף בכל נקודת מגע עם הלקוח. חברות כמו אפל ונספרסו יצרו חזון ברור של חוויית לקוח, והפכו אותו ליתרון תחרותי מובהק.

מיפוי מסע הלקוח (Customer Journey Mapping)

כדי לשפר את חוויית הלקוח, תחילה צריך להבין אותה לעומק. מיפוי מסע הלקוח מאפשר לזהות את כל נקודות המגע – מהרגע שלקוח שוקל לרכוש את המוצר ועד לשימוש המתמשך בו. זיהוי "נקודות כאב" בתהליך הזה הוא המפתח לשיפור החוויה הכוללת.
צעד אחר צעד, יש לתעד איך הלקוח מרגיש בכל שלב, אילו חסמים הוא נתקל בהם, ואיפה יש הזדמנויות לשיפור. זה תהליך מתמשך שדורש הקשבה אמיתית ללקוחות.

איסוף וניתוח משוב לקוחות

לא ניתן לשפר את מה שלא ניתן למדוד. הטמעת מערכת מסודרת לאיסוף משוב לקוחות חיונית לאסטרטגיית CX אפקטיבית. שימוש במדדים כמו NPS (מדד מקדם נטו), CSAT (שביעות רצון לקוחות) ו-CES (מדד מאמץ הלקוח) מאפשר לזהות מגמות ולמדוד התקדמות.

שילוב בין הגורם האנושי לטכנולוגיה

טכנולוגיה מתקדמת יכולה לשפר את חוויית הלקוח, אבל הגורם האנושי נשאר קריטי. היכולת לאזן בין אוטומציה יעילה לבין מגע אנושי אותנטי היא אמנות בפני עצמה. לקוחות מצפים לנוחות דיגיטלית, אבל גם לקשר אנושי כשהם צריכים אותו.

יצירת קהילת לקוחות פעילה

קהילת לקוחות פעילה מייצרת ערך מוסף משמעותי לחוויית הלקוח. כשלקוחות יכולים לתקשר ביניהם, לשתף טיפים ולקבל השראה הקשורה למוצרים שלכם, הם מרגישים חלק ממשהו גדול יותר. חברות שמשכילות ליצור קהילת לקוחות שמחוברת למוצר, מעצימות משמעותית את החוויה הכוללת (אגב קהילות, כבר יצא לכם להכיר את הקהילה שלנו?).

מדדים ו-KPIs למדידת הצלחה בחוויית לקוח

מדד מקדם נטו (NPS)

ה-NPS הוא אחד המדדים הנפוצים ביותר למדידת נאמנות לקוחות. באמצעות שאלה פשוטה – "באיזו מידה תמליץ על החברה לחברים?" – ניתן לקבל תמונה ברורה של שביעות הרצון הכללית של הלקוחות.

מדד שביעות רצון הלקוחות (CSAT)

בניגוד ל-NPS שמודד נאמנות כללית, CSAT מודד שביעות רצון מאינטראקציה ספציפית, באמצעות סקר שביעות רצון מובנה. זהו כלי מצוין להבנת איכות נקודות מגע בודדות במסע הלקוח.

מדד מאמץ הלקוח (CES)

לקוחות מעריכים קלות ופשטות. מדד מאמץ הלקוח בודק עד כמה קל או קשה היה ללקוח להשיג את מטרתו. מחקרים מראים שהפחתת המאמץ הנדרש מהלקוח היא גורם מפתח בנאמנות למותג.

זמן החלטה (TTR)

כמה זמן לוקח לפתור בעיה של לקוח? זמן תגובה מהיר משפיע מאוד על תפיסת השירות, במיוחד כשמדובר בבעיות דחופות.

שיעור נטישת לקוחות

בסופו של דבר, המבחן האמיתי של חוויית לקוח הוא כמה לקוחות בוחרים להישאר. מעקב אחר שיעורי נטישה וניתוח הסיבות לעזיבה מספקים תובנות קריטיות לשיפור.

5 צעדים מעשיים לשיפור חוויית לקוח בארגון

האזינו ללקוחות – סקרים ומחקרי שוק

ההקשבה היא אבן הפינה של חוויית לקוח מעולה. פתחו ערוצי משוב מגוונים וודאו שאתם לא רק אוספים נתונים, אלא גם פועלים לפיהם. הקשבה אמיתית היא לא רק לשמוע מה הלקוחות אומרים, אלא גם להבין את הצרכים שמאחורי הדברים.

הכשירו את העובדים להעניק חוויה מעולה

העובדים שלכם הם הפנים של המותג. השקיעו בהכשרות שירות מעמיקות, אבל גם בטיפוח תרבות ארגונית שמעריכה אמפתיה וחשיבה ממוקדת לקוח. תנו לעובדים את הכלים והסמכות לפתור בעיות ביעילות, וכך הם יוכלו לספק חוויה טובה יותר.

יישמו פתרונות טכנולוגיים לשיפור CX

טכנולוגיות כמו מערכות CRM מתקדמות, צ'אטבוטים חכמים, ופלטפורמות לניהול ערוצי תקשורת משולבים, מאפשרות חוויית לקוח רציפה וקוהרנטית. יישום מערכות אוטומציה שיווקית בצורה נכונה, יכול לשפר משמעותית את יכולת המעקב והתגובה ללקוחות לאורך כל מסע הלקוח, ולבצע פעולות המבוססות על התנהגות, סטטוס ומאפיינים. היתרון של פתרונות כמו smoove הוא ביכולת לרכז עבורכם את כל הנתונים והאינטראקציות במקום אחד, לספק תמונה מלאה של כל לקוח, ולאפשר לכם להעניק חוויה פרסונלית לכל אחד, במגוון ערוצים, בצורה אוטומטית שתחסוך לכם זמן ומשאבים.

התמקדו בפרסונליזציה של החוויה

לקוחות מצפים היום לחוויה אישית. השתמשו בנתונים שיש לכם כדי להתאים את החוויה לכל לקוח – החל מפניה בשמו, דרך המלצות מוצרים רלוונטיות, ועד להצעות ערך שמתאימות לצרכיו הספציפיים. ב-smoove יש לכם כמה אלמנטים שיוכלו לעזור לייצר חווית לקוח טובה ופרסונלית, כתבנו עליהם ממש כאן. 

צרו תהליך מובנה לטיפול במשברים

גם הארגונים הטובים ביותר חווים משברים. ההבדל הוא באופן הטיפול בהם. בנו תוכנית מוגדרת לטיפול במשברי שירות, שכוללת הכרה בבעיה, התנצלות כנה, פתרון מהיר ופיצוי הולם. היכולת להפוך חוויה שלילית לחיובית יכולה אפילו להגביר נאמנות.

כיצד חוויית לקוח מניעה צמיחה עסקית?

הגדלת ערך חיי הלקוח (CLV)

כשלקוחות נהנים מחוויה טובה, הם ממשיכים לעבור בהצלחה דרך המשפך השיווקי, נשארים לאורך זמן ורוכשים יותר. חוויית לקוח חיובית יכולה להגדיל את ערך חיי הלקוח בעד 30% ויותר, מה שמשפיע ישירות על הרווחיות.

המלצות מפה לאוזן

שיווק אורגני הוא היעיל ביותר, ולקוחות מרוצים הם השגרירים הטובים ביותר. לקוח שחווה חוויה יוצאת דופן לא רק חוזר, מביא איתו חברים ומשפחה.

הזדמנויות מכירה נוספות (Cross-selling / Up-selling)

כשבונים מערכת יחסים חזקה עם לקוחות דרך חוויית לקוח מעולה, נפתחות הזדמנויות למכירות נוספות. מחקרים מראים שהצלחת מכירה נוספת ללקוח קיים גבוהה ב-60-70% ממכירה ללקוח חדש.

הפחתת עלויות שיווק ורכישת לקוחות חדשים

עלות השימור נמוכה משמעותית מעלות רכישת לקוחות חדשים. חוויית לקוח טובה מקטינה את הצורך בהשקעות שיווק אגרסיביות לגיוס לקוחות חדשים, ומאפשרת להתמקד בהעמקת הקשר עם הלקוחות הקיימים.

הטמעת תרבות ארגונית ממוקדת חוויית לקוח

גיוס הנהלה בכירה לתהליך

שינוי אמיתי מתחיל בצמרת. כשההנהלה הבכירה מחויבת לחוויית לקוח מעולה, זה מחלחל לכל רובדי הארגון. יש למנות אחראי בכיר (CCO – Chief Customer Officer) שיוביל את המהלך ויוודא שחוויית הלקוח היא שיקול מרכזי בכל החלטה אסטרטגית.

יצירת תמריצים ותגמולים לעובדים

אנשים מתנהגים בהתאם למה שמתגמלים אותם עליו. צרו מערכת תגמול שמתמרצת התנהגויות המשפרות את חוויית הלקוח – כמו ציוני NPS גבוהים, פתרון בעיות מהיר, או יוזמות לשיפור תהליכים.

שיתוף נתונים וסיפורי הצלחה בכל הארגון

תקשורת פנים-ארגונית חזקה היא מפתח להטמעת תרבות ממוקדת לקוח. שתפו באופן שוטף נתונים על ביצועי CX, סיפורי הצלחה, ומקרים שבהם עובדים הלכו "מעל ומעבר" עבור לקוחות. זה מחזק את המסר שחוויית לקוח היא עניין של כולם.

הגדרת תפקידים ואחריות ברורה

חוויית לקוח היא אחריות של כל הארגון, אבל צריך להגדיר במדויק מי אחראי על מה. כל מחלקה צריכה להבין איך היא משפיעה על חוויית הלקוח וכיצד היא יכולה לשפר אותה בתחומה.

סיכום: המפתח להצלחת תהליכי חוויית לקוח

חוויית לקוח איכותית אינה יעד חד-פעמי, אלא תהליך מתמשך של למידה, שיפור והתאמה. היא דורשת מחויבות עמוקה, הקשבה אמיתית ללקוחות, ויכולת להסתגל לציפיות המשתנות. העסקים שמצליחים ליצור חוויית לקוח יוצאת דופן הם אלה שמבינים שבעולם תחרותי, הדרך שבה אנחנו גורמים ללקוחות להרגיש היא לעתים חשובה יותר מהמוצר עצמו.
המפתח להצלחה טמון בראייה הוליסטית של חוויית הלקוח, ובהבנה שכל נקודת מגע היא הזדמנות לחזק את הקשר ולבנות נאמנות. אז תתחילו בקטן, מדדו את ההשפעה, ותמשיכו לשפר. בסופו של יום, חוויית לקוח מעולה היא לא רק הדבר הנכון לעשות עבור הלקוחות – היא גם הדבר החכם לעשות עבור העסק.

איך לגרום למערכת שלך להרגיש כמו חבר, לא כמו בוט.

אוטומציה היא מתנה. היא חוסכת זמן, שומרת סדר, עוקבת אחרי לקוחות, ומאפשרת לך לישון בלילה בידיעה שדברים, פשוט, קורים.
הבעיה? רוב האוטומציות מרגישות כמו שיחת שירות לקוחות עם תאגיד טלפוני בשנות ה־90 –  קרות, חסרות רגש, ומתוכנתות בדיוק של רובוט שאף אחד לא טרח ללמד עברית בסיסית. וזה חבל, כי המטרה של אוטומציה שיווקית היא לחבר, לא לנתק – ואם לדייק: לייצר מערכת יחסים.

איפה רובוטים מפספסים?

1. שפה גנרית מדי

   "שלום רב, לקוח יקר, פנייתך התקבלה"

   זה מייל, לא דו"ח משטרתי. גם אם זו מערכת אוטומטית, היא יכולה להישמע אנושית.

2. תזמון לא חכם

   מייל עם התוכן "היי, חסרים לך מוצרים בעגלה!" שנשלח 3 דקות אחרי נטישה.

   הלו, תנו לאדם לנשום.

3. חוסר בהקשר

   מערכת ששולחת מייל "איך נהנית מהקורס?" למי שבכלל לא סיים אותו.

   זה צורם, וזה מוריד אמון.

מה כן עושה אוטומציה אנושית?

1. מדברת בגובה העיניים

   אל תכתבו כמו מערכת – תכתבו כמו שכותבים לחבר בוואטסאפ (רק עם פחות אימוג'ים ובלי שגיאות כתיב מביכות, כן?).

   דוגמה:

   במקום "שלום, הרכישה שלך התקבלה במערכת"

   תכתבו "הי [[שם פרטי]], קיבלנו את ההזמנה שלך – אנחנו כבר על זה!"

   או

   "הי [[שם פרטי]], ההזמנה שלך הגיעה אלינו והחבר'ה כאן כבר אורזים אותה ומכינים אותה למשלוח אליך.

   אפשר גם לפצל את המסרים עם בלוק פיצול ולנסות כמה כותרות.

2. שואלת במקום מצהירה

   אוטומציה יכולה להיות דו-כיוונית, שאלו שאלה שמזמינה תגובה. אפילו אם רוב הלקוחות לא עונים, עצם השאלה יוצרת תחושת שיחה.

3.   מתאימה את עצמה למצב הלקוח

   אם המערכת מזהה שהלקוח פתח 10 מיילים אבל לא קנה, שלחו לו הצעה מותאמת להתלבטות.

   אם הוא קנה מוצר מסוים – שלחו תוכן שמלמד איך להשתמש בו טוב יותר.

   איך עושים את זה?

   רשימה דינאמית, למשל, בשילוב תהליך אוטומציה הבודק אם בוצעה רכישה לכל מצטרף חדש לרשימה.

4. נותנת תחושה של “מאחורי הקלעים”

   אנשים אוהבים להרגיש שהם חלק ממשהו.

   שלחו מיילים שמספרים מה קורה מאחורי המוצר, פיתוח, אריזה, טעויות משעשעות בדרך.

5. משחקת עם תזמון

   אל תהיו צפויים. אם כל המיילים שלכם נשלחים ב־08:00 בבוקר, נסו פעם אחת ב־20:30 בערב, או בשבת בבוקר (אם זה מתאים לקהל). האוטומציה תעבוד, אבל הלקוח ירגיש שמישהו באמת חשב על זה.

6. שומרת על מינון

   אוטומציה טובה לא חונקת. היא לא שולחת 4 מיילים ביום, אבל גם לא נעלמת לחודשיים.

   האיזון הזה הוא מה שמייצר תחושת נוכחות, בלי להפוך למטרד.

אז איך עושים את זה בפועל?

1. הגדרת טריגרים חכמים – במקום "כל מי שנרשם מקבל "X", נסו "כל מי שקרא לפחות 2 מיילים מהסדרה – יקבל  "Y"
2. הוסיפו מגע אנושי – אפילו שורת פתיחה משעשעת שמרגישה אישית יכולה לשנות את התחושה.
3. בדיקת תגובות – אם אחוזי הפתיחה יורדים, או שההקלקות נעלמות, חשוב לבדוק אם השפה שלכם התייבשה בדרך.
4. הפרדה בין סוגי לקוחות – לקוחות חדשים, לקוחות חוזרים, מתעניינים שלא קנו – כל אחד מקבל מסלול משלו.

לסיכום

אוטומציה שלא מרגישה רובוטית היא לא קסם – היא תכנון. זה לדעת מתי לדבר, איך לדבר, ולמי לדבר – בצורה שמרגישה כמו אדם אמיתי בצד השני. האוטומציה הכי טובה היא זו שהלקוח לא מזהה כאוטומציה, הוא פשוט חושב שיש שם מישהו ששם לב אליו.

עשה לכם קצת סדר ושכל? נתן לכם רעיונות חדשים? גרם לכם לרוץ ולכתוב כמה נקודות למשימות? אם אחת התשובות היא "כן" – אז עשיתי את שלי. שיהיה בהצלחה!

לא מעט עסקים רוצים לייצר או לקבל תובנות עסקיות בעקבות הדיוורים שלהם, דפי הנחיתה, או תהליכי האוטומציה שמתבצעים אצלם בארגון, ואם נדבר בשפה מקצועית: BI – business intelligence. בשפה פשוטה – מה אנחנו כעסק יכולים ללמוד או לנתח ממה שקרה עד כה. האם יש לנו יכולת לנבא את מה שיקרה? האם אנחנו יכולים להבין באיזה כיוון או שיטה כדאי לנו לעבוד או להשקיע על-מנת להשיג את מטרות הארגון בצורה יעילה יותר?

 שיווק באמצעות מערכות יחסים

מערכת smoove  היא מערכת דיוור ואוטומציה, את זה אנחנו יודעים, אך היא יודעת לקחת את המושג הזה צעד אחד (או יותר) קדימה ולהפוך להיות Relationship Marketing. מה זה אומר? במילים פשוטות – להכיר את הלקוחות, להבין מה מעניין אותם, מה הם קונים, מתי, האם הם פותחים את הדיוור ששלחנו להם, באיזה שעות, האם הקליקו על קישורים, וכו'. המידע הזה שווה לנו לא מעט. ואם נדע לשאול את השאלות הנכונות ולנתח את המידע בהתאם – נוכל להבין טוב יותר מה קורה מצד הלקוחות שלנו.

מהן השאלות הנכונות?

שאלות כמו –

מהו המוצר המוביל שלנו?

למה יצרנו אותו?

האם הרכישות תלויות תקופה?

או אולי זה בכלל הקמפיין הפרסומי שהוביל אליו?

איזה כותרת הובילה לכמות הפתיחות הטובות ביותר?

האם ניתן לשכפל הצלחה שכזו בעתיד?

איזה עיצוב (סידור התוכן, צבעוניות, קריאייטיב) עשה עבודה טובה ביותר בהקלקה על תוכן או בהנעה לפעולה?

וברמת הלקוח –

מי רכשו?

היכן הם גרים?

מה המגדר שלהם?

מה מצבם המשפחתי?

כמה פעמים רכשו במסגרת תקופה מסוימת?

האם רכשו בעבר?

האם ניתן לקבוע כי הם לקוחות נאמנים?

האם היו מרוצים מהשירות?

ואם כן – האם היו ממליצים לחבר?

בקיצור, לכל עסק יש את התובנות המתאימות לו, וככל שיהיו לנו יותר תשובות מדויקות, נוכל להגיע אליהן.

איסוף תשובות ותובנות מהמערכת

אז ישבנו וחשבנו על שאלות מתאימות, יופי. אבל איפה יושבות התשובות לשאלות האלה?, ובעיקר – איך מקבצים אותן לכדי מידע פשוט וקריא?
את התשובות ניתן לאסוף במספר דרכים:

איסוף תובנות ידני

כן, כן, עבודת רגליים (או במקרה הזה – ידיים). נכנסים לכל אחד מהמיילים ששלחנו ומבצעים יצוא של הנתונים החשובים לנו. ולא, לא מדובר רק בכמה פתחו או הקליקו, אלא, מי פתח והקליק. ואם לדייק יותר – כמה פעמים הקליקו על המוצר/תוכן ששלחנו.
לכל דיוור שאנו שולחים יש נתונים סטטיסטיים, הנמצאים באייקון הנראה כמו גרף ונקרא "נתונים":

הקלקה עליו תציג לנו נתונים מספריים נטו על מה עשה הדיוור שלנו. אז מעבר לכך שנראה כמה פתחו וכמה הקליקו, נוכל גם להבין על איזה קישור הקליקו (במידה ויש יותר מאחד) וכמה פעמים הוקלק אותו קישור, ואת זה נמצא בחלק התחתון של מסך הנתונים:

כאן נוכל להבין כי המוצר/הקישור/התוכן המוביל שלנו קיבל 544 הקלקות שנעשו ע"י 329 אנשי קשר, כלומר, ברור לנו שיש כאלה שהקליקו יותר מפעם אחת (אולי אפילו יותר) וכאלה שהקליקו רק פעם אחת. המשמעות היא, שהמוצר או התוכן בהחלט מעניינים מספיק. אם נקליק על המספר (הכחול) נוכל אפילו לייצר לעצמנו רשימה של מתעניינים.
אם נצליב את המתעניינים האלה אל מול נתון אחר, כמו כמות רכישות בפועל, הרשמה וכו', נוכל להבין את רוח הדברים והמגמות של קהל היעד שלנו.

באותו מסך, אגב, נוכל להבין גם באיזה שעות או ימים הקהל שלנו פעיל יותר:

משם נוכל להחליט על מועד שליחת הדיוורים שלנו לפי ימים ושעות.

זוהי כמובן רק דוגמה אחת לניתוח המידע שקיבלנו,  יש עוד הרבה מידע שאפשר לשלוף מהמסך הזה.

איסוף תובנות אוטומטי

במערכת אפשר בצורה פשוטה לצבור כל מידע הקיים הן בדפי הנחיתה שלנו או בדיוורים שלנו לכדי מאגר נתונים פשוט, וזאת ע"י שימוש בכפתור חכם.
לכל טקסט, תמונה, מאמר,מוצר הקיים באחד מדפי הנחיתה שלנו, וכמובן כפתור – ניתן להציב קישור חכם, שיודע ויכול לבצע פעולות מאחורי הקלעים, בהתאם להתנהגות אנשי הקשר, ויכול לסדר את המידע ברמת הרשימות (כל מי שהקליק – יכנס לרשימה X) או ברמת נתוני הלקוח (כל מי שהקליק – תעודכן כרטיסיית הלקוח שלו ב-Y). מעבר לרמה הפשוטה של יצירת רשימת לקוחות המתעניינים במוצר/תוכן מסוים – ניתן גם לייצר תהליך אוטומטי ש"סוכם" את כמות הפעמים, בין אם מדובר בהקלקות או רכישות.

דוגמה לשימוש:
נניח שאנחנו מייצרים מפגשי תוכן (וובינר או סדנה למשל). נוכל לדעת בכמה כאלה השתתף איש הקשר שלנו, ואם רכש מוצר או מוצרים שונים, נוכל לדעת כמה פעמים עשה את זה.
פעולות במערכת:
1. יצירת שדה מותאם אישית מסוג "מספר", שיקבל אליו את ערך כמות הפעמים.
2. הגדרת תהליך אוטומציה פשוט: בכל פעם שאיש קשר ייכנס לרשימת משתתפי סדנה או ירכוש מוצר – נבצע העלאת מונה בשדה הזה ב-1. ובכל פעם שזה יקרה, נוכל לתת לו ציון כלשהו.

התהליך יכול להיראות כך:

כל עדכון של איש קשר יעלה את ערך שדה הסכימה שלנו ב-1.

ומה עושים עם זה בפועל?
ברמת הלקוח הפרטני – נוכל לתת ללקוח שלנו ציון איכות, מעורבות וכיוב'.
ברמת המוצר או השירות  – נוכל לדעת שזה המוצר או השירות הנמכרים ביותר שלנו.
איך?
נציג את המידע הזה בטבלת הרשימות. בכל רשימה במערכת, ניתן להגדיר את תצוגת העמודות. רואים את האייקון הקטן בצד שמאל, בצורת טבלה עם גלגל שיניים?

בלחיצה על האייקון הזה, ניתן להוסיף או לגרוע את עמודות הנתונים שיוצגו באותה טבלה:

את הטבלה והנתונים ניתן בהמשך לייצא לאקסל, ומשם לעשות כל חיתוך או ניתוח. בצורה זו, אפשר לנתח את המידע המתקבל לכדי תובנות עסקיות, בהתאמה לכל עסק והמטרות שלו.

לסיכום

תובנות עסקיות מגיעות קודם כל משאילת השאלות הנכונות, בהתאם ליעדי העסק. מרגע שיצרנו את סט השאלות עליהן נרצה לקבל תשובה – עלינו לאסוף את המידע הרלוונטי מהמערכת, ולנתח אותו. זה לא מסובך, כפי שראינו כאן למעלה, וזה בעיקר מאפשר לכם לנצל עוד מכלי המערכת בצורה אפקטיבית, שתעזור לקדם את העסק. שיהיה בהצלחה!

קבלת החלטות מבוססות נתונים היא איננה עניין של מה בכך בעולם העסקים, והיא הפכה להכרח אסטרטגי שחשוב לאמץ אותו בכל תחום. ארגונים מצליחים אינם מנווטים את דרכם על בסיס תחושות בטן או הערכות סובייקטיביות, אלא באמצעות מדידה מדויקת של ביצועיהם. כאן בדיוק נכנסים לתמונה מדדי ה-KPI, שמהווים אמצעי לקבלת החלטות עסקיות מבוססות. מה זה בדיוק אומר ואיך זה קורה? תוהים לגבי סוגיות אלו ונוספות? הינה כל המידע.

מה זה KPI ומה המטרה שלו?

מקור המונח KPI והמשמעות המילולית

KPI הם ראשי תיבות של Key Performance Indicators  (או בעברית: מדדי ביצוע מרכזיים), כאשר המונח התפתח בעולם הניהול המודרני כחלק מהגישה המדגישה מדידה ובקרה על תהליכים עסקיים. באופן היסטורי, מדדי ביצוע החלו להתפתח במהפכה התעשייתית, אך הפכו למערכתיים ומקיפים יותר עם התפתחות תורת הניהול המודרנית במאה ה-20.

ההגדרה המקובלת בעולם העסקי

בעולם העסקי KPI מוגדרים כמדדים כמותיים, המשקפים את רמת הביצוע של פעילויות קריטיות להשגת יעדי הארגון. אלה הם למעשה "סימני דרך" המאפשרים לבחון האם הארגון מתקדם בכיוון הנכון ובקצב הרצוי, כאשר בניגוד למדדים רגילים, KPI תמיד קשורים באופן ישיר למטרות האסטרטגיות של הארגון.

כיצד KPI משמשים למדידת ביצועים?

KPI מהווים מערכת מדידה שיטתית, המאפשרת לארגונים לעקוב אחר התקדמותם לאורך זמן. הם משמשים להערכת ביצועים ברמות שונות בארגון – החל מהרמה האסטרטגית הגבוהה ועד לרמה התפעולית היומיומית. מדדים אלה מספקים תמונת מצב אובייקטיבית על ביצועי הארגון, מזהים מגמות ומצביעים על תחומים הדורשים שיפור או התערבות.

ההבדל בין KPI למדדים רגילים

לא כל מדד הוא KPI, וההבדל המהותי טמון בחשיבות האסטרטגית: KPI מתמקדים במדידת פעילויות בעלות השפעה מכרעת על השגת יעדי הארגון. בעוד שמדדים רגילים עשויים לספק מידע מעניין, KPI מספקים מידע חיוני להצלחה. למשל, מספר המבקרים באתר עשוי להיות מדד מעניין, אך אחוז המבקרים שהפכו ללקוחות משלמים הוא KPI, שכן הוא קשור ישירות להכנסות ולרווחיות.

למה KPI חשובים כל כך?

קבלת החלטות מבוססת נתונים

KPI מספקים בסיס עובדתי לקבלת החלטות. במקום להסתמך על תחושות או ניחושים, יכולים המנהלים להתבסס על נתונים מדידים המשקפים את המציאות העסקית. גישה זו מפחיתה סיכונים, מגבירה את הדיוק בהחלטות ומאפשרת לזהות הזדמנויות שעשויות היו להיעלם מהעין.

מדידת התקדמות לעבר מטרות

KPI מאפשרים לארגונים לעקוב אחר התקדמותם לעבר יעדים אסטרטגיים, כאשר באמצעותם ניתן לזהות האם הארגון נמצא במסלול הנכון, האם קצב ההתקדמות מספק, והאם נדרשים התאמות או שינויים בדרך. זוהי מערכת ניווט עסקית המראה לא רק היכן נמצא הארגון, אלא גם עד כמה הוא קרוב ליעדיו.

בקרה על יישום אסטרטגיה

מערכת KPI אפקטיבית מאפשרת לבחון את מידת היישום של האסטרטגיה הארגונית. לא מספיק להגדיר אסטרטגיה מבריקה, יש לוודא שהיא אכן מיושמת בשטח. KPI משמשים כמנגנון בקרה המספק משוב שוטף על אפקטיביות היישום, ומאפשר התאמות ותיקונים בזמן אמת.

יצירת מיקוד ויישור ארגוני

בחינה מעמיקה של אסטרטגיה ארגונית, לרוב כוללת גם ניתוח SWOT, שמסייע לזהות את התחומים המרכזיים למדידה. KPI משמשים כמנגנון ליישור הארגון כולו סביב המטרות האסטרטגיות, כאשר כל יחידה ועובד מודדים את הצלחתם באמצעות מדדים המחוברים למטרות הארגון, עד לכדי יצירת מיקוד ארגוני והבנה משותפת של סדרי העדיפויות.

סוגים מרכזיים של מדדי KPI

מדדים פיננסיים

מדדי KPI פיננסיים הם מהוותיקים והבסיסיים ביותר. הם כוללים מדדים כמו הכנסות (כוללות, לפי מוצר, לפי ערוץ), רווחיות (רווח גולמי, תפעולי, נקי), תזרים מזומנים, ROI (החזר על השקעה), ערך לקוח לאורך זמן (LTV – Lifetime Value)ועלות רכישת לקוח (CAC – Customer Acquisition Cost). מדדים אלה מספקים תמונה ברורה על ביצועי העסק במונחים כספיים ומהווים את הבסיס להערכת הצלחה עסקית.

מדדי שיווק ומכירות

KPI מאפשרים למדוד את אפקטיביות הפעילות השיווקית והמכירתית, בעולם של שיווק דיגיטלי ומכירות. הדבר נעשה באמצעות מדידת שיעור המרה (מלידים למכירות), עלות רכישת לקוח לפי ערוץ, אחוז נטישה של לקוחות, שיעור חזרה של לקוחות, אפקטיביות של קמפיינים, הקלקות והמרות, תנועה באתר ובמדיה החברתית, וכן מדידת הזמן שנדרש לסגירת עסקה

מדדי תפעול וייצור

מדדי תפעול וייצור מתמקדים ביעילות הפעילות היומיומית, וזה אומר בחינת פרמטרים כמו: זמני ייצור, איכות התוצרים (שיעור פגמים), יעילות תפעולית, עמידה בלוחות זמנים, אחוז ניצול קיבולת, שיעור תקלות וזמני תיקון, ואפקטיביות כוללת של ציוד.

מדדי משאבי אנוש

KPI בתחום משאבי האנוש מתמקדים בהון האנושי של הארגון ובוחנים פרמטרים רלוונטיים, כמו שיעור תחלופת עובדים, רמת שביעות רצון של עובדים, פריון עבודה, עלות גיוס עובד, זמן ממוצע למילוי משרה, אפקטיביות של תוכניות הכשרה ושיעור היעדרויות.

איך קובעים KPI אפקטיביים?

לקביעת KPI אפקטיביים יש להקפיד על KPI ספציפיים ומדידים, KPI שרלוונטיים למטרות שרוצים להשיג, KPI שמקושרים ישירות למטרות הארגון, וללוחות הזמנים. הם צריכים להיות כאלה שמאפשרים לפעול ולתקן אם מזוהה סטייה מהיעד, להיות מאוזנים, לכסות את כל תחומי פעילות הארגון, וגם ברורים ופשוטים להבנה.

תהליך בניית מערכת KPI בארגון

ניתוח מצב קיים והגדרת מטרות

תהליך בניית מערכת KPI מתחיל בהבנה מעמיקה של האסטרטגיה הארגונית והמטרות העסקיות.

התאמת KPI לרמות שונות בארגון

לאחר הגדרת המטרות האסטרטגיות, יש לפרוט אותן למדדי KPI ברמות השונות של הארגון: ברמה האסטרטגית, ברמה הטקטית וברמה התפעולית.

בחירת כלים למדידה ולניטור

בחירת הכלים והטכנולוגיות המתאימים למדידה וניטור של KPI היא שלב קריטי. קיימים כיום מגוון פתרונות טכנולוגיים המאפשרים איסוף, עיבוד והצגה של נתוני KPI, החל מכלי אקסל בסיסיים ועד למערכות BI מתקדמות.

הטמעה ותקשור של המדדים

שלב ההטמעה כולל יידוע והדרכה של כל הגורמים הרלוונטיים בארגון לגבי המדדים שנבחרו, חשיבותם, ואופן השפעתם על ההחלטות. יש ליצור הנחיות ברורות ומובנות שיכוונו את העובדים לפעולות קונקרטיות על בסיס הנתונים והמדדים. תקשור אפקטיבי של המדדים חיוני ליצירת מחויבות ומוטיבציה בקרב העובדים, ולהבטחת יישום מוצלח של האסטרטגיה הארגונית.

בקרה, מדידה ועדכון מתמשך

KPI אינם סטטיים ודורשים בחינה ועדכון. יש לקיים תהליך סדור של בקרה ומדידה, לנתח את התוצאות, ולבצע התאמות בהתאם לשינויים בסביבה העסקית ובאסטרטגיה הארגונית.

כלים טכנולוגיים למדידת KPI

קיימים מגוון רחב של כלים טכנולוגיים המסייעים בניהול מערכת KPI. למשל, לוחות מחוונים, מערכות BI, פלטפורמות CRM, מערכות ERP וגם כלי ניהול פרויקטים. בחירת הכלים הנכונים צריכה להתבסס על צרכי הארגון, היקף הפעילות, והמשאבים הזמינים. בארגונים המיישמים אסטרטגיית שיווק רב ערוצי, חיוני במיוחד לבחור כלים המאפשרים אינטגרציה של נתונים מכל הערוצים.

אתגרים נפוצים ביישום KPI וכיצד מתמודדים?

מדידה של יותר מדי מדדים

אחד האתגרים הנפוצים הוא הנטייה למדוד יותר מדי מדדים, מה שעלול ליצור "רעש" ולהקשות על זיהוי הסוגיות המרכזיות. כדי להתמודד עם אתגר זה, מומלץ להתמקד ב-5-7 KPI מרכזיים לכל יחידה עסקית, לבצע היררכיה של מדדים (מדדי-על ומדדי משנה), ולבחון באופן תקופתי את הרלוונטיות של כל מדד.

מדדים שאינם מיושרים עם האסטרטגיה

KPI שאינם מקושרים באופן ישיר לאסטרטגיה הארגונית עלולים להוביל להשקעת משאבים בפעילויות שאינן תורמות להשגת המטרות. ולכן, חשוב לבחון תקופתית את מידת התאמתם לאסטרטגיה וליצור מפת קשרים ברורה.

היעדר תהליך עדכון שוטף

מערכת KPI סטטית שאינה מתעדכנת מאבדת מהרלוונטיות שלה לאורך זמן. יש לפתח מנגנון מובנה לעדכון שוטף.

חוסר שיתוף פעולה מצד עובדים

התנגדות עובדים למדידה היא אתגר נפוץ, במיוחד כאשר היא נתפסת כאיום או כמנגנון בקרה בלבד. ולכן, יש לדאוג לשתפם בתהליך, להדגיש את התועלת בכך ולתת משוב חיובי ותגמול על שיפור במדדים.

סיכום – כך תהפכו את ה-KPI לחלק מההצלחה הארגונית

מדדי KPI אפקטיביים הם כלי חשוב להצלחתו של הארגון בסביבה העסקית התחרותית של ימינו. הם מאפשרים לתרגם אסטרטגיה למדדים מוחשיים, לקבל החלטות מבוססות נתונים, ולנווט את הארגון בדרך להשגת יעדיו. ליישום מוצלח של מערכת KPI יש לפעול בצורה מתודית ושיטתית, וזה אומר להגדיר את המטרות האסטרטגיות בצורה ברורה, לבחור מדדים שמשקפים אותן, להקפיד על מדדים ספציפיים, מדידים ומוגבלים בזמן וגם לבנות מערכת מאוזנת המכסה את כל תחומי הפעילות המרכזיים של הארגון עצמו. בהצלחה!

 

לא פשוט להגיע ללקוח הנכון עם המסר הנכון, ולמעשה, מדובר באתגר של ממש, שהעמידה בו יכולה לעשות את כל ההבדל בין עסק מצליח, לכזה שפחות. כאן בדיוק נכנסת לתמונה סגמנטציה שיווקית, המאפשרת להתמקד בקהלים רלוונטיים ולשפר ביצועים עסקיים. תוהים איך זה בדיוק עובד? כל התשובות כאן בכתבה.

סגמנטציה שיווקית – מה זה ולמה זה חשוב?

סגמנטציה שיווקית היא תהליך חלוקת קהל היעד למקטעים (סגמנטים) הומוגניים, בעלי מאפיינים, צרכים, ורצונות דומים. במקום לשדר מסר אחיד לכולם, המותג יכול לפנות לכל קבוצה בצורה ממוקדת ורלוונטית, ולתת ערך לכל אחד באופן אישי.

מהי סגמנטציה שיווקית בעולמות הדאטה והדיגיטל?

בעידן הדיגיטלי, סגמנטציה הפכה למדויקת ודינמית יותר. בעוד שבעבר פילחנו קהלים על בסיס נתונים דמוגרפיים בסיסיים, היום ניתן לשלב מידע ממגוון מקורות: היסטוריית גלישה, התנהגות באתר, היסטוריית רכישות, אינטראקציות עם תוכן, תחומי עניין, סטטוס משפחתי, מיקום גיאוגרפי ואפילו תחזיות התנהגות עתידית באמצעות אלגוריתמים מתקדמים.

ההבדל בין סגמנטציה לפרסונליזציה – ולמה זה משנה?

בעוד שסגמנטציה מחלקת את הקהל לקבוצות, פרסונליזציה מתייחסת להתאמה אישית ברמת המשתמש הבודד. סגמנטציה טובה היא הבסיס לפרסונליזציה אפקטיבית: תחילה מזהים קבוצות בעלות מאפיינים משותפים, ובתוך כל קבוצה מיישמים התאמות אישיות. הבנת ההבדל בין שני המונחים, חשובה לניצול יעיל של משאבי השיווק ולבניית אסטרטגיה מדורגת יעילה.

למה סגמנטציה היא בסיס לשיווק מדויק?

התאמת הצעת הערך (Value Proposition) לכל קהל יעד

כאשר אנו מכירים את הצרכים והמוטיבציות הייחודיים של כל סגמנט, אנו יכולים להתאים את הצעת הערך באופן שידבר ישירות ללב הלקוח. למשל, אותו מוצר יכול להיות מוצג כחוסך זמן עבור אנשים עסוקים, כמשפר איכות חיים עבור מחפשי חוויות, או כפתרון חסכוני עבור צרכנים שהמחיר הוא פרמטר שחשוב להם.

שיפור אחוזי פתיחה, הקלקה והמרות בכל ערוץ

מסרים ממוקדים מובילים להתעניינות גבוהה יותר. כך למשל, קמפיין דיוור המבוסס על התנהגות הלקוח, סטטוס אישי, או תחומי עניין, יכול להגדיל את אחוזי הפתיחה באופן משמעותי, ולייצר מעורבות גבוהה שתוביל להמרות. סגמנטציה נכונה גם מאפשרת לייצר התאמות לתוכן בכל שלבי המשפך השיווקי של העסק, מההיכרות הראשונית ועד להמרה וטיפוח נאמנות לקוחות.

חיסכון בתקציב פרסום והגדלת החזר ההשקעה (ROI)

במקום לפזר משאבים בניסיון להגיע לכולם, סגמנטציה מאפשרת להשקיע במדויק בקהלים בעלי פוטנציאל המרה גבוה, ולשפר משמעותית את החזר ההשקעה (ROI).  

זיהוי תובנות קהל לצורך אופטימיזציה שיווקית מתמשכת ומדויקת

סגמנטציה מספקת יותר מאשר דרך לשווק – היא מהווה מקור לתובנות עמוקות על קהל היעד. ניתוח התנהגות לפי סגמנטים, מאפשר לזהות מגמות, צרכים חדשים, והזדמנויות שוק שאחרת היו נשארות בלתי מזוהות.

איך מיישמים סגמנטציה אפקטיבית בעסק?

שלב 1 – איסוף וארגון נתונים מהמערכות הקיימות

התחילו עם הנתונים שכבר קיימים במערכות ה-CRM או התקשורת השיווקית שלכם: נתוני אנליטיקס, רשימות תפוצה ופעילות ברשתות חברתיות, ואחדו את המידע למקום אחד כדי לקבל תמונה מלאה. זכרו לשמור על פרטיות המידע ולעמוד בדרישות רגולטוריות כמו GDPR.

שלב 2 – הגדרת משתני פילוח: דמוגרפיים, התנהגותיים ותחומי עניין

בחרו את המשתנים המנבאים בצורה הטובה ביותר את התנהגות הלקוחות. למשל משתנים דמוגרפיים (גיל, מגדר, הכנסה, השכלה ומצב משפחתי), משתנים גיאוגרפיים (מיקום, אזור), משתנים פסיכוגרפיים (ערכים, תחביבים, סגנון חיים, תחומי עניין), משתנים התנהגותיים (נאמנות למותג, תדירות רכישה, שלב בתהליך הרכישה, רגישות למחיר) וסוג לקוח (משתמש חדש, קבוע, לשעבר, פוטנציאלי). 

שלב 3 – בניית סגמנטים ראשוניים ובחינת ביצועים

התחילו עם מספר קטן של סגמנטים ברורים, ובצעו קמפיינים ניסיוניים כדי לבחון את ההשפעה. מדדו יחס המרה וביצועים אחרים בכל סגמנט, והשתמשו בתובנות לשיפור הפילוח. זכרו שסגמנטציה טובה מייצרת קבוצות שהן:

• גדולות מספיק כדי להיות כדאיות מבחינה כלכלית
• מובחנות זו מזו במאפיינים ובתגובות לשיווק
• נגישות באמצעות ערוצי התקשורת הקיימים
• יציבות מספיק לאורך זמן כדי להצדיק השקעה

שלב 4 – אוטומציה, עדכון ותחזוקה שוטפת של הקבוצות

סגמנטציה איננה פרויקט חד-פעמי אלא תהליך מתמשך. השתמשו באוטומציה כדי לעדכן את הסגמנטים בזמן אמת, על בסיס התנהגות עדכנית או שינוי סטטוס, בחנו את הרלוונטיות של הסגמנטים באופן קבוע, והתאימו אותם למציאות המשתנה.

סוגי פילוח קהל הקיימים בשיווק הדיגיטלי

קיימים מספר מודלים מובילים לסגמנטציה, בעולם השיווק הדיגיטלי. למשל: RFM, שהוא פילוח לפי זמן מהרכישה האחרונה, תדירות רכישות וערך כספי, וגם מודל שלבי מוכנות לרכישה, כמו התעניינות, החלטה, פעולה. יש גם פילוח לפי ערוץ רכישה, כמו אונליין או אופליין, וגם פילוח לפי ערך חיים, כמו זיהוי לקוחות בעלי פוטנציאל ערך גבוה והשקעה גבוהה בהם, כפועל יוצא מכך.

דוגמאות ליישום סגמנטציה במערכות שיווק

פילוח אוטומטי במערכת דיוור חכמה

מערכות דיוור מתקדמות מאפשרות יצירת סגמנטים דינמיים על בסיס התנהגות המשתמש: מי פתח מיילים קודמים, מי לחץ על קישורים מסוימים, ומי ביצע פעולות באתר. באמצעות דפי נחיתה וטפסים, אפשר גם לאסוף מידע ונתונים רלוונטיים, שיהוו בסיס לפילוח. כך ניתן לשלוח תוכן ממוקד יותר שמגדיל משמעותית את שיעורי ההמרה.

יצירת קהלים מותאמים בפייסבוק / גוגל

פלטפורמות פרסום דיגיטליות מאפשרות יצירת 'קהלים דומים' (Lookalike Audiences) – קהלים חדשים הדומים במאפייניהם ללקוחות הקיימים שלכם. ניתן גם ליצור פילוחים מבוססי-ערך, כמו "רוכשים בערך גבוה" או "מבקרים חוזרים", ולכוון את הפרסום בהתאם.

דיווח ובקרה לפי פלחים – איך לנתח תוצאות?

חשוב לנתח ביצועים לא רק ברמת הקמפיין הכללית, אלא לפי סגמנטים. כך תוכלו לזהות איזה קהלים מגיבים הכי טוב, ולהשקיע בהם יותר. מעקב אחר מדדים כמו עלות רכישת לקוח (CAC) ולפי סגמנט מאפשר אופטימיזציה יעילה של תקציב השיווק.

כלים לביצוע סגמנטציה במערכת smoove

המערכת מספקת לכם כלים שבאמצעותם ניתן בין היתר גם לאסוף מידע שישמש לביצוע הפילוח לקבוצות:

• דפי נחיתה

  בדף נחיתה, הנרשמים מוזמנים להשאיר פרטים כדי לסיים את ההנעה לפעולה. זאת הזדמנות מצוינת להוסיף שאלה אחת או יותר, מעבר לפרטים הבסיסיים, שתהווה נתון רלוונטי לפילוח. לדוגמה – מדריכי הורים יכולים להוסיף שאלה על גילאי הילדים ולשלוח בהמשך טיפים בהתאמה לשלב ההתפתחותי, יועצי תיירות יכולים להוסיף שאלה על סגנון טיול מועדף (זוגי, משפחתי, בטן גב, אתגרים..) ואז לשלוח מבצעים רלוונטיים, וכו'.

• סקרים

  בנוסף לדף נחיתה המשמש לטובת הרשמה או רכישה, אפשר לייצר סקר שמטרתו היא איסוף נתונים וקבלת מידע רלוונטי בנושא ספציפי. זה יכול להיות תחת הכותרת של מיטוב השירות והרצון לתת ללקוחות מידע וערך פרסונלי, ולכלול שאלות שיעזרו לפלח את הקהל לפי מאפיינים, אבל זה גם יכול להיות סקר שביעות רצון שיאפשר איסוף מידע על חווית הלקוח מהמוצר / שירות, מה שיאפשר לעסק לפלח את הלקוחות למרוצים וכאלה שפחות מרוצים וזקוקים לשימור.

• מיילים

  אפשר לצרף למייל סקר חוות דעת על מוצר / שירות, ואז בעצם גם לתת ערך ומידע חשוב, וגם לאסוף מידע מהצד השני, על חוויית הלקוח ומה כדאי לשמר או לשפר.

• יצירת טופס הצטרפות לדיוור / פופ אפ

  גם כאן, מעבר לפרטים הבסיסיים שהנרשמים ימלאו, אפשר להוסיף שדה אישי שיענה על צורך רלוונטי של העסק, ויאפשר לצרף כל נרשם כזה לאחת מקבוצות הפילוח. את הטפסים והפופ אפים אפשר להטמיע גם באתרים וגם בדפי נחיתה, וכך לפגוש את הלקוחות הפוטנציאלים בכל מקום שבו הם גולשים.

• דוחות סטטיסטיים

  שימוש בדוחות הסטטיסטיקה יכול לעזור לכם לבצע פילוח בהתאם לרמת המעורבות של אנשי הקשר בדיוור שהם מקבלים. באמצעות הדוחות אפשר להבין מי פתח את הדיוור, מי הקליק, על מה הקליקו יותר או פחות וכו'. כל נתון כזה יכול להוות בסיס להצטרפות לרשימת פילוח ולהוביל להמשך דיוור ופעולות בהתאמה.

הנתונים שנאספים בכל הכלים הנ"ל נשמרים במערכת, תחת שדות אישיים או שדות טופס, ומאפשרים לכם לפלח את הקהל ולהוציא תובנות חשובות להמשך הפעילות השיווקית מול כל קבוצת פילוח. 

סיכום – למה כדאי להתחיל עם סגמנטציה שיווקית עכשיו?

סגמנטציה שיווקית היא צורך חיוני בעולם תחרותי. היא מאפשרת תקשורת מדויקת יותר, משפרת את ה-ROI, חושפת הזדמנויות חדשות ומייעלת את השימוש במשאבים. במקום לנחש – תוכלו לדעת מה הלקוחות צריכים ולפעול בהתאם. התחילו בקטן, מדדו והתאימו, ושלבו בין כל הנתונים, שיחד עם טכנולוגיה ויצירתיות יעשו את ההבדל.

 

ממש לפני כמה ימים ניהלתי שיחה עם בעל עסק ותיק שאמר לי, ואני מצטט: "הבנתי שדיוור הוא כלי שיווקי שלא כדאי לזלזל בו, מרבית ההכנסות שלי הגיעו דווקא משם". שמחתי שזו המסקנה שלו, והבנתי כי לא מעט ארגונים ובעלי עסקים עדיין לא הגיעו לאותה מסקנה. הרבה עסקים (כן, גם שלך) שולחים מיילים. מעט מאוד מהמיילים האלה נפתחים, ועל פחות מהם מקליקים. בגדול, אין הרבה מיילים שגורמים ללקוח להגיד "וואלה, אהבתי את זה, בא לי עוד".

ולמה זה קורה?

אם נתעלם לרגע מהבעיות והאתגרים הטכניים, עליהם דיברנו לא מעט כאן בבלוג, דיוור הפך במחשבה של רוב בעלי העסקים, למשהו שקצת מזכיר ארוחת ילדים במסעדת שף – משהו שצריך שיהיה, אבל לא באמת משקיעים בו.

"יאללה, שלח משהו, איזה תזכורת, מבצע לחגים, תמונה, וכפתור עם לינק". וזוהי בדיוק הבעיה.

אם הייתי אומר לך, כי הדיוור שלך יכול להניב לך 60%-80% הכנסה פסיבית מלקוחות שכבר הביעו עניין במוצר או בשירות שלך, לא שווה היה לך להשקיע בו? אני חושב שכן.

קודם כל, כדאי שנבין: המייל שלך לא לבד בעולם. הלקוח שלך מקבל בין 10 ל־50 מיילים ביום. חלקם מהעבודה, חלקם מהמשפחה, חלקם שיווקיים, חלקם חשובים באמת. אם לא נדע לתפוס לו את העין, להדליק אצלו סקרנות, ולהתחיל מערכת יחסים – הוא ימחק את המייל בלי למצמץ. לא כי אנחנו לא חשובים, כי אנחנו לא מעניינים וחשובים מספיק.

ספאם זה לא רק איפה שזה נוחת – זה איך שזה מרגיש

אם המייל שלך:

* נפתח בנוסח גנרי כמו הרבה מיילים אחרים ("שלום רב, לקוח יקר")

* מלא בטקסט מכירתי בלי טיפת ערך

* או פשוט נראה כמו משהו שלא השקיעו בו יותר מ-3 דקות עבודה (מישהו אמר AI?)

כנראה שאנשי הקשר שמקבלים אותו זה לא רק *נראה* כמו ספאמר, זה גם מתנהג כמו אחד. 

איך לכתוב מייל שלא יתייחסו אליו כאל ספאם

כותרת

קודם כל, כותרת. אם היא לא מסקרנת, לא נוגעת, לא מבטיחה משהו רלוונטי – נוכל להשקיע את הנשמה בגוף המייל, ואף אחד לא יראה את זה. למשל:

כותרת פחות אפקטיבית – "עדכון מחברתנו לרגל חג השבועות"

או:

כותרת אפקטיבית – "[[שם פרטי]], אם יש לך 3 דקות – יש לי משהו טעים בשבילך לחג"

ההבדל הוא בפניה האישית, אבל גם בדרך הפנייה – יצירת סקרנות – או בשפה מקצועית "יצירת צורך".

מוזמנים גם לקרוא את הכתבה בנושא טיפים לכתיבת כותרת אפקטיבית למייל שלכם.

פתיח

אם זה מרגיש רובוטי, העניין גמור. צריך לכתוב כאילו אנחנו מדברים עם בנאדם, לא עם מערכת. וכן, יש משמעות למגדר, יש משמעות לפנייה עצמה. שווה להשקיע כמה דקות ולחשוב למי באמת אנחנו פונים – גברים? נשים? כולם?

עברית, שפה קשה, אבל עדיין מאפשרת פתרונות לכולם/ן (ראיתם/ן מה עשיתי כאן?). הפתיח צריך לגרום לנמען *להישאר*. לסקרן. להרגיש שאנחנו לא מדברים ל־10,000 נמענים.

תוכן

אם כל מה שנשלח זה “קנה! קנה! קנה!” – זה יישמע ללקוחות כמו ילד עם קרטון לימונדה באמצע כביש מהיר.

אולי כדאי שננסה לאזן:

* נשלח תוכן שנות ערך ועוזר לקוראים

* ניתן טיפים שימושיים

* נספר סיפור לקוח קצר

* אולי נשלב בדיחה טובה (אם זה מתאים לעסק שלכם)

* נכתוב משהו שבאמת שווה לקרוא

כלומר, לא ננסה למכור כל הזמן – אלא כדאי שננסה להתחבר.

תזמון זה לא הכל – אבל זה המון

רוב המיילים העסקיים נקברים באינבוקס של הבוקר.

נסו לשחק עם התזמון:  

* שעות לא שגרתיות (אחר הצהריים, ערב, שישי בבוקר)

* נסו להבין מתי הלקוחות מגיבים בשעה שנוח להם (מערכת הדיוור תספק לכם את הפרטים)

* שלחו תזכורת למי שלא פתח את המייל, אבל שימו לב לא להיות נודניקים

עיצוב

לא מעט ארגונים וגופים, גדולים כקטנים, שמים דגש על העיצוב. אני אישית שואל – למה? אם מה שאנחנו רוצים לספר חשוב יותר מאיך שזה ארוז, למה לתת לעטיפה יותר חשיבות? שלא נתבלבל, גם טבעת יהלום שמגיעה עטופה בנייר עיתון תתקבל במעט פחות רצינות, למרות שמדובר ביהלום, אבל בתכלס, גם ההפך.

אז מה אני אומר כאן בעצם? פשוט. לא מפונפן מדי. לא "פלייר" מצועצע. זאת לא מצגת של PowerPoint משנת 2003.

וחשוב שיעמוד במסגרת הכללים:

ללא הרבה טקסט ע"ג תמונה

כמה שיותר טקסט חי

כמה שפחות גדלי גופנים

והכי חשוב – קריא ונוח

אז מה למדנו? 

1. הכותרת קובעת אם בכלל יקראו את המייל
2. הפתיח קובע אם יישארו להמשיך לקרוא
3. התוכן קובע אם יקליקו
4. והכל יחד יקבע אם ירצו להמשיך לקבל מכם מיילים בעתיד

לסיכום 

דיוור הוא לא מייל. הוא מערכת יחסים.

לא סתם שולחים דיוור "ערים?" ל-1000 אנשי קשר ומקווים לטוב, שולחים דיוור לזאת או זה שאנחנו רוצים איתה או איתו מערכת יחסים ארוכת טווח (ואת זה אומר לכם מי שנשוי ואב ל-4 ילדים).  אם תתנהגו כמו מי שרוצה באמת לדבר עם הלקוח שלכם, ולא סתם לזרוק עליו לינק, אתם תראו תוצאות אחרות לגמרי.

נסו לשנות את היחס אל אנשי הקשר שלכם, כאילו הם היו חברים קרובים ולא סתם לקוח פוטנציאלי, ותראו מה זה יעשה.

ועד אז – שיהיה בהצלחה!

רושם ראשוני הוא קריטי בלא מעט סיטואציות וזה נכון, לרוב, לכל תחום כמעט. כשמדובר במקומות העבודה, הרושם הראשוני חשוב כפליים ובייחוד כאשר עובד חדש מצטרף לקבוצה. גם בעולם העסקים זה קריטי, כאשר הלקוח מתנסה במוצר או בשירות מסוים בפעם הראשונה. בשני המצבים האלה נכנס לתמונה תהליך מיוחד בשם אונבורדינג. מה זה אומר בדיוק ומה חשוב לדעת על התהליך הזה? על כך ועוד, בכתבה הבאה.

מהו אונבורדינג ואיך הוא משפיע על הצלחת העסק?

הגדרת המושג ומטרתו

אונבורדינג הוא תהליך מובנה לקליטה מיטבית של עובדים או לקוחות חדשים לתוך המעטפת של המוצר או השירות. מטרתו לקצר את עקומת הלמידה ולזרז את ההתאקלמות בסביבה החדשה. התהליך משלב העברת מידע חשוב ובעל ערך, הכשרה בסיסית והיכרות עם ערכי הארגון או אופן השימוש במוצר. כבר בשלבי האונבורדינג הראשונים, מתחיל במקביל גם מהלך של שימור לקוחות, כאשר החוויה החיובית מניחה תשתית לקשר ארוך טווח ורווחי.

משך התהליך

אונבורדינג אפקטיבי אינו אירוע חד פעמי אלא דרך ארוכה. בשונה מהגישה המסורתית של ימים בודדים, ארגונים מובילים מיישמים כיום תהליך הנמשך 90-180 ימים לעובדים, ושבועות עד חודשים ללקוחות. פיצול התהליך לשלבים מונע הצפת מידע, ומאפשר הטמעה יסודית של הידע והמיומנויות. מחקרים מוכיחים שהקצאת זמן מספק לאונבורדינג משפרת דרמטית את סיכויי ההצלחה ומצמצמת נטישה.

חשיבות האונבורדינג לעסקים בעידן המודרני

בעידן הדיגיטלי של היום, כשהמעבר בין המוצרים הוא כל כך קל, אונבורדינג איכותי מהווה יתרון תחרותי מובהק. הנתונים מוכיחים: ארגונים עם תהליכים מובנים משיגים שיפור משמעותי בשימור עובדים ובפרודוקטיביות. מעבר לכך, אונבורדינג מוצלח חוסך בעלויות גיוס חוזר ומקצר את הזמן להגעה לתפוקה מלאה. במקביל, לקוחות שחוו אונבורדינג יעיל מגדילים הוצאותיהם ונוטים להפוך לשגרירי מותג פעילים.

אונבורדינג לעובדים – הצעד הראשון לשימור והצלחה

שלבי האונבורדינג לעובדים חדשים

תהליך אונבורדינג אפקטיבי לעובדים מתחיל עוד לפני יום העבודה הראשון, עם שליחת מידע מקדים והכנה לקראת הקליטה בארגון. השלב השני כולל קבלת פנים ביום הראשון, היכרות עם הצוות, סיור במשרדים והסבר על תרבות הארגון ונהליו הבסיסיים. בשבועות הבאים, העובד עובר הכשרה מקצועית ממוקדת לתפקידו, מקבל משימות הדרגתיות ומשוב על התקדמותו. בשלבים שונים של התהליך מומלץ לשלב סקר שביעות רצון, שכן הוא מאפשר לארגון לזהות נקודות לשיפור ולהתאים את תוכנית האונבורדינג לצרכי העובד.

כלים וטכנולוגיות לשיפור התהליך

הטכנולוגיה המודרנית מציעה מגוון פתרונות המשפרים משמעותית את יעילות תהליך האונבורדינג לעובדים חדשים. למשל, מערכות ניהול למידה (LMS), המאפשרות יצירת מסלולי הכשרה מותאמים אישית, מעקב אחר התקדמות ומתן משוב בזמן אמת. פלטפורמות תקשורת פנים-ארגוניות מסייעות גם הן, והן עושות זאת ביצירת קהילה תומכת ומאפשרות לעובד החדש להתחבר בקלות לעמיתיו ולמנהליו. כלי ניהול משימות אוטומטיים משפרים גם הם את התהליך, והם מבטיחים שכל שלב בתהליך מתבצע בזמן ושאף פרט חשוב אינו נשכח. וכמובן, מסע לקוח מתוכנן היטב מיושם גם בהקשר של עובדים, כאשר ארגונים מובילים מתכננים את "מסע העובד" מהשלב הטרום גיוסי ועד להשתלבות מלאה בארגון.

אונבורדינג ללקוחות – כך יוצרים נאמנות מהרגע הראשון

שלבים מרכזיים בתהליך

תהליך אונבורדינג לקוחות נפתח עם הרשמה או רכישה באמצעות שליחת הודעת ברכה אישית ומידע ראשוני, ונמשך בהדרכה מפורטת על התכונות המרכזיות של השירות או המוצר, באמצעות וובינרים, סרטוני הדרכה או ליווי אישי. בשלב השלישי, הלקוח מקבל תמיכה ועצות מתקדמות או טיפים רלוונטיים להעמקת השימוש באותו מוצר או שירות, כאשר כל התהליך מתבצע בצורה אוטומטית, והתוכן נשלח בהתאמה אישית ובנקודות אסטרטגיות לאורך מסע הלקוח.

טכניקות לשיפור החוויה ללקוחות

שיפור חוויית האונבורדינג מתחיל בהבנת צרכי הלקוחות ונקודות החיכוך בשימוש הראשוני, תוך פישוט תהליכים שיאפשרו להם להגיע מהר יותר לרגע שבו הם מבינים את ערך המוצר. בנוסף לכך, יצירת תוכן מותאם אישית, שימוש בגיימיפיקציה וטיפוח קהילת משתמשים, הופכים את הלמידה לחווייתית ומגבירים את המוטיבציה להמשיך ולהשתמש במוצר לאורך זמן.

מזכירים לכם שבמסך יצירת אוטומציה במערכת, מחכה לכם תבנית אוטומציה מוכנה ליצירת תהליך אונבורדינג, ומה שנשאר לכם זה לערוך את המסרים בהתאמה. זה יחסוך לכם זמן ויאפשר לכם להתחיל לטפח את הלידים שלכם מהרגע הראשון. 

מדידת הצלחה בתהליכי אונבורדינג

מדידה שיטתית של מדדי הצלחה מהווה מרכיב קריטי בשיפור תהליכי האונבורדינג. עבור עובדים, כדאי למדוד מדדים כמו זמן הגעה לפרודוקטיביות מלאה, שיעורי שימור לאחר 90 ימים ורמת המעורבות ושביעות הרצון כפי שבאה לידי ביטוי בסקרים תקופתיים. בהקשר של לקוחות, המדדים המרכזיים כוללים שיעורי אקטיבציה (הפעלה ראשונית של תכונות מרכזיות), תדירות שימוש, שיעורי נטישה ומדד ה -NPS , או בהרחבה Net Promoter Score, המשקף את הנכונות להמליץ על המוצר לאחרים.

שיטות עבודה מומלצות לאונבורדינג מוצלח

תכנון מוקדם ומובנה

תכנון מדוקדק של תהליך האונבורדינג מבטיח שכל מרכיב חיוני נכלל ומתוזמן בצורה אופטימלית. את זה ניתן לעשות באמצעות יצירת מפת דרכים ברורה עם אבני דרך מוגדרות שמסייעת לכל הגורמים המעורבים להבין את תפקידם ואת לוח הזמנים הנדרש.

יצירת חוויה אישית ומותאמת

התאמה אישית של תהליך האונבורדינג לצרכים ולהעדפות הספציפיים של העובד או הלקוח מגבירה משמעותית את האפקטיביות שלו. בפועל זה אומר איסוף מידע מקדים על סגנון הלמידה המועדף, הניסיון הקודם והמטרות האישיות, מה שמאפשר להתאים את התוכן, הקצב ושיטת ההדרכה.

שימוש נכון בטכנולוגיה ואוטומציה

הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתהליך האונבורדינג מאפשרת לייעל את התהליך ולהציע חוויה עקבית וגמישה. את כל אלה אפשר לעשות באמצעות מערכות אוטומטיות לשליחת תוכן בנקודות זמן אסטרטגיות שמבטיחות שכל עובד או לקוח מקבל את המידע הנכון בזמן הנכון.

מעקב, משוב ושיפור מתמיד

תהליך אונבורדינג מוצלח כולל מנגנונים לאיסוף משוב שוטף ושיפור בהתאם לממצאים שהתקבלו. המשמעות לכך בפועל היא קיום שיחות מעקב קבועות, הפצת סקרי שביעות רצון והצבת מדדי ביצוע ברורים המאפשרים לזהות נקודות חוזק וחולשה בתהליך.

סיכום

תהליך אונבורדינג מוצלח הוא השקעה אסטרטגית שמניבה תשואה משמעותית לאורך זמן. בין אם מדובר בעובדים או בלקוחות, אונבורדינג מובנה ומותאם אישית מניח את היסודות למערכת יחסים פרודוקטיבית ורווחית, מה שנכון בייחוד בתקופה של תחרות רבה כל כך. 

שאלות נפוצות על אונבורדינג FAQ

1. איך תהליך אונבורדינג נכון משפיע בפועל על נאמנות ושימור לקוחות או עובדים? הוא מקצר את זמן ההסתגלות, מפחית חרדות, מגביר את תחושת השייכות ומבהיר ציפיות, מה שמוביל לקשר חזק יותר ולשיעורי נטישה נמוכים יותר.
2. מהם השלבים הקריטיים בתהליך שאסור לדלג עליהם? הכנה מקדימה, יום קבלה/הפעלה ראשונית מתוכנן היטב, הדרכה ממוקדת על פונקציות מרכזיות, ומעקב שיטתי בנקודות זמן אסטרטגיות.
3. אילו כלים טכנולוגיות יכולים לשפר את התהליך? מערכות ניהול למידה, פלטפורמות אוטומציה לתקשורת, כלי ניתוח נתונים, אפליקציות גיימיפיקציה ומערכות ניהול קשרי לקוחות מתקדמות (CRM).
4. מה ההבדל בין אונבורדינג לעובדים וללקוחות? אונבורדינג לעובדים מתמקד בהיכרות עם הארגון, רכישת מיומנויות והשתלבות בתרבות החברה, ואילו אונבורדינג ללקוחות מתמקד בהפעלת המוצר, הבנת הערך שהוא מספק ויצירת הרגלי שימוש קבועים.

הצלחה של עסק קשורה, בסופו של דבר, בקבלת החלטות שיווקיות נכונות, ובייחוד בשוק תחרותי כל כך, כמו זה של היום. אם עד לפני כמה שנים הסתמכו העסקים בעיקר על ניתוח הנתונים מוגבל ואיטי יותר וגם על ניסיון אישי כדי לכוון את מאמצי השיווק שלהם, היום הסיפור הוא אחר לגמרי והמציאות העסקית דורשת הרבה יותר! כאן בדיוק נכנס לתמונה שיווק מבוסס דאטה, המהווה כלי הכרחי לכל עסק. איך בדיוק זה עובד ומה זה אומר בפועל? המשיכו לקרוא וגלו.

מהו שיווק מבוסס דאטה ולמה כולם מדברים עליו?

שיווק מבוסס דאטה הוא גישה שיווקית, המתבססת על ניתוח מעמיק של נתונים וראיות במקום על השערות והנחות. ומה זה אומר בדיוק? במקום לנחש מה הלקוחות רוצים, אתם פשוט מקשיבים למה שהנתונים מספרים לכם. למשל, הרגלי גלישה, העדפות רכישה, תגובות לקמפיינים קודמים ועוד מגוון סממנים התנהגותיים שיכולים לרמוז על כך. חשוב לציין, שלא מדובר כאן בטרנד כלשהו או בשיטה שוודאי תחלוף במהרה מעולם השיווק, אלא בשינוי תפיסתי של ממש. מהפכת הדאטה מאפשרת לכם להבין את הלקוחות כפי שלא הבנתם אותם מעולם ולפנות אליהם ברגע הנכון ועם המסר המתאים ביותר, דרך הערוץ השיווקי היעיל ביותר. וכל זאת, בתוך חיסכון במשאבים ובכסף.

היתרונות המרכזיים של שיווק מבוסס דאטה

קמפיינים מדויקים והתאמה לקהלים

שיווק מבוסס דאטה מאפשר לבצע התאמות אישיות של מסרים שיווקיים לכל פלח שוק, ואפילו לכל לקוח בנפרד. אתם יכולים לזהות את ההעדפות שלו, את הזמנים שבהם הוא נוטה לבצע רכישות ואילו סוגי פניות מעוררים אצלו עניין.

חיסכון תקציבי ושיפור החזר ההשקעה (ROI)

אחד האתגרים היותר בולטים בשיווק המסורתי המוכר לנו או הניסיון להבין את מידת היעילות של כל השקעה והשקעה. גישה שיווקית מבוססת נתונים מסדירה בדיוק את העניין הזה ומאפשרת למנהלי השיווק להקצות משאבים בצורה מושכלת ובדיוק לאותם אפיקים שמוכיחים את עצמם כיעילים. המעקב המדויק והשוטף אחר ביצועי הקמפיינים מאפשר לבצע התאמות והכוונות תקציביות בכל רגע וללא המתנה מיותרת.

קבלת החלטות מבוססות נתונים בזמן אמת

המציאות העסקית של היום דורשת תגובה מהירה ויכולת הסתגלות גבוהה. שיווק מבוסס דאטה מספק לכם תמונת מצב עדכנית על אודות ביצועי הקמפיינים שלכם בזמן אמת, ומאפשר לכם להגיב במהירות לכל שינוי. אם זיהיתם, למשל, קמפיין שמצליח הרבה יותר מהמצופה, תוכלו להגדיל את התקציב שלו באופן מיידי. אם נתקלתם בקמפיין שפחות מצליח, זה הזמן לעצור אותו לפני שייגרם לכם נזק תקציבי משמעותי.

מאיפה מגיעים הנתונים?

אתרי אינטרנט, אנליטיקס, מדיה חברתית וCRM-

אתר האינטרנט שלכם הוא מקור מידע מצוין על התנהגות הגולשים – כמה זמן הם מבלים בכל עמוד, באיזה אזורים בו הם מתעניינים יותר ובאילו פחות, וגם מה גורם להם להשלים פעולה רצויה. נוסף לכך, יש גם המדיה החברתית שחושפת בפניכם את העדפות קהל היעד שלכם, את זמני הפעילות האופטימליים ואת סוגי התכנים שמעוררים עניין.

ניתוח תוצאות קמפיינים לצורך שיפור מתמיד

כל קמפיין הוא הזדמנות ללמוד ולהסיק מסקנות חשובות. בחנו איזה מודעות משכו את תשומת הלב, איזה עמוד נחיתה הוביל להמרות גבוהות יותר וגם מה היה הזמן האופטימלי לשליחת הודעות שיווקיות. ניתוח תשובות לשאלות אלו ונוספות יעזור לכם למקד את האסטרטגיה השיווקית שלכם ולשפר את ביצועי הקמפיין.

כלים וטכנולוגיות מרכזיים לעסקים קטנים וגדולים

השוק מציע שפע של פתרונות טכנולוגיים ידידותיים המנגישים את עולם הדאטה לעסקים בכל גודל, ממערכות Google Analytics לניתוח התנהגות גולשים ועד לפלטפורמות שיווק באימייל המספקות מידע חשוב על אודות מידת יעילות הקמפיינים. נוסף לאלה, יש גם כלי ניהול מדיה חברתית, מערכות CRM מתקדמות ופלטפורמות לניהול קמפיינים המאפשרים לעסקים לקבל תמונה מקיפה של פעילותם השיווקית, וכל זאת ללא צורך בצוות ייעודי או בתקציבי ענק.

איך מתחילים? שלבים ליישום חכם של שיווק מבוסס נתונים

פילוח קהל יעד מדויק לפי נתונים

השלב הראשון הוא להבין את קהל היעד שלכם. לשם כך עליכם להשתמש בנתונים הקיימים ליצירת הפרופיל המדויק של כל לקוח ולקוח. זה אומר להיעזר בנתונים דמוגרפיים למשל, נתוני רכישות, סטטוס ותחומי עניין, וגם נתונים התנהגותיים שיעזרו לכם לחלק את קהל היעד לקבוצות ממוקדות יותר.

פרסונליזציה במיילים שיווקיים ובתוכן

כאשר אתם מבינים את הקהל שלכם טוב יותר, אתם יכולים להפוך את השיווק שלכם לאישי יותר. לאחר שהבנתם מי הם הלקוחות שלכם, זה הזמן להתאים את המודעות ואת התוכן שלכם, לתחומי העניין של הלקוחות, וגם להציע הצעות שמבוססות על היסטוריית הגלישה או ההתנהגות של אותו קהל.

אופטימיזציה של תקציבי פרסום לפי ביצועים

בשלב הזה עליכם לעקוב אחר ביצועי הקמפיינים שלכם ולהקצות משאבים נוספים לכל אלה שהניבו את התוצאות הטובות ביותר.

ניסוי ובדיקה (A/B Testing) ככלי לשיפור מתמיד

אל תניחו הנחות, בדקו אותן. ערכו ניסויים מבוקרים עם גרסאות שונות של מודעות, עמודי נחיתה או מיילים ששלחתם, נסו שיטות שיווק דיגיטלי שונות, ובחנו את האלמנטים שבהם ואת מידת ההשפעה שלהם על קהל היעד. רק באופן הזה, כשאתם עובדים בצורה שיטתית, תוכלו לקבל את המידע שאתם צריכים ולערוך שיפורים בהתאם.

אתגרים שכדאי להכיר מראש בשיווק מבוסס דאטה

איכות הנתונים ופרטיות המשתמשים

ההבדל המשמעותי בין הנתונים הרבים שאפשר לאסוף, טמון באיכות שלהם. נתונים שגויים, חלקיים או לא רלוונטיים, למשל, עלולים להוביל אתכם להחלטות שיווקיות מוטעות ולכן חשוב להקפיד על איסוף נכון של נתונים, ולעשות זאת באופן אתי, שקוף וחוקי. חשוב לקבוע מראש כללים ברורים לגבי השימוש בנתוני הלקוחות, ולהיזהר משיתוף מידע שעשוי לפגוע באמון הלקוחות או בדרישות החוק.

איזון בין דאטה לאינטואיציה שיווקית

למרות חשיבותם הרבה של הנתונים, אסור להזניח את האינטואיציה האנושית ואת היצירתיות השיווקיות. אומנם, הנתונים יכולים לספר מה עובד יותר או פחות, אבל גם חשיבה מחוץ לקופסה יכולה לייצר רעיונות פורצי דרך שייתכן ועדיין לא נוסו. שימור לקוחות הוא דוגמה מצוינת לכך. הוא מצריך את השילוב המושלם שבין ניתוח נתונים לגישה אישית, שכן בעוד ניתוח הנתונים יכול לסייע בזיהוי לקוחות בסיכון נטישה, האינטואיציה האנושית היא זו שתעזור בגישה שאליה יש לפנות אל הלקוח כדי לשמר אותו.

סיכום – שיווק חכם מתחיל מנתונים חכמים

המעבר לשיווק מבוסס דאטה, ובייחוד לאור התחרות בין העסקים השונים, הוא אינו בגדר המלצה, אלא בגדר חובה. עסקים וארגונים שדואגים לשלב ניתוח נתונים בתהליכי קבלת ההחלטות השיווקיות שלהם, נהנים מהצלחה גבוהה יותר ותוצאות מדידות. זקוקים לסיוע בדיוק בתחום הזה? צרו איתנו קשר עוד היום כדי שנוכל לעזור לכם להפוך את הנתונים שלכם להחלטות אסטרטגיות מדויקות!

חווית משתמש (UX) היא המפגש הכולל שבין אדם למוצר או שירות דיגיטלי, והיא משקפת את ההרגשה, הנוחות והאפקטיביות שחווה המשתמש בעת השימוש. איך יוצרים אותה ומה חשוב להביא בחשבון בנושא הזה? תוהים לגבי סוגיות אלו ונוספות? תשובות לכך ועוד, בכתבה הבאה.

מהי חווית משתמש (UX) ולמה זה כל כך חשוב?

הגדרה קצרה ומדויקת של חוויית משתמש – חוויית משתמש (UX) מתארת את מכלול החוויות, התחושות והרשמים שאדם חווה בעת אינטראקציה עם מערכת דיגיטלית או מוצר. בעולם של שיווק דיגיטלי, UX איכותי מהווה גורם מכריע בהצלחת קמפיינים ובשיפור אחוזי המרה, כאשר הוא מעניק למשתמשים דרך פשוטה, אינטואיטיבית ונעימה להשיג את מטרותיהם באתר, אפליקציה או שירות מקוון. יסודות חווית משתמש ממוקדת ומותאמת מהווים את התשתית לכל אסטרטגיית שיווק דיגיטלי אפקטיבית, ומגשרים בין צרכי העסק לצרכי הלקוחות.

חשיבות חוויית המשתמש בעולם הדיגיטלי של היום

בשוק הדיגיטלי הצפוף והתחרותי, חווית משתמש מעולה מהווה את ההבדל בין מוצר מצליח לכזה שפחות, בין שירות שמרוויח לכזה שנזנח. במציאות שבה משתמשים חשופים לאינספור אלטרנטיבות במרחק קליק בודד, חוויה דיגיטלית מלוטשת היא הדרך היחידה לבלוט מעל המתחרים ולשמר את תשומת הלב היקרה של הגולשים לאורך זמן. נתונים מחקריים מדגישים כי משתמשים מקבלים החלטה לגבי אתר בתוך שניות ספורות, ויעזבו מיידית אם החוויה אינה עונה על ציפיותיהם – עובדה המדגישה את החשיבות הקריטית של תכנון UX מדויק, מעמיק ומבוסס מחקר משתמשים.

המרכיבים המרכזיים מהם עשויה חוויית משתמש מוצלחת

שמישות (Usability) – כמה קל להבין ולתפעל את הממשק

שמישות מורכבת מחמישה מרכיבים עיקריים: לימודיות (כמה קל למשתמשים לבצע מטלות פשוטות בפעם הראשונה), יעילות, זכירות, שגיאות וסיפוק. ממשק בעל שמישות גבוהה מאפשר למשתמשים להשיג את מטרותיהם בקלות, במהירות ובמינימום תסכול, בין אם הם משתמשים חדשים או ותיקים.

נגישות – חוויית משתמש שמתאימה לכולם

נגישות בחוויית משתמש משמעה יצירת ממשקים שכל אדם יכול להשתמש בהם, כולל אנשים עם מוגבלויות שונות או צרכים מיוחדים. ממשק נגיש לא רק מרחיב את קהל המשתמשים הפוטנציאלי, אלא גם מעיד על מחויבות לערכים של שוויון והכלה, ובמקרים רבים אף נדרש על פי חוק.

עיצוב ואסתטיקה – החיבור בין יופי לפונקציונאליות 

אסתטיות בחוויית משתמש מתייחסת למראה הכללי של ממשק המשתמש ומידת היותו נעים לעין, כולל שימוש באלמנטים גרפיים כמו צבעים, צורות ופונטים. עיצוב טוב הוא לא רק יפה לעין אלא גם תומך בפונקציונליות על ידי יצירת היררכיה ויזואלית, הדגשת פעולות חשובות, והנחיית המשתמש באופן אינטואיטיבי דרך המערכת.

אמינות ואבטחה – יסודות לבניית אמון משתמשים

אמינות בחוויית משתמש מתבטאת בהעברת מידע מהימן ומדויק למשתמש, והבטחה שהמערכת פועלת באופן עקבי ובטוח. יצירת תחושת אמון במשתמשים היא קריטית במיוחד באתרים הכוללים עסקאות כספיות, איסוף מידע אישי או קבלת החלטות משמעותיות, והיא מושגת דרך שקיפות, אבטחת מידע גלויה ותגובות מערכת ברורות.

עקרונות מפתח בתכנון חוויית משתמש איכותית

מחקר משתמשים – להבין לפני שמעצבים

מחקר משתמשים הוא הבסיס בתהליך יצירת חווית משתמש מוצלחת, שכן הוא חושף את ההתנהגויות, את המוטיבציה והצרכים האמיתיים של קהל היעד. כאשר מתכננים שדות מותנים בטפסים דיגיטליים, למשל, מחקר מעמיק מאפשר להבין בדיוק מתי משתמשים זקוקים למידע נוסף או הנחיות, ובאילו מקרים עודף בקשות מידע רק יוצר חיכוך מיותר. שיטות כמו בניית פרסונות – דמויות מפורטות המייצגות סגמנטים שונים בקהל היעד – מאפשרות למעצבים לצאת מנקודת המבט האישית שלהם ולהיכנס לנעלי המשתמשים, מה שמוביל לפתרונות ממוקדים ואפקטיביים יותר.

אפיון ועיצוב – להפוך תובנות לחוויית שימוש ברורה 

האפיון והעיצוב מתרגמים את תובנות המחקר לממשק מוחשי, כאשר הרושם הראשוני של העיצוב הגרפי משפיע ישירות על אמון המשתמש ונכונותו להמשיך. עיצוב המשדר מקצועיות ואמינות יוצר תשתית רגשית לאינטראקציה מוצלחת, בעוד שמיפוי שיטתי של נקודות המגע מאפשר יצירת פתרונות עקביים לאורך המסע הדיגיטלי.

בדיקות, שיפור והתאמה – אופטימיזציה מתמשכת לחוויה

מבחני שימושיות בוחנים את התאמת החוויה למשתמשים ומסייעים בשיפור ממשקים חדשים או קיימים, כאשר מומלץ להיעזר גם בכלים כמו סקר שביעות רצון, המספקים מידע חשוב על מה עובד טוב ומה דורש שיפור, בהתבסס על חוויות אמיתיות של משתמשים.

איך יוצרים חוויית משתמש אפקטיבית – שלב אחר שלב

תכנון נכון – אבני הדרך להצלחת המוצר

תסריטי שימוש הם מרכיב קריטי בתכנון UX, שכן הם ממפים את הדרכים השונות בהן ישתמשו במוצר. חשוב לזהות, לדרג ולתעדף את התסריטים השונים, כדי למנוע עומס ויזואלי, ולאפשר למשתמשים להתמצא בהתאם לצרכיהם, גם כשהם שייכים לאותו קהל יעד או כשאותו אדם משתמש במוצר בדרכים שונות בהתאם לנסיבות.

כלים ושיטות עבודה שמובילים לתוצאה טובה יותר

UX Design הוא תהליך ליצירת מוצרים בעלי משמעות ורלוונטיות למשתמשים. שילוב של כלי אימייל מרקטינג עם עקרונות UX, מייצר קמפיינים יעילים, המגיבים לצרכי המשתמשים ומעודדים מעורבות. כלים מתקדמים כמו מפות חום, רישום מסע המשתמש ומסגרות עבודה לעיצוב ממשק, מייעלים את תהליך העבודה ומקצרים את זמן הפיתוח, תוך שמירה על איכות.

מדידה והערכה – איך יודעים אם החוויה באמת עובדת?

מדידת איכות UX משלבת מדדים כמותיים (זמן ביצוע משימה, שיעורי נטישה, המרות) עם מדדים איכותניים (ראיונות וקבוצות מיקוד). כלים כמו Google Analytics, Hotjar ו-UserTesting מספקים נתונים על התנהגות המשתמשים, בעוד שמחקר איכותני מספק תובנות עמוקות. מזכירים לכם שגם ב-smoove יש לכם מגוון אפשרויות לניתוח נתוני הדיוור וההודעות שלכם, להבנת צרכי הקהל והמעורבות. שילוב כל המדדים מאפשר לקבל תמונה מלאה ולזהות הזדמנויות לשיפור מתמשך. 

טרנדים חדשניים שמעצבים את חוויית המשתמש היום

טכנולוגיות מתקדמות שמשנות את חוקי המשחק

ממשקי קול ובינה מלאכותית משנים את האופן שבו משתמשים מתקשרים עם טכנולוגיה, ומאפשרים אינטראקציות טבעיות יותר ומותאמות אישית. מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR) פותחות אפשרויות חדשות לחוויות משתמש סוחפות יותר, שחוצות את הגבול בין העולם הדיגיטלי לפיזי.

מגמות עיצוב בולטות המשפיעות על ממשקים מודרניים

מגמות העיצוב העכשוויות מובלות ע"י עיצוב מינימליסטי ופשטות עקבית, עם דגש על מרחב לבן, היררכיה טיפוגרפית ברורה, ואלמנטים גרפיים נקיים. מיקרו-אינטראקציות ואנימציות עדינות הופכות לכלי חשוב ליצירת משוב מיידי וחיבור רגשי עם המשתמשים, תוך שיפור הנאת השימוש והבהרת התהליכים במערכת.

סיכום ומסקנות – למה UX הוא חלק בלתי נפרד מהצלחה דיגיטלית?

חווית משתמש טובה היא אחד הדברים המבדילים בין מוצר או שירות טוב שמרוויח כסף, לבין כזה שאף אחד לא משתמש בו. ולכן, השקעה בתכנון UX מדויק ומחקר עומק של צרכי המשתמשים אינה מותרות אלא הכרח עסקי בעולם תחרותי שבו תשומת הלב היא המשאב היקר ביותר. תכנון UX אפקטיבי אינו מסתיים בהשקת המוצר אלא ממשיך בתהליך מתמיד של למידה, שיפור ותוכנית תאמה לצרכים המשתנים של המשתמשים ולטכנולוגיות חדשות.

אחת לכמה זמן, במהלך ייעוץ וליווי עסקים, אני נתקל בבקשה: "אנחנו רוצים גם תהליכי אוטומציה". התשובה שלי בדרך כלל קבועה: "כמה לארוז לך?".

"אוטומציה", בדומה ל- "AI", "מסע לקוח" ו-"דף נחיתה ממיר", הפכו להיות מילות מפתח שגורות שנמצאות כמעט בכל שיחה. אותם עסקים יודעים, או חושבים שהם זקוקים, לתהליך כלשהו, רק לא כל כך יודעים איזה, או כיצד לגשת ליצירת התהליך הזה.

ביצוע אפיון

את תכנון התהליך מתחילים בלענות על מספר שאלות:

מה המוצר/שירות המוצע?

שאלה זו מאפשרת לנו להבין מה הפעולות שאנו מצפים מהלקוח שלנו לבצע, ואיך אנחנו יכולים לסייע לו. דוגמאות:

תוכן

כשמדובר במוצר תוכן, נרצה להנגיש ללקוח את התוכן עד כמה שניתן, זה ברור, אך נרצה גם לבדוק האם הוא פתח, קרא, הקליק – ואם נלך רחוק יותר – במה התעניין (מישהו אמר כפתור חכם ושיוך לרשימה?).

קורס

כאשר לקוח נרשם לקורס, נרצה לתת לו גישה עם סיסמה ושם משתמש, לעדכן אותו על תכנים חדשים שעלו, ואולי גם לבחון אותו על מה שלמד.

מוצרי סחר

במקרה זה נרצה כמובן לדעת האם הלקוח ביצע רכישה, מה הוא רכש, האם נטש עגלה, ולמה, נרצה אולי גם

להציע לו מוצר משלים, או תהליך צבירה של רכישות או סכום (קנה ב-100 ₪ וקבל הנחה…).

אירועים

במידה ולקוח נרשם לאירוע, נרצה לתזכר אותו לפני המועד, לספק לו תוכן מתאים ומחמם עד האירוע, לבצע אישור הגעה, וכמובן לבדוק האם הוא אכן הגיע בפועל. לאחר האירוע, נרצה לשלוח לו שאלון או סקר שביעות רצון.

במידה ומדובר במוצר סחר – האם קיים אתר סחר מוביל?

במקרה של מוצרי איקומרס, נרצה לבדוק האם האתר מחובר למערכת אוטומציה או דיוור ( או במילים אחרות האם הוא מחובר ל-smoove), והאם אנחנו חשופים למידע על הרכישות והפעילות באתר. המידע הזה קריטי לנו על מנת להכיר את הלקוח שלנו ויכול לשרת אותנו ביצירת מסר מתאים לכל אחד ואחד.

הרעיון הוא לדמיין כי חנות האיקומרס  שלנו היא חנות פיזית, שעובד בה מוכר, שיודע לזהות את הצרכים של כל לקוח פוטנציאלי שנכנס אליה, בין אם סתם לשוטט בין המדפים, להתלבט בין מוצרים, או להגיע לקופה עם מוצר כלשהו (שם יציעו לו מבצע, הצטרפות, צבירה, מוצר משלים וכו').

חיבור הממשקים עושה את מעבר המידע הזה להרבה יותר פשוט, ומאפשר לנו לנתח אותו בצורה אפקטיבית.

מה המטרה העיקרית? 

מה המטרה שלנו – האם מכירות, הפצת תוכן, או אולי הרחבת התפוצה וכמות אנשי קשר?

במידה ונרצה להגדיל את כמות אנשי הקשר שלנו, מומלץ למשל לאתר את הלקוחות המרוצים (סקר שביעות רצון?) ולבקש מהם להמליץ לחברים.

כך גם, דרך אגב, לגבי תכנים מעניינים, תוכן הרי הוא מוצר לכל דבר, ואלה שצורכים אותו יכולים להמליץ לחבר טוב להצטרף לרשימת התפוצה שלנו, לא יזיק.

האם המוצר מתכלה / יש לו מוצרים משלימים? 

במקרה זה נרצה לבדוק האם יהיה צורך לרכוש את המוצר הזה שוב.

לדוגמה – במידה וצריך לחדש מלאי (קרמים, אוכל לבע"ח, חיתולים וכו') או שיש מוצרים משלימים שכדאי לרכוש, כדאי לשלוח תזכורות או הצעות מעניינות.

חשוב לי לציין שמוצר מתכלה זה לא רק מוצר פיזי! גם קורס יכול להיות מוצר שצריך לחדש או להתקדם לרמה הבאה, וגם שירותים כמו ניקוי, טיפול קוסמטי וכיוב'.

כל אלה הן שאלות בסיסיות ופשוטות, אך הן יכולות בהחלט להצביע על תהליכי אוטומציה אפשריים. תהליך המענה על התשובות נקרא, לצורך העניין, "אפיון". זו בעצם התוכנית שלנו, וכעת נצטרך ליישם אותה.

יישום תהליך אוטומציה

טריגרים

עכשיו, ניקח את אחד הכלים הטכנולוגיים היעילים ביותר הקיימים – נייר ועיפרון, ופשוט נצייר את התהליך שנרצה להקים:

לקוח נרשם/רכש – יקבל הודעת תודה?

רכש מוצר X – נציע לו מוצר משלים? עכשיו? מאוחר יותר?

נציין אצלנו במערכת את מועד הרכישה שלו?

נבדוק במה התעניין ונשייך אותו לרשימה הנכונה?

נציע לו לאחר פרק זמן רלוונטי לבצע רכישה חוזרת של המוצר?

האם התהליכים הנ"ל דורשים מערכת נוספת? חיבור למערכת ה-CRM שלנו, אתר סחר וכיוב'?

נוודא שאנחנו יודעים ומבינים את המשמעויות (זמן וכסף).

עכשיו נהפוך את הרישום שלנו לתהליך אוטומציה. כל פעולה שציינתי מעלה, יכולה ויודעת להיות מיוצגת בקלות ע"י אחד או יותר מהטריגרים הקיימים במערכת, כלומר, ברגע שנדע מה הפעולה שמתחילה את התהליך – נוכל להגדיר את הטריגר שלנו לתהליך, וממנו לבנות את המשך מסע הלקוח ע"י פעולות. 

תנאים ובקרה על פעולות

לכל תהליך יש מטרה, דאגנו לאפיין ולהגדיר אותה מראש, אבל, שלחנו מייל, לא נרצה לבדוק האם נפתח? האם הוקלק?

יצרנו שאלון או סקר שביעות רצון, לא נרצה לוודא שאכן הלקוח שלנו הגיע אליו? ענה?

ואם ענה, מה ענה? היה מרוצה? לא מרוצה?

כלומר – לכל פעולה (להבדיל מטריגר), צריך לייצר בקרה, ולבדוק האם הפעולה התקיימה.

אם לא – מה אנחנו רוצים שיקרה?

אם כן – מה עושים עם התוצאות?

בואו וניקח למשל סקר שביעות רצון, שהרי אני מדבר כל הזמן על "חווית לקוח", לאחר שליחת הסקר נשאל את עצמנו:

האם בכלל פתח את המייל? (ירים יד מי שקיבל משלוח פיצה וענה על הסקר), ואם פתח, שזה יופי, האם ענה? (ירים יד כל מי שקיבל הודעה מהפיצה ולא התייחס בכלל כי הוא כבר שבע), ואם ענה – מה ענה?

למה זה חשוב? הנה סיפור:

דודה שלי, שלחה פעם מייל לחברה גדולה אחת על מארז חטיפים שרכשה – מילאה אותו במחמאות ומילים טובות על האיכות והמגוון וכמה שהוא היה נהדר. לאחר כמה ימים היא קיבלה הודעה שהחברה מצטערת על מפח הנפש והיא תקבל פיצוי. נכון, אף אחד לא באמת קרא את מה שרשמה, לא חבל?

הלקוח היה מרוצה? מעולה! עכשיו הוא ירכוש שוב ויכול גם להמליץ לחברים!

לא מרוצה? בואו ונבין מה הייתה הבעיה וננסה להפוך אותו למרוצה!

ואם לסכם – כל פעולה צריכה לעבור גם דרך תהליך "תנאי" ולבדוק "מה",ו-"האם". הכל בהתאם לאפיון ולמסע / חווית הלקוח שנרצה שתתקיים.

נרצה לדעת כמה פעמים רכש אצלינו אותו לקוח? אולי מגיעה לו הטבה על נאמנות? (זוכרים כרטיסיית ניקובים לקפה?),

אולי אחרי מספר רכישות נוכל לתת לו הצעה מפתה לרכישה הבאה? ואולי בכלל נרצה לייצר הזדמנויות מכירה כמו ימי הולדת (שלו, בן או בת הזוג, ילדים), חגים וכו'?

לסיכום

תבינו מה אתם מציעים. מה אתם רוצים שיקרה ללקוח/מתעניין שלכם, איך אפשר לנסות ולהחזיר אותו לרכישה חוזרת או לוודא שהוא ימליץ לאחרים.

מזכיר – לקוח חוזר יעלה לנו הרבה פחות מלקוח חדש. לקוח חוזר יכול לשמש כשגריר של רצון טוב שייצור לנו לקוחות חדשים לגמרי בחינם!

מכאן, קחו את זה אליכם.

שיהיה בהצלחה!

 

חברות ויזמים תמיד מחפשים דרכים חדשות להרחיב את הנוכחות שלהם ברשת ולייצר מקורות הכנסה יציבים. נכסים דיגיטליים הפכו ממושג מעורפל לאסטרטגיה עסקית מרכזית, המאפשרת לא רק נוכחות אונליין, אלא יצירת מנועי צמיחה אמיתיים לטווח ארוך. בואו נבחן כיצד נכסים דיגיטליים יכולים להפוך מרעיון למכונת רווחים.

מהו נכס דיגיטלי ולמה הוא כל כך חשוב היום?

הגדרה ומאפיינים עיקריים

נכס דיגיטלי הוא כל פריט בעל ערך שקיים בפורמט דיגיטלי – אתר, קורס, אפליקציה, תוכנה או אפילו חשבון ברשת חברתית – שניתן להיות הבעלים שלו, למכור אותו ולהפיק ממנו רווחים לאורך זמן. בשונה מנכסים פיזיים, נכסים דיגיטליים אינם מתבלים, הם לא מוגבלים למיקום גיאוגרפי, ובדרך כלל דורשים השקעה התחלתית נמוכה בהרבה.

נכס דיגיטלי איכותי מתאפיין בכך שהוא מייצר הכנסה פסיבית, ניתן לשכפול או מינוף, שומר על ערכו לאורך זמן וקל להעביר אותו בין בעלים. אלו בדיוק הסיבות לכך שנכסים כאלה הפכו לאחד מאפיקי ההשקעה והצמיחה העסקית הפופולריים ביותר בעידן הדיגיטלי.

היתרונות המרכזיים

היתרונות של נכסים דיגיטליים על פני נכסים מסורתיים ברורים – מדובר בגישה מיידית לקהלים בכל העולם, תפעול כמעט אוטומטי, יכולת התרחבות בלי קשר ישיר להוצאות, וניתוח מדויק של נתונים שמאפשר לבצע אופטימיזציה ולשפר תוצאות בזמן אמת. מדובר באפיק השקעה גמיש, משתנה, שניתן להתאים אותו במהירות לדרישות השוק. אנחנו מדברים על שיווק דיגיטלי יעיל המאפשר לנכסים דיגיטליים להגיע בצורה ממוקדת לקהלי היעד הרלוונטיים ולמקסם את ערכם.

איזה סוגים של נכסים דיגיטליים קיימים?

נכסים דיגיטליים בבעלות מלאה

נכסים שנמצאים בשליטה מלאה של הבעלים:

• אתרי אינטרנט :החל מבלוגים מניבי הכנסות, דרך אתרי מידע ועד פורטלים מורכבים
• קורסים דיגיטליים: תוכן לימודי שניתן למכור שוב ושוב ללא עלויות ייצור נוספות
• אפליקציות: פתרונות תוכנה שיכולים לייצר הכנסות ממנויים או מפרסום
• מוצרים דיגיטליים: ספרים אלקטרוניים, תבניות, תוכנות ייעודיות
• פודקאסטים ותוכן אודיו: תכנים שמייצרים הכנסות מפרסום וחסויות

נכסים דיגיטליים ברשתות חברתיות

נכסים שמתבססים על פלטפורמות של צד שלישי:

• ערוצי יוטיוב: מייצרים הכנסה מפרסום, משיתופי פעולה וממוצרי מרצ'נדייז
• חשבונות אינסטגרם: מאפשרים שיתופי פעולה מסחריים ושיווק משפיענים
• דפי פייסבוק/קבוצות: נכס דיגיטלי בעל ערך לבניית קהילה ושיווק

בנכסים אלה חשוב מאוד לבנות קשר משמעותי עם הקהל באמצעות יצירת תוכן מותאם לקוח  

נכסים דיגיטליים בפלטפורמות מסחר

• חנויות באמזון: נכס דיגיטלי המניב הכנסות ממכירת מוצרים
• חנויות :Shopify/WooCommerce פלטפורמות מסחר שאפשר לבנות ולמכור כעסק שלם
• מוצרים בפלטפורמות מסחר דיגיטליות: כמו Etsy, eBay, ו-Gumroad

איך להשקיע נכון ולהרוויח מנכס דיגיטלי?

בחירת נישה מתאימה לפיתוח נכס דיגיטלי

הבחירה בנישה מתאימה היא קריטית להצלחה:

1. בחנו את הידע והמומחיות שלכם: התמקדו בתחומים שאתם מכירים לעומק
2. חקרו מגמות שוק: זהו נישות צומחות עם פוטנציאל ארוך טווח
3. בדקו את התחרות: חפשו איזון בין תחרותיות לפוטנציאל הרווח
4. זהו צרכים לא מסופקים :הפתרון של בעיה אמיתית מגדיל את סיכויי ההצלחה

הערכת שווי של נכס דיגיטלי לפני רכישה או מכירה

לפני שקונים או מוכרים נכס דיגיטלי, חשוב להבין את ערכו. יש להביא בחשבון את ההכנסה החודשית שלו, את גיל הנכס, היסטוריית הביצועים, איכות התוכן, גודל הקהל או הרשימות, יציבות מקורות התנועה (בעיקר אורגנית), ואת המכפיל המקובל בתחום. נכסים ותיקים ויציבים לרוב שווים יותר מנכסים צעירים עם פיקים זמניים.

ניהול סיכונים בהשקעה בנכסים דיגטליים

כמו בכל השקעה, גם כאן חשוב לדעת לנהל סיכונים. פזרו את ההשקעה על פני מספר נכסים, בצעו בדיקות נאותות מקיפות לפני קנייה, הישארו מעודכנים בשינויים באלגוריתמים של פלטפורמות כמו גוגל או פייסבוק, ואל תשכחו לגבות הכול ולשמור על אבטחת מידע ברמה גבוהה.

מודלים עסקיים נפוצים

• מנויים: הכנסה חוזרת ויציבה באמצעות תוכן פרימיום או שירותים
• פרסום: מודל המבוסס על תנועה והצגת פרסומות לקהל
• שיווק שותפים :(Affiliate marketing) הפניית לקוחות למוצרים וקבלת עמלה
• מכירת מוצרים/שירותים: מכירה ישירה של פתרונות דיגיטליים או פיזיים
• Freemium – שילוב בין גישה חופשית למודל תשלום לתכונות מתקדמות

אסטרטגיות מוניטיזציה לנכס דיגיטלי קיים

כדי למקסם את הערך של הנכס הדיגיטלי שלכם, כדאי לשקול שיווק רב ערוצי המאפשר להגיע ללקוחות דרך מגוון ערוצים בו-זמנית. למקסום הכנסות מנכס קיים:

1. שדרוג והרחבת מוצרים קיימים: הוספת שירותים משלימים ומסלולי פרימיום
2. פיתוח מסלולי מנויים: הפיכת לקוחות חד פעמיים ללקוחות חוזרים
3. שיפור חווית משתמש: העלאת שיעורי המרה באמצעות אופטימיזציה
4. בניית רשימת דיוור: יצירת נכס שיווקי נוסף באמצעות איסוף פרטי קשר

הגנה על נכסים דיגיטליים

אבטחת מידע, גיבויים והגנה מפני פריצות

כדי לשמור על ערכו של נכס דיגיטלי לאורך זמן, נדרש טיפול רציני בנושא האבטחה. חשוב להשקיע במערכות אבטחה מתקדמות שיכולות לזהות איומים ולמנוע חדירות בזמן אמת. ביצוע גיבויים תקופתיים – ורצוי גם במיקומים שונים – הוא צעד קריטי למניעת אובדן מידע. נוסף לכך, יש לוודא שהמערכות והתוספים שבהם אתם משתמשים תמיד מעודכנים לגרסאות האחרונות, וליישם הצפנת מידע חזקה שתגן על נתונים רגישים של משתמשים ולקוחות.

היבטים משפטיים

הגנה משפטית על הנכס הדיגיטלי חשובה לא פחות. כדאי לרשום זכויות יוצרים או סימני מסחר על תכנים ייחודיים ומיתוג עסקי, כדי למנוע העתקות או שימושים לא מורשים. ניסוח תנאי שימוש ומדיניות פרטיות הוא לא רק דרישה חוקית – אלא גם דרך להבהיר ללקוחות מה מותר ומה אסור, ואילו פרטים נאספים עליהם. נוסף לאלה, חשוב לוודא שהנכס שלכם עומד בתקנות רגולציה רלוונטיות – כמו GDPR באירופה או CCPA באמריקה – כדי להימנע מקנסות או תביעות עתידיות.

שאלות נפוצות

מהם הסוגים הנפוצים ביותר של נכסים דיגטליים?

הסוגים הנפוצים ביותר היום הם אתרי תוכן מניבי הכנסות פרסום, חנויות מסחר אלקטרוני, קורסים דיגיטליים, אפליקציות מבוססות מנויים וחשבונות ברשתות חברתיות עם קהל משמעותי.

איך מעריכים את השווי של נכס דיגיטלי לפני קנייה או מכירה?

הערכת שווי מבוססת בעיקר על מכפילי רווח (לרוב בין 24-40 חודשי רווח), יציבות ומגוון מקורות הכנסה, איכות התוכן, פוטנציאל הצמיחה והיקף התנועה האורגנית.

מהם הסיכונים העיקריים בהשקעה בנכסים דיגיטליים?

הסיכונים המרכזיים כוללים שינויי אלגוריתמים בפלטפורמות חיצוניות, תחרות גוברת, סיכוני סייבר ופריצות, שינויים רגולטוריים, וטרנדים משתנים בהתנהגות צרכנים.

כמה זמן לוקח לבנות נכס דיגיטלי שמניב הכנסה?

הזמן משתנה בהתאם לסוג הנכס ולאסטרטגיה. אתרי תוכן לרוב לוקחים 6-12 חודשים עד שיתחילו להניב הכנסה משמעותית, בעוד שקורסים דיגיטליים יכולים להתחיל להניב מהר יותר אם יש כבר קהל קיים.

האם צריך רקע טכני כדי לפתח נכס דיגיטלי רווחי?

לא בהכרח. יש אפשרויות רבות לפיתוח נכסים דיגיטליים עם ידע טכני מינימלי, באמצעות פלטפורמות No-Code, מיקור חוץ של פיתוח טכני, או התמקדות בנכסים בפלטפורמות מובנות.

סיכום

נכס דיגיטלי יכול להיות הרבה יותר מאתר אינטרנט רגיל – הוא מנוע צמיחה עסקי המייצר ערך לאורך זמן. בעידן הנוכחי, בניית או רכישת נכסים דיגיטליים הן אסטרטגיה עסקית חכמה המאפשרת הכנסה פסיבית, צמיחה משמעותית וגמישות תפעולית. השקעה מושכלת בנכסים דיגיטליים, תוך בחירת נישה מתאימה, הערכת שווי מדויקת וניהול סיכונים, יכולה להוביל לתשואות משמעותיות בטווח הארוך. לצד זאת, חשובה הקפדה על אבטחת מידע והיבטים משפטיים להבטחת קיימות הנכס.

 

רובנו מכירים את המושג "מסע לקוח". אני רואה את זה כקו ישר, או מסלול מוגדר, בו יעבור איש הקשר / המתעניין / הלקוח הפוטנציאלי שלנו, ובמהלכו יקבל סדרה של מסרים או הנעות לפעולה. אם ניקח את הקו הישר הזה ונוסיף לו תנאים, ואפשרות בדיקה של מה עשה או לא עשה אותו איש קשר, במהלך אותו מסלול – זה בעצם מה שיהפוך תהליך אוטומציה לנכון יותר ואפקטיבי, כחלק מחוויות הלקוח שלנו (או בשם המקצועי CX).

ריכזתי כאן כמה דוגמאות לשימוש באלמנט התנאי (סטטוס), כחלק מתהליכים אוטומטיים נפוצים. בואו נראה את ההבדל בין תהליך המשלב תנאי, לבין תהליך שאין בו תנאי. תשפטו אתם.

סטטוס מייל

הרעיון הבסיסי הוא משלוח דיוור לאחר פעולה מסוימת של איש הקשר שלנו, לדוגמה – הרשמה מדף נחיתה, רכישת מוצר, קבלת קישור לוובינר, וכו'. ההיגיון אומר שנייצר טריגר מהסוג המתאים (לדוגמה "הצטרפות לרשימה" או "הרשמה מ-X") ונחבר אותו למשלוח דיוור.
כך זה נראה:

אך כידוע, למערכת דיוור ישנם חוקים, ולא כל דיוור שיוצא אכן מגיע אל תיבת הדואר הנכנס של איש הקשר שלנו (אתם מכירים את התופעה כי חלק מהדיוור מגיעים אל תיבות קידומי המכירות, רשתות חברתיות, ואפילו לספאם – יש לכך לא מעט סיבות עליהן כתבנו בעבר). אז איך הופכים את חווית הלקוח לכזו שנוכל לוודא כי אותו איש קשר יפתח את הדיוור בסופו של דבר?
נוסיף תנאי – סטטוס מייל.

לאחר שליחת המייל הראשון, נמתין פרק זמן סביר, על מנת לאפשר לאותו איש קשר לפתוח את הדיוור במידה וקיבל אותו, נגיד יום או יומיים. לאחר מכן, נציב תנאי שבודק אם המייל נפתח. במידה ולא – נדאג לשלוח הודעת סמס שמיידעת ששלחנו מייל שטרם נפתח. אם הצלחנו לעניין את איש הקשר שלנו מספיק בהודעה הזאת, הוא ייכנס לתיבה ויקרא את המייל.

התהליך יראה כך:

שימו לב כי יש פונקציות נוספות שנוכל לבדוק אודות הדיוור שלנו:

כך שאפשר להעמיד תנאים נוספים, כמו למשל:

'אם לא נשלח' >> במידה ויש לנו סדרת מיילים,  נוכל לוודא שהמייל לא נשלח כבר בעבר, שהרי אין טעם סתם להציף. 'אם לחץ על קישור' >> במידה ויש קישור או כפתור הנעה לפעולה במייל, נוכל לבדוק אם איש הקשר שלנו הקליק, ולבצע פעולה בהתאם (למשל לשלוח תזכורת למי שלא הקליק וכיוב').

במילים אחרות – נוכל להגיב בהתאם לפעולות (או אי הפעולות) של איש הקשר שלנו, גם הוא לא סיפר לנו עליהן. 

 

סטטוס טופס

שלחתם מייל עם קישור לטופס הרשמה לקורס או שירות כלשהו? מעולה. בהמשך לסעיף הקודם, יש לכם אפשרות לבדוק האם איש הקשר הקליק על הכפתור, אבל אף אחד לא מבטיח שהוא גם מילא את הטופס.  וכאן נכנס תנאי סטטוס טופס.
התנאי מייצר פיצול בין המסרים השונים שנרצה לשלוח למי שמילא את הטופס (מייל תודה) ולמי שעדיין לא מילא אותו (תזכורת להרשמה עם הזמנה בעלת ערך).

וכך נראה התהליך:
לאחר שליחת המייל עם הקישור לטופס הרלוונטי, נגדיר זמן המתנה, ואחריו נבדוק האם איש הקשר מילא את הטופס או לא. לכל תרחיש יישלח מייל מתאים.

סטטוס רכישה

במידה וחיברתם את אתר הסחר שלכם למערכת smoove – אתם יכולים לבדוק האם לקוח רכש או לא רכש מוצר מסוים.  זה יעזור לכם בהצעה לרכישה הבאה שלו. נגיד שיש לכם שני מוצרים (או יותר), שמשלימים אחד את השני, סביר שתרצו לעודד את הלקוח לבצע רכישה נוספת של המוצר המשלים. נייצר תהליך להצעת אפסייל, שגם יבדוק האם הלקוח כבר רכש את המוצר המוצע או לא, וימנע הצעה של מוצר שכבר נרכש.

התהליך יראה כך:

לאחר שנרכש מוצר ראשון, נוסיף סטטוס המוודא כי המוצר אותו אנחנו רוצים להציע כאפסייל לא נרכש כבר.

 נגדיר את התנאי תחת "לא בוצעה רכישה" – כלומר המוצר הספציפי שאנחנו רוצים להציע עכשיו לא נרכש כבר, ואם התנאי מתקיים נשלח מייל עם ההצעה.

סטטוס תאריך

מה קורה אם רוצים לשלוח דיוור לאחר שחלף מועד מסוים? למשל, מועד תשלום שחלף, או, דיוור שמגיע בדיוק אחרי שבועיים מיום ההרשמה של איש הקשר בדף נחיתה (הרי אנחנו לא יכולים להשפיע על מועד הרישום שלו).
אז נכון, אפשר לייצר פעולת המתנה, אך פעולה כזו יכולה רק, ובכן, להמתין… מה עם דיוור שצריך לצאת לפני?

כאן נכנס תנאי סטטוס התאריך שיודע לייצא לנו את התנאים הבאים:

כך שאם למשל אנחנו רוצים לייצר משלוח דיוור אוטומטי למי שטרם שילם לנו (וקיבל חשבונית) – זה בדיוק התנאי עבורו.

התהליך יראה כך:

נעדכן את פרטי איש הקשר כאשר נשלחה חשבונית או בקשת תשלום, ונייצר תנאי שיוגדר כ- חלפו יותר מ- X ימים

כאשר חלפה תקופת הזמן, נבדוק סטטוס איש קשר – האם בוצע תשלום (כמובן שמקרה הזה נצטרף לחבר גם את מערך החשבוניות שלנו אל המערכת – אך זו רק דוגמה). במידה וטרם שילם – יקבל מייל תזכורת או התראה.

חדי העין ישימו לב שבמקרה הנ"ל, שילבתי שני תנאים, כאשר השני בהם הוא:

סטטוס איש קשר

התנאי הזה מתייחס לכל נתון הקיים בכרטיסיית הלקוח שלנו. במקרה הקודם רצינו לבדוק אם הלקוח שילם או לא, אך מה לגבי דיוור שישלח רק אם איש הקשר שלנו מתגורר בתל-אביב? או שייך לחברה X? או אולי המגדר שלו הוא זכר? סטטוס איש קשר מתייחס לכל נתון שקיים אצלנו במערכת, כלומר, שקיבלנו אותו, והוא משפיע על סוג המסר או בכלל על שליחת המסר.

לדוגמה –  נרצה לדוור רק למי שמתגורר בחולון, בנושא הופעה העתידה להתקיים שם:
נבחר את התאריך המתאים והוא יהיה הטריגר שלנו, ניצור תנאי שבוחר רק את תושבי חולון, ונשלח להם דיוור מתאים. בלי לייצר רשימה חדשה ובלי לייצר משלוח ידני רק אליהם.

וזה יראה כך:

מה דעתכם? עם איזה תנאי אתם עובדים בדרך כלל?